רשות מקרקעי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל רשות מקרקעי ישראל

רשות מקרקעי ישראל פועלת החל מ-1 במרץ 2013 מכוח חוק רשות מקרקעי ישראל, ומנהלת את קרקעות המדינה בישראל. הרשות החליפה את מינהל מקרקעי ישראל, שפעל מאז 1960 למטרה זו.

בראש רשות מקרקעי ישראל פועלת מועצת מקרקעי ישראל הקובעת את מדיניות המקרקעין במדינה. בראש המועצה עומד שר האוצר וחבריה הם מנכ"לים של משרדי ממשלה ונציגי קק"ל. רשות מקרקעי ישראל מבצעת את המדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל. מיולי 2016 עומד בראש הרשות עדיאל שמרון.

מטרות הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה השארת עתודות קרקע מספיקות לצורכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור.
  • קידום התחרות בשוק המקרקעין ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

תפקידי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בר השגה, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים.
  • רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין, לרבות למטרות סביבתיות.
  • שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל.
  • קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין.
  • מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש, לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן.
  • פרסום מידע בקשר למקרקעי ישראל, לרבות פרטים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, וכן נתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון, לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים.
  • שמירה על קרקעות כמשאב לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים.
  • יישום הרפורמה במקרקעי ישראל והקניית הבעלות בנכסים עירוניים מהוונים לחוכריהם.
  • כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל, המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

מבנה הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הרשות עומד מנהל הרשות הממונה על ידי ראש הממשלה והשרים לתקופת כהונה בת חמש שנים וכפוף ישירות לשר האוצר. עובדי הרשות הם עובדי מדינה.

המבנה הארגוני של הרשות מורכב ממטה ושלוש החטיבות:

  1. חטיבה עסקית אשר תטפל בתכנון, בשיווק ובביצוע עסקאות במקרקעין,
  2. חטיבת שמירה על הקרקע אשר תעסוק בפיקוח ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין,
  3. חטיבת שירות אשר תעניק שירותים למי שהתקשרו בחוזים שעדיין תקפים עם רשות מקרקעי ישראל.

החטיבה העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה תפעל לייצר ביעילות פתרונות קרקע (משלב הייזום, דרך תכנון ופיתוח ועד לשיווק בפועל), בהתאם לצורכי המשק בהווה ובעתיד, עבור כל סוגי שימושי הקרקע (מגורים, חקלאות, תעשייה, מסחר ותיירות), בהתאם למדיניות הרשות.

החטיבה מורכבת ממטה ומשישה מרחבים עסקיים: דרום, צפון, מרכז, ירושלים, תל אביב וחיפה.

מטה החטיבה מורכב מיחידות משנה:

  1. הנהלת החטיבה
  2. יחידה לתורה ונהלים – האחראית לפיתוח התורה התפעולית של החטיבה, להסבת החלטות מועצת מקרקעי ישראל והחלטות הנהלה להוראות נוהל תפעוליות, להדרכה והטמעה של הוראות והחלטות בקרב העובדים ולריכוז צרכים ודילמות העולים מהשטח והמרתם להוראות ונוהלי עבודה.
  3. יחידה למיפוי ורישום – מרכזת את פעילויות המטה בנושא המיפוי והמדידות (מודד ראשי) ואת פעולת המטה בנושא רישום במסגרת עסקות.
  4. יחידה לתכנון ופרויקטים – שתקדם תהליכי תכנון ארצי מול משרד הפנים ושתשמש כמנחה מקצועית לנושא התכנון ולפרויקטי הפיתוח שבאחריות המינהל, שיבוצעו במרחבים.
  5. יחידה לשיווק ועסקות – תתמקד בשיווק ופרסום ומתן פתרונות לביקושים ברמה הארצית, בהתאם למדיניות הממשלה, לביצוע פעילות עסקית ארצית מול שימושים ממשלתיים ואחרים ולטיפול בעסקות מיוחדות בתאום ובשילוב המרחבים השונים.
  6. יחידת כלכלה – לביצוע ניתוחים ובדיקות כלכליות ליעילות הכלכלית של הפעילות העסקית ברמת המאקרו והמיקרו.
  7. יחידת שמאות - שתהווה גוף מטה ליחידות השמאות המרחביות.
  8. יחידה למשאבי טבע – לביצוע וניהול חוזים לצורכי מכרות ומחצבות וניצול מושכל של משאבי הטבע.
  9. יחידה לעידוד תחרותיות – יחידה סטטוטורית, שתעקוב אחר מימוש העסקות במטרה למנוע ריכוזיות ושימוש בקרקע לצרכים ספקולטיביים.
  10. יחידה משפטית - למתן ייעוץ משפטי שוטף וזמין למנהל החטיבה ולהנחיה מקצועית של היחידות המשפטיות שבמרחבים, בתאום ובשילוב עם הלשכה המשפטית ועל-פי הנחיותיה.
  11. יחידה לכספים, תקציבים ומינהל - לתכנון תקציבי החטיבה, להפעלתם ולהנחיית יחידות הכספים במרחבי החטיבות .

חטיבת השמירה על הקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה תפעל לשמירה על קרקעות המדינה מפני פלישות, הסגות גבול והפרת חוזים. פעילות החטיבה תכלול בין היתר איתור שימושים חורגים בקרקעות בניהול הרשות ובצוע פעולות אכיפה לסילוק פלישות והסגות גבול.

שמירה על שטחים פתוחים:
במסגרת חוק רשות מקרקעי ישראל נקבע כי תוקם קרן לשמירה על שטחים פתוחים שמטרותיה הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של שטחים פתוחים מחוץ לשטחים עירוניים בנויים, זאת לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקלוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן.

כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1% בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה וכן מתרומות וממקורות אחרים. השימוש בכספי הקרן יעשה לפי הוראות שר הבינוי והשיכון ובהסכמת שר האוצר.

החטיבה מורכבת ממטה ומארבעה מרחבי שמירה על הקרקע: דרום, צפון, מרכז וירושלים.

חטיבת השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה תפעל למתן שירות של תחזוקת חוזי חכירה לציבור החוכרים, באופן יעיל, מהיר ותכליתי ותוך שיפור מתמיד של רמת השירות הניתנת, התמקדות בלקוח ובצרכיו, וקירוב השירות אליו. חלק מהשירותים שניתנים לחוכרים כיום על ידי מינהל מקרקעי ישראל יועברו לסוכני שירות חיצוניים בפריסה ארצית. יעד מרכזי של מערך השירות הוא צמצום הדרגתי של פעילות הרשות מול האזרח, בין היתר, באמצעות הקניית בעלות מלאה לחוכרים בקרקע עירונית מהוונת.

המבנה הארגוני של החטיבה מורכב ממטה ומחמישה מרחבי שירות: דרום, צפון, מרכז, ירושלים וחיפה.

הרפורמה במקרקעי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הרפורמה במקרקעי ישראל אושר בכנסת בחודש אוגוסט 2009 תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל,[1] שבו נקבע כי מינהל מקרקעי ישראל יהפוך לרשות ממשלתית.

הרפורמה במקרקעי ישראל נועדה ליעל את המנגנונים הממשלתיים לניהול המקרקעין ולהגדלת היצע הקרקעות ולהגברת הצמיחה במשק.

בנוסף הרפורמה תתרום לעידוד היוזמה הפרטית והמוניציפלית, לתכנון מפורט ופיתוח קרקעות ולייעול הליכי תכנון ולקיצורם.

ב-1 במרץ 2013 החלה רשמית פעולתה של רשות מקרקעי ישראל.[2]

המרכיבים העיקריים של הרפורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הקניית בעלות לחוכרים בנכסים למגורים ולתעסוקה בקרקע עירונית.
  2. שינוי פנים ארגוני מקיף במינהל והפיכתו לרשות ממשלתית.

יעדי הרפורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפחתת הבירוקרטיה והתשלומים מבעלי דירות, בתים ועסקים קטנים:

מתן הבעלות על הנכס (כ-900,000 חוכרים בנכסים למגורים וכ-22,000 חוכרים בנכסי תעסוקה) יבטל את התלות של החוכרים ברשות, בכל הקשור לקבלת אישורים לביצוע פעולות שונות בנכס. הדבר יפחית את הנטל הכספי הגדול המוטל כיום על ציבור החוכרים ואת הביורוקרטיה איתה הם נאלצים להתמודד היום.

הגדלת מלאי הקרקעות לבנייה:

הרפורמה תפנה לרשות המקרקעין זמן יקר שיופנה לטיפול בשיווק קרקעות המדינה, הקמת מאגר שירכז מידע על קרקעות בעלות פוטנציאל שיווקי, איתור קרקעות מתוכננות שלהן חסמים שיווקים וטיפול בהם, פעולות שנועדו להגביר את היקף השיווק מדי שנה. הגברת השיווק ויצירת היצעים גדולים יביאו ליצירת תחרות שעשויה להוביל בטווח הרחוק להורדת מחירים.

התמקדות בקידום יעדי המינהל:

הרפורמה תצמצם את היקף הטיפול של רשות מקרקעי ישראל בחוכרים (באמצעות הקניית בעלות לחוכרים, והוצאת חלק מהשירותים אותם נותן המינהל היום לחוכרים לסוכני שירות חיצוניים) ותאפשר להפנות זמן ומשאבים להתמודדות עם יעדים לאומיים חשובים כגון: הקצאת קרקעות ליעודים שונים, הגדלת מלאי הקרקעות לשיווק למגורים, התמודדות עם חסמים בשיווק, שמירה על קרקעות המדינה, הקמת מאגר מידע שירכז מידע על קרקעות בישראל ועוד.

הגנה על הסביבה ושטחים פתוחים באמצעות ציפוף בנייה ושמירה על רזרבות קרקעיות לא מפותחות לדורות הבאים:

קבלת הבעלות של החוכרים על הנכס שלהם תעודד חוכרים בבניה צמודת קרקע לבצע פעולות להשבחת הנכס ולהגדלתו, דבר שיביא לניצול מיטבי של קרקע בנויה תוך ציפוף הבנייה ושמירה על רזרבות קרקע בלתי מפותחת לדורות הבאים, ואף תעודד את הפעילות במשק.

הטבה למעמד הבינוני והנמוך:

מתן הבעלות המלאה בקרקע ללא כל תמורה, לבעלי דירות במרכז הארץ, לבעלי בתים בפריפריה, לבתים קטנים במרכז, ולבעלי עסקים קטנים נותנת הטבה כלכלית משמעותית לשכבה זו וממריצה אותם להשביח את הנכס שלהם. בעלי בתים צמודי קרקע בשטחים גדולים יותר, וכן בעלי עסקים גדולים יותר ידרשו לשלם תשלום עבור קבלת הבעלות. תשלום זה יהיה מדורג בהתאם לגודל המגרש וילך ויעלה משנה לשנה.

שמירה על אינטרסים לאומיים:

מתן הבעלות על דירות ונכסים יעשה תוך הפעלת חסם ובקרה על רכישת קרקעות על ידי זרים. הפיקוח בנושא העברת זכויות לזרים יהיה הדוק ורשות המקרקעין תידרש לבחון כל מקרה לגופו טרם אישורו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פ' נרקיס, מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל) - דינים והלכות, הוצאת "אוצר המשפט", 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]