שיחת משתמש:עוזי ו.
ארכיונים: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14; מתמטיקה 1, 2, 3, 4, 5, מיון; מפעיל 1, 2; בטיפול.
מונחים שנכנסו לשיבוש שוטף; המילון הדיפרנציאלי הראשון; חדר הסודות; שולצה.
- אנא הוסיפו נושאים חדשים בתחתית הדף.
פרדוקס?[עריכת קוד מקור]
שם בתרגיל1.1.37 כתבת "איחוד וחיתוך אינסופיים יכולים לשנות את טיפוס הקטע". אבל קטע סגור כולל את הנקודות שבין a ל-b ואת a ו-b בלבד. ואילו חיתוך של קטעים פתוחים יכלול בהכרח נקודות מחוץ ל-a ול-b ככל שאתה מקטין את ε, כל זמן שהוא גדול מאפס. אמנם הקטע הפתוח לא כולל את a-ε ן-b+ε אבל עדיין יש אינסוף ביניהם ל-a ו-b--גיאומטריה1 - שיחה 09:44, 17 בפברואר 2020 (IST)
- , כלומר, חיתוך אינסופי של קטעים פתוחים עשוי להיות סגור. עוזי ו. - שיחה 23:33, 17 בפברואר 2020 (IST)
- אתה יכול גם לכתוב השאלה היא, הרי לכל אפסילון קיים לכן גם חיתוך אינסופי ישאיר בתוך הקטע את כי קטע זה מוכל בכל הקטעים הקודמים. מאידך באמת אי אפשר לטעון שקיים קטע פתוח שמוכל בכל הקטעים כי אפשר לבחור אפסילון קטן יותר מהחצי אפסילון הקודם. צריכים "לקפוץ" מסדרה סופית שבה טיפוס הקטע לא משתנה, לסדרה אינסופית. ולהוכיח שקיים חיתוך שבתוכו קיימים אברי כל הקבוצות ומחוץ לו קיימים רק אברי חלק מהקבוצות. האם זה שקול לטענה ש? --גיאומטריה1 - שיחה 09:43, 18 בפברואר 2020 (IST)
- נכון ש-. אפסילון לא באמת מופיע באגף שמאל; נכון שלכל מספר יש גם מספר קטן ממנו, אבל גם המספר הקטן הזה משתתף בחיתוך ונעלם בבוא העת. זה דומה לטענה על הגבול (אני לא יודע לומר שהן "שקולות"; שתיהן נכונות). עוזי ו. - שיחה 11:49, 18 בפברואר 2020 (IST)
- השאלה היא מי אמר בכלל שהחיתוך הזה קיים. כלומר אנחנו צריכים למצוא קבוצה שמכילה את האיברים הנמצאים בכל הקבוצות הנתונות, ואותם בלבד. מאחר שיש אינסוף איברים (כנראה הגדרת האינסוף היא הבעיה שלי) קיימים איברים שאי אפשר לקבוע אם הם שייכים לכל הקבוצות הנתונות או לא. בדוגמא שלך, אחרי שטענתי שלכל אפסילון מתקיים שאפסילון גדול מחצי אפסילון, אם כן כל חצי אפסילון נמצא בתוך הקטע לכל סדרה סופית של קטעים. איך אתה מוכיח שבאינסוף החצי אפסילון הזה נעלם? מצד אחד אם נקבע את ערכו של חצי אפסילון ואחר כך נבחר אפסילון אחר, באמת נראה שהוא נעלם, אבל מצד שני יצוץ חצי אפסילון אחר. אם אתה קובע שכל מה שבתוך הקטע הסגור שייך לכל הקטעים, וכל מה שמחוץ לו לא שייך לפחות לקטע אחד, אני יכול לטעון שקיים מה שמחוץ לקטע הסגור ובהכרח שייך לכל הקטעים, לכל אפסילון שתבחר.--גיאומטריה1 - שיחה 21:33, 18 בפברואר 2020 (IST)
- אקסיומת האיחוד. לכל איבר אפשר לקבוע (ודי בקלות) האם הוא שייך לחיתוך או לא. לדוגמא, 0.0007 אינו שייך לחיתוך. אבל 0 - כן. מהו אותו "אפסילון" שאתה מזכיר (מחוץ לחישוב החיתוך): אינני יודע. עוזי ו. - שיחה 00:19, 19 בפברואר 2020 (IST)
- פרדוקס אכילס והצב, אם 0.0007 לא שייך לחיתוך אז 0.00035 שייך לו. אם 0.00035 לא שייך אז 0.000175 שייך. אם אין שום איבר חיובי או שלילי ששייך לחיתוך, אז צריך לסמן (ואז התוצאה טריוויאלית).--גיאומטריה1 - שיחה 09:18, 19 בפברואר 2020 (IST)
- סליחה, זה לא נכון. אם אפסילון שווה לאפס הקטע לא פתוח.--גיאומטריה1 - שיחה 09:20, 19 בפברואר 2020 (IST)
- הוא כן; מתקבלת הקבוצה הריקה , ואם מוסיפים את הקטע הזה לחיתוך הוא מתרוקן כמובן. עוזי ו. - שיחה 13:14, 19 בפברואר 2020 (IST)
- לגבי הפרדוקס, באמת הפרדוקס עם הצב לא דומה, כי אכילס יכול לרוץ למרחק נתון שבו הוא יעקוף את הצב. אבל בכל זאת, אם אני מסתכל על זה כדיאלוג, אז המוכיח צריך למצוא לכל איבר האם הוא בתוך החיתוך או מחוץ לו, והמפריך צריך למצוא איבר שנמצא בתוך החיתוך למרות שהוא מחוץ לקטע הסגור. לכאורה הדיאלוג לא ייעצר לעולם, כמו שהדגמתי. המפריך אומר למוכיח "תן לי איבר שהוא מחוץ לקטע הסגור", כשניתן, אומר לו המפריך "אני מוצא לך איבר בתוך הקטע". כשהמוכיח אומר לו "אני יכול למצוא קטע שבו הוא לא נמצא". אומר לו המפריך, "אז אני מוצא לך מספר שכן נמצא בו". אם נדגים את זה ברור יותר המוכיח טוען "החיתוך כולל את נקודה 0 בלבד, כי לכל מספר חיובי או שלילי אני יכול למצוא לך קטע שהוא לא נמצא בו". אומר לו המפריך "תמצא לי קטע פתוח שבו לו נמצאים המספרים 0.64 ו--0.64" אומר המוכיח "הקטע (-0.64,0.64)" אומר המפריך "אבל מה עם המספרים 0.08,-0.08?" המוכיח: "(0.08,0.08-)". וכן הלאה. אמנם המוכיח יכול לקפוץ ולטעון "[0,0]" אבל אז המפריך אומר "זהו קטע סגור שלא נמצא בסדרת הקטעים הנחתכת".--גיאומטריה1 - שיחה 15:23, 20 בפברואר 2020 (IST)
- אני לא רואה כאן דיאלוג. המספר 0 נמצא בחיתוך משום שהוא שייך לכל הקטעים, וכל מספר חיובי אינו נמצא בחיתוך משום שקיים קטע שהוא מחוצה לו. עוזי ו. - שיחה 22:51, 20 בפברואר 2020 (IST)
- למה אתה מתייחס למספרים, ולא לקטעים? לכל קטע קיים מספר חיובי שהוא בתוכו (ובתוך כל הקטעים שהוא מוכל בו). חוץ מקטע שאינו נכלל בקטעים הנחתכים.--גיאומטריה1 - שיחה 09:03, 21 בפברואר 2020 (IST)
- אני לא רואה כאן דיאלוג. המספר 0 נמצא בחיתוך משום שהוא שייך לכל הקטעים, וכל מספר חיובי אינו נמצא בחיתוך משום שקיים קטע שהוא מחוצה לו. עוזי ו. - שיחה 22:51, 20 בפברואר 2020 (IST)
- לגבי הפרדוקס, באמת הפרדוקס עם הצב לא דומה, כי אכילס יכול לרוץ למרחק נתון שבו הוא יעקוף את הצב. אבל בכל זאת, אם אני מסתכל על זה כדיאלוג, אז המוכיח צריך למצוא לכל איבר האם הוא בתוך החיתוך או מחוץ לו, והמפריך צריך למצוא איבר שנמצא בתוך החיתוך למרות שהוא מחוץ לקטע הסגור. לכאורה הדיאלוג לא ייעצר לעולם, כמו שהדגמתי. המפריך אומר למוכיח "תן לי איבר שהוא מחוץ לקטע הסגור", כשניתן, אומר לו המפריך "אני מוצא לך איבר בתוך הקטע". כשהמוכיח אומר לו "אני יכול למצוא קטע שבו הוא לא נמצא". אומר לו המפריך, "אז אני מוצא לך מספר שכן נמצא בו". אם נדגים את זה ברור יותר המוכיח טוען "החיתוך כולל את נקודה 0 בלבד, כי לכל מספר חיובי או שלילי אני יכול למצוא לך קטע שהוא לא נמצא בו". אומר לו המפריך "תמצא לי קטע פתוח שבו לו נמצאים המספרים 0.64 ו--0.64" אומר המוכיח "הקטע (-0.64,0.64)" אומר המפריך "אבל מה עם המספרים 0.08,-0.08?" המוכיח: "(0.08,0.08-)". וכן הלאה. אמנם המוכיח יכול לקפוץ ולטעון "[0,0]" אבל אז המפריך אומר "זהו קטע סגור שלא נמצא בסדרת הקטעים הנחתכת".--גיאומטריה1 - שיחה 15:23, 20 בפברואר 2020 (IST)
- הוא כן; מתקבלת הקבוצה הריקה , ואם מוסיפים את הקטע הזה לחיתוך הוא מתרוקן כמובן. עוזי ו. - שיחה 13:14, 19 בפברואר 2020 (IST)
- סליחה, זה לא נכון. אם אפסילון שווה לאפס הקטע לא פתוח.--גיאומטריה1 - שיחה 09:20, 19 בפברואר 2020 (IST)
- פרדוקס אכילס והצב, אם 0.0007 לא שייך לחיתוך אז 0.00035 שייך לו. אם 0.00035 לא שייך אז 0.000175 שייך. אם אין שום איבר חיובי או שלילי ששייך לחיתוך, אז צריך לסמן (ואז התוצאה טריוויאלית).--גיאומטריה1 - שיחה 09:18, 19 בפברואר 2020 (IST)
- אקסיומת האיחוד. לכל איבר אפשר לקבוע (ודי בקלות) האם הוא שייך לחיתוך או לא. לדוגמא, 0.0007 אינו שייך לחיתוך. אבל 0 - כן. מהו אותו "אפסילון" שאתה מזכיר (מחוץ לחישוב החיתוך): אינני יודע. עוזי ו. - שיחה 00:19, 19 בפברואר 2020 (IST)
- השאלה היא מי אמר בכלל שהחיתוך הזה קיים. כלומר אנחנו צריכים למצוא קבוצה שמכילה את האיברים הנמצאים בכל הקבוצות הנתונות, ואותם בלבד. מאחר שיש אינסוף איברים (כנראה הגדרת האינסוף היא הבעיה שלי) קיימים איברים שאי אפשר לקבוע אם הם שייכים לכל הקבוצות הנתונות או לא. בדוגמא שלך, אחרי שטענתי שלכל אפסילון מתקיים שאפסילון גדול מחצי אפסילון, אם כן כל חצי אפסילון נמצא בתוך הקטע לכל סדרה סופית של קטעים. איך אתה מוכיח שבאינסוף החצי אפסילון הזה נעלם? מצד אחד אם נקבע את ערכו של חצי אפסילון ואחר כך נבחר אפסילון אחר, באמת נראה שהוא נעלם, אבל מצד שני יצוץ חצי אפסילון אחר. אם אתה קובע שכל מה שבתוך הקטע הסגור שייך לכל הקטעים, וכל מה שמחוץ לו לא שייך לפחות לקטע אחד, אני יכול לטעון שקיים מה שמחוץ לקטע הסגור ובהכרח שייך לכל הקטעים, לכל אפסילון שתבחר.--גיאומטריה1 - שיחה 21:33, 18 בפברואר 2020 (IST)
- נכון ש-. אפסילון לא באמת מופיע באגף שמאל; נכון שלכל מספר יש גם מספר קטן ממנו, אבל גם המספר הקטן הזה משתתף בחיתוך ונעלם בבוא העת. זה דומה לטענה על הגבול (אני לא יודע לומר שהן "שקולות"; שתיהן נכונות). עוזי ו. - שיחה 11:49, 18 בפברואר 2020 (IST)
- אתה יכול גם לכתוב השאלה היא, הרי לכל אפסילון קיים לכן גם חיתוך אינסופי ישאיר בתוך הקטע את כי קטע זה מוכל בכל הקטעים הקודמים. מאידך באמת אי אפשר לטעון שקיים קטע פתוח שמוכל בכל הקטעים כי אפשר לבחור אפסילון קטן יותר מהחצי אפסילון הקודם. צריכים "לקפוץ" מסדרה סופית שבה טיפוס הקטע לא משתנה, לסדרה אינסופית. ולהוכיח שקיים חיתוך שבתוכו קיימים אברי כל הקבוצות ומחוץ לו קיימים רק אברי חלק מהקבוצות. האם זה שקול לטענה ש? --גיאומטריה1 - שיחה 09:43, 18 בפברואר 2020 (IST)
קבוצת דיסקורד ויקיפדית בנושא מתמטיקה[עריכת קוד מקור]
היי עוזי, הקמתי היום קבוצת דיסקורד לויקיפדיה העברית ופתחתי בה ערוץ בנושא מתמטיקה. עברתי מעט על עריכותייך ואני חושב שאתה תוכל לתרום המון אם תצטרף לקבוצה זו. אשמח אם תשקול זאת בחיוב. הקישור להצטרפות לקבוצה הינו https://discord.gg/k6zTKpm, בתודה יאצקין52 - שיחה 17:07, 17 במרץ 2020 (IST)
- נרשמתי, אבל אינני מכיר את דיסקורד ואני לא מצפה להשאר מחובר שם. בענייני ויקיפדיה אני זמין בוויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה 18:47, 17 במרץ 2020 (IST)
סקרנות[עריכת קוד מקור]
מזמן לא ראיתי אותך במפגשים. כתבתי ערך ותהיתי אם הוא קשור אליך. דרור - שיחה 21:11, 28 במרץ 2020 (IDT)
- זו הפעם הראשונה שאני שומע על המעבר הזה... אבל מעכשיו אדע שיש על שמי מעבר באנטרקטיקה. אני מחכה לשמוע יותר גם על הכפר שכנראה נוסד על ידי אבות אבותיי בערבות בולגריה (למרות שמוצאם מפולין). עוזי ו. - שיחה 22:27, 28 במרץ 2020 (IDT)
קישור חיצוני[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי,
אנא הכנס קישורים למקורות חיצוניים בהערות שוליים ולא בגוף הערך.
תודה, דגש חזק - שיחה 00:31, 6 באפריל 2020 (IDT)
ראו גם[עריכת קוד מקור]
התפקיד של ראו גם זה לא להפנות לערכים באותו נושא? --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 22:05, 16 באפריל 2020 (IDT)
- כן; כאלו שנכתבו כבר, וגם כאלה שעוד לא נכתבו. עוזי ו. - שיחה 22:40, 16 באפריל 2020 (IDT)
- אם זה מיועד לקורא אז קודם שייכתבו ואז שיוספו, אין לו מה לראות גם בערך שלא נכתב. --דוד-- Cumputer guy • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ף • 22:41, 16 באפריל 2020 (IDT)
בדיקת ערך[עריכת קוד מקור]
היי, התחלתי לשכתב את הערך אנליזה נומרית, אודה לך מאוד אם תעבור עליו ותאיר את עיני בכל טעות שאני מבצע בעריכה, תודה Nani goldring - שיחה 22:16, 22 באפריל 2020 (IDT)
הוכחות מתמטיות שהופרכו[עריכת קוד מקור]
במסגרת הרחבת תוכן קטגוריה:הוכחות מתמטיות שהופרכו, אני רוצה לתרגם את הערך https://en.wikipedia.org/wiki/Chinese_hypothesis מויקיפדיה האנגלית.
האם נראה לך שהשם העברי ההשערה הסינית יהיה מתאים? או אולי כבר נתייחד לזה שם אחר בעברית? אולי השערת הראשוניות הסינית? מה דעתך? ינון גלעדי - שיחה 18:51, 10 במאי 2020 (IDT)
- זה כמעט המתכבד בקלון חברו... אני לא מכיר את "ההשערה הסינית" בשם זה, והיא נראית לי חסרת חשיבות היסטורית. הנושא עצמו חביב, ויכול להצדיק פסקה בערך פסאודו-ראשוני, אבל לא מעבר לזה. עוזי ו. - שיחה 19:55, 10 במאי 2020 (IDT)
- בדקתי וזה כבר מופיע בחצי פסקה בערך שהזכרת. שאלה: בחברו התכוונת לויקיפדיה האנגלית? ינון גלעדי - שיחה 22:40, 10 במאי 2020 (IDT)
בדיקה של ערכים[עריכת קוד מקור]
שלום לך, התחלתי לערוך את הנוסחאות בערכים המתמטיים (מסתמא כבר שמת לב לדבר). מכיוון שאני לא בקיא ברמה מספקת (לצערי) בכל ערך שאני מתקן בו את הנוסחאות, איני יכול לדעת בודאות אם יש שגיאות, וגם אם אני חושב שיש אני מפחד לתקן מחשש שאשחית. אוכל לשים לך כאן מדי פעם ציונים למקומות שיש לי חשד שיש בהם טעות, כדי שתעבור עליהם? תודה, מה, באמת? 22:44, 19 במאי 2020 (IDT)
- בהחלט. ראיתי חלק מהתיקונים, אבל הם רבים מכדי לבדוק אותם אחד לאחד. (שמתי לב שמחקת באחד הערכים הפניה לשמשון עמיצור, שהחזרתי). עוזי ו. - שיחה 23:46, 19 במאי 2020 (IDT)
- שמתי לב שהחזרת את ההפניה (לא הבנתי את ההקשר שלה, אבל לא אתווכח על זה), זו אחת מן הסיבות שפניתי אליך, כך שעל דברים שאני בספק אוכל להתייעץ. התיקונים הם ברוב מוחלט של המקרים רק פיסוק, רווחים והפיכה מאנגלית לצורת נוסחה (ולפעמים גם פתיחת ראשי תיבות).
- בערך הרחבת גלואה בהגדרה השנייה, אני די בטוח שהחילוק (בסוף) צריך להיות הפוך, וכנ"ל לגבי ההגדרה הרביעית. ובערך מודול פרויקטיבי, שורה אחרונה "אם הוא תת-חוג של , ו- הוא פרויקטיבי בנאמנות מעל , אז הוא מחובר ישר ב-", מאיפה הגיע ה-T? חושד שזו טעות. תודה וליל מנוחה מה, באמת? 23:56, 19 במאי 2020 (IDT)
- תודה על הקריאה החשדנית; תיקנתי בשני הערכים. עוזי ו. - שיחה 00:02, 20 במאי 2020 (IDT)
- בערך חוג האנדומורפיזמים לא מוזכר המושג לפני כן, אני חושב שזה אמור לסמן את החוג אבל זה לא מוזכר בערך.
