רפטינג

רפטינג בברזיל

ראפטינג ליד הירדן, בקטע של דרך שביל עמי, ב-23 באוקטובר 2017.

רפטינג הוא פעילות ספורטיבית המשתמשת בכלי ציפה לשיט נהרות. בדרך כלל פעילות זו משלבת מעברים מורכבים הכוללים מספר דרגות של אשדות, במטרה להלהיב את השייטים. התפתחות פעילות זו כספורט פנאי הפכה מקובלת מאז אמצע שנות 1970.

כיום משתמשים בסירות מתנפחות המורכבות מאריגי גומי רבי שכבות ומספר תאי אוויר עצמאיים. אורכן של הסירות נע בין 3.5 מטר (11 רגל) ו-6 מטר (20 רגל), הרוחב נע בין 1.8 מטר (6 רגל) ו-2.5 מטר (8 רגל). יוצאות מן הכלל הן סירות הפאקרפט, אשר מתוכננות לשאת אדם אחד ובגודל של כ-1.5 מטר ומשקל של כ-4 ליברות.

הסירות קיימות במספר צורות. באירופה הסירה הנפוצה ביותר היא סירה סימטרית כאשר ההיגוי מתבצע באמצעות משוט בירכתי הסירה. סוגים אחרים הם האסימטרית וסירה בעלת הגה כיוון. הסירות בדרך כלל נעות באמצעות משוטים ומשיטות בין 4 ל-12 שייטים. ברוסיה, הסירות לרוב מיוצרות ידנית ובדרך כלל מתוכננות בסגנון קטמרן עם שני גלילים מתנפחים המחוברים למסגרת. זוג פדלים מנווטים סירות אלו. סירות בסגנון קטמרן הפכו לנפוצות במערב ארצות הברית גם כן, רק שבהן עושים שימוש במשוטים במקום פדלים.

בטיחות

רפטינג בנהר טארה במונטנגרו

רפטינג יכול להיות ספורט מסוכן, במיוחד אם צעדי זהירות ובטיחות בסיסיים אינם נשמרים. בעבר היו תאונות רבות בטיולים מסחריים ובטיולים פרטיים אשר גבו נפגעים רבים בגוף ובנפש, כאשר בטיולים פרטיים הדפוס הנפוץ היה סיכון יתר. בהתאם לתנאי השטח, חוקי בטיחות קיימים כיום למפעילי רפטינג, החל מהסמכת ציוד, לבוש, סירות ומדריכים. מומלץ לשמור על כללי בטיחות שמרניים עם מדריכים וחברות הפעלה מוסמכות לפני יציאה לטיול. בדיקת הציוד היא פעולה בסיסית נדרשת.

כמו בענפי ספורט רבים, רפטינג הפך בטוח יותר במהלך השנים. מספר המומחים בתחום הולך וגדל והציוד הפך יותר ייחודי ואיכותי. אין ספק שכתוצאה מכך דירוגי הקושי של רוב הנהרות השתנו. דוגמה קלאסית היא נהר הקולורדו בגרנד קניון, אשר "בלע" כמעט כל משלחת בעבר, משאיר אחריו רק חלקי סירות. כעת הפך בטוח ומאפשר מעבר משלחות מאות פעמים בשנה לאחר הכשרה בסיסית של השייטים.

סיכונים ברפטינג נובעים גם מסכנות סביבתיות וגם מהתנהגות בלתי ראויה. מאפיינים מסוימים בנהרות מטבעם בלתי בטוחים, כגון מערבולות, נפלי עצים, סכרים, סלעים חדים וכמובן אשדים בעלי דרגות גבוהות. רפטינג עם מדריכים מנוסים היא הדרך הטובה ביותר להימנע ממאפיינים אלו. אפילו באזורים בטוחים, בכל אופן, מים בתנועה יכולים להציב סיכונים – כמו בהחלקה על סלעים.

בסופו של דבר, רמת הסיכון הכללית לטיול רפטינג עם מדריכים מנוסים תוך שימוש בצעדי הבטיחות הנדרשים נמוכה.

