שבץ חולף
| תחום |
נוירולוגיה  |
|---|---|
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
1910519 |
| MeSH | D002546 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
8B10 |
  | |
שבץ חולף (או אירוע איסכמי חולף; באנגלית: transient ischemic attack ובראשי תיבות TIA) הוא שבץ איסכמי שתסמיניו חולפים בטווח של כמה דקות (ועד שעה) מהופעתם. שבץ חולף מהווה כחמישית מכלל אירועי השבץ המוחי, שכיחותו עולה עם הגיל ובמקרים רבים הוא מקדים אירוע מוחי עם נזק נוירולוגי קבוע.
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב אירוע מוחי חולף נמשך מספר דקות בלבד, לכן עיקר האבחנה היא על פי תיאור המקרה ותלונות החולה. ישנה חשיבות רבה לפינוי החולה לבית חולים לצורך גילוי הגורם לאירוע המוחי וטיפול במחלת הרקע על מנת למנוע הופעת שבץ מאוחר יותר. הבדיקות החשובות ביותר לאחר אירוע מוחי חולף הן:
- בדיקת דם ולחץ דם – לשלילת גורמי סיכון כולסטרול גבוה, קרישיות יתר או יתר לחץ דם.
- אולטרה סאונד עורקי הקרוטיד – לשלילת היצרות של עורק הקרוטיד.
- הדמיית המוח – בדיקות CT או MRI לבדוק האם אירע נזק למוח (והאם קיים נזק מבני במוח העלול להגביר את הסיכון לשבץ).
- אק”ג ואקו לב – לשלול הפרעות בקצב הלב ופגיעה מבנית בלב (הפרעה בתפקוד הלב מגבירה את הסיכון ליצירת קרישי דם).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיכוי לשבץ מוחי לאחר שבץ חולף[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים רבים שנערכו בעשור האחרון מראים שהשכיחות של שבץ מוחי לאחר שבץ חולף היא גבוהה ביותר דווקא בימים הראשונים שלאחר השבץ החולף: במטא-אנליזה של המחקרים הרלוונטיים נמצא סיכון של 3.1% תוך יומיים, 6.4% תוך חודש ו-8.7% תוך 3 חודשים[1]. המשמעות של תוצאות מחקרים אלו, ששבץ חולף הוא גורם הסיכון ברמה הגבוהה ביותר לשבץ מוחי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.