לדלג לתוכן

שבועת המשנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שבועת המשנה הן שבועות שאין מקורם בתורה שבכתב אלא נתקנו על ידי חז"ל[1] במשנה. השבועות מתחלקות לשני סוגים: 1) שבועת "נשבעים ונוטלים"- שבועה שמוטלת על תובע שזכה בדין אך צריך להשבע כדי לקבל את הכסף. 2) שבועה "בטענת ספק"- שבועה שהנתבע צריך להשבע על מנת להיפטר מטענת ספק של התובע.

שבועת 'נשבעים ונוטלים'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבועות הללו מפוזרות במקומות רבים בש"ס, חלק מהגאונים[2] אספו רשימות של כל השבועות הללו. הטבלה היא על פי הסדר של רב האיי גאון בחלק ב' של ספרו "משפטי שבועות".[3]

השבועה מיקום בש"ס מיקום ברמב"ם מיקום בשו"ע
שכיר תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ד, עמוד ב' ספר משפטים, הלכות שכירות, פרק י"א, הלכה ו' חושן משפט, סימן פ"ט, סעיף ב'
נגזל תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ד, עמוד ב' ספר נזקים, הלכות גזילה ואבידה, פרק ד', הלכה ב' חושן משפט, סימן צ', סעיף א'
נחבל תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ד, עמוד ב' ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ה', הלכה ד' חושן משפט, סימן צ', סעיף ט"ז
שכנגדו חשוד תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ד, עמוד ב' ספר משפטים, הלכות טוען ונטען, פרק ב', הלכה ד' חושן משפט, סימן צ"ב, סעיף ז'
חנוני תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ה, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק ט"ז, הלכה ה' חושן משפט, סימן צ"א, סעיף א'
שבועה נגד טוען פרעתי בשטר תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"א, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ד, הלכה ב' חושן משפט, סימן פ"ד, סעיף א'
פוגם שטרו/פוגמת כתובתה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ז, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ד, הלכה א'; ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ז, הלכה י"ד חושן משפט, סימן פ"ד, סעיף א'; אבן העזר, סימן צ"ו, סעיף ז'
שבועה נגד עד אחד נגד שטר/כתובה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ז, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ד, הלכה א'; ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ז, הלכה י"ז חושן משפט, סימן פ"ד, סעיף ה'; אבן העזר, סימן צ"ו, סעיף ח'
נפרע/ת מן הלקוחות בשטר/כתובה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ז, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק כ"ב, הלכה י'; ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ז, הלכה כ' חושן משפט, סימן צ"ח, סעיף ט'; אבן העזר, סימן צ"ו, סעיף ט'
נפרע/ת מן היתומים בשטר/כתובה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ז, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ד, הלכה א'; ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ז, הלכה י"ט חושן משפט, סימן ק"ח, סעיף י"ז; אבן העזר, סימן צ"ו, סעיף א'
יורשים מיורשים תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ה, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ז, הלכה ב' חושן משפט, סימן ק"ח, סעיף ה'
שכנגדו כפרן תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ה, עמוד א'[4]
סיטראי תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ב, עמוד א'[4] ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ד, הלכה ט' חושן משפט, סימן נ"ח, סעיף א'
פירעון שלא בפניו בשטר/כתובה תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ז, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ד, הלכה א'; ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ז, הלכה ט"ז חושן משפט, סימן ק"ו, סעיף א'; אבן העזר, סימן צ"ו, סעיף י'
שניים אוחזים תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ב', עמוד א' ספר משפטים, הלכות טוען ונטען, פרק ט', הלכה ז' חושן משפט, סימן קל"ח, סעיף א'
משכון מתחת ידו תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קט"ז, עמוד א'[4] ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ג, הלכה ג' חושן משפט, סימן ע"ב, סעיף י"ז
מלווה על המשכון תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ג, עמוד א' ספר משפטים, הלכות מלווה ולווה, פרק י"ג, הלכה ד' חושן משפט, סימן ע"ב, סעיף י'
מוציא הוצאות על נכסי אשתו תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ט, עמוד ב' ספר נשים, הלכות אישות, פרק כ"ג, הלכה ח' אבן העזר, סימן פ"ח, סעיף ז'
המכיר כליו תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ד, עמוד ב' ספר נזקים, הלכות גניבה, פרק ה', הלכה י' חושן משפט, סימן שנ"ז, סעיף א'
מפסיד דבר לחברו - מאבד/גורם לאיבוד תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קט"ז, עמוד ב'[4] ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק י"ד, הלכה י"ב; ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק ז', הלכה י"ז חושן משפט, סימן תי"ח, סעיף י"ג

שבועות בטענת ספק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשנה, מסכת שבועות, פרק ז', משנה ח' מונה את כל הנשבעים שנשבעים בטענת ספק- "ואלו נשבעים שלא בטענה השותפין והאריסין והאפוטרופין והאשה הנושאת והנותנת בתוך הבית ובן הבית".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רוב השבועות הללו מוזכרות במשנה ולכן הן מכונות "שבועות המשנה", אולם הראשונים אומרים על עוד שבועות שהן "שבועת המשנה".
  2. ^ רב האי במשפטי שבועות, ר' יצחק ב"ר ראובן בשערי שבועות.
  3. ^ לגבי חלק מהמקרים יש מחלוקת אם אכן יש בהם שבועה, לכן, יש כמה משבצות ריקות ברמב"ם/שו"ע.
  4. ^ 1 2 3 4 רק המקרה, לא כתוב אם יש שבועה.