סוגיות הקשורות לרפטינג

כמו כל ספורט מרחבי, רפטינג צריך לאזן את הניגוד בין שמירה על הטבע לבין השימוש בו. בגלל בעיות חוזרות ונשנות בעבר, הוגדרו חוקים בנהרות מסוימים המגבילים את הפעילות לעונה בשנה ולשעות היום בלבד. ניגודים עם שומרי איכות הסביבה נוצרו כאשר מפעילים מסוימים בתאום עם רשויות התיירות חפרו את קרקעית הנהר או פוצצו חלקים כדי להימנע מסיכוני בטיחות או על מנת ליצור מאפיינים מעניינים יותר בנהר. ערך פעולות אלו נמוך מאחר שנהר משתנה כל הזמן ושינויים מלאכותיים אלו, אינם עמידים לאורך זמן.

רפטינג בישראל

בישראל מתקיים שיט ספורטיבי ותיירותי בעיקר בנהר הירדן וביובליו. הפעילות כוללת שיט בסירות גומי קבוצתיות, בקיאקים, בקאנו ובכלי שיט קטנים נוספים. בישראל נהוג לעיתים להשתמש במונח "רפטינג" גם לתיאור שיט תיירותי במקטעים רגועים של נהר הירדן. מבחינה מקצועית, רפטינג הוא שיט בסירת גומי קבוצתית, בדרך כלל בהנחיית מדריך ובמים זורמים. שיט בקיאק, בקאנו, בפקראפט או באבוב הוא פעילות נפרדת, גם כאשר הוא מתקיים באותו נהר. כמו כן, יש להבדיל בין שיט משפחתי ושקט לבין רפטינג במים סוערים, המכונה "שיט מים לבנים" (Whitewater rafting). תנאי הזרימה בישראל עונתיים ומשתנים במידה רבה, ולכן הפעילות תלויה בספיקת המים, במצב האפיק ובמגבלות בטיחות וגישה.

ראשית השיט המסחרי

עוד לפני הקמתם של אתרי השיט המאורגנים הושכרו למטיילים אבובים לשיט עצמאי במקטעים שונים של מקורות הירדן. פעילות זו לא הייתה רפטינג במים לבנים ולא כללה הדרכה מקצועית או ליווי לאורך המסלול, אך הייתה מאתגרת למטייל הממוצע.

בתחילת שנת 1987 החל קיבוץ כפר בלום בניהולו של פיני אלמוג להפעיל שיט מסחרי בקיאקים ליחידים ולזוגות. הפעילות התקיימה במסלול משפחתי במקטע רגוע יחסית של הירדן, באזור בית הלל ושדה נחמיה. אלמוג עזב אחרי כמה שנים והקים את חברת "אבו קיאק" בפארק הירדן. האתר המשיך לפעול, ונכון לשנת 2026 שמו "קייקי כפר בלום ובית הלל" בניהולו של גיא ירמק.

ראשית הרפטינג במים לבנים - WhiteWater Rafting

רפטינג בירדן ההררי 1993

בדצמבר 1987 ערכו צח סרור וערן בורוכוב שיט בסירות רפטינג מקצועיות בירדן ההררי. הסירות יובאו מארצות הברית ונועדו לשיט קבוצתי במסלול הירדן ההררי באזור סוער ופראי. בשנת 1988 הקימו השניים את חברת "סירות נהר הירדן", החברה הראשונה בישראל שהפעילה רפטינג מסחרי ומודרך במים לבנים. בהמשך שונה שמה ל"רפטינג נהר הירדן". פעילות החברה התקיימה במקטע הירדן ההררי, מאתר החברה, קילומטר וחצי צפונית לגשר בנות יעקב, ועד הכינרת, וכללה הדרכה מקצועית של מדריך רפטינג על כל 6-4 איש בסירה.

הפעלת רפטינג מסחרי במקטע חייבה הכשרה ייעודית ומקצועית של המדריכים אשר נערכה מידי שנה בירדן ההררי ונמשכה כחודש וחצי. בשנת 1988 כבר תואר הרפטינג בירדן ההררי כפעילות נופש אתגרית.

