רעידת האדמה והצונאמי במפרץ ליטויה (1958)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רעידת האדמה והצונאמי במפרץ ליטויה
תאריך התרחשות 10 ביולי 1958 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 58°20′N 136°31′W / 58.34°N 136.52°W / 58.34; -136.52
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-9 ביולי 1958, אירעה רעידת אדמה חזקה במפרץ ליטויה (בשעה 22:15:58 PST) ובעקבותיה מגה-צונאמי. רעידת האדמה הייתה בעצמה בסולם מגניטודה לפי מומנט של 7.8 עד 8.3 ועוצמת 9 (מקסימלית) בסולם מרקאלי. היא התרחשה בהעתק המלכה שארלוט וגרמה למפולת אבנים של כ-30 מיליון מטרים מעוקבים וכ-90 מיליון טון לתוך הכניסה הצרה של מפרץ ליטויה, שבאלסקה. הפגיעה נשמעה גם במרחק של 80 קילומטרים משם,[1] ותזוזה פתאומית של מים הביאה למגה-צונאמי ששטף עצים גם בגובה עצום של 524 מטרים בכניסה למפרץ גילברט.[2] זהו המגה-צונאמי הגדול והמשמעותי ביותר בעת החדשה. הצונאמי אילץ הערכה מחודשת של אירועי גלים גדולים והכרה באירועי התנגשות, נפילות סלעים ומפולות כגורמים לגלים גדולים מאוד.[3]

ניתן לראות נזקים מהמגה-צונאמי של מפרץ ליטויה משנת 1958 בתצלום אוויר אלכסוני זה של מפרץ ליטויה, אלסקה כאזורים הקלים יותר בחוף שבהם עצים נעקרו. החץ האדום מציג את מיקום המפולת, והחץ הצהוב מציג את מיקומה של נקודת השיא של הגל השוטף את היבשה.
פגיעה בעץ בפתח המפרץ מהגל. כובע מונח על גדם עבור קנה מידה.
השפעת הצונאמי עדיין ניכרת ב-2010. צמחייה מבוגרת שונה הנראית על הרכס המפריד בין קרחון ליטויה לחלקו העיקרי של המפרץ – מבט לצפון מראש המפרץ, קרחון ליטויה מימין.
תרשים של מגה-צונאמי במפרץ 1958 המראה את תנועת המפולת, תנועת הגלים והאזורים שנחרבו על ידי הגל באמצעות חיצים.

רצף האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ ליטויה הוא פיורד הממוקם על העתק המלכה שארלוט בחלק הצפון-מזרחי של מפרץ אלסקה. זהו מפרץ בצורת T ברוחב של 3 ק"מ ואורך של 11 ק"מ.[4] מפרץ ליטויה הוא פתח גאות ושפל עם עומק מרבי של 220 מטרים. לכניסה הצרה של המפרץ יש עומק של 10 מטרים.[4] שתי הזרועות היוצרות את החלק העליון של צורת ה-T של המפרץ הן פתחי גילברט וקרילון והן חלק מתעלה בהעתק.[5]

ב-170 השנים האחרונות היו במפרץ ליטויה ארבעה צונאמים מעל 50 מטרים: ב-1854 (120 מטר), 1899 (61 מטר), 1936 (150 מטר), ו-1958 (520 מטר).[6][7]

ליד פסגת הרי פייר-וות'ר יושבים הקרחונים ליטויה וצפון-קריליון. כל אחד מהם בערך 19 קילומטרים אורך, ו- 1.6 קילומטרים רוחב בגובה של 1,200 מטר. הנסיגות של הקרחונים הללו יוצרים את צורת ה"T" הנוכחית של המפרץ, פתחי גילברט וקרילון.[5]

חלק מהחוף הדרומי של מפרץ ליטויה מציג את קו השוליים, עם סלע חשוף מתחת

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Miller, D. J. (1960), "The Alaska earthquake of July 10, 1958: Giant wave in Lituya Bay", Bulletin of the Seismological Society of America, 50 (2): 253–266, Bibcode:1960BuSSA..50..253M, doi:10.1785/BSSA0500020253, אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2015 {{citation}}: (עזרה)
  • Tocher, D. (1960), "The Alaska earthquake of July 10, 1958: Movement on the Fairweather fault and field investigation of southern epicentral region", Bulletin of the Seismological Society of America, 50 (2): 267–292, Bibcode:1960BuSSA..50..267T, doi:10.1785/BSSA0500020267

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kiffer, Dave (8 ביולי 2008). "Surviving the Biggest Wave Ever". Stories in the News. Ketchikan, Alaska. נבדק ב-22 באפריל 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Mader, Charles L.; Gittings, Michael L., Modeling the 1958 Lituya Bay Mega-Tsunami, II (PDF), The International Journal of The Tsunami Society
  3. ^ "1958 Lituya Bay Tsunami". Western States Seismic Policy Council (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-10-13.
  4. ^ 1 2 Mader, C.L.; Gittings, M.L. (2002). "Modeling the 1958 Lituya Bay mega-tsunami, II" (PDF). The International Journal of the Tsunami Society. 20: 241–245.
  5. ^ 1 2 Pararas-Carayannis, George (1999). "The Mega-Tsunami of July 9, 1958, in Lituya Bay, Alaska". נבדק ב-11 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Miller, Don J. (1960). "Giant Waves in Lituya Bay, Alaska". Geological Survey Professional Papers. Professional Paper. 354-C: 51–86. doi:10.3133/pp354C. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2004. נבדק ב-23 באפריל 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Casey, Susan (2010). The Wave. Doubleday. pp. 153–58. ISBN 978-0767928847.