רקוויאם (אוקכם)

הרקוויאם של אוקכם היא רקוויאם שהולחן על ידי יוהנס אוקכם במחצית השנייה של המאה ה-15. יצירה זו היא הרקוויאם המוקדם ביותר המולחן בסגנון פוליפוני ואחד מהרקוויאמים הקדומים ביותר ששרדו עד היום. זוהי אחת היצירות הידועות של אוקכם והיא ממשיכה להיות מושמעת גם היום.

היצירה

זמן חיבור היצירה המדויק אינו ידוע. יש המשערים שהוא הולחן בשנת 1461, שנת מותו של שארל השביעי, שהיטיב עם אוקכם, והיצירה מבטאת אבל עליו. לעומתם יש המאחרים את זמן חיבור היצירה ל-1483 שנת מותו של לואי האחד עשר, ואף לזמן מאוחר מכך, קרוב למותו של אוקכם עצמו.

טקסט הרקוויאם הזה שונה מהטקסט הרגיל של הרקוויאם הקתולי. המזמור דיאס אירה נעדר, ובמקומו מופיעים שני מזמורים אחרים. מכיוון שהסנקטוס, האגנוס דאי והטקס לא מופיעים ביצירה, רווחת הסברה שהרקוויאם לא גמור. מקומות ריקים שנשארו בקודקס בו הופיעה היצירה מסוף המאה ה-15, יכולים להעיד שברקוויאם היו חלקים נוספים שלא היו בפני המעתיק או שהיו במצב לא קריא, בכל מקרה, חלקים אלו אם היו - אבדו.

היצירה הולחנה לארבע קולות ויש בה חמישה פרקים. הסגנון של היצירה הוא צנוע, כנראה בשל התפיסה שכך יאה למיסת אבל. כל אחד מהפרקים הולחן במנגינה שונה, ובכך שונה המיסה הזו ממיסות אחרות שהלחין אוקכם. כל אחד מהפרקים משתמש בווריאציה על מנגינת המזמור הגרגוריאני המוכר למזמור זה, גם זה חריג ביחס ליצירות אחרות של אוקכם.

סדר הפרקים

• Introitus: Requiem aeternam
• Kyrie
• Graduale: Si ambulem
• Tractus: Sicut cervus desiderat
• Offertorium: Domine Jesu Christe

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "רקוויאם" באתר מיוזיק בריינז