בשנת 2003 נמכרה חברת "רפטינג נהר הירדן". הקונים החדשים המשיכו לפעול באתר שבאזור גשר בנות יעקב, אך חדלו בהמשך מהפעלת המסלול הסוער בירדן ההררי וממשיכים בפעילות במסלול המשפחתי. פעילות מסוימת במקטע זה הופעלה למשך מספר שנים נוספות בידי חברת "נהרות", שמקימיה ומדריכיה, אייל אלפרט ודוד גואטה, היו מדריכים ב"רפטינג נהר הירדן" לפני המכירה.

התרחבות הפעילות משנות ה-90

בשנת 1993 פעלו בירדן ההררי מפעילים נוספים, ובהם חברת "אקטיביטי" של קיבוץ גדות ומפעיל שהשתמש בסירות קטראפט. פעילותם באזור נמשכה כשלוש שנים.

באותה שנה החל לפעול בסמוך לסכר דגניה אתר השיט "רוב רוי", שיזם צח סרור. באתר התקיים שיט משפחתי בקאנו אינדיאני פתוח במקטע של הירדן הדרומי. כעבור כשלוש שנים נמכר האתר לגיא ומעיין אלון. המיקום הועבר במשך השנים למורד הנהר, ונכון לשנת 2026 השירות עדיין פעיל. בשנת 1993 הוקם גם אתר "אבו קיאק" בפארק הירדן בניהולו של פיני אלמוג.

פעילות שיט תיירותית נוספת התקיימה לאורך השנים בחצבאני על ידי חברת "קיאקי הגושרים ומעיין ברוך", אשר נסגרה ב-2025, וחברת "קיאקי דג על הדן". בתעלת הירדן, מעל גשר הפקק, נפתח אתר שיט בשם אינדיפארק.

בשנת 2017 החלה חברת "מים לבנים", שהקים גלעד לחיאני, להפעיל בית ספר מקצועי לשיט קיאקים ושיט מסחרי בפקראפט בירדן ההררי. השיט במקטע זה מאתגר מאוד, נעשה בכלי שיט קטנים ומותאם למצב הזרימה.

אתגרי שיט בירדן ההררי

ערך מורחב – נהר_הירדן#הירדן_ההררי

השילוב בין השיפוע, האפיק הסלעי והשינויים בספיקה מקשה על קיום רפטינג תיירותי קבוע בירדן ההררי. בקיץ ובסתיו מפלס המים עשוי להיות נמוך, וסלעים רבים נחשפים באפיק. בחורף ובאביב עשויה הזרימה להתגבר ולהפוך את האשדים למהירים ומורכבים יותר. לפיכך, האפשרות לשוט במקטע משתנה מעונה לעונה ומיום ליום. קרקעית הערוץ וגדותיו כוללות בולדרים וסלעי בזלת. הצטברות סלעים בתוך האפיק יוצרת מעברים צרים, אשדים, מערבולות ומכשולי זרימה. תנאים אלה מחייבים בחירת נתיב מדויקת ומקשים על חילוץ במקרה של התהפכות או פציעה.

בין גורמי הסיכון במקטע:

• זרימה מהירה ואשדים שעוצמתם משתנה בהתאם לספיקה.
• סלעים ובולדרים בתוך האפיק.
• מעברים צרים ומכשולים טבעיים.
• נגישות מוגבלת לחלקים מסוימים של הערוץ.
• קושי בפינוי ובחילוץ מהיר מתוך האפיק.
• שינוי מהיר בתנאי הזרימה לאחר גשם כבד.

רמת הקושי של אשד אינה קבועה, והיא עשויה להשתנות עם הספיקה ועם שינויים במבנה האפיק. לפיכך, אין לייחס לכל הירדן ההררי דירוג קושי אחיד ללא התייחסות לתנאי זרימה בזמן נתון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רפטינג בוויקישיתוף

• איחוד הרפטינג הבינלאומי
• אתרי טיולי רפטינג במערב ארצות הברית