שיחה:אדון מועד כתקח
נעם דובב, סקריפט ההחלפות שינה שלא לצורך את המילים "מרובים צרכי עמך" ל"צורכי" בכתיב מלא. השינוי גורם לטעות כיוון שמדובר במילות פיוט שנוסחו בכתיב חסר, וכך יש להשאירן (ובדומה לאִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן, אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה ועוד). בברכה, אבי גדור - שיחה 20:54, 2 באוקטובר 2019 (IDT)
- למניעה חוזרת של ה"תיקון", הוספתי: {{ללא בוט|529}}{{ללא בוט|900}}. Ovedc • שיחה 10:31, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
מרובים צרכי עמך[עריכת קוד מקור]
משתמש:אבי גדור, אפשר בבקשה מקור לקביעה שמדובר בהמשך לפיוט "אדון מועד כתקח"? אני לדוגמה ראיתי השערה שחציו הראשון של מרובים צרכי הוא דווקא "אב ידעך מנוער". בכל מקרה הקביעה שזה המשכו של זה היא השערה (ללא כל מקור מבוסס שידוע לי שטוען כך) וההשערה צריכה להיות מגובה במקור. מתייג לכאן את משתמש:בן עדריאל. דגש חזק - שיחה 11:46, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- אתייחס בפירוט מאוחר יותר, בל"נ. למיטב ידיעתי, זו הדעה המקובלת והמוסכמת, ראה למשל אצל גולדשמידט. ההשערה (שמופיעה בקצת מחזורים) שזהו המשך הא"ב של "אב ידעך מנוער" לא אפשרית כלל לאור הידוע כיום: אב ידעך מנוער היא קדושתא קלירית. בן עדריאל • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ף 15:38, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- אבי גדור, ראיתי שיש משערים שאולי אינו לר"י מאורליינס אלא לר"י אבן אביתור. מכיר? בן עדריאל • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ף 15:40, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- דגש חזק, זה בהרבה למעלה מכלל השערה. בכל סדרי הסליחות והמחזורים המערביים שראיתי שני חלקי הסליחה מופיעים ברצף (ונציה ש"ח, סליחות כמנהג שוואבן וילהרמשדארף תצ"ז, מחזור רוו"ה בנעילה וכעת גם כאן), וכנראה שהפיצול הזה הוא מנהג מזרחי (במחזור נירנברג בנעילה מופיעים שני החלקים, אך מופרדים בי"ג מדות [1], בעמ' 103, וכנהוג כיום בער"ה במנהג ליטא. בשלב שני כנראה החלו לומר חלק אחד בלי רעהו: למשל בפולין בער"ה רק החלק הראשון ובמזרח בכלל את החלק השני בנעילה). בן עדריאל • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ף 19:37, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
- יישר כוח גדול לבן עדריאל על התשובה המפורטת ועל התוספת בערך, לא הכרתי לפני כן את דברי ברנשטיין ופרנקל. וכהערה: מספר מוטיבים בפיוט (קינה על מות הצדיקים, שימוש מרובה במילים נרדפות, ועוד) אינם אופייניים לר"י בן אביתור, אולם מתאימים לר"י בכור שור (ומאידך, מוטיב הנקמה דווקא אינו בולט בכל סליחותיו), וכפי שניתן לראות בשאר סליחותיו שהדפיס הברמן ב'תרביץ' כרך ט' חוברת ג'. אבי גדור - שיחה 01:52, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- מבלי לבדוק יותר מדי לעומק, בכל אחת מהסליחות שהדפיס הברמן שם יש עיסוק מפורש בנקמה, לבד מהסליחה הזו. בן עדריאל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תש"ף 09:30, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
- יישר כוח גדול לבן עדריאל על התשובה המפורטת ועל התוספת בערך, לא הכרתי לפני כן את דברי ברנשטיין ופרנקל. וכהערה: מספר מוטיבים בפיוט (קינה על מות הצדיקים, שימוש מרובה במילים נרדפות, ועוד) אינם אופייניים לר"י בן אביתור, אולם מתאימים לר"י בכור שור (ומאידך, מוטיב הנקמה דווקא אינו בולט בכל סליחותיו), וכפי שניתן לראות בשאר סליחותיו שהדפיס הברמן ב'תרביץ' כרך ט' חוברת ג'. אבי גדור - שיחה 01:52, 4 באוקטובר 2019 (IDT)
- דגש חזק, זה בהרבה למעלה מכלל השערה. בכל סדרי הסליחות והמחזורים המערביים שראיתי שני חלקי הסליחה מופיעים ברצף (ונציה ש"ח, סליחות כמנהג שוואבן וילהרמשדארף תצ"ז, מחזור רוו"ה בנעילה וכעת גם כאן), וכנראה שהפיצול הזה הוא מנהג מזרחי (במחזור נירנברג בנעילה מופיעים שני החלקים, אך מופרדים בי"ג מדות [1], בעמ' 103, וכנהוג כיום בער"ה במנהג ליטא. בשלב שני כנראה החלו לומר חלק אחד בלי רעהו: למשל בפולין בער"ה רק החלק הראשון ובמזרח בכלל את החלק השני בנעילה). בן עדריאל • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ף 19:37, 3 באוקטובר 2019 (IDT)
החלוקה בתוכן הפיוט[עריכת קוד מקור]
אבי גדור, החלוקה שעשית בתוכן הפיוט בין חציו הראשון לשני נדמית לי מעט מלאכותית. אני לא חושב שיש באמת פער בין שני ה"חלקים" בתוכן, ולא הצלחתי לשים לב להבדל או לשינוי שמתרחש באמצע. אני חושש שזה מושפע באופן אנכרוניסטי מהחלוקה שמתבצעת כיום באמירת הסליחה, אבל לא באמת מבוסס במקור. בן עדריאל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תש"ף 09:33, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
- ראשית, החלוקה הייתה אנכרוניסטית במכוון, כי שיערתי שקוראים ירצו לדעת פירוט על כל חלק של הפיוט בנפרד. ושנית, מקריאה בפיוט יש מקום לומר שאכן הקטע הראשון הוא כעין פתיח; ועל דבר זה עמדו גם באתר הפיוט והתפילה, בקישור שבסוף הערך. ראה שם. אבי גדור - שיחה 10:53, 11 באוקטובר 2019 (IDT)
- אני לא חושב שנכון לכתוב בצורה הזו, סו"ס מדובר ביצירה אחת אחידה, גם אם מישהו כרגע מתענין רק בחלק ממנה. ולעצם הענין, אני לא מסכים שיש פה פתיח, אבל את הדברים שכתובים באתר הפיוט אין מניעה להביא, בשמם כמובן. בן עדריאל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תש"ף 14:11, 11 באוקטובר 2019 (IDT)