- ובערך חוג עם חילוק, בפסקה "אלגברה ליניארית מעל חוגים עם חילוק", "מטריצה בגודל נקראת "מלאה" אם אי אפשר לפרק אותה למכפלה שבה מספר העמודות ב- קטן מ-" לא אמור להיות קטן מ-? ועוד, לא הכוונה למטריצה ריבועית מסדר של ? אם כן עדיף להבהיר את זה. מה, באמת? 09:25, 20 במאי 2020 (IDT)
- תיקנתי. דווקא מדובר על פירוק של מטריצה ריבועית למכפלה של מטריצות מלבניות קטנות יותר. עוזי ו. - שיחה 11:25, 20 במאי 2020 (IDT)
- תודה, הבנתי את זה, כוונתי היתה שהמטריצה הראשונה "מטריצה בגודל נקראת "מלאה"" היא מטריצה ריבועית, אשנה את זה ל-
- מקריאה נוספת של הערך, במשפט "חזרה על בניה זו מייצרת את חוג האנדומורפיזמים של מעל " הסימון לא אמור להיות ""? מה, באמת? 11:54, 20 במאי 2020 (IDT)
- תיקנתי. דווקא מדובר על פירוק של מטריצה ריבועית למכפלה של מטריצות מלבניות קטנות יותר. עוזי ו. - שיחה 11:25, 20 במאי 2020 (IDT)
- תודה על הקריאה החשדנית; תיקנתי בשני הערכים. עוזי ו. - שיחה 00:02, 20 במאי 2020 (IDT)
שלום עוזי, בדיון האמור תייגתי אותך בשאלה ספציפית :
"שמזן - הנקודה שהעליתי מספר פעמים, שבאקדמיה אין "חוקר" שלא כתב דוקטורט. פשוט אין. לא חוקר חשוב, ולא חוקר לא חשוב. זה שיש לו תואר שני באוקספורד משנת 1951 זה בהחלט מכובד, MLitt (Master of Letters) זהו התואר שהוענק לו. אתה מוזמן לשאול מספר אנשי אקדמיה, ואני מתייג את עוזי ו. - מעניין מה הוא חושב על אדם שלא כתב עבודה לתואר שלישי - האם הוא יכול להיחשב לחוקר חשוב. --Yoavd • שיחה 13:15, 8 ביוני 2020 (IDT)"
הדיון כבר מאחורינו אבל האם לדעתך ייתכן חוקר חשוב באקדמיה שסיים תואר שני ולא מעבר לכך? --Yoavd • שיחה 09:02, 16 ביוני 2020 (IDT)
- תואר שני או שלישי הם הכרה פורמלית, על ידי מוסד מוכר, בעבודה מחקרית. אם מישהו באמת מבצע עבודה מחקרית חשובה, הוא יכול להיות גם אוטודידקט. זה לא קורה הרבה, משום שכתיבה מחקרית דורשת מחוייבות לפרטים ואימון, ובדרך כלל מי שמגיע מבחוץ אינו מעוניין בזה. עוזי ו. - שיחה 14:03, 16 ביוני 2020 (IDT)
- יש לנו סט כללים לגבי חשיבות יחסית של מקורות ויקיפדיה:ביבליוגרפיה#איכותם של המקורות אפשר לבדוק איפה לשייך את וליד חלדי בסקלה הזאת. גילגמש • שיחה 14:09, 16 ביוני 2020 (IDT)
- לא עניתי לשאלה במלואה. "האם יתכן חוקר חשוב באקדמיה" - מפעם לפעם מצטרף לאקדמיה חוקר שצבר מחוץ לאקדמיה מומחיות בתחום אקדמי. יש אפילו מסלולי מינוי מיוחדים לכך. עוזי ו. - שיחה 21:06, 16 ביוני 2020 (IDT)
יש לך רעיון לשם טוב יותר? דגש חזק - שיחה 00:07, 18 ביוני 2020 (IDT)
- אינני פיזיקאי. אבל לפי הערך המקביל באנגלית, מה רע במשוואת שרדינגר ואינטגרלי המסלול במכניקת הקוונטים. עוזי ו. - שיחה 04:19, 18 ביוני 2020 (IDT)
אנא בדוק[עריכת קוד מקור]
שלום.
ראה בבקשה את הלמה של בורל-קנטלי#הכרחיות דרישת אי התלות בלמה השנייה. נראה לי שאי השוויון בין i ו-j הפוך, או לחילופין, השוויון הראשון שמופיע שגוי (הסתברות החיתוך שווה להסתברות מאורע i) שגוי. על הדרך, השימוש הכפול ב-i בסעיף זה (פעם אחת להגדרת הסדרה, פעם שנייה כחבר של j) מבלבל - בברכה - קיפודנחש 21:38, 18 ביוני 2020 (IDT)
שחמט[עריכת קוד מקור]
העריכה שלי לא מטעה מכיוון שגם בהצרחה בצד המלכה הצריח נוחת המשבצת שהמלך דילג עליה בהצרחה, ואם המשבצת שהמלך דילג עליה מאוימת, לא משנה אם ההצרחה בצד המלך או בצד המלכה, הצריח מאוים התום ההצרחה.
אתה יכול להציץ בערך של האנונימי?--שלום1234321 • אפצי • שיחה • ט"ז בתמוז ה'תש"ף 11:22, 8 ביולי 2020 (IDT)
בפורטל:מתמטיקה/ערכים מבוקשים משפט טיילור עדיין מבוקש--שלום1234321 • אפצי • שיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ף 09:03, 10 ביולי 2020 (IDT)
- משפט טיילור נראה כמו התחלת תרגום. אפשר לאחד בינו לבין שארית של טור טיילור. עוזי ו. - שיחה 12:06, 10 ביולי 2020 (IDT)
מייל[עריכת קוד מקור]
היי, שלחתי לך מייל אשמח אם תוכל לענות לי לגביו. King G.A - נא התנהגו בהתאם 16:26, 26 ביולי 2020 (IDT)
סיכום צזארו[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי,
רציתי רק לבדוק אם תוכל לעבור על הערך החדש שכתבתי סיכום צזארו ולוודא שאין שם טעויות. בעקרון מה שקצת מערער לי את האינטואיציה ואת הביטחון במה שכתבתי הוא הדוגמה שהבאתי של שימוש בסיכום צזארו מסדר שני כדי לתת ערך לטור . מצד אחד, קראתי בערך האנגלי של הטור הספציפי הזה שהוא אכן סכים לפי צזארו מסדר שני (אך לא לפי סדר ראשון), ומצד שני שמתי לב שבהסבר המילולי שהבאתי האיטרציה הראשונה של הסיכום אכן ממצעת סכומים חלקיים, בעוד שבאיטרציה השנייה חישבתי תוחלת לאיבר הכללי (שמתנדנד בין 0 ל-1/2) ולא לסכומיים החלקיים. לפיכך זה קצת סותר את מה שכתוב בערך האנגלי על סיכום צזארו, לפיו המשמעות של סיכום היא חזרה על האיטרציה של סיכום צזארו פעמים. לפיכך אני לא בטוח שמה שכתבתי מספיק קוהרנטי, ואודה אם תוכל לעבור ולשפר את הניסוח בערך.
מעבר לזה, הערך האנגלי על סיכום צזארו מכיל גם חלק שנכון לעכשיו לא כל כך הבנתי על סיכום צזארו מסדר עבור אינטגרלים, כך שאשמח אם גם תוכל להרחיב במקצת את הערך. בפרט, לפי דעתי יש להרחיב על מקומו של הסיכום במתמטיקה המודרנית (היכן הסיכום משמש? איזה הקשרים מתמטיים יש לו?).
תודה גדולה מראש, עשו - שיחה 21:07, 1 באוגוסט 2020 (IDT)
- כרגיל הערך כתוב היטב. הטור המתחלף של המספרים הטבעיים ניתן לסיכום לפי שיטת צזארו השניה (כלומר alpha=2); אתה אמנם מתאר זאת קצת אחרת, אבל אם תחשב שוב את סדרת הממוצעים תקבל סדרה המתכנסת לחצי. אני מניח שהטיפול באינטגרלים הוא אנלוגי לטורים (עם משקול של הפונקציה באופן רציף, כפי שעושים לטור מתבדר כדי לסכם אותו). כתבתי קצת על הגישה האבסטרקטית לשיטות סיכום בערך על טור המספרים הטבעיים. התחום כולו רחוק ממני, ואני לא יודע הרבה מעבר למה שכתבתי שם. עוזי ו. - שיחה 01:11, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
אוקיי. תודה. עשו - שיחה 19:33, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
קטגוריות של תורות[עריכת קוד מקור]
שלום רב,
האם יש אצלנו ערך העוסק בקטגוריות ו/או ב--קטגוריות של תורות? למשל, בסגנון הערך (אנ') שבויקיפדיה האנגלית.
בתודה, Bustan1498 - שיחה 04:00, 3 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם היה, הוא היה נקרא תורה קטגורית (בלי שום קשר כמובן לתורת הקטגוריות). אני מסיק שאין. עוזי ו. - שיחה 13:27, 3 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה. אתה יודע מדוע \vDash מפורש כמו \models (שניהם )? זה יוצא לא אסתטי לטעמי, בהשוואה לגדלים של ו-. האם ניתן לסדר זאת? בברכה, Bustan1498 - שיחה 02:11, 4 בספטמבר 2020 (IDT)
We sent you an e-mail[עריכת קוד מקור]
Hello עוזי ו.,
Really sorry for the inconvenience. This is a gentle note to request that you check your email. We sent you a message titled "The Community Insights survey is coming!". If you have questions, email surveys@wikimedia.org.
You can see my explanation here.
MediaWiki message delivery - שיחה 21:51, 25 בספטמבר 2020 (IDT)
שלום עוזי. האם סיימת למזג את מה שצריך לתוך הערך נגזרת, כך שאפשר להפוך את הערך להפניה לשם? Lostam - שיחה 10:38, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא התכוונתי למזג בעצמי. הערך נגזרת זקוק לשכתוב. עוזי ו. - שיחה 10:56, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- כתבת בדף השיחה: "אם יוחלט למחוק את הערך אנא הודיעו לי בדף השיחה כדי שאוכל למזג אותו כראוי לתוך נגזרת." יוצר הערך עצמו הסכים לאיחוד ולא הייתה בדיון הבהרת חשיבות מנומקת. אם אתה לא מעוניין לאחד או לא פנוי לכך כעת, אני יכול פשוט להעביר בינתיים את הערך לדף טיוטה. Lostam - שיחה 11:03, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
פרס ישראל[עריכת קוד מקור]
לא ירדתי לסוף דעתך למה לא להוריד לגמרי את המילה יוקרתי. Ori22 - שיחה 09:50, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
- משום שזה פרס יוקרתי לכל הדעות. את מי משרתת התוספת המסתייגת, "נחשב ל"? עוזי ו. - שיחה 12:33, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
התנהגות בלתי הולמת[עריכת קוד מקור]
לאחרונה אבחנת פסיכולוגית משתמש בתסמונת מסוימת. זו עבירה על כללי ההתנהגות שלנו ואני דורש שתתנצל בפניו בדף שיחתו בתוך 24 שעות, ותמחק את ההתבטאות המכוערת הזו. מיותר לציין שעבירה זו עשויה לגרור הרחקתך מהמיזם. eli - שיחה 18:12, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- אינני יודע על מה אתה מדבר. עוזי ו. - שיחה 18:27, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- כאן. eli - שיחה 18:31, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- קרא את תגובתו של יורי, 2 שורות מעל דברי עוזי, ואז תבין את ההקשר. אם אחר כל זאת תישאר בך יושרה – תתנצל בפני עוזי. דגש חזק - שיחה 18:32, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני שמח לראות שאתה מקפיד כל כך על דיבור נאות ומנומס. להבא אדע לפנות אליך במקרי הצורך. חבל שצריך להסביר את המובן מאליו. יורי כתב שהוא אינו נפגע מסגנונו המשתלח של נעם משום שהוא מדמיין שנעם סובל מתסמונת טורט, ובסוף מתרגלים. הצעתי, באירוניה מסויימת, שהפתרון הנפלא הזה ייושם על ידי תבנית שתאפשר לכל משתמש לתרץ את מעשיו בתסמונת. היינו, אינני מקבל את שוויון הנפש של יורי. בקיצור, להד"ם. עוזי ו. - שיחה 18:39, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא רק דיבור נאות ומנומס. הוא גם ממש לארג'. נתן לך 24 שעות למלא את דרישותיו. זה מלא זמן. לא כל מנהל במיזם כזה נחמד. אם גם ילמד קצת לעקוב אחרי שרשורים, יישפר קצת את הבנת הנקרא ואולי גם יהיה קצת פחות אימפולסיבי, יש מצב שהוא יתקדם לדירקטוריון. יורי - שיחה 18:56, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- הקורא הסביר מתייחס לדברי עוזי כבדיחה לא מצחיקה בכלל, בעוד שתגובת יורי נתפסת כתהייה ראשונית שלגיטימי אולי שתכתב. אם גם דברי יורי היו דורסניים בזדון, מן הראוי שגם הוא יתנצל על הדברים. חברים, ההתנהגות שלכם לא עושה שכל ולא מעידה בהכרח על רגישות לזולת. לא ראוי לדבר כך על עורכים, ובכוונתי לאכוף זאת. eli - שיחה 19:48, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני תמה באמת ובתמים שאתה מתחפר בפרשנות שאינה מתקבלת על הדעת של מה שכתבתי. התייחסתי אך ורק לדברי יורי. הוא כתב שאפשר להתרגל לסגנון קלוקל אם מדמיינים שבר השיח סובל מטורט. אני כתבתי שהגישה הזו מאיינת את כללי ההתנהגות, משום שזה מספק תירוץ גנרי שכל אחד (=תבנית) יוכל לאמץ לעצמו. טוב שאתה נחוש בהחלטה לאכוף את כללי השיח. אני קצת תמה שמצאת לנכון להתחיל את האכיפה דווקא במקום שאין מה לאכוף, אבל כל התחלה לטובה. עוזי ו. - שיחה 20:04, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- מוזמן לעיין בהיסטוריה שלי ולהיווכח שהיא לא התחילה כאן, ולא בזה. Yuri ועוזי, אנא הסירו את דבריכם שם והתנצלו בפני המשתמש. eli - שיחה 20:12, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- עוזי, אני מציע שתיזהר במה שאתה מציע. סימוכין: שיחת_משתמש:אנונימי_מדי#נחסמת_לרבע_שעה, שיחת_משתמש:קיפודנחש/ארכיון_26_-_כל_שנה_בסתיו#נחסמת_לרבע_שעה ושיחת משתמש:קיפודנחש/ארכיון 26 - כל שנה בסתיו#נחסמת ליום. דגש חזק - שיחה 20:20, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- עוזי שב ומסביר לך שדבריו כוונו אליי, לא אל נעם. לא ברור לי למה אתה מתקשה להבין זאת. לדעתי, כל קורא סביר הבין זאת. למען הסר ספק, לא נעלבתי מדבריו של עוזי.
- גם את הודעתי לא כתבתי מתוך דורסנות, אלא הסברתי איך אני מתמודד עם ההתפרצויות של נעם דובב. לא יודע איזו תהייה ראשונית ייחסת לדבריי. לא באמת תהיתי האם לנעם יש טורט. קצת הבנת נקרא בסיסית, לא מבקשים הרבה.
- בכלל, לפני שאתה מתחיל ללמד אותנו על רגישות לזולת, אולי כדי שתקרא מחדש את ההודעה הראשונה שלך בדיון: "התבטאות מכוערת", "דורש שתתנצל", יש לך 24 שעות (אחרת)...", ואז אתה ממשיך "(דברים) דורסניים בזדון". אולי אני לא מושלם בנושא הזה, אבל גם לך לא חסר ללמוד קצת דרך ארץ. יורי - שיחה 20:23, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני לחלוטין מבין שהתגובה כוונה ליורי, אבל התייחסה באופן ישיר לחוו״ד פסיכולוגית פרו-בונו כלפי נשוא הדיון. שאר תגובותיך הם היתממות בדיעבד. eli - שיחה 20:29, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- זה די מייאש להסביר שוב ושוב את המובן מאליו. כשאתה חושב שהצעתי אבחנה פסיכולוגית, או מתייחס למה שכתבתי כאל בדיחה, אתה מראה כמאה עדים שאינך יודע מה אמרתי. זה בסדר. אבל אם כך, למה אתה חייב לעסוק בזה?
- אני אפרש שוב את הדיאלוג הקצר. יורי: אני מתעלם מדברי נעם על ידי שאני מעמיד פנים שהוא אינו יכול אחרת. עוזי: מכיוון שכל אחד יכול לומר דבר כזה על עצמו, גישתך מאיינת את כללי ההתנהגות ומאפשרת שיח אלים ופוגעני כדרך שגרה. עוזי ו. - שיחה 20:45, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- קראתי את הערה בבירורים פעם ופעמיים, לא הבנתי אותה כאבחנה פסיכולוגית או כייחוס שלה למשתמש, ובכל זאת לא נראה שהיא תרמה לדיון וכפי שאפשר להתרשם בדיעבד ואולי גם ההפך (יעיד על כך הדיון הזה והתגובות בהמשך הדיון שם). כדאי להיזהר יותר בלשון הכתיבה כי יש מי שיכולים להבין את זה אחרת, ובפרט בסערת הדיון בבירורים. אם זה לא מספיק ברור מההקשר ומההזחה כדאי להוסיף "יורי:" לתחילת התגובה, ומכאן והלאה להימנע משימוש בתסמונות כאלו או אחרות בדיון שם. ערן - שיחה 09:13, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
- ערן: הזחות נועדו כדי שלא יהיה צורך לפתוח כל תגובה בשמו של הכותב שאתה מגיב אליו. כתבתי בצורה ברורה ושקופה, והטענה שהתגובה אינה זהירה נובעת מכך שמופיעה בה מלה עם מטען רגשי גבוה. אני אכן ממעט להשתמש במלים כאלה, אבל כאן זה היה בלתי נמנע משום שרציתי (בתגובה קצרה) לאחוז את עמדתו של יורי בקרניה ולהבהיר לאן היא מובילה. אני מברך על הרגישות הזו למלים טעונות, שמסקנותיה מתבקשות מאליהן לא רק בדף הזה. עוזי ו. - שיחה 09:59, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
- קראתי את הערה בבירורים פעם ופעמיים, לא הבנתי אותה כאבחנה פסיכולוגית או כייחוס שלה למשתמש, ובכל זאת לא נראה שהיא תרמה לדיון וכפי שאפשר להתרשם בדיעבד ואולי גם ההפך (יעיד על כך הדיון הזה והתגובות בהמשך הדיון שם). כדאי להיזהר יותר בלשון הכתיבה כי יש מי שיכולים להבין את זה אחרת, ובפרט בסערת הדיון בבירורים. אם זה לא מספיק ברור מההקשר ומההזחה כדאי להוסיף "יורי:" לתחילת התגובה, ומכאן והלאה להימנע משימוש בתסמונות כאלו או אחרות בדיון שם. ערן - שיחה 09:13, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני לחלוטין מבין שהתגובה כוונה ליורי, אבל התייחסה באופן ישיר לחוו״ד פסיכולוגית פרו-בונו כלפי נשוא הדיון. שאר תגובותיך הם היתממות בדיעבד. eli - שיחה 20:29, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני תמה באמת ובתמים שאתה מתחפר בפרשנות שאינה מתקבלת על הדעת של מה שכתבתי. התייחסתי אך ורק לדברי יורי. הוא כתב שאפשר להתרגל לסגנון קלוקל אם מדמיינים שבר השיח סובל מטורט. אני כתבתי שהגישה הזו מאיינת את כללי ההתנהגות, משום שזה מספק תירוץ גנרי שכל אחד (=תבנית) יוכל לאמץ לעצמו. טוב שאתה נחוש בהחלטה לאכוף את כללי השיח. אני קצת תמה שמצאת לנכון להתחיל את האכיפה דווקא במקום שאין מה לאכוף, אבל כל התחלה לטובה. עוזי ו. - שיחה 20:04, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- הקורא הסביר מתייחס לדברי עוזי כבדיחה לא מצחיקה בכלל, בעוד שתגובת יורי נתפסת כתהייה ראשונית שלגיטימי אולי שתכתב. אם גם דברי יורי היו דורסניים בזדון, מן הראוי שגם הוא יתנצל על הדברים. חברים, ההתנהגות שלכם לא עושה שכל ולא מעידה בהכרח על רגישות לזולת. לא ראוי לדבר כך על עורכים, ובכוונתי לאכוף זאת. eli - שיחה 19:48, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא רק דיבור נאות ומנומס. הוא גם ממש לארג'. נתן לך 24 שעות למלא את דרישותיו. זה מלא זמן. לא כל מנהל במיזם כזה נחמד. אם גם ילמד קצת לעקוב אחרי שרשורים, יישפר קצת את הבנת הנקרא ואולי גם יהיה קצת פחות אימפולסיבי, יש מצב שהוא יתקדם לדירקטוריון. יורי - שיחה 18:56, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- כאן. eli - שיחה 18:31, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
משתמש:eli מפעיל? כנראה באמת הגיע הזמן לקחת פסק זמן מהוויקיפדיה. שנילי - שיחה 23:57, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- הבנת הנקרא היא לא הצד החזק של אלי גודין. ראו גם בדף שיחתי: (שיחת משתמש:גיברס#העברת ערך ללא הסכמה). בברכה, גיברס - שיחה 16:57, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
שאלת פולקלור[עריכת קוד מקור]
מה "מספר ארדש" שלך, אם בכלל? שבת שלום. בורה בורה - שיחה 09:29, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- 3, בשתי דרכים שונות. עוזי ו. - שיחה 17:12, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
שלום עוזי, במסגרת מיזם ה-300K אני מארגן תחרות כתיבה מסוג "מקצרמר למובחר". האם תהיה מעוניין לשפוט בבית הראשון בתחרות? הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ הטילדה הרביעית 13:41, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- כן; תודה על ההזמנה. עוזי ו. - שיחה 19:11, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- היי עוזי, האם דחייה של המועד האחרון לפרסום גרסאות סופיות לשיפוט וכן של המועד האחרון לפרסום החלטות השופטים (הראשון יידחה בחודש וכתוצאה מכך גם השני) תמנע את השתתפותך כשופט בתחרות? אם כן, אנא אמור לי ולא אעשה זאת. הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ הטילדה הרביעית 20:07, 8 בנובמבר 2020 (IST)
- היי, מזכיר לכם שהתחרות הסתיימה. עדכנו אותי כשתהיו לקראת סיום השיפוט, גם כדי שאדע מה המלצתכם לפרס "הויקיפד התורם". הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 11:43, 26 בפברואר 2021 (IST)
- היי עוזי, האם דחייה של המועד האחרון לפרסום גרסאות סופיות לשיפוט וכן של המועד האחרון לפרסום החלטות השופטים (הראשון יידחה בחודש וכתוצאה מכך גם השני) תמנע את השתתפותך כשופט בתחרות? אם כן, אנא אמור לי ולא אעשה זאת. הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ הטילדה הרביעית 20:07, 8 בנובמבר 2020 (IST)
עת לארכב[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי.
