שיחה:אפקט מהרישי

הסרת משפט אודות מחקרים על אפקט מהרישי

אני מסב את תשומת לבכם אל הקישור הבא: http://www.tmt.org.il/showlist.php?file=research.txt למטה יש כמה מחקרים תחת הכותרת "השפעת המדיטציה הטרנסנדנטלית על כלל החברה ועל השלום העולמי". לכל מחקר יש הסימוכין של כתבי-העת המדעיים בו הוא פורסם. לכן, אני מתפלא על הסרת אותו משפט. בתודה ד"ר דניאל גליקר יו"ר מרכז גוש דן של האגודה למדיטציה הטרנסנדנטלית.

1. בחרתי (באקראי) את הקישור הזה, המחקר השני ברשימה. האתר שלכם מציג גרף שבו מופיע שעור הפשיעה בוושינגטון בתקופה של שמונה חודשים, הכוללים (בקירוב) חמישה חודשים רגילים, חודשיים שבהם תורגלה בעיר מדיטציה קבוצתית, ועוד חודש נוסף, אחר כך. נערכה שם כנראה אנליזת time series. ובכן:

א. מדוע נבחרו דווקא שמונה חודשים ובהם חמישה לפני המדיטציה, ולא שנה או שנתיים? ניתוח רב שנתי היה מאפשר להשוות את אי-הסדירויות בגרף לתקופה מקבילה משנים קודמות.

ב. בחמשת השבועות הראשונים של המדיטציה, רמת הפשיעה המשיכה לעלות או נשארה ברמתה, שהיא הגבוהה ביותר בכל תקופת הניסוי. רק בשבוע הששי חלה ירידה גדולה, ואחריה חזרה רמת הפשיעה לעלות. מן החצים בגרף אני מבין שההשוואה נעשתה דווקא באותו שבוע, אפוסטריורי. ניתוח כזה הוא חסר ערך.

ג. האם יש תאוריה מדיטטיבית שמסבירה מדוע ההשפעה (אם יש כזו) מתחילה רק אחרי זמן רב כל-כך, ונעלמת כמעט מיד?

ד. כחודש לפני תחילת המדיטציה הופיעה באחד השבועות ירידה אקראית (לכל הדעות) של כ-45 מקרים משבוע אחד למשנהו, לעומת ירידה של כ-30 מקרים באותו שבוע ששי.

ה. כדאי להבחין שרמת הפשיעה בחודשיים שבהם נערכה המדיטציה, גבוהה באופן משמעותי מן הרמה בשאר התקופה (בערך 170 מקרי פשיעה חמורה לשבוע, במקום 140).

ו. דברי מהרישי שלפיהם זוהי ההדגמה האחרונה ומעתה "אין צורך יותר בהדגמות" סותרים עקרונות יסוד של המדעים הניסויִים.

2. האם תוכל להוסיף כאן מלה או שתיים על המנגנון המשוער שבעזרתו תרגול מדיטציה משפיע על הסביבה שאינה מודעת לקיומו של התרגול?

ד"ר עוזי ו. 01:03, 19 מרץ 2006 (UTC)

תשובה לשאלות ששאלת: ראשית. כל המידע הרלוונטי, על כל הנתונים שלו, תוכל למצוא בסימוכין של כתבי-העת המדעיים היוקרתיים בהם פורסמו אותם מחקרים. מה שמוצג באתר, הוא תקציר וגרף. במידה ותרצה, אוכל לשלוח לך צילום של ה-paper של המחקר (וכן של המחקר שבא אחריו, שנעשה בירושלים בזמן מלחמת לבנון מה-Journal of Conflict resolution היוקרתי של אוניברסיטת ייל), כמו שפורסם ב-social indicators research. (כל קובץ PDF של כ-3-4 MB). 1. מחקר זה הוא אחד מתוך 52 מחקרים שנעשו במוקדי אלימות ברחבי העולם, כשקבוצה של מתרגלי הטכניקות המתקדמות של המדיטציה הטרנסנדנטלית (TM) היוותה מספר גדול דיו להשפעה הרצוייה. כשכל המחקרים האלה נלקחים בחשבון כיחיידה אחת, הסבירות הסטטיסטית שלהם (P>) היא אחד לעשר בחזקת מינו 19!!! לא נראה לי שיש עוד מחקרים סוציולוגיים מכל סוג שהוא עם מובהקות סטטיסטית כה גבוהה. בדרך כלל, משום שמדובר באנשים שעל חשבונם, טסו למקומות בהם נעשו המחקרים, שילמו את שהותם, שכירת אולם מתאים (לכמה אלפים) לצורך התירגול וכד. המחקרים, רובם נעשו בתקופות החופשים (קיץ, ותקופות חג המולד-ראש השנה). א. במחקר עצמו, נלקחו בחשבון גם ממוצעים רב שנתיים. ב. לצורך זה (של ממוצע רב-שנתי) עדיף התאור והגרף שבאים אחריו. הוא מראה את הירידה ישר מהגיעם של המאות הבודדות של הראשונים בקבוצה לוושיטנגטון. ככל שגודל הקבוצה היה גדול יותר, הירידה הייתה יותר דרמטית. ג. ההשפעה מתחילה בן-לילה. כשאדם נכנס לחדר חשוך ומדליק אור, חדר מואר הוא תופעה שנמשכת כל עוד האור לא כובה. כך גם כאן. כשהקבוצה נמצאת במקום, התופעה מתחילה, כשהיא מתפזרת, התופעה נפסקת. ד. ראה בגוף המחקר. ה. כנ"ל. ו. מדובר על ה-ד-ג-מ-ו-ת. המטרה כעת היא לעשות אך-ורק משהו מתמשך ולא ניסוי לשבועות בודדים. להקים באופן קבוע, קבוצות כאלה בערים הגדולות בכל רחבי העולם. 2. התופעה היא תופעה של שדה. בתירגול הזה המתרגל לא רק מתנסה בעצמו בשדה המאוחד של כל חוקי הטבע, אלא מעורר אותו. אני עובד כעת על הכנת ערך שיבהיר יותר את נושא התעופה היוגית.

