שבץ נא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוח "שבץ נא"

שַׁבֵּץ נָא, או בשמו באנגלית Scrabble (סקראבל) הוא משחק לוח השואב את השראתו מתשבצים. במשחק זה שניים עד ארבעה שחקנים יוצרים מילים על לוח בעל 15x15 משבצות בעזרת טבלות משחק עליהן מודפסות אותיות. המטרה היא לצבור נקודות, כאשר מספר הנקודות לו זוכה כל מהלך תלוי בעיקר באותיות הספציפיות המרכיבות את המילים שנוצרו במהלך, במספרן ובמיקומן.

המשחק "שבץ נא" קיים ב־36 שפות שונות. הגרסה המקורית באנגלית משווקת על ידי חברת הסברו, בארצות הברית וקנדה ומשווק בשאר העולם על ידי חברת מאטל. עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם משחקים שבץ נא באופן מאורגן במועדונים ובטורנירים. אליפות העולם בשבץ נא באנגלית מתקיימת בכל שנה, לאו דווקא במדינות דוברות אנגלית (צ'כיה, פולין, וצרפת הן שלוש מארבע המדינות האחרונות שאירחו אליפויות כאלה). בנוסף, מתקיימות אליפויות דו-שנתיות של הארגון WESPA) The World English-language Scrabble Players' Association), אולם אלה אינן נקראות באופן רשמי אליפות העולם. אליפויות עולם מתקיימות גם בשפות נוספות, ביניהן צרפתית, ספרדית, גרמנית, ונורווגית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק נוצר בשנת 1938 על ידי הארכיטקט המובטל אלפרד מוסר באטס (Alfred Mosher Butts) בשם Lexiko. בגלל הדמיון למשחק אחר בשם Lexicon השם שונה מספר פעמים, בין השאר לשם "מילים שתי וערב" (CrissCrossWords), ולבסוף לשם Scrabble. בשנת 1952 הועבר הייצור של המשחק לחברת  Selchow and Righter, לאחר שכמה חברות משחקים (כולל חברה זו) דחו אותו בעבר. בשנה שלאחר מכן כבר מכרה חברה זו כמעט 4 מיליון ערכות של המשחק, ובשנת 1955 החל המשחק להימכר גם בבריטניה ובאוסטרליה. בשנים 1984–1993 זכה המשחק לפרסום רב כאשר כיכב בתוכנית בערוץ הטלוויזיה NBC.

בבתים רבים ברחבי העולם משחקים סקראבל באופן חובבני, אולם במקביל מתנהלת פעילות ענפה של מקצוענים בתחום, שמשתתפים בעשרות מועדונים, ליגות ואליפויות ברחבי העולם, תוך הקפדה על כללי משחק דקדקניים ושימוש בשעוני עצר ובמילונים ייעודיים. ספרים רבים נכתבו על ענף הסקראבל המקצועי, ביניהם הספר Word Freak של Stefan Fatsis. כיום קיים שפע של תוכנות, אפליקציות ואתרי אינטרנט שבאמצעותם ניתן לשחק סקראבל מול יריב אנושי או מול מחשב.

המשחק הוכנס ב-2004 להיכל התהילה הלאומי של הצעצועים.

ה-13 באפריל הוא יום הסקראבל. תאריך זה נבחר בשל היותו תאריך הלידה של ממציא המשחק אלפרד מוסר באטס[1]

חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק נפתח במילה VET על הכוכב המרכזי. המהלך השני היה QIS, ואחריו VIM ו-HAP. במהלך האחרון השחקן הקרוב למצלמה שיחק "בינגו", את המילה ?LOUSIE, כאשר האות הריקה מייצגת את האות R, וזכה בבונוס של 50 נקודות