אינני יודע האם יש לך דבר־מה נגד ארכיונים, אבל גודלו של דף השיחה שלך נושק ל־700KB. זה גודל חריג לדף שיחה אישי, ומאתגר מחשבים חלשים לפתוח אותו, מה גם שהניווט בו לא נוח – גם למחשבים חדשים. מהצצה זריזה אני רואה שהשיחות הראשונות שבו הן מאוגוסט 2008 והלאה. אשמח אם תארכב את דף השיחה שלך בזמנך הפנוי.
תודה, דגש חזק - שיחה 17:13, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- ההודעות מ-2008 הן משימות ששרדו במכוון כמה ארכובים. בפועל הפסקתי לארכב ב-2014. אטפל בזה. עוזי ו. - שיחה 17:39, 25 באוקטובר 2020 (IST)
כוכב חרוץ![עריכת קוד מקור]
![]() |
כוכב החריצות |
כמה פעמים היום חשקתי שיניים במבוכה ב"דף השיניים האחרונים" לפני שנכנסתי לערכי מתמטיקה כדי לנסות להבין אם מה שהיה שם הוא השחתה או לא, ואז נשמתי לרווחה כשגיליתי שאתה כבר טיפלת בהם ![]() |
ערב טוב, משתמש:עוזי ו.
הכחלתי מספר ערכים עבור ערך מרכזי זה. הערכים עוסקים בפרסים והם: משתמש:Nova Stella/פרס מורגן, משתמש:Nova Stella/פרס רובינס, משתמש:Nova Stella/פרס פולקרסון, משתמש:Nova Stella/פרס רות ליטל סאטר במתמטיקה. לא העברתי אותם למרחב הערכים. יש בהם שגיאות במושגי המתמטיקה.
האם תוכל בבקשה לעבור על ארבעת הערכים ולבצע בהם את תיקוני המושגים? תודה Nova Stella - שיחה 17:50, 1 בדצמבר 2020 (IST)
- יש בערכים בעיית תרגמת גם מעבר במושגים מתמטיים. אפשר להעביר אותם למרחב הערכים, ונתקן עם הזמן. כצעד ראשון חשוב לצרף לכל ערך קישור למקבילה האנגלית שלו. עוזי ו. - שיחה 19:04, 1 בדצמבר 2020 (IST)
שיבוש שוטף נפלא להנאתך[עריכת קוד מקור]
כאן. מתניה • שיחה 12:18, 20 בדצמבר 2020 (IST)
הצבעת מחלוקת / שולצה[עריכת קוד מקור]
עוזי, שלום. אודה לך האם תוכל לחוות דעתך המקצועית על הצבעת מחלוקת זו: בעבר, על מנת לקבוע שם של ערך - היו מועלות הצעות עבור שמו המלא של הערך, ומצביעים עליהן בשיטת שולצה, בהצבעה אחת בלבד. הפעם, בחר מי שבחר לפצל את ההצבעה לשתיים, כל אחת בשיטת שולצה, כאשר הצבעה אחת היא על תחילת שמו של הערך והשנייה היא על סופו של שם הערך. שאלתי אליך היא: האם שיטת הצבעה חדשה שכזו עלולה להניב תוצאות שונות לעומת הצבעה אחת בלבד בשיטת שולצה? האם עלול להיווצר מצב ששילוב תוצאות שתי ההצבעות יוביל ליצירת שם ערך שלא באמת זוכה לתמיכת הרוב? תודה מראש, יוניון ג'ק - שיחה 22:38, 4 בינואר 2021 (IST)
- סיטואציה מעניינת. זו לא שאלה על שיטת ההצבעה, אלא על ההעדפות האפשריות של המצביעים. לשם קיצור, נאמר שהמצביעים מתבקשים לדרג את האפשרויות A,B,C,D עבור הרישא של השם, ואת האפשרויות x,y,z עבור הסיפא. למשל, A>B>C>D ו-x>y>z. נובע מזה דירוג חלקי של האפשרויות הבינאריות (Ax עדיף על Ay וגם על Bx, ושניהם עדיפים על By, אבל המצביע אינו יכול לתעדף בין Ay ו-Bx). האם יש מצביעים שהיכולת לתעדף אפשרויות מורכבות (כמו Ay ו-Bx) מאד חסרה להם? אם כן, אפשר להצביע על מלוא הספקטרום (12 אפשרויות במקרה זה). אם לא, נראה לי במבט ראשון שלא יכולות להתעורר בעיות חדשות. עוזי ו. - שיחה 00:11, 5 בינואר 2021 (IST)
- האם זו לא בעיה? שהמצביע אינו יכול לתעדף בין Ay ו-Bx? כי אם הייתה הצבעה אחת בלבד - הוא היה יכול לתעדף ביניהן (אילו היה רוצה), ואז אולי תוצאות ההצבעה היו אחרות? יוניון ג'ק - שיחה 01:23, 5 בינואר 2021 (IST)
- צריך לשאול את המצביעים. זו לא שאלה של שיטת ההצבעה, אלא של תיחום השאלה שבמחלוקת. אם יש מצביעים שרוצים לתעדף בין אפשרויות מורכבות, לדעתי ראוי לאפשר להם, אבל קחו בחשבון שההצבעה תהיה הרבה יותר מסובכת. עוזי ו. - שיחה 16:00, 6 בינואר 2021 (IST)
- למה שההצבעה הזו תהיה מסובכת יותר, מאשר כל הצבעת שינוי שם אחרת שהיתה אי פעם? יוניון ג'ק - שיחה 16:45, 6 בינואר 2021 (IST)
- אם ניתן למצביעים לדרג אפשרויות מעורבות, במקום לדון בארבע אפשרויות לרישא ושלוש לסיפא, המצביעים יצטרכו לדרג 12 אפשרויות... עוזי ו. - שיחה 19:59, 6 בינואר 2021 (IST)
- לאו דווקא. בהצבעות מחלוקת, כל משתמש ראשי להעמיד להצבעה את האפשרות המועדפת עליו ביותר בלבד, ולפרט את נימוקיו. במצב הנוכחי, יש 4 משתתפים שהעמידו ארבע אפשרויות לרישא ושלוש לסיפא, שעבורן יתקיימו שתי הצבעות שונות ונפרדות. אם היתה הצבעה אחת בלבד - כל אחד מאותם ארבעה היה יכול להציא אפשרות אחת בלבד. כך שהמצביעים יצטרכו בסופו של דבר לדרג רק 4 אפשרות, ויעשו זאת בהצבעה אחת בלבד, במקום במצב הנוכחי - שבו הם נדרשים לדרג 4 אפשרות בהצבעה אחת + 3 אפשרות בהצבעה אחרת. יוניון ג'ק - שיחה 20:58, 6 בינואר 2021 (IST)
- אם אפשר לשכנע את מציעי ההצעות להסתפק ב-3-4 אפשרויות, זה מעולה; אבל אין לזה קשר להפעלה של שיטת שולצה. עוזי ו. - שיחה 21:53, 6 בינואר 2021 (IST)
- לא זה מה ששאלתי. השאלה שלי היתה: האם ייתכן שבשל פיצול ההצבעה לשתי הצבעות - תוצאותיה יהיו שונות מאשר אילו היתה מתקיימת הצבעה אחת בלבד? יוניון ג'ק - שיחה 21:59, 6 בינואר 2021 (IST)
- שאלה טובה. התייחסתי לזה בהתחלה ("נראה לי במבט ראשון שלא יכולות להתעורר בעיות חדשות"), אבל מאז הספקתי לתת בזה גם מבט שני ושלישי. אני עדיין לא יודע. עוזי ו. - שיחה 23:52, 6 בינואר 2021 (IST)
- נקודה למחשבה: נניח שבאחת משתי ההצבעות יש תיקו, אבל בהצבעה השנייה יש הכרעה. מה אז? שם הערך ישונה, או לא? אילו היתה הצבעה אחת, ולא שתיים, וכולם היו מצביעים אותו הדבר בדיוק - האם אז התוצאה היתה תיקו או הכרעה? יוניון ג'ק - שיחה 00:07, 7 בינואר 2021 (IST)
- שאלה טובה. התייחסתי לזה בהתחלה ("נראה לי במבט ראשון שלא יכולות להתעורר בעיות חדשות"), אבל מאז הספקתי לתת בזה גם מבט שני ושלישי. אני עדיין לא יודע. עוזי ו. - שיחה 23:52, 6 בינואר 2021 (IST)
- לא זה מה ששאלתי. השאלה שלי היתה: האם ייתכן שבשל פיצול ההצבעה לשתי הצבעות - תוצאותיה יהיו שונות מאשר אילו היתה מתקיימת הצבעה אחת בלבד? יוניון ג'ק - שיחה 21:59, 6 בינואר 2021 (IST)
- אם אפשר לשכנע את מציעי ההצעות להסתפק ב-3-4 אפשרויות, זה מעולה; אבל אין לזה קשר להפעלה של שיטת שולצה. עוזי ו. - שיחה 21:53, 6 בינואר 2021 (IST)
- לאו דווקא. בהצבעות מחלוקת, כל משתמש ראשי להעמיד להצבעה את האפשרות המועדפת עליו ביותר בלבד, ולפרט את נימוקיו. במצב הנוכחי, יש 4 משתתפים שהעמידו ארבע אפשרויות לרישא ושלוש לסיפא, שעבורן יתקיימו שתי הצבעות שונות ונפרדות. אם היתה הצבעה אחת בלבד - כל אחד מאותם ארבעה היה יכול להציא אפשרות אחת בלבד. כך שהמצביעים יצטרכו בסופו של דבר לדרג רק 4 אפשרות, ויעשו זאת בהצבעה אחת בלבד, במקום במצב הנוכחי - שבו הם נדרשים לדרג 4 אפשרות בהצבעה אחת + 3 אפשרות בהצבעה אחרת. יוניון ג'ק - שיחה 20:58, 6 בינואר 2021 (IST)
- אם ניתן למצביעים לדרג אפשרויות מעורבות, במקום לדון בארבע אפשרויות לרישא ושלוש לסיפא, המצביעים יצטרכו לדרג 12 אפשרויות... עוזי ו. - שיחה 19:59, 6 בינואר 2021 (IST)
- למה שההצבעה הזו תהיה מסובכת יותר, מאשר כל הצבעת שינוי שם אחרת שהיתה אי פעם? יוניון ג'ק - שיחה 16:45, 6 בינואר 2021 (IST)
- צריך לשאול את המצביעים. זו לא שאלה של שיטת ההצבעה, אלא של תיחום השאלה שבמחלוקת. אם יש מצביעים שרוצים לתעדף בין אפשרויות מורכבות, לדעתי ראוי לאפשר להם, אבל קחו בחשבון שההצבעה תהיה הרבה יותר מסובכת. עוזי ו. - שיחה 16:00, 6 בינואר 2021 (IST)
- האם זו לא בעיה? שהמצביע אינו יכול לתעדף בין Ay ו-Bx? כי אם הייתה הצבעה אחת בלבד - הוא היה יכול לתעדף ביניהן (אילו היה רוצה), ואז אולי תוצאות ההצבעה היו אחרות? יוניון ג'ק - שיחה 01:23, 5 בינואר 2021 (IST)
- הוכחתי שאם המצביעים מדרגים בנפרד שתי קבוצות של אפשרויות, אז הכרעה בשיטת שולצה על האפשרויות המורכבות מוכרחה להסכים עם הכרעה על כל נושא בנפרד. עוזי ו. - שיחה 19:21, 7 בינואר 2021 (IST)
אשמח לדעתך[עריכת קוד מקור]
שאלתי בדף השיחה של הערך משתנה, לגבי ההבדל בין משתנה לפרמטר. אשמח לדעתך. דביר • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשפ"א • 13:59, 7 בינואר 2021 (IST)
מאזניים[עריכת קוד מקור]
רגישים, לא? דגש חזק - שיחה 21:56, 28 בינואר 2021 (IST)
תבנית ריבועית[עריכת קוד מקור]
בחוברת על תבניות, בסעיף 7.3 כתוב שיריעת האפסים של תבנית ריבועית היא אי־פריקה. למה? (יש הנחה חסרה?)--אדי פ' - שיחה 12:16, 29 בינואר 2021 (IST)
הצבעה[עריכת קוד מקור]

תודה לך על השתתפותך בהצבעה שבדף "ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:מחאת הנוער למען האקלים (ישראל)". לפי בדיקתי, הצבעתך לא תיספר במניין ההצבעות, מכיוון שיש לעמוד בדרישות להשתתפות בהצבעה: ותק של 30 ימי פעילות ו-100 עריכות במרחבי התוכן ב-90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. אף שהצבעתך לא תיספר, הדברים שכתבת לא נמחקו, כי אם הועברו מפרק ההצבעה לפרק הצבעת המשתתפים ללא זכות הצבעה.
באפשרותך לבדוק האם יש לך זכות הצבעה באמצעות תוסף (גאדג'ט) בהעדפות. בלשונית "גאדג'טים", תחת הפסקה "שונות", יש לבחור באפשרות "סקריפט לבדיקת זכות הצבעה" (הוראות נוספות).
אם מבדיקתך עולה כי בעת פתיחת ההצבעה כן הייתה לך זכות הצבעה, באפשרותך לפנות אלי כדי שאבדוק את הנושא שנית.
בברכה, Amit91803 - שיחה 03:53, 31 בינואר 2021 (IST)
דיוני חשיבות מקדמיים[עריכת קוד מקור]
בעד הצעתך לפתוח דף שיוקדש לדיוני חשיבות מקדמיים. ממליצה להעלות הצעה זו במזנון. אילי - שיחה 11:21, 7 בפברואר 2021 (IST)
בדיקה[עריכת קוד מקור]
היי, כבר מספר ימים בקשתי לבדיקה נותרה ללא מענה מלבד בודק אחד, אשמח אם תגיב ותעזור לי. בברכה רבה ותודה מראש דזרט • שיחה 17:13, 7 בפברואר 2021 (IST)
נקודת הסתעפות (Branch point)[עריכת קוד מקור]
שלום,
- הערך משטח רימן וערכים אחרים הקשורים בו מכילים מידע רב, אולם עד כמה שידוע לי נכון לעכשיו בויקיפדיה העברית אין מספיק מידע על ההקשר ההיסטורי והמוטיבציה הבסיסית שהובילו את רימן לבנייה של משטחי רימן של פונקציות רב-ערכיות מסוימות. מקריאתי בספרות המתמטית הבנתי שסוג הבעיות שאילץ את רימן לבנות את משטח רימן של פונקציה מסוימת היה תיאור אנליטי של אינטגרלים היפר-אליפטיים (אינטגרלים של פונקציות רציונליות שהמכנה שלהם הוא שורש של פולינום ממעלה גדולה מ-4); תיאור אנליטי מדויק של אינטגרלים אליפטיים כבר נעשה קודם לכן על ידי גאוס, אבל ויעקובי, כשהשניים האחרונים אף ניסחו במדויק מהי הבעיה המרכזית של היפוך אינטגרלים היפר-אליפטיים (אולם לא פתרו בעיה זו). ככל הנראה, רימן בנה את משטחי רימן בניסיון לפתור את הבעיה שניסחו אבל ויעקובי, באופן שמאפשר לחשב אינטגרלים של פונקציות רב-ערכיות גם במסלולים במישור המרוכב שאינם מוגבלים לענף אנליטי אחד (לגבי המשפט האחרון אני ממש לא בטוח כי אני לא בקיא בפרטים המתמטיים המדויקים).
בהקשר זה, המושגים של נקודת הסתעפות (Branch point) ופעולת "חיתוך ענפים" (Branch cut) הם מרכזיים להבנת הרקע הבסיסי לבנייה של משטחי רימן, ולכן אני חושב שכדאי שייכתבו מתישהו בקרוב. מקריאת הערך על נקודת הסתעפות בויקיפדיה האנגלית הצלחתי להבין את רובו, אולם לא מספיק בכדי לכתוב אותו בעצמי, ולכן רציתי להפנות את תשומת לבך לחוסר הזה בערכים בנושא. אני די בטוח שהערך הזה לא מתקדם מדי, ולכן סבור שתוכל לכתוב אותו ואף להרחיב מעבר לכתוב בויקיפדיה האנגלית, לכשתתפנה מתישהו.
- משטח רימן אכן נועד במקור לתאר פונקציות רב-ערכיות. היום מעדיפים לראות בפונקציה כזו יריעה, המתוארת על ידי משוואה (במקרה של הפונקציות ההיפר-אליפטיות, אפשר לבחור את המשוואה w^2=f(z) כאשר f הוא פולינום מעל המרוכבים). אני אשתדל לכתוב בקרוב את הערך על נקודת הסתעפות. עוזי ו. - שיחה 00:49, 21 בפברואר 2021 (IST)
מחיקת ערכים[עריכת קוד מקור]
- שאלה כללית, האם יש דרך למחוק ערכים שאני עצמי כתבתי? או שהאפשרות למחוק ערכים ניתנת רק למנטרים או מפעילי מערכת? אני שואל זאת כי היום כתבתי את הערך קנקן ליידן, לאחר מכן ניסיתי לשנות את שמו לצנצנת ליידן, רק כדי לגלות שהערך צנצנת ליידן כבר קיים בצורה של דף הפניה לערך קבל (כך שלא יכולתי לשנות את שם הערך). אז ערכתי את דף ההפניה שכותרתו צנצנת ליידן, וכעת ישנם שני ערכים עם תוכן זהה וכותרת שונה (קנקן ליידן וצנצנת ליידן). איך אני יכול למחוק את הערך שכותרתו קנקן ליידן? תודה מראש. עשו - שיחה 00:08, 21 בפברואר 2021 (IST)
- רק מפעילים יכולים למחוק דפים, ולא משנה מי כתב אותם. הפכתי את קנקן ליידן להפניה. עוזי ו. - שיחה 00:31, 21 בפברואר 2021 (IST)
לעיונך[עריכת קוד מקור]
אשמח אם תסתכל בשיחת קטגוריה:משפטי אי היתכנות ותביע את דעתך. ינון גלעדי - שיחה 00:13, 1 באפריל 2021 (IDT)
- זו קטגוריה רצויה ונחוצה. עוזי ו. - שיחה 01:55, 1 באפריל 2021 (IDT)
- תודה על תמיכתך. אני תמיד חושש לחדש קטגוריה בויקיפדיה, שמא ה'מחקנים' ישר ירצו למוחקה כ'חסרת חשיבות אנציקלופדית'. ינון גלעדי - שיחה 02:15, 1 באפריל 2021 (IDT)
- נניח ש'א' היא תכונה או טענה מתמטית בעלת אמירה שלילית (זאת אומרת: כוללת את המילה לא), והוכחנו אותה על דרך השלילה (למשל את הטענה ש: לא ניתן לבטא את שורש 2 כשבר רציונאלי, הוכחנו על ידי הוכחה על דרך השלילה על ידי הנחה זמנית שכן ניתן לבטא כשבר והגעה לסתירה) - האם זה יקרא 'משפט אי-היתכנות' וצריך להכלל בקטגוריה הנ"ל לדעתך? ינון גלעדי - שיחה 02:32, 1 באפריל 2021 (IDT)
- עוד שאלה: האם 'הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה' היא גם הוכחת אי-היתכנות לדעתך? מה הגבול? ינון גלעדי - שיחה 02:36, 1 באפריל 2021 (IDT)
- בשני המקרים התשובה שלילית. הקטגוריה צריכה לכלול משפטים על כך שדברים מסויימים הם בלתי אפשריים, ולא על כך שדברים מסויימים אינם שייכים לקבוצות מסויימות. גם טענות על אי-קיום של אובייקטים אינן שייכות לקטגוריה (למרות שאפשר לטעון שזה פוסל גם את משפט ארו). עוזי ו. - שיחה 03:10, 1 באפריל 2021 (IDT)
- תודה על חוות דעתך. העברתי העתק של דיון קטן זה לשיחת קטגוריה:משפטי אי היתכנות, בשביל להמשיכו שם אם יהיה צורך. ינון גלעדי - שיחה 03:06, 2 באפריל 2021 (IDT)
- בשני המקרים התשובה שלילית. הקטגוריה צריכה לכלול משפטים על כך שדברים מסויימים הם בלתי אפשריים, ולא על כך שדברים מסויימים אינם שייכים לקבוצות מסויימות. גם טענות על אי-קיום של אובייקטים אינן שייכות לקטגוריה (למרות שאפשר לטעון שזה פוסל גם את משפט ארו). עוזי ו. - שיחה 03:10, 1 באפריל 2021 (IDT)
- עוד שאלה: האם 'הוכחתו של גאורג קנטור משנת 1891 שהמספרים הממשיים אינם בני מנייה' היא גם הוכחת אי-היתכנות לדעתך? מה הגבול? ינון גלעדי - שיחה 02:36, 1 באפריל 2021 (IDT)
- נניח ש'א' היא תכונה או טענה מתמטית בעלת אמירה שלילית (זאת אומרת: כוללת את המילה לא), והוכחנו אותה על דרך השלילה (למשל את הטענה ש: לא ניתן לבטא את שורש 2 כשבר רציונאלי, הוכחנו על ידי הוכחה על דרך השלילה על ידי הנחה זמנית שכן ניתן לבטא כשבר והגעה לסתירה) - האם זה יקרא 'משפט אי-היתכנות' וצריך להכלל בקטגוריה הנ"ל לדעתך? ינון גלעדי - שיחה 02:32, 1 באפריל 2021 (IDT)
- תודה על תמיכתך. אני תמיד חושש לחדש קטגוריה בויקיפדיה, שמא ה'מחקנים' ישר ירצו למוחקה כ'חסרת חשיבות אנציקלופדית'. ינון גלעדי - שיחה 02:15, 1 באפריל 2021 (IDT)
היי :)[עריכת קוד מקור]
עוזי, זה בסדר מבחינתך? אצלך זה פשוט דקויות וללא כל בעייתיות אמיתית, ולכן אפשר להדגים בלי לפגוע. אם זה בכל זאת לא ראוי, אסיר מיד את כל הטקסט. בהערכה רבה. תלם - בואו להצטרף לוויקישטעטל! 17:12, 21 באפריל 2021 (IDT)
Extreme value theory[עריכת קוד מקור]
בוקר טוב, האם ידוע לך שם עברי לen:Extreme value theory. תודה, דוד שי - שיחה 04:20, 25 באפריל 2021 (IDT)
- לא. אני מציע לתרגם לתורת הערכים החריגים (עדיף על "תורת הערכים הקיצוניים", משום שמדובר בערכים שמתקבלים בהסתברות נמוכה - והשאלה המרכזית היא עד כמה נמוכה - ולא בערכי קצה). עוזי ו. - שיחה 12:18, 25 באפריל 2021 (IDT)
וק:לוח מודעות[עריכת קוד מקור]
קרא בבקשה את הכללים שבדף, ואשמח אם תסביר לי איך הפנייה שלך בעניין דזרט, והדו־שיח הקצר שבעקבותיה, עולים כדי מטרות הדף. תודה, ושבת שלום. דגש - שיחה 13:47, 30 באפריל 2021 (IDT)
- מהו הדף המתאים לפניות מהסוג "הנה סוגיה תוכנית המתפרסת על כמה ערכים, אולי מישהו יכול לטפל בה"? עוזי ו. - שיחה 13:53, 30 באפריל 2021 (IDT)
Invitation for Functionary consultation 2021[עריכת קוד מקור]
Greetings,
I'm letting you know in advance about a meeting I'd like to invite you to regarding the Universal Code of Conduct and the community's ownership of its future enforcement. I'm still in the process of putting together the details, but I wanted to share the date with you: 27 June, 2021. I do not have a time on this date yet, but I will let you soon. We have created a meta page with basic information. Please take a look at the meta page and sign up your name under the appropriate section.
