שומו-אבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שוּמוֹ-אַבּוֹ (גם: שו-אבו) היה שליט אמורי, שהיה ראשון מלכי השושלת הראשונה ששלטה בבבל (ידועה גם בשם "השושלת האמורית"). שלט ככל הנראה בין השנים 1894 לפנה"ס-1877 לפנה"ס. הוא שחרר את האזור הקטן של בבל שנשלט עד אז בידי עיר מדינה אמורית יריבה בשם כאזאלו.

באותה תקופה הייתה בבל מחוז מנהלי קטן בדרום מרכז מסופוטמיה. מעט מאוד ידוע על תקופת שלטונו, גובה מי התהום באזור פגע בממצאים הארכאולוגים. ולא נמצאו בממצאים הארכאולוגים הוכחות לטענתו שהייתה לו מלכות. העדרן הביא חוקרים למסקנה שבתקופתו בבל הייתה עדיין עיר קטנה וחדשה וכי השפעתו כשליטה, הייתה קטנה.

את מקומו כמלך ירש בנו שוּמוּלַ--אִיל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
אין
מלך ממלכי בבל
1877–1894 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה
הבא:
שומו-ל-אל
1880–1845 לפנה"ס