המשחק כולל לוח מרובע ו-100 אותיות המסומנות בניקוד 0 עד 10, שנמצאות בדרך כלל בתוך שקית אטומה לעין. בנוסף ישנם כנים מעץ או מפלסטיק להנחת האותיות, ובמשחק מקצועני נהוג להשתמש גם בשעון עצר כמקובל במשחק השחמט ובפרק זמן מדוד של 20 דקות לכל שחקן. לוח הסקראבל מורכב מ-15x15 משבצות שעליהן מניחים את האותיות והמילים. בלוח ישנן כמה סוגי משבצות: משבצות ריקות שאינן מעניקות ניקוד נוסף, משבצות המעניקות ניקוד כפול לערך המוטבע על האות, משבצות המעניקות ניקוד משולש לערך המוטבע על האות, משבצות המעניקות ניקוד כפול לערך הכולל של המילה ומשבצות המעניקות ניקוד משולש לערך הכולל של המילה. חוקי הסקראבל פשוטים למדי: כל משתתף שולף מתוך המאגר של האותיות 7 אותיות, בלי לראותן, ומניחם על הכן שלפניו בצורה מוסתרת מיריבו. המילה הראשונה במשחק חייבת לגעת בכוכב המוטבע במרכז הלוח, וכל המילים שלאחריה צריכות לגעת לפחות באות אחת על הלוח. יש להניח על הלוח מילים תקפות ממבחינת מילון הסקראבל (ר' להלן) בלי להיעזר במילון, ולספור את הנקודות שמתקבלות מהערך המוטבע על האותיות בתוספת הערכים המתקבלים מהמשבצות המיוחדות (אם יש כאלה). בתום כל מהלך יש להשלים את מניין האותיות החסרות על הכן ל-7. מטרת המשחק היא לצבור את מרב הנקודות בתום המשחק, כאשר כל 100 האותיות נמצאות על הלוח. בינגו - זהו מקרה שבו שחקן מניח במהלך אחד את כל 7 האותיות שעל הכן שלו. מהלך כזה מזכה את השחקן בבונוס נוסף של 50 נקודות.

ערעור (באנגלית challenge) - במקרה ששחקן מבקש לערער על התקפות המילונית של מילה ששיחק יריבו, הוא מכריז על ערעור. המילה נבדקת על ידי שני השחקנים במילון או בתוכנת מחשב. אם המילה אינה במילון הסקראבל, השחקן שהניח אותה מפסיד את תורו והתור עובר ליריבו. אם המילה תקפה, השחקן שהניח אותה מקבל את הניקוד כרגיל ואילו השחקן המערער נענש באחד משני האופנים הבאים: הוא מפסיד את תורו והתור עובד ליריבו (לפי חוקי המשחק בארצות הברית) או שהמערער אינו מפסיד את תורו אך יריבו מקבל תוספת של 5 נקודות (לפי חוקי המשחק בשאר העולם).

שבץ נא בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שקיימת גרסה עברית למשחק הסקראבל (עבורה הומצא, בעצם, השם "שבץ נא") הנפוצה אצל שחקנים חובבים, כל המשחק המאורגן בשבץ נא בישראל מתקיים דווקא בגרסה האנגלית. כיום קיימים בישראל מספר מועדונים למטרה זו, שבהם משחקים בעיקר - אך לא רק - עולים ממדינות דוברות אנגלית, בכל הגילאים. שני המועדונים הגדולים ביותר הם מועדון השבץ נא הירושלמי על שם סאם אורבאום (The Sam Orbaum Jerusalem Scrabble Club) ומועדון השבץ נא התל אביבי (Tel Aviv Scrabble Club). במועדון הירושלמי משחקים מדי יום שלישי כ-60 שחקני סקראבל באולם הספרייה בבניין ז'ראר בכר ברחוב בצלאל בירושלים. במועדון התל אביבי משחקים מדי יום שני כ-30 שחקנים בבית השחמט ברחוב טאגור בתל אביב. במהלך השנים אורגנו ברחבי הארץ מספר תחרויות (חד-יומיות ותלת-יומיות), ונציגים ישראליים לוקחים חלק דרך קבע באליפויות עולם ובתחרויות בינלאומיות אחרות. ישראל היא בין המדינות הבודדות שיוצגו כבר באליפות העולם הראשונה ב-1991. עד היום, ובעיקר מאז 2006, שיחקו כ-70 ישראלים שונים בתחרויות בינלאומיות.

בשנת 2006 החליט המועדון התל אביבי לעבור להשתמש במילון סקראבל המבוסס על המילון Collins Scrabble Words או CSW, אשר נחשב למילון הבינלאומי הסטנדרטי  ומקובל בכל העולם פרט לצפון אמריקה, ואילו המועדון הירושלמי המשיך להשתמש במילון הנהוג בצפון אמריקה. כתוצאה מכך, הופסקו האליפויות הארציות בין שני המועדונים הישראליים, אולם נפתחה אפשרות לקיים בישראל אליפויות בינלאומיות המבוססות על המילון CSW, בהשתתפות שחקנים מובילים מרחבי העולם. עד כה נערכו בישראל 8 אליפויות בינלאומיות כאלה, בחודש פברואר מדי שנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]