Thank you for your time.--BAnand (WMF) 15:06, 2 June 2021 (UTC)
הצהרה והתחייבות של מועמדים ללימודים בבר-אילן[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי,
הדף שקישרתי אליו [1] נושא את הכותרת "הצהרה והתחייבות של מועמד ללימודים בתוכנית - הפקולטה למדעי החיים", וכל מועמד חייב להתחייב לחתום על הטופס הזה. אני מכיר אישית מישהי שעוברת עכשיו את תהליך הקבלה לאוניברסיטה - שלחו לה את הדף הביתה והיא צריכה לחתום ולהחזיר להם, יחד עם טפסי הרישום האחרים. באתר של האוניברסיטה ניתן למצוא בקלות את הדף כחלק מטפסי המועמדים לכל הפקולטות, לא רק בפקולטה למדעי החיים, וברור שזו המדיניות הנוכחית של האוניברסיטה. מסקנה: הקישור תומך בטענה "גם כיום מחויבים הסטודנטים". -- גבי (שיחה | תרומות) 21:11, 12 ביוני 2021 (IDT)
- מקום השיחה הזו בדף השיחה של הערך. לא האתר תומך בטענה, אלא דבריך שזו מדיניות כללית. אם ניתן למצוא בקלות את הדף כחלק מהטפסים לכל המועמדים, אשמח לקבל קישור כזה. עוזי ו. - שיחה 21:14, 12 ביוני 2021 (IDT)
ייעוץ ותרגום מתמטי[עריכת קוד מקור]
היי עוזי. מה שלומך? פעם ראשונה שאני מגיע לדף השיחה המעניין שלך. בתרגום הערך ג'רי מקנרני, נתקלתי במושג "Laplace–Beltrami operator". תוכל לקבל הקשר בסוף הפסקה הראשונה שבערך (Jerry McNerney). הבנתי שהוא קיבל תואר דוקטור במתמטיקה אחרי שהשלים דוקטורט בגיאומטריה דיפרנציאלית, ש-"focusing on a generalization of the Laplace–Beltrami operator". בתור אחד שעשה שלוש יח"ל, קל לי יותר לתרגם מנדרינית תקנית . לייעוצך אודה! ניב - שיחה 20:56, 28 ביוני 2021 (IDT)
- הפעם זה קל: הדוקטורט התמקד בהכללה של אופרטור לפלס-בלטרמי (אנ'). עוזי ו. - שיחה 21:48, 28 ביוני 2021 (IDT)
שלום עוזי, הסתכלתי על הערך הזה, ונראה לי שיש בעיה עם איך שהוא כתוב. במיוחד הפיסקה "הערך המספרי של ...0.999" אני ודע שהנושא מושך עליו הרבה "Mathematical Cranks". אני מנחש שזה קשור לבעיה. הבנתי שהיתה מעורב בכתיבה, אשמח עם תוכל להעיף מבט. אני יכול לנסות לטפל בזה בעצמי, אבל, לפי אורך דף השיחה, אני מבין שיש שם היסטוריה אז אני מעדיף לא לפעול לפני שאני שומע ממך...
תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 13:12, 5 ביולי 2021 (IDT)
- מה אתה מציע?
- הפסקה הזו לא טובה כי היא אפולוגטית. היא מתמודדת עם רעיונות אלטרנטיביים ומגיעה למסקנה "בלתי נמנעת" שהיא ההגדרה המקובלת. היה רצוי לכתוב אותה בסדר הפוך.
- אבל יש קושי נוסף. כשמגדירים את המספרים העשרוניים האינסופיים, דווקא משום שמדובר בעניין כל כך יסודי, ההגדרה תלויה בהגדרה של המספרים הממשיים עצמם, ולא ברור כמה מזה יש להכניס לערך (האם לדבר על אנליזה לא סטנדרטית? על מספרים p-אדיים? המושגים האלה הרי מופיעים בדיונים עם cranks). עוזי ו. - שיחה 17:53, 5 ביולי 2021 (IDT)
- מה שנראה לי כרגע הגיוני הוא לכתוב פיסקה לפני הפסקה המדוברת על הגדרות שונות (שקולות) למספרים הממשיים. אז למחוק את הפיסקה המדוברת ולהחליפה בפיסקה קצרה שמציינת שהשיוויון הזה מבלבל הרבה אנשים והוא גורם לניסיונות של mathematical cranks להגדיר מערכות מספרים אחרות בהם הוא לא מתקיים. אך כפי שמסבר מעלה ניסיונות אלה נידונים לכישלון אלה עם כן מותרים על חלק מהתכונות הבסיסיות של המספרים הממשיים. לבסוף כדי להוסיף פיסקה עם דיון רחב ומתמטי יותר בתופעה שתיכללו את המספרים הp-אדיים, את קבוצת קנטור, את ההעתקה ואנליזה לא סטנסרטית. (את החלק האחרון אני לא יכול לעשות כו אני לא מכיר אותו מספיק).
- היתי גם קצת עורך את הפיסקאות הקודמות.
- אם הסכמה הזאת נראת לך הגיונית, אין לי בעיה לבצעה אותה. אם אתה מעידיף משהוא אחר, אשמח אם תוכל לטפל בערך לפי ראות ענייך.
- תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 07:33, 8 ביולי 2021 (IDT)
- אתה מוזמן לערוך כפי שנראה לך, ואני אערוך בהמשך. עוזי ו. - שיחה 12:12, 8 ביולי 2021 (IDT)
- אנסה לטפל בזה בזמן הקרוב. להתראות. רמי (Aizenr) - שיחה 15:14, 9 ביולי 2021 (IDT)
- אני חושב שדי גמרתי לעבוד על זה. זה רחוק ממושלם אבל אני חושב שזה משמעותית יותר טוב ממה שהיה קודם. אשמח אם תסתכל. השערתי פתוח את נושא האנליזה הלא סטנדרטית - אני לא מבין בזה מספיק. בדף השיחה משהו העלה את נושא הנגישות. עןיתי לו, אבל אשמח אם תסתכל גם על זה. תודה רבה, רמי (Aizenr) - שיחה 21:35, 21 ביולי 2021 (IDT).
- אתה מוזמן לערוך כפי שנראה לך, ואני אערוך בהמשך. עוזי ו. - שיחה 12:12, 8 ביולי 2021 (IDT)
הדיון שם עוסק בשאלתך בשיחת תבנית:הידעת? 25 ביולי 2021. דגש - שיחה 20:38, 25 ביולי 2021 (IDT)
היי עוזי, אתה מכיר את משפט מוסנר רב ההפתעות? הערך בעבודה ואתה יותר ממוזמן להשתתף. - La Nave Partirà שיחה 15:39, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
- לא הכרתי. אני לא שותף להתפעלות מהמשפט. זו גרסה משחקית של מספרי ברנולי. עוזי ו. - שיחה 18:58, 1 באוגוסט 2021 (IDT)
שלום.[עריכת קוד מקור]
הפסק במאמציך לשמוט את עריכתי באנליזה מרוכבת. Yarindoctor123 - שיחה 15:21, 13 באוגוסט 2021 (IDT)
משפט עזר תת-סדרה[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי,
בעקבות העריכה שעשית לתרומות האחרונות שלי בדף תת-סדרה, אבקש להבין אם מחקת את המשפט "אפיון גבולות חלקיים" מכיוון שהוא הופיע בפסקה שעוסקת בהגדרה של גבול חלקי, או שמבחינתך המשפט טריוויאלי וניתן להשתמש בו ללא הוכחה. תודה, Enduser - שיחה 09:19, 27 באוגוסט 2021 (IDT)
- הדיון צריך להתקיים בדף השיחה של הערך.
- "ניתן" איפה? בהרצאה, במבחן, או בערך בוויקיפדיה? לא מחקתי את המשפט, אלא חיברתי אותו לניסוח הכללי יותר שמדבר על הגבולות החלקיים כנקודות הצטברות. עוזי ו. - שיחה 11:37, 27 באוגוסט 2021 (IDT).
ייעוץ לשוני[עריכת קוד מקור]
היי. יש מצב שפספסת את התיוג שלי שם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 05:07, 2 בספטמבר 2021 (IDT)
סליחה ובקשה[עריכת קוד מקור]
שבוע טוב עוזי ומצטער שאני כותב במוצ"ש. מקווה שזה בסדר. רציתי להתנצל אם התלהמתי או הייתי לא ענייני בשיחה על יעקב רוב. הגנתי על מה שאני מאמין בו. כמובן שלא חייבים להסכים על הכל ואי אפשר להסכים תמיד. אני מבקש רק דבר אחד. הוא כתב מכתב מעומק ליבו, הוא נפגע ונעלב מאוד וכולנו אנשים מאמינים ואני מאמין שגם טובים ביסודנו ולא פוגעים באחרים בכוונה. אשמח אם תוכל להתייחס למה שכתב בדף השיחה. אנא הבנתך. מתיאל - שיחה 20:50, 16 באוקטובר 2021 (IDT)מתיאל
- זה שכיח שאנשים מעורבים רגשית במה שהם כותבים. לפעמים זה מוביל לחשד שגם אחרים מעורבים רגשית לפחות באותה מידה. אני מבין שמר רוב נפגע מדף השיחה. זה כמעט בלתי נמנע כאשר מעלים אדם על הבמה ומתחילים לדון בחשיבותו האנציקלופדית. אני חושב שאתה, כמי שקיבל ממנו שכר על מנת לכתוב את הערך (כך הבנתי), היית צריך להיות יותר ערני לנקודות שעלו בדיון. אדם רשאי להאמין בעצמו ובהצלחותיו ככל שירצה. אבל כשנעשה בהן שימוש כדי לקבל הכרה, הן עומדות לביקורת (ובוויקיפדיה, לרוע המזל, התהליך הזה פומבי). אין לי רצון להתעמת איתו, במיוחד שיש רמזים עדינים לאפשרות של תביעת דיבה. לדעתי מה שפורסם בהוצאה עצמית אינו ספר; ותארי כבוד ממוסד חסר תשתית אקדמית אינם תארים. אבל זו לא עמדה שיש לי זמן להגן עליה בבית משפט. ומי יתן כל עם השם נביאים. עוזי ו. - שיחה 23:57, 16 באוקטובר 2021 (IDT)
- תודה על תשובתך. אין טעם להתכווח לגבי התוכן, כי כל אחד חושב שהוא צודק אבל בכל מקרה מושא הערך ביקש לרדת מויקיפדיה. אני מתכוון לאיך שהדברים נאמרו, משהו בדיון פגע ולפי דעתי צריך להתייחס למה שכתב ולגמור את הנושא ברוח הכי טובה שאפשר. אנו מצויים לסליחה ומחילה מאיש לרעהו בחודש אלול ומראש השנה עד יום הכיפור, אך אני מאמין שם מיום הכיפורים עד לראש השנה הבא. מתיאל - שיחה 00:45, 17 באוקטובר 2021 (IDT)מתיאל
- בדף המשתמש שלי מופיע ציטוט של מישהו שחשב שמצוות הימים הנוראים היא לומר לאחרים שעליהם לבקש סליחה. כתבתי מה שחשבתי, ואין לי שום טענות מעבר לכך. לא נעים לומר על מישהו שהוא מטעה אחרים, אבל גם לא נעים לראות שמישהו מטעה אחרים ואף אחד אינו אומר להם את זה. עוזי ו. - שיחה 01:03, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
- עשיתי כמיטב יכולתי וכמיטב הבנתי. ביקשתי סליחה ממך אם יצאת נפגע ממשהו שאני אמרתי. אני כן נפגעתי, ועם הרגישיות שלי פי כמה, אבל אני ממשיך הלאה, סולח כי זה חשוב לכולם ובריא לנפש. לגבי מושא הערך, זאת החלטה שלך כמובן, הוא כן נפגע ונראה לי שדבריו ראויים להתייחסות. בכל מקרה, אני מאחל לך את הטוב ביותר. מתיאל - שיחה 11:12, 17 באוקטובר 2021 (IDT)מתיאל
- בדף המשתמש שלי מופיע ציטוט של מישהו שחשב שמצוות הימים הנוראים היא לומר לאחרים שעליהם לבקש סליחה. כתבתי מה שחשבתי, ואין לי שום טענות מעבר לכך. לא נעים לומר על מישהו שהוא מטעה אחרים, אבל גם לא נעים לראות שמישהו מטעה אחרים ואף אחד אינו אומר להם את זה. עוזי ו. - שיחה 01:03, 17 באוקטובר 2021 (IDT)
- תודה על תשובתך. אין טעם להתכווח לגבי התוכן, כי כל אחד חושב שהוא צודק אבל בכל מקרה מושא הערך ביקש לרדת מויקיפדיה. אני מתכוון לאיך שהדברים נאמרו, משהו בדיון פגע ולפי דעתי צריך להתייחס למה שכתב ולגמור את הנושא ברוח הכי טובה שאפשר. אנו מצויים לסליחה ומחילה מאיש לרעהו בחודש אלול ומראש השנה עד יום הכיפור, אך אני מאמין שם מיום הכיפורים עד לראש השנה הבא. מתיאל - שיחה 00:45, 17 באוקטובר 2021 (IDT)מתיאל
27/10/2021 עוזי שלום, לסיכום הסאגה שבעטיה ביקשתי לא להופיע בויקיפדיה להלן התייחסות: מוצאן של התגובות שלך כל כך מסקרנות אותי, שהייתי מוכן להיות זבוב על קיר המוח המבריק המתמטיקאי שלך. ידידי, נושא כיפה אתה על ראשך. שילוב קטלני לטובה של אמונה ורציונליות. אז ודאי אתה יודע שבית שמאי ובית הלל דנו במשך שנתיים וחצי (וזה הרבה יחסית לתוחלת החיים אז)- בשאלה הרת הגורל: האם טוב לאדם שנברא ובא לעולם, או לא טוב שהאדם נברא ובא לעולם. הם הגיעו להחלטה ולמסקנה הבאה: לא טוב שהאדם נברא ובא לעולם, אולם משנברא ובא לעולם - שיפשפש במעשיו! המלצתי לך שתפשפש במעשיך בויקיפדיה. אינני יודע את הקריטריונים לבחירת העורכים הנכבדים שכולם ברמה גבוהה-אבל כוכב הצפון המצפוני חייב להיות נר לרגליכם. דהיינו: לבדוק ולא להגיע למסקנות נמהרות בבחינת לא לנהוג לפי "נעשה ונשמע" אלא "נשמע ונעשה". כל הטיעונים והפרשנות של חלק מהעורכים היו מופרכים ולא מבוססים מלכתחילה. שלחתי אליכם הסברים לכל הערה וחשתי כאילו שאני ביקום אחר מכם. לטענת האלה שחשבו להכניס אותי כערך עמדו שיקולים של הישגים במדע ובהשכלה. יש נגיעה של שרשרת משפחתית שמאירה את הנושא מ"שואה לתקומה" עם עשייה ותרומה רבה לחברה ולמדינה. מקבל פרס ישראל השנה ופרופ' ארנון סופר הידוע ידעו ויודעים להעריך עבודות שביצעתי בעבר ובהווה. ראו איזה אנשים אישרתם בויקיפדיה כערך, מבלי להמעיט מערכם. כל הטיעונים שהועלו לקו בחוסר ידע, חוסר בדיקה, אי יכולת הערכה וראיית שחור לבן. אני מוציא עכשיו את ספרי ה-11 במספר שהנו רומן אהבה. מעל 130,000 אנשים ואנשי מדע קראו את ספריי ומאמריי בישראל ובעולם. כן, אני אדם מחוץ לקופסא ובלתי קונבנציונלי ובכל המובנים, כפי שרק קראתם חלק מהם במה שנכתב עליי. אני אדם ישר והכל פתוח. כאמור, לא רציתי אבל דחפו אותי לפרסם עצמי בויקיפדיה. אין למיטב ידיעתי מישהו במרחב שלנו עם השכלה נרחבת ופרסום אקדמי ופובליציסטי בהיקף כמו שלי. אני עמית מחקר. ומה התגובה שאני מקבל ממך בשבוע שעבר? למה? למה לכתוב על דברים שאינם מציאותיים ואינם אמתיים? האקדמיה למדעי הטבע שאני חבר בה משנת 2015 ופרסמתי דרכם וקראו מדענים רבים בהנובר גרמניה, היו בהלם מההגדרה שלך שהעברתי אליהם. תיכנס לאתר שלהם ותלמד מי הם. דבר איתם. מוצג שם אישור ממשרד המשפטים בגרמניה על למה לכתוב שהם לא סמכות אקדמית? ארשה לעצמי הפעם לא להיות צנוע ולומר כי קטונתי מלהבין את חבר העורכים. קשה להגיע להישגיי הרבים ובכל התחומים. ובכל הכבוד למה לא לפרגן? להלן תגובתי לדברים שכתבת ואני מציע לך לא "לשלוף". תבדוק כאמור לפני שאתה מביע דעה שמנותקת מהמציאות. כמשפטן כאמור, אני מציע לך זאת, כי עברת לכאורה על שתי עבירות יסוד לפי חוק העונשין תשל"ז-1977 ,שאם היה מישהו אחר - היית נתבע על ידו. להלן הערותיי לתגובתך האחרונה: 1.חלק נכבד מהספרים ביוצאים לאור בישראל הינם בהוצאה עצמית. מסיבות מונופול למשל. רצו להחתים אותי על חוזה שאקבל 12% תמלוגים והחברה 70%! ולהחזיק מלאי של 150 ספרים במשגור עם החלפות וזיכויים. שתי הוצאות ספרים רכשו ממני, והספרים שווקו לעשר אוניברסיטאות באוניברסיטאות בארה״ב, באוניברסיטאות בישראל, מכונים, כנסת, בתי משפט, ארכיון צה״ל ואתרים אקדמיים ופובליציסטים באינטרנט ועוד כמו כן נהוג שעבודות מחקר ועבודות מיני מחקריות במסגרת לימודים מאוגדים לספרים. 2. לגבי התואר פרופ' כבוד שהאקדמיה האירופית למדעים העניקה לי. אתה לא מכיר אותה כמו שאינך מכיר מוסדות אחרים בעולם. כתבתי להם את מה שכתבת. התגובה כלפיי הייתה חריפה ביותר. חשתי תחושת קבס. פגעתי בהם עקב תגובתך. זו אקדמיה אירופית פרטית למדעי הטבע, שבה חברים מדענים ממזרח ומערב אירופה ולכן מופיע כיתוב בגרמנית ורוסית. תיכנס לאתר שלהם ותראה אישור ממשרד המשפטים ורשימת הפעילויות שלהם בתחומים כמו רפואה למשל. כמו כן מופיעים מדענים שקיבלו תואר ד״ר כבוד ופרופסור כבוד. הכניסו אותי לאנציקלופדיה שלהם עם כיתוב על פועלי. כמו כן יש תנאים לקבלת תארי כבוד כפי שצרפתי אליכם. הם קיבלו מחקרים ומאמרים שלי ועוד. לסיכום : הייתי מצפה מאדם רציונלי כמוך שיבדוק לפני שהוא כותב דברים לא מבוססים ממש. היה שלום והצלח. יעקב ~מתיאל
- כמו הערך, אני מוצא את הדברים האלה עמומים במידה שמקשה להתייחס אליהם. אינני אחראי על דיוני החשיבות האנציקלופדית בוויקיפדיה, אבל יש הישגים שמקובל להסתמך עליהם; בערך הוצגו מיני חלופות שמעמדן לא ברור, כמו ספרים בהוצאה עצמית, תארים ממוסדות לא מוכרים ותארי כבוד מגופים פרטיים. חשיבות יש להוכיח, ומה שקיבלנו בדף השיחה הוא התחמקויות ואפולוגטיקה. מכיוון שעלה כאן רמז נוסף לתביעה משפטית, אינני מעוניין להמשיך בדיון הזה. עוזי ו. - שיחה 17:48, 31 באוקטובר 2021 (IST)
שלום[עריכת קוד מקור]
ניכר לראות כי הינך חש מכאובים מאימרתי הגורסת כי המתמטיקה בעד הפשטות. אם אינך מבין משפט זה- או זקוק להבנה מעמיקה יותר בנושא- קרא את הספר "גלילאו גליליי ומכחישי המדע". ניכר לראות כי אינך הבנת את אימרתי מאופן תגובתך. אימרתי נוגעת לנושא שאם אפשר לתמצת ביטויים מתמטיים רצוי לעשות זאת, ואתה לעומת זאת, לקחת את זה למקום אחר. טענת שבגלל שמשפטו האחרון של פרמה (משום מה טענת גם שאני הוכחתי אותו) עולה על 400 יש לשכוח ממנו בהסתמך על אימרתי. אבל- הרי שאין זה קשור- משפטים, ובכלל, בדרך כלל מביאים לקורא את המידע, ולעיתים מוקצן הוא וכמובן שאיננו נכון לכל מקרה כי שוב- הוא מוקצן כדי לתת לקורא את ההבנה הפשוטה של המשפט. לכן, אני בנימוקי את מעשיי בערך הויקיפדי, השתמשתי במשפט בהסתמך על שהוא מוקצן וציני ולא כלל וכלל להראות אמינות שלו. יום נעים. Yarindoctor123 - שיחה 22:43, 23 באוקטובר 2021 (IDT)
- אני יודע שבמתמטיקה מעדיפים הוכחות פשוטות. אני מפקפק בטענה שברטרנד ראסל אמר ש"אם אתה מחזיק בהוכחה מתמטית שאורכה עולה על ארבעה עמודים, תשכח ממנה". אני תוהה אם דבריך על שימוש מוקצן וציני שאינו נועד "כלל וכלל" להראות אמינות, פירושם שהציטוט לא היה ולא נברא עד שהמצאת אותו. עוזי ו. - שיחה 22:50, 23 באוקטובר 2021 (IDT)
כתבתי לך משוב על הודעתך חסרת השיקולים[עריכת קוד מקור]
כתבתי לך משוב טעון על תגובתך הפוגעת Yarindoctor123 - שיחה 22:56, 30 באוקטובר 2021 (IDT)
לא זקוק לתשובה... אני שוקל לעזוב את ויקיפדיה עקב ההודעה הזו Yarindoctor123 - שיחה 23:34, 30 באוקטובר 2021 (IDT)
- הודעתי "חסרת השיקולים" אמרה שבמקום אחד הצגת את עצמך כבעל תואר דוקטור, ובמקום אחר כתבת שאתה באמצע הדוקטורט. בתגובה, אמרת שאתה "נוהג לעיתים להשתחצן להגיד שכבר יש לי". זוהי התחזות; צר לי שאתה נפגע מכך, אבל הדברים צריכים להאמר. עוזי ו. - שיחה 11:31, 31 באוקטובר 2021 (IST)
טוב, מסתבר שאתה ממש אלוהים- יודע כל דבר ודבר על כל פרט ופרט ואף מוכן לתת את דעתו בעלת הביטחון גם אם אינו יודע עם מי הוא בכלל משוחח. הטענה שלך היא שאין לי תארים בפיסיקה? אין בעיה. אני לא מתכוון להתווכח על משהו שיישך לי עם מישהו שאני כלל לא מכיר. Yarindoctor123 - שיחה 00:36, 7 בנובמבר 2021 (IST)
שלום רב. אשמח אם תוכל להבהיר למשתמש:דולב ולמשתמש:ספסף שלא כל תיקון של ערך על ידי אנונימי זאת השחתה. הם כל הזמן משחזרים את התיקון שלי ומאיימים עלי בחסימה.
