רכבת גלגלי שיניים שטרבסקה פלסו-שטרבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

 

רכבת גלגלי שיניים שטרבסקה פלסו-שטרבה
מידע כללי
מדינה סלובקיה
מפעיל Železnice Slovenskej republiky עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
פתיחת הקו 1896 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על הקו
אורך הקו 4.75 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב המסילה 1000 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מתח חשמלי חשמול מסילות ברזל במתח ישר של 1500 וולט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפה הסכמטית של הרכבות בהרי טטרה הגבוהים, כולל רכבת גלגלי שיניים שטרבסקה פלסו-שטרבה. צבע ירוק - רכבת גלגלי שיניים.

רכבת גלגלי שיניים שטרבסקה פלסו-שטרבהסלובקית Železničná trať Štrbské Pleso – Štrba) היא מסילת רכבת בעלת מסילה צרה ברוחב 1,000 מ"מ בהרי הטטרה הגבוהים . היא נבנתה בשנת 1896 וחודשה בשנת 1970. בקצה אחד, בעמק, נמצאת תחנת הרכבת שטרבה (Štrba), והיא מתחברת לקו הראשי ברוחב תקני בין ברטיסלבה לקושיצה, ובקצה השני, על ההר, נמצאת תחנת הרכבת שטרבסקה פלסו ( Štrbské Pleso) והיא מתחברת להרכבת החשמלית של הרי הטטרה.

מערך קרונועים 405.95 בנסיעה למטה לסטרבה, ליד תחנת שטרבסקה פלסו

רכבת גלגלי שיניים הישנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת גלגלי שיניים ליד שטרבסקה פלסו, 1906

עם השלמת מסילת רכבת קושיצה-בוהומין ב-1871, קיבלו הרי הטטרה הגבוהים את חיבור הרכבת הראשון שלהם. בעקבות כך זרם התיירים לשטרבסקה פלסו גבר וזה הוביל לפתיחת בתי מלון נוספים, סידור שבילים חדשים והקמת בקתות מנוחה חדשים בהרים.

תחת ניהולו של אמיל וארנאי, חברת רכבת קושיצה-בוהומין פיתחה תוכניות למסילת רכבת צרה ברוחב מטר המחברת את שטרבסקה פלסו לתחנה בשטרבה. ב-30 ביולי 1895 קיבלה הרכבת זיכיון ממשרד הסחר ההונגרי. הבנייה החלה במהירות והמסילה נפתחה ב-30 ביולי 1896. חברת הרכבת קושיצה-בוהומין ייסדה את חברה בשם "Csorbatói Fogaskerekű Vasút" להפעיל את מסילת הברזל החדשה. הקו הופעל רק בעונת הקיץ בין יוני לספטמבר ובחורף בעונת הסקי. במשך יותר משישה חודשים בשנה לא הייתה תנועה.

משנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה תחרות חזקה מצד התחבורה המוטורית והרכבת כבר לא הייתה רווחית. ב-1924 השתלטה מסילת הרכבת הממלכתית של צ'כוסלובקיה על המסילה (יחד עם מסילת הרכבת קושיצה–בוהומין). חברת Tatranská elektrická vicinálna dráha (TEVD) נוסדה בשנת 1927 כדי להפעיל את הרכבת החשמלית של הרי הטטרה אך סירבה להשתלט על רכבת גלגלי שיניים הישנה והלא יעילה.

במהלך השפל הגדול הופסקה התנועה על מסילת הרכבת ב-14 בספטמבר 1932. ב-11 בדצמבר 1936 הסתיים הזיכיון להפעלת הרכבת ובשנות ה-40 פורק הקו.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מד: 1,000 מ"מ
  • מערכת רכבת מתלים: ריגנבאך
  • אורך: 4.757 ק"מ (2.956 מייל)
  • שיפוע מקסימלי: 12.7%
  • מתיחה: קיטור
  • שנת פתיחה: 1896
  • הפרש גובה: 444 מ' (1,457 רגל)

ציוד נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1896 נמסרו שני קטרי קיטור ממפעל הקטר פלורידסדורף, אוסטריה, עם מספרי היצרן 1012 ו-1013 ארבעה קטרים זהים, שעדיין בשירות, נבנו מאוחר יותר עבור ה- Achenseebahn .

הקטרים היו במקור ממוספרים 1 ו-2 אך זכו למספר מחדש על ידי ČSD כ-U 29.001 ו-U 29.002. היו גם ארבע קרונות נוסעים וארבע קרונות סחורה שנבנו על ידי חברת גנץ בבודפשט.

רכבת גלגלי שיניים החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך קורנועים 405.95 בתחנת שטרבסקה פלסו

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1968, בקשר עם אליפות העולם בסקי נורדי של FIS 1970 בשטרבסקה פלסו, תוכננו תוכניות לרכבת גלגלי שיניים חדשה. שני שליש מהמסלול הישן נוצל אך שאר המסלול היה חדש לגמרי. בשטרבסקה פלסו הוקמה תחנת רכבת משותפת חדשה עם הרכבת החשמלית של הרי הטטרה, עם חיבור מסילה להעברת כלי רכב. בתחנת הרכבת שטרבה נבנה אולם יציאה חדש לרכבת גלגלי שיניים. הרכבת החדשה חושמלה בזרם ישר של 1500 וולט, זהה לזרם המשמש לרכבת החשמלית של הרי טטרה. הרכבת החדשה נפתחה ב-12 בפברואר 1970.

ב-6 ביולי 2020 נסגר הקו לרגל שיפוץ, כאשר אוטובוסים מספקים חיבור חלופי. העבודות הסתיימו בסוף 2021.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מד: 1,000 מ"מ
  • מערכת רכבת מתלים: פון רול
  • אורך: 4.75 ק"מ (2.95 מייל)
  • שיפוע מקסימלי: 15%
  • משיכה: חשמלית
  • שנת פתיחה: 1970

ציוד נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש רכבות חדשות נמסרו מ- Swiss Locomotive and Machine Works עבור הקו המחודש. הרכבות כללו קרוואן נוהג בדרגת ČSD R 29.0 (כיום בדרגת ZSSK 905.95) וקרון מערכת גלגלי שיניים ČSD EM 29.0 (כיום בדרגת ZSSK 405.95). אלה הופעלו ב- 2020.

מערך קורנועים 495.95 בנסיעת מבחן על המסילה סטאריי סמוקובץ – שטרבסקה פלסו

ב-14 בינואר 2021 סיפקה סטדלר את המערך הראשון מתוך חמש מערכי קורנועים חשמלים, כאשר כל מערך כולל שלוש קרונות GTW 2/6, עבור הקו. המערכים החדשים החדשות, מדגם ZSSK class 495.95, מסוגלים לפעול במצב מסילה רגילה וגם במצב רכבת גלגלי שיניים, מה שמאפשר להם לרוץ גם על מסילת הרכבת החשמלית של הרי הטטרה. ההזמנה כוללת גם קטר אוניברסלי מסוג 485.95 ומחרשת שלג, אלה נמסרו ב-22 בינואר. ה-EMU החמישי והאחרון נמסר באמצע יולי 2021. ב-2 באוגוסט 2021 אושרו היחידות להפעלת נוסעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]