א. אשמח לקבל את המאמרים (תוכל לשלוח אותם לתיבת הדואר שלי דרך האתר).

ב. "תופעה של שדה"? "השדה המאוחד של כל חוקי הטבע"? אם יש לצירופים האלה משמעות כלשהי, רוצו לפרסם ב- Physical Reviews! אשמח לקרוא את הערך המפורט. עוזי ו. 09:29, 19 מרץ 2006 (UTC)

א. שלחתי לך לפי המייל בבר-אילן שהופיע תחת שמך בויקיפדיה. אשמח אם תיידע אותי על קבלתם. ב. הנושא באמת מדהים. אם זה מעניין אותך, שוב, במייל אישי, אוכל להוסיף פרטים. אגב. לגבי הגרף: הקו המקוקו, הוא התחזית הרב שנתית לפשיעה בוושינגטון. הקו המלא, הוא הפשיעה בפועל.

קיבלתי את המאמרים, ואני מקווה לעבור עליהם בקרוב. אין ספק שהנושא מדהים ביותר - אנשים ממש מאמינים בהבלים המטופשים האלה. עוזי ו. 09:07, 24 מרץ 2006 (UTC)

קראתי את המאמר הקצר מבין השניים (38 עמודים), והוספתי ציטוטים ממנו לערך. אינני חושב שהפרטים מעניינים, אבל הבעיה המתודולוגית העיקרית היא שהמחברים החליטו להשוות את האפקטים שהם מודדים (לאורך חודשיים, בישראל ובלבנון) דווקא לרבעון (נמוך מאד-נמוך-גבוה-גבוה מאד) של מספר המתרגלים, ולא לריבוע המספר (כפי שנובע מן הנוסחה שלהם). אכן, הגרפים בעמוד 803 מראים שלמרות שהתקבל מתאם מובהק, רמת ההשפעה הולכת ויורדת עם העליה במספר המתרגלים, במקום לעלות. בנוסף לזה (קצת לא נעים לומר, ובכל זאת), אינני מאמין לחמשת הכותבים, השייכים לאוניברסיטה של מהרישי. אבל העניין החשוב ביותר הוא שגם אילו היתה כאן הוכחה ניצחת לקיומו של מתאם, אי אפשר להסיק ממנו סיבה ותוצאה. כדברי קארל סייגן, טענות יוצאות מגדר הרגיל דורשות גם הוכחות כאלה. דיבורים חסרי פשר על "שדה מאוחד" אינם מתחילים להרים את נטל ההוכחה. עוזי ו. 04:19, 27 מרץ 2006 (UTC)

מה עם N2?

כנראה ש-N2 הוא אחוז האנשים ולא מספרם (אחרת מספיק אחד כדי לקבל תוצאות מדידות). אחיה פ. 14:19, 27 מרץ 2006 (UTC)

תיקנתי. אני קצת מתקשה בנוסחאות פיזיקליות שבהן אין משמעות לממדים. עוזי ו. 16:10, 27 מרץ 2006 (UTC)

חשיבות

ה"אפקט" הוא מרכיב משמעותי בהגות של מאמיני מהרישי, שזכה להתייחסות בספרות המחקרית. אם לא נכתוב כאן שמדובר בהבלים, איך ידעו? עוזי ו. - שיחה 01:53, 24 במרץ 2009 (IST)

יש חשיבות. ראו גם דברי בשיחה:תעופה יוגית#הגדרת המושג מתווכחת עם עצמה.. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 11:41, 24 במרץ 2009 (IST)