- הזהרתי אותך בגלל חזרה על עריכה. ספסף • ספספוני בספסופיכם • מה עשיתי?! 19:18, 18 בנובמבר 2021 (IST)
- העריכה של האלמוני היתה נכונה. עוזי ו. - שיחה 19:43, 18 בנובמבר 2021 (IST)
- זה לא סותר ספסף • ספספוני בספסופיכם • מה עשיתי?! 19:44, 18 בנובמבר 2021 (IST)
- העריכה של האלמוני היתה נכונה. עוזי ו. - שיחה 19:43, 18 בנובמבר 2021 (IST)
פונקציית בליטה[עריכת קוד מקור]
עוזי שלום, אודה אם תסתכל בערך הקצרצר פונקציית בליטה (Bump function) שכתבתי. יש שתי נקודות שלא הבנתי מספיק אבל העדפתי לתרגמן מהערך האנגלי ללא שינוי:
- כיצד תומך של פונקציה רציפה יכול להיות קומפקטי? - בערך האנגלי כתוב שאחד משני התנאים בהגדרה של פונקציית בליטה הוא קומפקטיות התומך. להבנתי קומפקטיות של קבוצה פירושה שהיא סגורה וחסומה, אבל התהליך הבא מראה שדווקא יותר הגיוני שהתומך יהיה חסום אך לא סגור - ניתן לפרק את התומך של פונקציה רציפה לקטעים חסומים שבכל אחד מהם גרף הפונקציה מצוי כולו מעל או מתחת לציר ה-x, ואילו אם כל אחד מהקטעים הללו סגור, אז לפי משפט ויירשטראס השני נובע שהפונקציה מקבלת בקטע את המקסימום והמינימום שלה; בין אם הפונקציה מקבלת את ערכי הקיצון בפנים הקטע או בקצוות שלו, מהגדרת התומך נובע שאלו בהכרח שונים מאפס, ולכן גם הערכים בקצוות הקטע שונים מאפס ומכך נובע שהפונקציה אינה רציפה בקצוות הקטע, וזו סתירה. אז אודה להבהרה לגבי הנקודה הזו.
- בחלק של הדוגמה לפונקציית בליטה, לא הבנתי מספיק טוב מדוע ניתן לפרש את הפונקציה המובאת בה כשינוי קנה מידה של גאוסיאן רגיל - נראה שההתאמה ממפה רק את הקרן לקטע ולא ממפה את הישר הממשי כולו.
חוץ משתי נקודות אלו, הערך האנגלי באופן כללי מעמיק יותר ממה שכתבתי, ועוסק בהיבטים תאורטיים יותר של פונקציות בליטה, וכן מרחיב על היישומים שלהן (לא הבנתי את החלקים הללו). אז ממליץ לך לעבור על הערך ולבדוק אם יש לך תוספות/הרחבות.
תודה מראש.עשו - שיחה 22:28, 20 בנובמבר 2021 (IST)
- (1) הוכחה קלה יותר: תחת פונקציה רציפה, המקור של {0} הוא קבוצה סגורה. לכן התומך, במובן שאליו התכוונת, הוא תמיד קבוצה פתוחה. אבל משתמשים בתומך במשמעות של קבוצה שהפונקציה מתאפסת מחוץ לה, בלי לדקדק אם היא מתאפסת גם בנקודות של הקבוצה עצמה. (2) הטרנספורמציה זוגית, ולכן סימטרית לשיקוף גם בציר ה-x וגם בציר ה-y. הערך בעברית אלמנטרי אבל מספק. עוזי ו. - שיחה 22:46, 20 בנובמבר 2021 (IST)
תוכל להציץ בערך הבא?[עריכת קוד מקור]
משפט ארטין-שרייר (שדות סדורים) ובדף השיחה? ינון גלעדי - שיחה 01:51, 1 בדצמבר 2021 (IST)
דעיכת מקדמי פורייה[עריכת קוד מקור]
עוזי שלום,
בעקבות העמקה שלי בנושא של טורי פורייה בתקופה האחרונה, חשבתי לשלב בערך על טורי פורייה איזושהי פיסקה שעוסקת בקשר בין דרגת החלקות (הסדר הגבוה ביותר של נגזרת הפונקציה כך שהנגזרת עדיין רציפה) לקצב הדעיכה של מקדמי פורייה. זוהי פיסקה חשובה לטעמי כי היא נותנת אינטואיציה לגבי כמה קירוב פורייה סופי הוא "טוב".
בגדול להבנתי עבור פונקציה רציפה למקוטעין מקדמי פורייה דועכים כמו , עבור פונקציה רציפה אך בעלת נגזרת רציפה למקוטעין כמו , וכך הלאה - עבור פונקציה ממחלקה מקדמי פורייה ידעכו כמו . עיקר ההסבר לתופעה עוסק במקרה הראשון, שכן עבור פונקציה גזירה k פעמים אפשר להתחיל מהנגזרת הראשונה שרציפה למקוטעין, שעבורה , ואז לבצע אינטגרציה לאחור כדי לשחזר את הפונקציה המקורית - ומכיוון שלאחר כל שלב אינטגרציה כל איבר מוכפל בפקטור , נובע הקשר בין דרגת החלקות לדעיכה של מקדמי פורייה.
עבור המקרה של פונקציה רציפה למקוטעין, טור פורייה אינו יכול להתכנס במידה שווה, ולכן לפי מבחן M של ויירשטראס טור הערכים המוחלטים של מקדמי פורייה מתבדר. מצד שני, לפי למת רימן-לבג מקדמי פורייה שואפים לאפס. זה בצירוף העובדה שלכל הטור מתכנס, גורר על פי מבחן ההשוואה הגבולי שמקדמי פורייה של פונקציה רציפה למקוטעין לא יכולים לדעוך מהר יותר לאפס מאשר הסדרה ההרמונית. אני לא בטוח שהטיעון הזה ריגורוזי מספיק, אבל נראה לי שהוא כן נותן אינטואיציה.
הערך טורי פורייה הוא ערך שימושי מאוד להרבה אנשים ולכן אני חושש לעשות שינויים גדולים מדי במבנה שלו (יש ערכים שהם "פרות קדושות"), אבל מצד שני אני לא מצליח למצוא מקום שמתאים יהיה להוסיף בו את הפיסקה הזאת. איפה לדעתך כדאי לשלב את תוכן הפיסקה הזאת? והאם ניתן לקצר את הטיעון ולנסח אותו בצורה טובה יותר? תודה מראש. עשו - שיחה 23:41, 20 בדצמבר 2021 (IST)
- הפסקה הראשונה מתארת את המצב היטב. ראה כאן, סעיף 2.3. גם הפסקה השניה נכונה (אבל הייתי מנסח בצורה פוזיטיבית: אם המקדמים דועכים מספיק מהר אז הפונקציה מוכרחה להיות רציפה). עוזי ו. - שיחה 00:59, 21 בדצמבר 2021 (IST)
- אוקיי, טוב לדעת שמה שרשמתי נכון, אבל איפה לדעתך כדאי לשלב את זה בערך טור פורייה? עשו - שיחה 12:13, 21 בדצמבר 2021 (IST)
ווין צ'ינג (וויני) לי[עריכת קוד מקור]
האם מוכר לך ערך העוסק בתחום של תבניות אוטומורפיות? --Epicwaifu - שיחה 16:37, 26 בדצמבר 2021 (IST)
- פגשתי את Winnie Li, אבל לא ברור לי איך היא הגיעה לכותרת שלך. יש לנו ערך סביר על תבניות מודולריות; הערך על תבניות אוטומורפיות מחכה להכתב. עוזי ו. - שיחה 16:53, 26 בדצמבר 2021 (IST)
תודה רבה, כתבתי את הערך על Winnie Li במסגרת תוכנית אלפא של אוניברסיטאת תל אביב. Epicwaifu - שיחה 20:23, 26 בדצמבר 2021 (IST)
לא הרמב"ם[עריכת קוד מקור]
רבי יונתן אייבשיץ. דגש - שיחה 23:11, 12 בינואר 2022 (IST)
- תודה רבה. עוזי ו. - שיחה 23:36, 12 בינואר 2022 (IST)
- אני גם זכרתי שהמעשה ארע עם רבי יהונתן, אבל הרבי ממעזיבוז אמר לי שהוא ראה באנשהו (אינני זוכר כרגע היכן) שהמעשה הזה מסופר על הרמב"ם. שמיה רבה • שיחה • י"א בשבט ה'תשפ"ב • 15:11, 13 בינואר 2022 (IST)
- ברוך שכיוונתי. בכל אופן מצאתי תנא דמסייע גם לגרסת רבי יהונתן אייבשיץ וגם לגרסת הרמב"ם. עוזי ו. - שיחה 15:48, 13 בינואר 2022 (IST)
- אני גם זכרתי שהמעשה ארע עם רבי יהונתן, אבל הרבי ממעזיבוז אמר לי שהוא ראה באנשהו (אינני זוכר כרגע היכן) שהמעשה הזה מסופר על הרמב"ם. שמיה רבה • שיחה • י"א בשבט ה'תשפ"ב • 15:11, 13 בינואר 2022 (IST)
600 קוב?[עריכת קוד מקור]
זה ממש קצת. (עומק ממוצע של שלושה מטר, משאיר אותך עם רבע בריכה אולימפית בערך).david7031 • שיחה • ו' באדר ב' ה'תשפ"ב • 22:45, 8 במרץ 2022 (IST)
- איפה דנו בזה? עוזי ו. - שיחה 18:58, 22 במרץ 2022 (IST)
- [2]. מסתבר שבענייני בריכות שחיה אני מכלילן קיצוני. עוזי ו. - שיחה 15:17, 25 במרץ 2022 (IDT)
האם חגגת את 1 באפריל?[עריכת קוד מקור]
בעריכתך זו? אם כן, חג שמח ושבת שלום, אם לא - שבת שלום. דוד שי - שיחה 17:50, 1 באפריל 2022 (IDT)
- מודה באשמה... אני סומך על הקוראים הנאמנים של ויקיפדיה, שמכירים את משפט לינדמן ויודעים שפאי טרנסצנדנטי. עוזי ו. - שיחה 17:58, 1 באפריל 2022 (IDT)
צריך לזכור שהכלל "הנח כוונה טובה" אינו תקף ב-1 באפריל. עבר לא מעט זמן עד שהבנתי זאת. דוד שי - שיחה 18:11, 1 באפריל 2022 (IDT)
- השחתה זה לא מצחיק. Esfera Explosiva - שיחה 20:55, 3 באפריל 2022 (IDT)
- רציתי לחזק את המודעות לקירוב של רמנגו'ן לפאי. עוזי ו. - שיחה 22:48, 3 באפריל 2022 (IDT)
- מצטרף לדברים של Esfera Explosiva. נראה שיש משתמשים בוויקיפדיה שעושים בה ככל העולה על רוחם, ואיש (כמעט) אינו פוצה פה ומצפצף. נעם דובב - שיחה 22:14, 6 ביוני 2022 (IDT)
- ברוך הבא בצל קורתי. למתעניינים, אציין שזו כנראה תגובת נקמה על כך שהסרתי עוד שתיים מתבניות ה"חשש למחקר מקורי" המיותרות שאתה מפזר דרך-בוט בערכים. ניחא. עוזי ו. - שיחה 23:20, 6 ביוני 2022 (IDT)
- להד"ם. אך איני מתרגש מעוד אמירה חסרת כל שחר שלך ואיני עוסק בנקמות. הפוסל במומו פוסל. משתמש רגיל שהיה עוסק בהשחתת ערכים ובהוצאת דיבה היה נחסם מזמן. נעם דובב - שיחה 00:15, 7 ביוני 2022 (IDT)
- עוזי, בכל מקרה התבדחות על גב מרחב הערכים היא פסולה, במיוחד לאור העובדה שאתה בר-סמכא בתחומך ולא כולם בודקים את התאריך כשהם קוראים באתר.
- אנא המנע מדברים דומים בעתיד.
- המשך ערב נפלא, התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 20:52, 7 ביוני 2022 (IDT)
- לקחתי בחשבון את טענת הפסלות. מי שיבדוק את התאריך כשהוא קורא באתר יגלה שהנושא מוצה לפני חודשיים. עוזי ו. - שיחה 21:12, 7 ביוני 2022 (IDT)
- ראיתי את הדיון הזה רק כעת. עוזי, הופתעתי, בלשון המעטה. נבצר מבינתי איך חשבת שזה משעשע להשחית ערך בויקיפדיה ועוד בפרופיל כזה גבוה. הקוראים שנכנסו ב-1 באפריל וקראו את הפתיח לא ידעו וכנראה לא יודעים גם היום, שעוזי הכניס לשם שטיות כהלצה. זכור לי מקרה מלפני כמה שנים שבו חבורת מתבגרים כתבה ערך הבל אבל שנראה מושקע, על אישיות שהם המציאו וזאת כדי ״לבדוק את ערנות המנטרים״. גם אז הדבר לא התקבל בשעשוע כפי שאתה לבטח זוכר. מה שעשית כאן לא פחות חמור (במובן מסוים, אולי זה אף חמור יותר). את המקרה הקודם אפשר היה לתרץ כמעשה שטות של חבורת מתבגרים. במקרה הזה אני באמת מתקשה לחשוב על תירוץ (פרופסור למתמטיקה שמשחית ערך מתמטי מרכזי ופומבי). באמת שאני לא מבין מה עבר לך בראש. יורי - שיחה 23:25, 7 ביוני 2022 (IDT)
- דל"פ: בנסיבות העניין, לא חמור במיוחד. ממילא מי שהצליח לעקוב אחר האמור בפסקה יזהה לבסוף שהטענה מופרכת מעיקרה, ומי שלא הצליח לעקוב לא באמת רכש ידע שגוי. כמובן שעלינו להימנע כליל מהלצות במרחב הערכים, אבל כאשר מדובר במקרה חד־פעמי נכון להמשיך הלאה. עלי - שיחה 00:12, 8 ביוני 2022 (IDT)
- ואיך אפשר לתרץ כאשר תאגיד השידור הבריטי, תאגיד מכובד לא פחות מרוב הפרופסורים למתמטיקה ומעונב בלי ספק יותר מכולם, מדווח על יבול שופע של עצי ספגטי? בדרך כלל התירוץ הוא "אה, אחד באפריל". עוזי ו. - שיחה 00:20, 8 ביוני 2022 (IDT)
- אל תנסה להצדיק ונדליזם בוויקיפדיה, כי אם זה מה שאתה מנסה לעשות - שתדע שהמצב חמור ביותר, הדבר דורש ענישה בהתאם. אקסינו - שיחה 00:23, 8 ביוני 2022 (IDT)
- על ונדליזם ו"ונדליזם", חומרתו ו"חומרתו", אפשר לדון אם תרצה. אבל על הזכות להצדיק ונדליזם - זה לא נושא לדיון; סלק ידיך מחופש הדיבור שלי. עוזי ו. - שיחה 00:36, 8 ביוני 2022 (IDT)
- אפשר לתרץ את זה כשאתה יכול לפרסם בפומבי, ובאותה רמה של חשיפה, שמדובר היה במתיחה. במקרה הנ״ל זה לא אפשרי. יורי - שיחה 00:23, 8 ביוני 2022 (IDT)
- אני תמה על הטענה הזו. הרי המתיחה ממילא היתה מוסרת בהמשך אותו יום. למי אתה חושש, לקבלן שבנה בריכה עגולה לפי ערך פאי הלא נכון, ונשאר בידיו אריח עודף בעובי של שתי מאיות המיקרון? עוזי ו. - שיחה 00:36, 8 ביוני 2022 (IDT)
- כל מוסד אקדמי שמכבד את עצמו מכניס מתיחה לאחד באפריל ואני לא רואה פסול בזה. הבעיה היחידה היא שלא הייתי מבינה שזאת בדיחה, למעשה הייתה נוטשת את הפסקה מיד ב"אינטגרציה סטוכסטית" בליווי קללה חרישית על הכתיבה הלא נגישה בערכים מתמטיים. אפילו לא הייתי ממשיכה ל"של תנודות וריאציוניות מאפשרת להראות כי הנפח של מערך פרוייקטיבי". שאפו לדוד שהריח משהו מוזר, וממילא זה היה נעלם מעצמו בתום היום. את ההלצה הזאת הייתי מחמיצה, אבל את חגיגת הנזיפות הקישונית שהתפשטה בעקבות זה בדפי שיחה לא פספסתי :-) La Nave Partirà 08:51, 8 ביוני 2022 (IDT)
- אני תמה על הטענה הזו. הרי המתיחה ממילא היתה מוסרת בהמשך אותו יום. למי אתה חושש, לקבלן שבנה בריכה עגולה לפי ערך פאי הלא נכון, ונשאר בידיו אריח עודף בעובי של שתי מאיות המיקרון? עוזי ו. - שיחה 00:36, 8 ביוני 2022 (IDT)
- אל תנסה להצדיק ונדליזם בוויקיפדיה, כי אם זה מה שאתה מנסה לעשות - שתדע שהמצב חמור ביותר, הדבר דורש ענישה בהתאם. אקסינו - שיחה 00:23, 8 ביוני 2022 (IDT)
- טוב, קודם כל זה די ברור שמה שנכתב שם סותר לחלוטין את אחת מהעובדות הידועות על פאי. זה לא קופץ לעין בקריאה מרפרפת מהירה, ואולי נמצא מעט מחוץ לידע הכללי הממוצע במתמטיקה – אז גם אם לא בדוק־עריכות היה מוסיף את המשפט ייתכן שהעריכה הייתה מסומנת כבדוקה. מנגד, זה הרבה יותר חמור להוסיף מתיחות (גם אם משעשעות🙂...) כבדוק עריכות וכמשתמש ותיק ואמין, מומחה בתחומו. כל הכבוד לדוד על הערנות ותשומת הלב.
