שיחה:אמבובר
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.iaej.co.il/newsite/content.asp?pageid=707
- In אורי בן ברוך on 2013-12-20 00:04:26, 404 Not Found
- In אמבובר on 2013-12-20 01:17:40, 404 Not Found
- In וולקה on 2013-12-20 08:19:38, Socket Error: 'Name or service not known'
- In אורי בן ברוך on 2013-12-30 08:48:13, 404 Not Found
- In אמבובר on 2013-12-30 10:21:29, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 12:21, 30 בדצמבר 2013 (IST)
דיווח שאורכב ב-22 ביולי 2020[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
בתקופת הכיבוש האיטלקי הגיע לביקור באתיופיה החוקר, עו"ד קרלוס אלברטו ויטרבו אשר נפגש עם מנהיג הקהילה היהודית, פרופ' תאמרת עמנואל ויחדו החלו לנקוט בפעולות לשיפור מצב היהודים וחיזוק מעמדם מול השלטון האיטלקי. בעקבות ביקורו החלו להתכנס נציגים ומנהיגים רוחניים ממקומות שונים ובמעמד מרגש במקום הקרוי קוששלית נבחר אלקה ביוך יסיאס כמנהיג הקהילה היהודית.ביקורו של קרלוס והמאמצים לשיפור מצב היהודים הביאו להקצאת שטחים מצד השלטון האיטלקי וכתוצאה מכך החלה התיישבות יהודית באזורים: ווזבה, ווינגה,ווגלו, אמבובר וסרמלה. כפר אמבובר נוסד ב1936 ע"י יהודים ואלו שמותיהם; ליקה כהנת קס טואבה מלקו זצ"ל ורעייתו קאסיה אלמו ז"ל, קבה קסה ז"ל (הגיעה עם בן הזקונים, מהרי מלקו ז"ל) ,אסנקאו אלמו ז"ל, בלאי מלקו ז"ל יחד עם רעייתו טרו אהרון, יסיאס מלקו ז"ל,זאודיתו דניאל ז"ל ( הגיעה יחד עם בנה שלימים הפך לקס, קס ברקאו ילאו ז"ל) הכפר קם על אדמות שהושכרו מידי בעלי האדמות והיה לאחד הכפרים הגדולים שרוב תושביו היו יהודים. מייד עם הקמת הכפר בנה ליקה כהנת קס טואבה מלקו זצ"ל את בית הכנסת, זאת בטרם בנה את ביתו משום שהאמין שבית כנסת הוא עיקרו של כל יישוב יהודי.בית הכנסת היה מקום מרכזי להתכנסויות ולקבלת החלטות חשובות סביב נושאים חברתיים ונושאים רוחניים, אחת ההחלטות שהתקבלה הייתה בנושא השכלה, המנהיג יונה בוגלה ז"ל הגיע אל הכפר כדי להיפגש עם ראש ההנהגה הרוחנית באותה תקופה, ליקה כהנת קס טואבה מלקו זצ"ל ולהתייעץ עמו, למחרת הביקור הזמין קס טואבה זצ"ל את כל המנהיגים הרוחניים מכל האזורים והתכנסו כמאה מנהיגים רוחניים כדי לבחור חניכים וחניכות שירכשו השכלה בישראל וכן את הקסים שירכשו הכשרה באסמרה. הכפר שימש כמקום מרכזי ורוחני לחג הסיגד ושיהודים רבים היו נוהרים אליו מאזורים שונים סביב גונדר ומאזורים רחוקים מאוד.