רשת עצירה
רשת עצירה היא רשת הנפרסת על גבי עמודים לרוחב מסלול ההמראה ומהווה אמצעי עצירה אחרון בקצה המסלול. הרשת מאפשרת את עצירת המטוס במקרי חירום כשמדובר במטוסי קרב, או במקרים מסוימים כשיטה ראשית לעצירת מזל"טים מסוימים.
_animation.gif)
אופן השימוש וההפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את רשת העצירה ניתן למקם בקצוות המסלולים, לאחר קו המפתן. רשת זו יכולה לעלות ולרדת בפיקוד ממגדל הפיקוח בעת חירום. במצב שכיבה הרשת אינה פעילה ואינה מפריעה לפעילות הסדירה של המסלולים, אך נדרשות מספר שניות בעת הצורך להעברת הרשת למצב פרוש.
במצב פרושׂ, הרשת מתוחה בין שני עמודים לכל רוחב המסלול ומסוגלת לתפוס את המטוס ללא כל תלות בוו עצירה או במצבי תקלה שעלולים להיות במטוס, בניגוד לכבל עצירה הנדרש לירידת וו תקין והיתפסותו.
רשת העצירה אינה ניתנת לשימוש במטוסים בעלי מדחף, מכיוון שהמדחף יקרע את הרשת, בעיקר בכלי טיס בעלי מדחף קדמי.
יתרונות וחסרונות של רשת העצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיומה של רשת עצירה משפר את בטיחות ההמראה והנחיתה של כלי הטיס, כאשר בהפסקת המראה במצב תקלה ובנחיתות בהן הגיעו למהירות גבוהה בסוף המסלול ניתן להשתלב ברשת ולא לבצע נטישה. החסרון בהשתלבות ברשת הוא חוסר האפשרות לבצע נטישה לאחר ההשתלבות, ולכן יש להשתלב רק בתנאים בהם הרשת מספקת עצירה בטוחה. כך למשל, לא מומלץ להשתלב ברשת עצירה כאשר המטוס בוער (בעקבות תקלה במטוס).
כיול הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברשתות רבות ניתן לכייל את אורך הימתחות הרשת. כיול להימתחות רשת ארוך יותר, יאפשר בלימה עדינה יותר של המטוס ויאפשר השתלבות מהירה יותר, אך עם זאת ידרוש תשתית מסלול המאפשרת עצירת המטוס במרחק ארוך לאחר קצה המסלול.