נראה שהכלל שאין משחיתים את מרחב הערכים לצורכי הלצה – לא באמת מובן מאליו לכולם. אני לא זוכר מתי, אבל בדפי העבר הרבים שקראתי (אין־ספור מהם, היה לי הרבה זמן פנוי לפני כמה חודשים...😄), נתקלתי באיזה־שהוא מקרה שבו אפילו השתמשו ב־sitenotice (מרחב מדיה ויקי, !) למתיחה שכללה הודעה "רשמית" על הפיכת ויקיפדיה לשירות בתשלום. במקרה אחר יצרו ערך פיקטיבי שלם בשביל "מבחן חדירות" למערך הניטור בוויקיפדיה.
ההבהרה הזו, שזו מוסכמה שבגדר חובה, כנראה צריכה להיות יותר ברורה לכל המשתמשים. אני לא יודע מה לעשות במקרה הפרטני כאן, ייתכן שלהפעיל סנקציות לא יוסיף שום דבר, משום שהמסר עבר (כפי שאין חוסמים אנונימי שהשחית ונטש).
באופן כללי, יש עלינו חובה להבהיר את העובדה הזו, ולאחר שהבהרה זו תתפרסם אצל כל הוויקיפדים בדוקי־העריכות, לראות בה עבירה על ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה, שכן גם הלצה נכנסת בגדר זה, כווריאנט השם האחר (שלא נבחר בסופו של דבר מפני שהוא יותר ממוקד, וכולל בתוכו פחות "מהומות") – "לא תעשה לך את מרחב הערכים קרדום לחפור בו" (ראו בראש דף שיחת המדיניות).― מקף︙ණ 10:56, 8 ביוני 2022 (IDT)
- ראיתי את הדיון הזה רק כעת. עוזי, הופתעתי, בלשון המעטה. נבצר מבינתי איך חשבת שזה משעשע להשחית ערך בויקיפדיה ועוד בפרופיל כזה גבוה. הקוראים שנכנסו ב-1 באפריל וקראו את הפתיח לא ידעו וכנראה לא יודעים גם היום, שעוזי הכניס לשם שטיות כהלצה. זכור לי מקרה מלפני כמה שנים שבו חבורת מתבגרים כתבה ערך הבל אבל שנראה מושקע, על אישיות שהם המציאו וזאת כדי ״לבדוק את ערנות המנטרים״. גם אז הדבר לא התקבל בשעשוע כפי שאתה לבטח זוכר. מה שעשית כאן לא פחות חמור (במובן מסוים, אולי זה אף חמור יותר). את המקרה הקודם אפשר היה לתרץ כמעשה שטות של חבורת מתבגרים. במקרה הזה אני באמת מתקשה לחשוב על תירוץ (פרופסור למתמטיקה שמשחית ערך מתמטי מרכזי ופומבי). באמת שאני לא מבין מה עבר לך בראש. יורי - שיחה 23:25, 7 ביוני 2022 (IDT)
- לקחתי בחשבון את טענת הפסלות. מי שיבדוק את התאריך כשהוא קורא באתר יגלה שהנושא מוצה לפני חודשיים. עוזי ו. - שיחה 21:12, 7 ביוני 2022 (IDT)
- להד"ם. אך איני מתרגש מעוד אמירה חסרת כל שחר שלך ואיני עוסק בנקמות. הפוסל במומו פוסל. משתמש רגיל שהיה עוסק בהשחתת ערכים ובהוצאת דיבה היה נחסם מזמן. נעם דובב - שיחה 00:15, 7 ביוני 2022 (IDT)
- ברוך הבא בצל קורתי. למתעניינים, אציין שזו כנראה תגובת נקמה על כך שהסרתי עוד שתיים מתבניות ה"חשש למחקר מקורי" המיותרות שאתה מפזר דרך-בוט בערכים. ניחא. עוזי ו. - שיחה 23:20, 6 ביוני 2022 (IDT)
שלום, האם אתה יכול להוסיף לערך שהקמת מקורות ואיך מונח זה נקרא באנגלית. דוד55 - שיחה 07:33, 8 באפריל 2022 (IDT)
- כתבתי בגוף הערך: axial algebra. אם ארחיב את הערך אצרף גם מקורות. עוזי ו. - שיחה 10:40, 8 באפריל 2022 (IDT)
חבורה סופית[עריכת קוד מקור]
במלעיל. איך נקרא לערך? בארי 27 - שיחה 06:45, 14 באפריל 2022 (IDT)
- סופיתית, חוששני. אני לא רואה פתרון אחר. עוזי ו. - שיחה 09:39, 14 באפריל 2022 (IDT)
- שמעתי הצעות נוספות. בעברית, חבורה טלאית, על שם תכליתה (טלאולוגיה). אם כך, אולי עדיף חבורה תכליתית? ובאנגלית, wise group במקום sofic, כתרגום של סופיה מיוונית (חכמה), עם רמז לשם Wise. עוזי ו. - שיחה 00:36, 15 ביוני 2022 (IDT)
אשמח אם תוכל לעיין בערך (עדיין אפשר לבחור תרגום אחר; ובינתיים שעשוע חדש - לתרגם surjunctive). בארי 27 - שיחה 12:00, 4 באוגוסט 2022 (IDT)
עזרתך נחוצה[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי. תרגמתי את הערך יחס גובה-רוחב (גאומטריה) ממקבילו בוויקי האנגלית, אך אני לא בטוח בנכונות התרגום בפרק "הגדרה כללית". אשמח לבדיקתך. תודה, דוד שי - שיחה 22:17, 19 באפריל 2022 (IDT)
- ערכתי. מופיע שם מושג ה"רוחב", שאינו מוגדר (גם בוויקיפדיה האנגלית), אז הצעתי עבורו הגדרה מתקבלת על הדעת (שתיים, למעשה - אחת התלויה במערכת הצירים, ואחת אינווריאנטית לסיבובים). עוזי ו. - שיחה 22:48, 19 באפריל 2022 (IDT)
מה הפירוש של "אינו"? אז רק ליישור ההדורים, כדי למנוע אי הבנה בעתיד, כתבתי לך את הפואמה הבאה:[עריכת קוד מקור]
א. התכונה "כשר", כמו גם התכונה "טרף", מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית. אבל התכונה "אינו כשר/טרף", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית: למשל, הטענה "המספר שבע אינו כשר/טרף" - היא פילוסופית - לא הלכתית, ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה הפילוסופית - שעל המספר שבע לא ניתן להחיל את הקטגוריה ההלכתית הכוללת בין השאר את התכונה "כשר/טרף". לכן, הטענה "המספר שבע אינו טרף" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה "המספר שבע כשר" (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות הלכתית (לא פילוסופית).
ב. התכונה (של איקס): , כמו גם התכונה השקולה (של איקס): , מתיימרת להשתייך לקטגוריה מתמטית. אבל התכונה (של איקס): "x אינו גדול מאפס", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה מתמטית: למשל, הטענה (על היחידה המרוכבת הדמיונית): " אינו גדול מאפס" - היא פילוסופית - לא מתמטית, ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה הפילוסופית - שעל המספר לא ניתן להחיל את הקטגוריה המתמטית הכוללת בין השאר את התכונה " גדול מאפס". לכן, הטענה (על היחידה המרוכבת הדמיונית): " אינו גדול מאפס" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות מתמטית (לא פילוסופית).
ג. לכן, אתה צפוי להסכים עם מה שכתבתי, בדלפק: הכה את המומחה, לגבי המספרים המרוכבים. אלא אם כן אתה אפילו לא מסכים עם מה שכתבתי בסעיף א לעיל, מה שישאיר בינינו מחלוקת סמנטית בלבד: מה הפירוש של "אינו". אם אכן מדובר במחלוקת סמנטית בלבד, אז היא חסרת כל חשיבות, ולכן לדעתי לא יהיה שווה לעורר אותה מחדש על היגדים מקבילים שלי בעתיד (אשר אין זה מן הנמנע כי יגיעו שם שוב מתישהו). סמי20 - שיחה 08:01, 24 במאי 2022 (IDT)
- אני לא רואה טעם באנלוגיות מסובכות, כשהנושא עצמו עדיין אינו נהיר. למושג "גדול מ-" יש משמעות רק בתוך הקשר. אם מבינים את מושג המספר כאילו הוא חל אך ורק על מספרים ממשיים, אז יש יחס סדר ספציפי שאפשר לדבר עליו בהקשר הזה. אם מפרשים "מספר" ככולל גם מרוכבים, אין יותר יחס סדר. ההחלטה להסביר למישהו מהו מספר מרוכב על ידי דיונים ביחס הסדר אינה חכמה, משום שהיא מכניסה להסבר דברים שאינם הכרחיים. אין לי עניין בדיונים סמנטיים על המשמעות של "אינו" (בוודאי שלא באמצעות מושגים מורכבים בהרבה, כמו "קטגוריה מתמטית" התיימרות ופילוסופיה). עוזי ו. - שיחה 09:15, 24 במאי 2022 (IDT)
- מוסכם קונצנזואלית שאין עניין בדיונים סמנטיים על המשמעות של "אינו": כל דיון כזה ישעמם את שנינו. אבל עדין היתה חשובה לי הפואמה שכתבתי במיוחד בשבילך (ואנא הערך זאת), כדי שיובהר לך שאני מפרש את המונח "אינו" באופן שונה ממך, וזאת שלא כמו סימן השלילה הלוגי-מתמטי " ~ " שמובנו קונצנזואלי. לכן אני למשל מתאר כאמיתית את הטענה "המספר שבע אינו טרף", שלא כמוך שמתאר אותה בתור not even wrong. כל זה חשוב במיוחד להבא, כדי שאם בעתיד תיתקל אצלי שוב בשימוש כזה במילה "אינו" (מה שצפוי שיקרה) - אז זכור-נא את הפואמה שלי - וכך ייחסך ויכוח סמנטי שלם.
- לגבי הערתך הנוכחית על ההחלטה שלי להשתמש ביחס הסדר כדי להסביר משהו למישהו ששאל על מהות המספרים המרוכבים: ובכן הפואנטה שלי שם לא הייתה באיזכור יחס הסדר, שלמעשה הוזכר שם באופן אגבי לחלוטין: למעשה השתמשתי שם במילה "אינו" (לפי פרשנותי שלי למילה הזאת) - בהקשר של יחס הסדר - מתוך הנחה שהשואל יבין שכוונתי היא רק לטעון שהמספר הדמיוני אינו נמצא על ציר המספרים החיוביים והשליליים (והמאופסים). אבל על כל פנים כאמור לא זאת הייתה הפואנטה שם: למעשה הפואנטה שם הייתה כי, בשונה מהמשוואה x=x+1 אשר כל פתרון שלה סותר כמובן את הלוגיקה, הרי שלמשוואה xx+1=0 ניתן להמציא פתרון אפשרי שאינו סותר את הלוגיקה - כולל להמציא את המונח "מספר דמיוני" בשביל מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס ושהנו אפוא פתרון אפשרי למשוואה הנ"ל. רק כדי לחדד את הנקודה הזאת של נחיצות דבריי שם: השואל שאל על שימוש מעשי של מספרים לא ממשיים, אז עניתי לו, שמכיון שהמספר הדמיוני אינו סותר את הלוגיקה - אז רשאים (גם אם לא חייבים) להניח את קיומו - ואז ניתן להשתמש בו לצרכים מעשיים שונים, כפי שהידגמתי בהמשך דבריי שם - כגון במסגרת של לוגיקה ארבע-ערכית שמאפשרת להעניק ערך-אמת כלשהו לטענה "דבריי הם שקר" (שעלולה להתברר כטענה מעשית כגון אם זוהי עדות מעשית של עד בבית משפט) - מה שאגב לא מתאפשר במסגרת של לוגיקה דו-ערכית שפשוט נתקעת עם פרדוקס השקרן ללא מוצא. גם הראיתי שם את הראציונאל בשימוש ביחידה דמיונית דווקא, כדי לתאר את הסיטואציה המשפטית ההיא. אבל עיקר הטענה שלי שם הייתה למעשה, שהיחידה הדמיונית יכולה לייצג מצבים מעשיים שונים - לא רק בפיזיקה - אלא בעוד תחומים. סמי20 - שיחה 10:07, 24 במאי 2022 (IDT)
- ההקשר הוא נסיון שלך לענות לשאלה בדף "הכה את המומחה". זה לא מועיל שאתה מתכוון לפירוש כזה או אחר של מושגים. צריך לבחור בהסבר מועיל, לא בכזה שצריך פרשנויות. באותו אופן, המסגרת התאורטית שבה צריך לפרש משוואות אינה "לוגיקה", אלא (במקרה של המרוכבים) חוגי פולינומים; שים לב שאפשר היה ליצור את המרוכבים גם על ידי פתרון למשוואה x^2+7=0 (אבל לא על ידי פתרון למשוואה x^2-7=0). גם הדיבורים על לוגיקה ארבע-ערכית הם חסרי פשר בלי טבלאות האמת של הקשרים הלוגיים. עוזי ו. - שיחה 10:35, 24 במאי 2022 (IDT)
- העלית חמש טענות, אז אגיב אפוא לפי הסדר - על ראשון עם אפרים קישון - ועל אחרון במלוא הגרון:
- ההקשר הוא נסיון שלך לענות לשאלה בדף "הכה את המומחה". זה לא מועיל שאתה מתכוון לפירוש כזה או אחר של מושגים. צריך לבחור בהסבר מועיל, לא בכזה שצריך פרשנויות. באותו אופן, המסגרת התאורטית שבה צריך לפרש משוואות אינה "לוגיקה", אלא (במקרה של המרוכבים) חוגי פולינומים; שים לב שאפשר היה ליצור את המרוכבים גם על ידי פתרון למשוואה x^2+7=0 (אבל לא על ידי פתרון למשוואה x^2-7=0). גם הדיבורים על לוגיקה ארבע-ערכית הם חסרי פשר בלי טבלאות האמת של הקשרים הלוגיים. עוזי ו. - שיחה 10:35, 24 במאי 2022 (IDT)
- א. נכון, מוסכם שההקשר הוא דף הכה את המומחה. אבל כל מי שעונים שם צריכים לקחת בחשבון - שמי ששואל אינו בהכרח מומחה - ושמרבית הסיכויים הם שהוא מפרש את המילים השונות לפי משמעותן בשפה העממית בלבד. ההערכה שלי הייתה - ועדין נותרה - שהוא מפרש את המונח "אינו", לא במשמעות של הסימן הלוגי-מתמטי " ~ ", אלא במשמעות העממית אשר לטעמי מיוחסת למונח הזה על ידי בוגרי תיכון ממוצעים (ושהיא כאמור שונה משלך).
- ב. נכון, מוסכם שצריך הסבר מועיל. אבל הוא אמור להועיל - לא לעונה - אלא לשואל, ובשביל זה - העונה צריך להיכנס לראש של השואל: ובכן נכנסתי (בלי קשר לשאלה האם היצלחתי), ולפי מיטב התרשמותי מנוסח שאלתו, השואל הנו בוגר תיכון ממוצע, שמפרש אפוא את המילים העבריות השונות - כולל את המילה "אינו" - לפי פירושן העממי, והרי לפי פירוש זה - הטענה "המספר שבע אינו טרף" - היא אמיתית (מה שלא ניתן להגיד על ההיגד "המספר שבע כשר"). לדעתי, באופן דומה אמור לפרש בוגר תיכון ממוצע גם את ההיגד " אינו גדול מאפס ואינו קטן מאפס ואינו אפס": הפירוש העממי הוא: " אינו מספר חיובי ואינו מספר שלילי ואינו אפס" (כלומר אינו נמצא על ציר המספרים החיוביים-שליליים-מאופסים). אילו היה לי ספק קל שבקלים שמא השואל מפרש את המילה "אינו" במשמעות של הסימן הלוגי-מתמטי " ~ ", אז הייתי נזהר - לנסח אחרת - למשל לנסח שהיחידה הדמיונית אינה מספר חיובי ואינה מספר שלילי ואינה אפס. מה עוד, שגם המשפט שם עם המילה "אינו" - נכתב אגבית לגמרי, כי מלכתחילה לא זאת הייתה הפואנטה שלי שם - אלא היא הייתה אחרת - כפי שפירטתי בתגובתי הקודמת.
- ג. נכון, מוסכם שהמסגרת התיאורטית למספרים המרוכבים אינה לוגיקה אלא חוגי פולינומים. אבל תגובתי שם הייתה לשואל, שכאמור הוא ככל הנראה אחד מאותם בוגרי תיכון ממוצעים - שלדעתי מעולם לא נתקלו במונח חוג (חוץ מאשר בהקשר של חוג בית או של חוג פסנתר וכדומה), אבל במושג לוגיקה - השואל כמעט בוודאות כן נתקל. בסך התכוונתי להבהיר לו, שבעוד שנתקלים בסתירה - לוגית כמובן - אם מנסים לפתור למשל את המשוואה x=x+1 (ואת זה הוא מן הסתם מכיר מלימודי התיכון), הרי שלא נתקלים בסתירה כזאת - אם מנסים לפתור את המשוואה xx+1=0. זה כאילו שכתבתי לו, שפתרון למשוואה xx+1=0 הוא אפשרי תיאורטית כלומר שהוא אינו סותר את עצמו (בשונה מהמושג "קו-ישר-עקום" שהוא כן סותר את עצמו). אז קיצרתי את זה במילים "אינו סותר את הלוגיקה". כמובן, אילו התברר לי שהשואל למד מתמטיקה ברמה אקדמית, הייתי מתנסח אחרת, אלא שכאמור הערכתי שלא זה המצב.
- ד. נכון, מוסכם שאפשר ליצור את המרוכבים גם על ידי פתרון למשוואה x^2+7=0. אבל אני בחרתי בדוגמה הדידקטית הכי פשוטה (והכי מפורסמת): xx+1=0, אגב עם שימוש בלבדי בסימנים שמגדירים את כל האריתמטיקה. אנא הודה שיש לזה ערך, לא רק דידקטי, אלא גם אסתטי.
