שארל השביעי, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארל השביעי, מלך צרפת
Charles VII le Victorieux
KarlVII.jpg
שארל השביעי, מלך צרפת
מדינה צרפת
תאריך לידה 22 בפברואר 1403
מקום לידה פריז, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg
תאריך פטירה 22 ביולי 1461 (בגיל 58)
מקום פטירה מאון-סור-איבר, ממלכת צרפת Pavillon royal de la France.svg
מקום קבורה בזיליקת סן דני
דת נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מארי מאנז'ו
שושלת בית ולואה
תואר מלך צרפת, יורש העצר של ויינואה, רוזן ולנטינואה ודיואה
אב שארל השישי, מלך צרפת
אם איזבו מבוואריה
צאצאים ראו בהמשך
מלך צרפת, יורש העצר של ויינואה, רוזן ולנטינואה ודיואה
תקופת כהונה 21 באוקטובר 142222 ביולי 1461 (38 שנים)
הקודם שארל השישי
הבא לואי האחד עשר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארל השביעי, מלך צרפת "המנצח" (בצרפתית: Charles VII le Victorieux; ‏22 בפברואר 1403 - 22 ביולי 1461), בן לשושלת ולואה, מלך על צרפת משנת 1422 עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל נולד ב-22 בפברואר 1403 בפריז, לשארל השישי מלך צרפת ולאיזבו מבוואריה, בתם של שטפן השלישי, דוכס בוואריה ותדאה ויסקונטי. שלושת אחיו היו יורשי עצר אך נפטרו לפני מותו של אביהם. בשנת 1413, בהיותו בן 10 שנים בלבד, נחתם הסכם אירוסים בינו לבין מארי מאנז'ו בת ה־9, בתם של לואי השני, מלך נאפולי ושל יולנדה מאראגון (ואחותו של רנה מאנז'ו). בשנת 1414 נלקח שארל לאנז'ו ובשנת 1415 לפרובאנס והתחנך שם בחברת ילדיה של יולנדה. בשנת 1417 נפטר אחיו ז'אן, ושארל הפך ליורש העצר. ב־1422 נפטר המלך שארל השישי, ושארל ירש את הכתר בשם שארל השביעי. מארי מאנז'ו ילדה לשארל 12 ילדים שהבכור שבהם ירש את הכתר אחרי מותו ב־1461 בשם לואי האחד עשר, מלך צרפת.

בשנת 1418, אנשי בית בורגונדיה שהיו בני בריתם של האנגלים, השתלטו על פריז. שארל יורש העצר הצעיר נמלט אל העיר בורז', שבמרכזה של צרפת, והכריז על עצמו כממלא מקומו של אביו המלך שארל השישי שלקה בהתקפי שיגעון. בשנת 1419 נרצח ז'אן "ללא חת", דוכס בורגונדי בידי אנשיו של שארל, ופיליפ, בנו של ז'אן, ירש את דוכסות בורגונדיה. ב-21 במאי 1420 נאלץ המלך שארל השישי לחתום על הסכם טרואה, שבו הוכר הנרי החמישי מלך אנגליה כיורש העצר החוקי של ממלכת צרפת. ב-31 באוגוסט 1422 נפטר הנרי החמישי, וב־21 באוקטובר של אותה שנה נפטר גם שארל השישי מלך צרפת. שארל יורש העצר ירש את הכתר בשם שארל השביעי, אולם ממלכת אנגליה סירבה להכיר בו והכריזה על הנרי השישי, בנו התינוק של הנרי החמישי, כמלך צרפת על פי הסכם טרואה.

בשנת 1429 האנגלים הטילו מצור על העיר אורליאן. כאן הופיעה ז'אן ד'ארק "העלמה מאורליאן". בהיותה בת 17 שנה בלבד היא הובילה את ההתקפה הצרפתית על האנגלים וגרמה להתעוררות לאומית בצרפת. היא שיכנעה את שארל השביעי להצטרף אליה למסע אל העיר ריימס שבשמפאן. ב-17 ביולי 1429 שארל השביעי נמשח והוכתר כמלך צרפת בקתדרלת ריימס. בשנת 1430 נתפסה ז'אן ד'ארק על ידי הבורגונדים שמכרו אותה לאנגלים. ב-30 במאי 1431 האנגלים העלו אותה על המוקד בעיר רואן שבנורמנדיה. למרות תרומתה הרבה למלוכתו, לא עשה שארל דבר להצלתה או להנצחת דמותה מתוך החשש שייראה כחייב את מעמדו הרם לבת-אשפתות.

בשנת 1435, פיליפ דוכס בורגונדיה, שהיה בן בריתה של אנגליה, חתם על הסכם שלום נפרד עם צרפת. בשנת 1436 שוחררה פריז משלטון האנגלים, אחרי שהייתה בידיהם 17 שנה, והמלך שארל השביעי חזר לכס מלכותו בפריז. בשנת 1439 הוא הקים צבא קבע, ראשון מסוגו באירופה. באותה שנה אספת המעמדות הצרפתית הסמיכה את המלך ללחום באנגלים ולגרש אותם מאדמת צרפת. לשם כך הופנו כל המסים הפיאודליים לקופת המדינה.

המלך שארל השביעי מינה אנשים מוכשרים לניהול המדינה, ובהם שר המסחר ז'אק קר (13951456), שמילא תפקיד מרכזי ברפורמה הכלכלית. הוא ייצב את המטבע, שיקם את הכפרים ההרוסים, עודד את המסחר ואת התעשייה והחזיר לצרפת את חוסנה הכלכלי.

בשנת 1449 פינו האנגלים את נורמנדיה ואת בירתה רואן. בשנת 1451 הם פינו גם את העיר בורדו שבדרום מערב צרפת. מכל נחלותיהם בצרפת המשיכו האנגלים להחזיק רק בעיר קאלה שלחופי התעלה. ב־1453 הסתיימה מלחמת מאה השנה. המלך שארל השביעי נפטר ב-22 ביולי 1461, ובנו בכורו לואי ירש את הכתר בשם לואי האחד עשר, מלך צרפת.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בדצמבר 1422 התחתן שארל עם מארי מאנז'ו, בתם של לואיג'י השני, מלך נאפולי ויולנדה מאראגון, ממנה נולדו לו ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן השני, מלך צרפת
 
בון מלוקסמבורג
 
פייר הראשון, דוכס בורבון
 
איזבל מוולואה, דוכסית בורבון
 
שטפן השני, דוכס בוואריה
 
איזבלה מסיציליה, דוכסית בוואריה
 
ברנבאו ויסקונטי
 
ביאטריצ'ה דלה סקאלה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל החמישי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
ז'אן מבורבון
 
 
 
 
 
שטפן השלישי, דוכס בוואריה
 
 
 
 
 
תדאה ויסקונטי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל השישי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזבו מבוואריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל השביעי, מלך צרפת


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
שארל השישי
מלכי צרפת
1422-1461
הבא:
לואי האחד עשר