- ה. נכון, מוסכם שהדיבורים על לוגיקה ארבע-ערכית הנם חסרי פשר בלי לוחות האמת של הקשרים הלוגיים שבכל לוגיקה כזאת. אבל אני מזכיר שכבר ציינתי שם ארבעה ערכי אמת אפשריים: כלומר ציינתי שם את האמת (שאותה סימנתי על ידי אחד) - ואת השקר (שאותו סימנתי על ידי מינוס אחד) - בעוד שלטעמי זה היה ממש מיותר להוסיף ולציין שם את המובן מאליו והוא ששני ערכי האמת הראשונים האלה שוללים זה את זה מבחינת הקשר הלוגי החד-מקומי של השלילה, וכן ציינתי שם את ערך האמת השלישי שמתקבל פרדוקסאלית על ידי פרדוקס השקרן במסגרת של לוגיקה דו-ערכית (ושאותו סימנתי שם על ידי היחידה הדמיונית) - וכן ציינתי שם את ערך-האמת הרביעי שנדחה פרדוקסאלית כנ"ל (ושאותו סימנתי שם על ידי מינוס היחידה הדמיונית) - בעוד שלטעמי זה שוב היה ממש מיותר להוסיף ולציין שם את המובן מאליו והוא שגם שני ערכי האמת האחרונים האלה שוללים זה את זה מבחינת הקשר הלוגי החד-מקומי של השלילה. כך גם לגבי כל קשר חד-מקומי אחר. זה לגבי הקשרים החד-מקומיים, בעוד שהקשרים הלוגיים הדו-מקומיים (או הרב-מקומיים) - היו ממילא בלתי רלוונטיים לכל הדיון שלי שם, אז מה היה מועיל להזכיר אותם שם? מה עוד, שאילו התחלתי שם עם הפירוט (המיותר לדעתי) של הגדרת לוחות האמת של הקשרים הלוגיים הדו-מקומיים (או הרב-מקומיים) שבלוגיקה הארבע-ערכית - זה היה מאריך מאוד את הדיון שלי שם, אז הסתפקתי שם אפוא בהפניה אל הערך בויקיפדיה האנגלית אודות לוגיקה ארבע-ערכית - בראש ובראשונה כדי שכל מי שתוהה האם היא בכלל תיתכן יוכל לדעת שכן - וכמובן גם עבור כל מי שסתם מעוניין להרחיב אופקים אודותיה (כגון לגבי לוחות האמת של הקשרים הלוגיים הדו-מקומיים שכאמור היו בלתי רלוונטיים לכל הדיון שלי שם). רק מה, מכיוון שהערכתי שהשואל ככל הנראה לא ממש מכיר את סוגיית הלוגיקה הארבע-ערכית, אז איזכורה על ידיי נעשה שם אגבית בתוך סוגריים, בעוד שעיקר דבריי שם היו לגבי תיאור עצם המצב המאוד-מעשי של עדות עדים בבית משפט - שזה דבר שכל בוגר תיכון ממוצע אמור להבין. אני ציפיתי, כי מתוך תיאור המצב המעשי הנ"ל, השואל כבר יעלה לבדו על האינטואיציה - שהמצב המעשי הזה פותח פתח לבניית לוגיקה ארבע-ערכית - שלמשל תיועד להימנע מלהיתקע לנצח עם פרדוקס השקרן. לא הירחבתי שם את הדיבור על זה, כי מבחינתי העיקר היה הבאת השימושיות של היחידה הדמיונית שיכולה אפוא לייצג את המצב המשפטי-מעשי שאותו תיארתי שם, כי בסופו של דבר - מה שעניין את השואל זה שימושיות מעשית של מספרים מרוכבים - ולא הלוגיקה הארבע-ערכית (שלמעשה הוזכרה שם רק בסוגריים) ובמיוחד לא לוחות אמת של קשרים לוגיים רב-מקומיים בלוגיקה ההיא. סמי20 - שיחה 12:41, 24 במאי 2022 (IDT) סמי20 - שיחה 12:41, 24 במאי 2022 (IDT)
- לגבי הסוגיה, עד כמה ההסבר שלי שם ברור, ועד כמה הוא הועיל לשואל: אנחנו כנראה חלוקים בסוגיה הזאת. אתה חושב שההסבר שלי שם אינו מועיל ו/או אינו ברור ו/או עטוף בגווילי סברות כרס, בעוד שאני משוכנע שההסבר שלי שם היה ברור לשואל, והועיל לשואל, ומכיל מידע מהימן ומדויק - המבוסס על איזומורפיזם בין שתי קבוצות אונאריות[1]. אבל כמובן לא יהיה ניתן להכריע במחלוקת הזאת שבינינו (לגבי בהירות דבריי שם ותועלתם לשואל): הדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על המחלוקת הזו הוא, שקשה יהיה להוכיח שהשואל מכריע אותה נגד אחד משנינו - כל עוד שהוא עצמו לא הביע שם את דעתו על דבריי שם.
- לגבי סוגיית הקשר - שבין מספרים מרוכבים - לבין הלוגיקה הארבע ערכית המתוארת בתוך הערך האנגלי, הבה נעשה סדר: בתשובתי לשואל, אני היזכרתי את הלוגיקה הארבע-ערכית - רק אגבית ובסוגריים, בעוד שכאשר הפניתי שם לערך האנגלי - עשיתי זאת רק כדי שכל מי שתוהה האם היא בכלל תיתכן יוכל לדעת שכן. אבל שיהיה ברור: הערך האנגלי אינו רומז למספרים מרוכבים. אני בסך הכול הראיתי שם, באופן מאד ברור חד ומשכנע לטעמי (גם אם לא לטעמך), שהיחידה הדמיונית יכולה לייצג (במסגרת של לוגיקה ארבע ערכית) את ערך-האמת של עד שמעיד על דברי עצמו "דבריי שקריים". הפואנטה שלי שם הייתה אפוא, לא לקשור בין מספרים מרוכבים לבין לוגיקה ארבע-ערכית (שכאמור הוזכרה שם אגבית רק בסוגריים), אלא לקשור בין מספרים מרוכבים לבין עדויות מעשיות אפשריות בבית משפט. אמנם לדעתך - המרחק שבין מספרים מרוכבים לבין לוגיקה ארבע ערכית - הוא כמו המרחק שבין אילת לצידון, אבל לדעתי - המרחק שבין היחידה הדמיונית לבין עדויות מעשיות אפשריות בבית משפט - הוא ממש שתי אצבעות מצידון: ואכן מספיקה תשומת לב שלך - הן לשתי התוצאות האפשריות של ערך האמת של העדות "דבריי אמיתיים" והן לשתי התוצאות האפשריות של הוצאת השורש הריבועי של אחד - כדי שגם אתה עצמך תוכל כמוני לגלות איזומורפיזם[1] המאפשר לערוך הקבלה, בין מה שאפשר להגיד על ערך האמת של העדות "דבריי שקריים" - שהוא כמובן ערך שאינו מתאפשר במסגרת לוגיקה דו-ערכית, לבין מה שאפשר להגיד על הוצאת השורש הריבועי של מינוס אחד - שכמובן אינה מתאפשרת במסגרת של המספרים הממשיים. אז נכון, אף כי לדעתי דבריי שם - שכאמור מבוססים על איזומורפיזם[1] - היו לגמרי משכנעים (כך שאני מתנהג כאן כמו עד שמעיד על דברי עצמו), הרי שלדעתך הם היו עטופים בסברת כרס. אבל כל עוד שאינך מפרט מה היה פגום לדעתך בהסבר שלי שם - חוץ מאשר עצם הכרזתך שמדובר בעטיפת סברת כרס, אז הדבר היחיד שישאר לנו כעת הוא להכריז ברינה ובצהלה על קיום מחלוקת שנייה ביני לבינך (חוץ מזו שצוינה בפיסקה הקודמת) - והפעם בשאלה עד כמה ניתן לקשור בין מספרים מרוכבים לבין עדויות משפטיות (או לבין לוגיקה ארבע-ערכית), ובא לצידון צוהל. סמי20 - שיחה 22:23, 24 במאי 2022 (IDT)
- כפי שכתבתי שם, ההסבר שלך אינו אפילו לא נכון. הוא מגבב מושגים שאין להם קשר לשאלה. גם ההערה שלך כאן על האיזומורפיזם היא כזו: אתה משתמש במלה איזומורפיזם, וחושב שהיא מסבירה קשר בין שתי מערכות, אבל אינך משתמש בה נכון. אינך מנסח בצורה תקינה שום טענה שיש לה משמעות בהקשר הזה, וממילא גם אינך מנסח אף טענה נכונה. יש "קשר" בין המערכות במובן שבו יש קשר בין שתי קבוצות של ארבעה אברים. הקישור הזה מוחק את המבנה הנוסף שיש לשתי המערכות, וממילא אין בו שום תועלת. (למי שיעקוב משום מה אחרי משחק הסקווש הזה, ויקרא את הערך על הלוגיקה הארבע-ערכית, אציין שבלוגיקה הזו כל האברים אידמפוטנטיים ביחס לשתי הפעולות; ובמספרים המרוכבים רק 1 הוא כזה).
- משהו מועיל, למקרה שמישהו ירצה לכתוב את הערך: "הלוגיקה של ארבעת הערכים" (אנ') אינה אלא החוג הבוליאני Z2xZ2 (עם B=(1,0) ו-N=(0,1); הפעולות הן ab=a&b, avb=a+b+ab). עוזי ו. - שיחה 16:07, 26 במאי 2022 (IDT)
- 1. כשאתה מפנה אותי כעת אל מה שכבר כתבת "שם, שההסבר" שלי "אינו אפילו לא נכון", אתה מתעלם מהאופן שבו היסברתי "שם" (כלומר בדף הכה את המומחה) למה דבריי הם כן נכונים, אז הנה אקל עליך, ואזכיר לך את מה שקרה בדף הכה את המומחה: ובכן שם-התואר "אינו אפילו לא נכון", יוחס על ידיך שם: ראשית, כלפי ההיגד שלי (בסעיף ד' שם) - שהיחידה הדמיונית אינה גדולה מאפס ואינה קטנה אפס ואינה אפס. אבל אני מזכיר ששם כבר היבהרתי שכוונתי היתה רק להגיד שהיחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס ואינה מספר שקטן מאפס ואינה אפס, אז איך - אחרי שכבר היסברתי זאת שם - אתה עדין יכול להפנות אותי כעת אל טענתך הישנה שם שההיגד הנ"ל שלי הוא כביכול אינו אפילו לא נכון? האמנם גם אחרי הסברי הנ"ל שם, אתה עדין ממשיך, לדבוק בעמדתך הישנה ולהפקיע את ערך האמת - מההיגד שלי - שהיחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס? ושהיא אינה מספר שקטן מאפס? ושהיא אינה אפס? אינני מצליח לרדת לראש שלך. לטעמי, שלוש טענותיי הנ"ל על היחידה הדמיונית - נכונות לגמרי, ותמהני מי כבר יוכל לחלוק על נכונותן (אולי חוץ ממך וגם זה בספק רב אחרי מה שכבר היזכרתי לך כעת לגבי ההבהרה שלי שם). בנוסף לכך, גם טענת שם עוד שתי טענות: "אין משולשים עם צלעות מרוכבות; ואין משמעות לערכי אמת מרוכבים", וסיכמת כאמור עם not even wrong. על כך הגבתי לך כזכור: "ברגע שאבין לאן חתרת כשהעלית את טענתך הראשונה [לגבי היחס שבין היחידה הדמיונית לבין המספר אפס], יהיה לי יותר קל להתייחס גם לשתי טענותיך האחרות, משום שסעיף ד' [לגבי היחס הנ"ל]...הוא הבסיס התיאורטי לשני הסעיפים שאחריו" [שאליהן התייחסת בשתי טענותיך הנ"ל).
- לגבי סוגיית הקשר - שבין מספרים מרוכבים - לבין הלוגיקה הארבע ערכית המתוארת בתוך הערך האנגלי, הבה נעשה סדר: בתשובתי לשואל, אני היזכרתי את הלוגיקה הארבע-ערכית - רק אגבית ובסוגריים, בעוד שכאשר הפניתי שם לערך האנגלי - עשיתי זאת רק כדי שכל מי שתוהה האם היא בכלל תיתכן יוכל לדעת שכן. אבל שיהיה ברור: הערך האנגלי אינו רומז למספרים מרוכבים. אני בסך הכול הראיתי שם, באופן מאד ברור חד ומשכנע לטעמי (גם אם לא לטעמך), שהיחידה הדמיונית יכולה לייצג (במסגרת של לוגיקה ארבע ערכית) את ערך-האמת של עד שמעיד על דברי עצמו "דבריי שקריים". הפואנטה שלי שם הייתה אפוא, לא לקשור בין מספרים מרוכבים לבין לוגיקה ארבע-ערכית (שכאמור הוזכרה שם אגבית רק בסוגריים), אלא לקשור בין מספרים מרוכבים לבין עדויות מעשיות אפשריות בבית משפט. אמנם לדעתך - המרחק שבין מספרים מרוכבים לבין לוגיקה ארבע ערכית - הוא כמו המרחק שבין אילת לצידון, אבל לדעתי - המרחק שבין היחידה הדמיונית לבין עדויות מעשיות אפשריות בבית משפט - הוא ממש שתי אצבעות מצידון: ואכן מספיקה תשומת לב שלך - הן לשתי התוצאות האפשריות של ערך האמת של העדות "דבריי אמיתיים" והן לשתי התוצאות האפשריות של הוצאת השורש הריבועי של אחד - כדי שגם אתה עצמך תוכל כמוני לגלות איזומורפיזם[1] המאפשר לערוך הקבלה, בין מה שאפשר להגיד על ערך האמת של העדות "דבריי שקריים" - שהוא כמובן ערך שאינו מתאפשר במסגרת לוגיקה דו-ערכית, לבין מה שאפשר להגיד על הוצאת השורש הריבועי של מינוס אחד - שכמובן אינה מתאפשרת במסגרת של המספרים הממשיים. אז נכון, אף כי לדעתי דבריי שם - שכאמור מבוססים על איזומורפיזם[1] - היו לגמרי משכנעים (כך שאני מתנהג כאן כמו עד שמעיד על דברי עצמו), הרי שלדעתך הם היו עטופים בסברת כרס. אבל כל עוד שאינך מפרט מה היה פגום לדעתך בהסבר שלי שם - חוץ מאשר עצם הכרזתך שמדובר בעטיפת סברת כרס, אז הדבר היחיד שישאר לנו כעת הוא להכריז ברינה ובצהלה על קיום מחלוקת שנייה ביני לבינך (חוץ מזו שצוינה בפיסקה הקודמת) - והפעם בשאלה עד כמה ניתן לקשור בין מספרים מרוכבים לבין עדויות משפטיות (או לבין לוגיקה ארבע-ערכית), ובא לצידון צוהל. סמי20 - שיחה 22:23, 24 במאי 2022 (IDT)
- 2. לגבי טענתך הנוספת כעת, ש"ההסבר" שלי "מגבב מושגים שאין להם קשר לשאלה": ובכן זאת טענה כללית מאד, שמשום מה אינה מציינת מה הם אותם "מושגים" שבהם אני משתמש בהסבר שלי ושלדעתך אין להם קשר לשאלה. אני מזכיר, שהשואל ביקש שימוש "פרקטי" למספרים מרוכבים. אז בתגובתי שבדף הכה המומחה - ציינתי בסעיף ד' - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה, שבסעיף ההוא אני אמנם לא הולך לתת לשואל שימוש פרקטי (כבקשתו), אבל אני כן הולך להציג לשואל איזושהי תובנה חדשה - אשר אין זה מן הנמנע שהיא לא היתה ידועה לו, והיא - שהמספרים המרוכבים הבלתי ממשיים - אינם סותרים-לוגית את עצמם, כלומר - שהם לא משהו שדומה נניח לקו ישר-עקום וכדומה - אלא הם משהו שדומה נניח לדרקון וכדומה. כל זמן שאני עונה שם מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה, אז אין שום פגם במענה שלי. הרי זה בדיוק כמו שמישהו מבקש נניח שימוש "פרקטי" לדרקונים למשל, ואז אני נניח עונה לשואל - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה - שאמנם אני לא הולך לתת לשואל שימוש פרקטי כבקשתו, אבל עדין אני כן הולך להציג לשואל תובנה חדשה - אשר אין זה מן הנמנע שהיא לא היתה ידועה לו, והיא שהדרקון - הוא לא כמו נניח קו ישר-עקום וכדומה - אלא הוא משהו שאפשרי תיאורטית. כל זמן שהתשובה שלי לשואל ניתנת מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה, אז אינני מוצא בה שום פגם. זה לגבי סעיף ד' שם, שלמעשה דן בהיבט תיאורטי אריתמטי. סעיף ה' שם הוא אותו דבר, רק שהוא דן בדוגמה תיאורטית גיאומטרית: שוב, הידגשתי שם לשואל - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה - שמדובר בדוגמה תיאורטית (בלבד), ולכן אין בדוגמה הזאת שום פגם לטעמי (בדיוק כמו בדוגמה שנתתי מקודם לגבי הדרקון התיאורטי). סעיף ו' שם, דן בשימוש פרקטי של מספרים מרוכבים בלתי ממשיים כדי לייצג מצבים פרקטיים בבית משפט. אם לסעיף ההוא התייחסת כעת כשטענת שהוא כביכול "מגבב מושגים שאין להם קשר לשאלה", אז לא נותר לי אלא לציין שלא ציינת כעת מה הם ה"מושגים" האלה - מה שלמעשה מונע ממני התייחסות נאותה ומסודרת לטענתך. רק אתייחס כללית לטענתך הנ"ל בכך שאזכיר, שהשואל שאל על שימוש פרקטי - אז היצגתי שם שימוש פרקטי (מהתחום של דיני עדויות), כך שלטעמי דווקא יש קשר הדוק בין שאלתו לבין מה שעניתי לו בסעיף ההוא.
- 3. לגבי טענתך הנוספת כעת (שאותה פתחת במילה "גם"), שאני כביכול לא משתמש נכון במילה איזומורפיזם, ואתה מנמק את טענתך הזו בטענה שניה - שאני כביכול לא מנסח בצורה תקינה שום טענה שיש לה משמעות בהקשר הזה, ואתה מנמק את טענתך השניה בטענה שלישית - שאמנם יש קשר בין המערכות במובן שבו יש קשר בין שתי קבוצות של ארבעה אברים - אבל לטעמך הקישור הזה מוחק כביכול את המבנה הנוסף שיש לשתי המערכות וממילא אין בו שום תועלת, ואתה גם מדגים את "המחיקה" הזאת (או שמא רק מלווה אותה אגבית) על ידי טענתך הרביעית - "שבלוגיקה הזו [הארבע-ערכית] כל האברים אידמפוטנטיים ביחס לשתי הפעולות ובמספרים המרוכבים רק 1 הוא כזה". ובכן אם ב"שתי הפעולות" אתה מתכוון לקשרים הלוגיים הבינאריים (כלומר לפעולות הבינאריות) "או" וכן "גם", אז לא נותר לי אלא להסב את תשומת לבך לכך - שגם כל ארבעת המספרים המרוכבים שעליהם אני מדבר - אידמפוטנטיים ביחס לשני הקשרים הלוגיים הבינאריים האלה! אמנם לא רואים את זה בתוך תיאור האיזומורפיזם שאותו היצגתי, אבל זה לא משום שהוא כביכול "מוחק" משהו, אלא רק משום שלא טרחתי לפרט אותו - וזאת מן הטעם המובא בסעיף הבא. מה שכן מפורט באיזומורפיזם הזה, הוא רק התייחסותו לפעולה אחרת - שהיא בכלל אונארית. אני מזכיר שבעולמה של המתמטיקה יתכנו גם איזומורפיזמים שמתייחסים לפעולות אונאריות בלבד, ולמעשה כשתיארתי לך איזומורפיזם - גם תיארתי לך באופן מדוייק את הפעולה האונארית הזאת, שלגביה - אכן אין אידמפוטנטיות כללית - ולמעשה גם הערך האגנלי היה מודה בכך אילו התייחס לפעולה האונארית הזאת, וכעת אפרט לגביה יותר: ובכן במערכת הראשונה (שאיבריה הם כזכור ארבעת השורשים-מסדר ארבע של המספר אחד), הפעולה (כלומר הפונקציה) האונארית - היא הכפלת מספר נתון בעצמו (כשהוא ארגומנט הפונקציה). במערכת השניה (שאיבריה הם כזכור ארבעת ערכי האמת האפשריים בלוגיקה ארבע-ערכית), הפעולה (כלומר הפונקציה) האונארית - היא ערך האמת המוכרז על ידי עדות אשר מכריזה אותו על עצמה ואשר לה ערך-אמת נתון (כשהוא ארגומנט הפונקציה). לדוגמה: אם הארגומנט - כלומר ערך האמת של עדות נתונה (שמכריזה את ערך האמת של עצמה) - הוא "אמת", אז היא תכריז שערך האמת של עצמה הוא "אמת" (כי כל עדות אמת כזו תעיד כמובן על ערך האמת של עצמה את האמת ולכן תכריז שהיא עדות אמת) - וזו תהיה אפוא תוצאת הפעולה (כלומר ערך הפונקציה). כך גם אם הארגומנט - כלומר ערך האמת של עדות נתונה כזו - הוא "שקר", אז היא תכריז שערך האמת של עצמה הוא "אמת" (כי כל עדות שקר כזו תשקר כמובן לגבי ערך האמת של עצמה ולכן תכריז שהיא עדות אמת) - וזו תהיה אפוא תוצאת הפעולה (ערך הפונקציה). מאידך, אם הארגומנט - כלומר ערך האמת של עדות נתונה - הוא ערך האמת השלישי שבלוגיקה הארבע-ערכית, אז עדות כזו תכריז שערך האמת של עצמה הוא "שקר" - וזו תהיה אפוא תוצאת הפעולה (ערך הפונקציה). כך גם לגבי ערך האמת הרביעי שבלוגיקה הארבע ערכית (הנימוק לגבי ערך האמת השלישי והרביעי עולה מהסעיף הבא). עד כאן היצגתי איזומורפיזם מדויק, שכאמור מתייחס רק לפעולה אונארית, לא בינארית.
- 4. אסכם את כל סוגיית הקישור שבין שאלת השואל לבין הלוגיקה הארבע ערכית, מתוך היבט רחב וכולל יותר (אשר לטעמי ראוי להתווסף לכל ערך בויקיפדיה שידון בלוגיקה ארבע-ערכית): בלוגיקה הדו-ערכית, יש 2^2 קשרים לוגיים אונאריים (שמתוכם אחד הוא הקשר הלוגי האונארי השימושי "לא"), וכן יש 4^2 קשרים לוגיים בינאריים (שמתוכם שניים הם הקשרים הלוגיים הבינאריים השימושיים "גם" וכן "או"). מאידך, בלוגיקה הארבע-ערכית, יש 4^4 קשרים לוגיים אונאריים, וכן יש 16^4 קשרים לוגיים בינאריים, ומכאן שבלוגיקה ארבע-ערכית יש בסך הכול יותר מארבעה מיליארד קשרים לוגיים. תיאור האיזומורפיזם שהיצגתי, מפרט רק את התיחסות האיזומורפיזם לקשר לוגי מאד ספציפי (מתוך המיליארדים הנ"ל), שהנו כאמור אונארי, ושפירושו הוא כאמור "ערך האמת המוכרז על ידי עדות אשר מכריזה אותו על עצמה ואשר לה ערך-אמת נתון". זאת בלי להיכנס כלל לדיון האחר על מיליארדי הקשרים הלוגיים האחרים (שברובם הנם בינאריים). עקרונית, אפשר להראות שקיים איזומורפיזם גם ביחס לכל אחד מאותם מיליארדי קשרים לוגיים אחרים, אבל לא הראיתי זאת - רק כדי לא להלאות. על כל פנים, עיקר הטענה שלי היא, לא שהלוגיקה הארבע-ערכית זקוקה למספרים המרוכבים, כי היא לא! למעשה יש אינסוף דרכים לייצג, את ארבעת ערכי האמת שבלוגיקה הארבע-ערכית, באמצעות מספרים - אשר למעשה רשאים להיות ממשיים-כולם ואפילו טבעיים-כולם! מה שאני טוען הוא אך ורק, שאם במסגרת לוגיקה ארבע-ערכית: מצד אחד - ערך-האמת "אמת" מיוצג מספרית על ידי המספר אחד, ומצד שני - ערך האמת "שקר" מיוצג מספרית על ידי המספר מינוס אחד, ומצד שלישי - אחד הקשרים הלוגיים האונאריים יתפרש בתור: "ערך האמת המוכרז על ידי עדות אשר מכריזה אותו על עצמה ואשר לה ערך-אמת נתון", ומצד רביעי - הקשר הלוגי האונארי הנ"ל מיוצג אריתמטית על ידי פעולת הכפלת מספר נתון בעצמו, אז מתקבלות שתי התוצאות ההכרחיות הבאות: ראשית, שני ערכי האמת שנותרו בלוגיקה הארבע-ערכית (כלומר השלישי והרביעי) יצטרכו להיות מיוצגים מספרית על ידי היחידה הדמיונית ועל ידי מינוס היחידה הדמיונית. שנית, לצירוף של הלוגיקה הארבע-ערכית ושל המספרים המרוכבים, יהיה שימוש פרקטי בייצוג מספרי של ערך האמת של עדות עד המכריז "עדותי שקרית", מה שמאפשר שימוש במספרים מרוכבים כדי לייצג מצבים פרקטיים (שיכולים לקרות למשל בבית משפט וכדומה), מה שעונה לשאלת השואל. למעשה, האנאלוגיה - שבין ארבעת המספרים המרוכבים הנ"ל לבין ארבעת ערכי האמת שבלוגיקה הארבע-ערכית - מתחילה בתובנה, שכשם שהמשוואה xx+1=0 לא תוכל להיפתר במסגרת המספרים הממשיים אלא רק במסגרת המספרים המרוכבים, כך פרדוקס השקרן (שבו ניתן להיתקל מעשית למשל בבית משפט וכדומה) לא יוכל להיפתר במסגרת הלוגיקה הדו-ערכית אלא רק במסגרת הלוגיקה הארבע-ערכית. האיזומורפיזם שהיצגתי, רק משלים את האנאלוגיה. הא ותו לא.
- סמי20 - שיחה 02:29, 29 במאי 2022 (IDT)
- חבל שאינך מתאמץ לקצר. אתה ממשיך להשתמש במושגים שאינם ברורים לך. 1. התייחסות ליחידה המרוכבת במונחי סדר היא שגויה משום שלטענה מתמטית יש מובן רק ביחס לשפה; שדה המספרים הממשיים הוא שדה סדור, בעוד שאת המרוכבים אי אפשר לסדר; לכן הטענה הנכונה אינה שהיחידה המרוכבת אינה גדולה מאפס, אלא שבנוכחותה אין משמעות לסדר. 2. אם מישהו היה מבקש שימושים לדרקון והייתי מציע לו לדמיין משולש שצלעותיו מטר, מטר ועשרה ודרקון, הייתי מכניס אותו בכך במבוכה שאינה יכולה להחשב להסבר מועיל. 3. בניגוד לדבריך, המספרים המרוכבים - באופן שבו השתמשת בהם בתאור מעשה העד שיש לדבריו ערך-אמת מרוכב - אינם אידמפוטנטיים: אדרבא, אתה מבסס את ההסבר על כך ש-. בדוק שוב את טבלת האמת של אותה לוגיקה מרובעת-ערכים; שם N&N=N ו-BvB=B וכן הלאה. 4. מכאן שאין שום איזומורפיזם שנושא את היחידה המרוכבת לאחד הערכים בלוגיקה הזו. עוזי ו. - שיחה 11:57, 29 במאי 2022 (IDT)
- אני משוכנע שכל המושגים שבהם אני משתמש ברורים לי לגמרי. אריכות דברי נובעת רק מחמת החשש שמא אחרים לא יצליחו לרדת אל סוף דעתי, ואכן לצערי זאת ההתרשמות שלי פעמים רבות כשאני קורא את תגובותיהם של אחרים. כלומר יתכן שכמה שאני לא אאריך, זה לא יעזור, כי לעולם - אחרים לא יצליחו לרדת אל סוף דעתי. בהחלט מתסכל ! אני על כל פנים לא מתייאש, אז אני מנסה כעת פעם נוספת.
- חבל שאינך מתאמץ לקצר. אתה ממשיך להשתמש במושגים שאינם ברורים לך. 1. התייחסות ליחידה המרוכבת במונחי סדר היא שגויה משום שלטענה מתמטית יש מובן רק ביחס לשפה; שדה המספרים הממשיים הוא שדה סדור, בעוד שאת המרוכבים אי אפשר לסדר; לכן הטענה הנכונה אינה שהיחידה המרוכבת אינה גדולה מאפס, אלא שבנוכחותה אין משמעות לסדר. 2. אם מישהו היה מבקש שימושים לדרקון והייתי מציע לו לדמיין משולש שצלעותיו מטר, מטר ועשרה ודרקון, הייתי מכניס אותו בכך במבוכה שאינה יכולה להחשב להסבר מועיל. 3. בניגוד לדבריך, המספרים המרוכבים - באופן שבו השתמשת בהם בתאור מעשה העד שיש לדבריו ערך-אמת מרוכב - אינם אידמפוטנטיים: אדרבא, אתה מבסס את ההסבר על כך ש-. בדוק שוב את טבלת האמת של אותה לוגיקה מרובעת-ערכים; שם N&N=N ו-BvB=B וכן הלאה. 4. מכאן שאין שום איזומורפיזם שנושא את היחידה המרוכבת לאחד הערכים בלוגיקה הזו. עוזי ו. - שיחה 11:57, 29 במאי 2022 (IDT)
- א. תמהני, למה אתה חוזר לצטט את הגירסה הישנה של דבריי, שהיחידה הדמיונית אינה גדולה מאפס? הרי כבר היסברתי בדף הכה המומחה, כי הגירסה הישנה ההיא מנוסחת בשפה - אמנם לגיטימית - אבל בעלת מובן בלתי קונצנזואלי, וכי כוונת דבריי הנ"ל הייתה להגיד - בשפה קונצנזואלית - שהיחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס. האם אתה טוען, שאין ערך אמת להיגד שלי המנוסח בשפה קונצנזואלית, שהיחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס? אנא התייחס להיגד שלי שבשפה הקןנצנזואלית, וגם הקפד-נא לצטטו במדוייק כשאתה מתייחס אליו, ואני משוכנע שאז תגלה כבמטה קסם כי - גם אתה מסכים עם ההיגד הזה - לפי נוסחו שבשפה הקונצנזואלית: היחידה הדמיונית אינה מספר שגדול מאפס! או בניסוח מתמטי: . האם אתה מסכים סוף סוף, לשם שינוי?
- ב. אכן אני לגמרי מסכים אתך כי, על תיאור המשולש שהיצגת יש להכריז - שהוא אינו אפילו שגוי, משום שהתיאור הזה אינו מובן: הוא משתמש במונחי "דרקון" כדי לתאר אורך של משהו, שזה חסר שחר. אבל הרי לתיאור של המשולש שהיצגתי - דווקא יש מובן! אני מזכיר, שתיארתי משולש תיאורטי, בכך שתיארתי את שלושת נתוניו המספריים (היקף שטח ואורך-היתר) - על ידי מספרים טבעיים - שזה תיאור שיש לו מובן! אז אמנם - בגלל שחישוב אורך צלעות המשולש הזה מעלה שאין להם אף אורך ממשי - לכן נוכל עכשיו להתווכח האם, המשולש הזה הוא יותר דומה לדרקון - שזו עמדתי, או שמא הוא יותר דומה לקו ישר-עקום - שזו אולי עמדתך (ואולי עמדתך היא אחרת). אבל אי אפשר להתווכח על כך שיש מובן לדרך שבה הוצגו הנתונים המספריים של המשולש הזה, שהרי הם כאמור הוצגו על ידי מספרים טבעיים בלבד! הרי אפילו לתיאור - של קו ישר-עקום - יש מובן, למרות שהוא אינו יכול להתממש בעולמנו ובאף עולם קוהרנטי! אז איך אתה מעלה על דעתך לדמות, אורך המתואר במונחי "דרקון" - שהוא תיאור חסר מובן, אל המשולש התיאורטי שלי שנתוניו המספריים מתוארים במספרים טבעיים - שהוא תיאור בעל מובן - גם אם הוא אינו יכול להתממש בעולמנו!
- ג. לגבי סעיף 3 שלך, שבו תלוי סעיף 4 שלך: אתה מנסה להוכיח לי את המובן מאליו (שאליו מתייחסת אגב הערה 3 שבתגובתי הקודמת), שהאיזומורפיזם שהיצגתי מראה את היעדרה של אידמפוטנטיות כללית, שכן לטענתך (הנכונה) פעולת הכפלת מספר נתון בעצמו - שבה משתמש האיזומורפיזם שהיצגתי - אינה אידמפוטנטית אלא ביחס למספר 1 בלבד. אבל משום מה אינך מבחין כי: כשם שהפעולה האריתמטית שבה השתמשת אתה כדי לייצג את הקשר הלוגי הבינארי "גם", כמובן אינה מיועדת לייצג את הקשר הלוגי הבינארי "או"; כך פעולת הכפלת מספר נתון בעצמו - שכמובן אינה כרוכה באידמפוטנטיות כללית - ושבה משתמש האיזומורפיזם ההוא כדי לייצג קשר לוגי אונארי כלשהו (המוגדר הן בסעיף 3 והן בסעיף 4 שבדבריי הישנים), אינה מיועדת לייצג את שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל המתוארים בתוך הערך האנגלי - שאותם האיזומורפיזם ההוא היה למעשה אמור לייצג על ידי שתי פעולות אריתמטיות יותר מסובכות - אשר כן יכולות להראות אידמפוטנטיות כללית אצל שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל! וביתר הרחבה: כפי שציינתי בהערה 3 שבתגובתי הקודמת, הערך האנגלי על הלוגיקה הארבע-ערכית, מתאר רק את שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל (מתוך יותר מארבעה מיליארד קשרים לוגיים בינאריים שמתאפשרים בלוגיקה הנ"ל - כאמור בהערה 4 שם), ואכן - אצל שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל - מתקיימת אידמפוטנטיות כללית. אבל האיזומורפיזם שאותו היצגתי - בכלל אינו מתייחס לשני הקשרים הלוגיים הבינאריים האלה - למרות שהוא היה יכול להתייחס אליהם ואז הוא היה מראה בדיוק את האידמפוטנטיות הכללית הזו אצלם (אם כי הוא היה מראה זאת על ידי שתי פעולות אריתמטיות שמסובכות הרבה יותר מאשר סתם פעולת מכפלת מספר נתון בעצמו), אלא האיזומורפיזם ההוא מתייחס רק לקשר לוגי אונארי כלשהו - שאצלו אין אידמפוטנטיות כללית - ושאליו לא מתייחס הערך האנגלי. אני מדגיש: אין שום מחלוקת בין הערך האנגלי לבין האיזומורפיזם ההוא: אילו הערך האנגלי היה מתאר את הקשר הלוגי האונארי שאליו מתייחס האיזומורפיזם ההוא, אז גם הערך האנגלי היה מראה כמוני - את היעדרה של אידמפוטנטיות כללית - אצל הקשר הלוגי האונארי ההוא, וכן להפך: אילו הייתי טורח להראות איך האיזומורפיזם ההוא מתקיים גם ביחס לשני הקשרים הלוגיים הבינאריים שאליהם מתייחס הערך האנגלי, אז הייתי מראה את האידמפוטנטיות הכללית הנ"ל אצל שניהם: אמנם לא הייתי מראה זאת על ידי פעולת מכפלת מספר נתון בעצמו, אם כי כן הייתי מראה זאת על ידי שתי פעולות אריתמטיות אחרות - שהיו מפיקות את האידמפוטנטיות הכללית הקיימת אצל שני הקשרים הלוגיים הבינאריים הנ"ל.
- סמי20 - שיחה 19:06, 29 במאי 2022 (IDT)
- ^ 1 2 3 מוכח שיש איזומורפיזם בין שתי מערכות אונאריות: האחת היא - קבוצת ארבעת השורשים מסדר-ארבע של היחידה הממשית (כלומר של היחידה הכפלית של האריתמטיקה) - עם הפעולה האונארית (הפונקציה) שמחזירה את מכפלתו של איבר נתון בעצמו (כשהוא ארגומנט הפונקציה), בעוד שהמערכת האונארית השניה (האיזומורפית לראשונה) היא - קבוצת ארבעת ערכי האמת בלוגיקה הארבע-ערכית - עם הפעולה האונארית (הפונקציה) שמחזירה את ערך האמת המיוחס על ידי עד אל עדות עצמו אשר לה ערך-אמת נתון (כשהוא ארגומנט הפונקציה). מהאיזומורפיזם הזה נובעות שתי מסקנות: א. היחידה הממשית - כמו גם מינוס היחידה הממשית - מייצגת, באמצעות האיזומורפיזם הזה, את אחד משני ערכי אמת אפשריים - של עדות עד המייחס לה ערך-אמת אמיתי. ב. היחידה הדמיונית - כמו גם מינוס היחידה הדמיונית - מייצגת, באמצעות האיזומורפיזם הזה, את אחד משני ערכי האמת האחרים האפשריים (בלוגיקה ארבע-ערכית) - של עדות עד המייחס לה ערך-אמת שקרי. מסקנה סופית: יש מספרים מרוכבים שיכולים לשקף, בזכות האיזומורפיזם הנ"ל, מצב משפטי מעשי - שעלול לקרות בבית משפט, והרי זה בדיוק מה שהשואל חיפש: שימושיות מעשית של מספרים מרוכבים.
הפרת כללי ההתנהגות[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי,
לצערי אני נתקל בתגובות רבות שלך אל נעם דובב שהן מתסיסות ומפרות את כללי ההתנהגות. ייחוס של "אובססיה פרנואידית" למשתמש אחר היא פעולה פוגענית, כמו גם הרמיזות הפוגעניות האחרות שלך. גם התוכן שהוספת לדף המשתמש שלך הוא פוגעני, ולכן למרות שאני משתדל שלא לערוך כלל דפי משתמש של משתמשים אחרים נאלצתי להסיר ממנו את התוכן. כפי שניתן לראות בדף השיחה של עלי, אתה לא מסתיר את העובדה שהדברים מכוונים לנעם, ובתור משתמש כל כך ותיק (ומפעיל ובודק לשעבר) אתה אמור להיות מודע לכך שהדברים מפרים את כללי ההתנהגות ובטח שאין להם מקום בדף המשתמש בו אין למשתמש אפשרות להגיב על הדברים. אני מבקש ממך לא לחזור על הדברים האלו בעתיד. שבוע טוב, הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 20:19, 11 ביוני 2022 (IDT)
- 1. מחקת מן הדף הזה את האמירה שהאחד באפריל הוא (כידוע) חג השוטים, ובראשית יוני חל חג העקרבים - כמובן על פי דברי רחבעם ("אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים", מלכים א' פרק י"א פס' י"ב, לחובבי האתגר של איתור חלקי פסוקים במקורם). אני מניח שאתה מפרש את פסוק כאילו התכוונתי לעקרבים הפושטים עלי בחלוף חודשיים מן האירוע (למד בשווא, כמובן), אבל אני התכוונתי כפשוטו, לחילוף המשמעות בין ייסור השוטים ביום חגם, לייסור בעקרבים של הסונטים בהם (היינו אני). אודה לך אם תשיב את ההברקה למקומה.
- עוזי ו. - שיחה 12:28, 12 ביוני 2022 (IDT)
- הסרתי כמה משפטים כאן שלדעתי הפרו את כללי ההתנהגות בחלקם האחד, והוסיפו שלא לצורך שמן למדורה בחלקם האחר. מצופה מכל העורכים לעשות את החלק שלהם בהרגעת הרוחות וכן לשמור על כבוד כל שאר המשתמשים (לפי הגישה של "אם אין לך משהו טוב להגיד על מישהו, אז אל תגיד כלום"). עם כל הכבוד ל"הברקות" הלשוניות, שמירה על כבוד המשתמשים קודם. Dovno - שיחה 23:31, 12 ביוני 2022 (IDT)
טור אייזנשטיין[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי,
רציתי להסב את תשומת לבך לערך החדש "טור אייזנשטיין" שכתבתי במהלך היממה האחרונה. בגדול מה שמפריע לי בערך (מלבד זה שהוא לא מקיף ומעמיק מספיק) זה חוסר התאימות בין ההגדרה של טור אייזנשטיין כפי שמופיעה ב"רקע ההיסטורי" לבין ההגדרה שמופיעה בפרק "טורי אייזנשטיין עבור החבורה המודולרית" - ההגדרה הראשונה מכילה את השנייה, שכן אם מציבים בביטוי של טור אייזנשטיין כפי שמופיע בהגדרה הראשונה מקבלים את . כלומר על אף שהרקע ההיסטורי כן מספק מוטיבציה להצגת טורי אייזנשטיין (ומחלק זה אני דווקא כן מרוצה), ההצגה הראשונית של טורי אייזנשטיין כפי שמופיעה בערך אינה קוהרנטית מספיק.
כמו כן, היות ואתה היית הכותב הראשי של הערך תבנית מודולרית (שמקושר לערך טור אייזנשטיין), תהיתי לעצמי האם תוכל להרחיב מעט את הערך; זה לא שהערך האנגלי מאוד ברור, אבל הוא כן מנדב עוד הרבה מידע לגבי הקשר של הטורים הללו לפונקציות אליפטיות ולגבי ההתנהגות ההרמונית שלהם (הפיתוח שלהם לטור פורייה). ודבר אחרון, הערך האנגלי של "החבורה המודולרית" הוא ערך מאוד מרתק שיצא לי לקרוא הרבה על הנושא שלו (דרך ויקיפדיה ומקורות אחרים), ואני חושב שכתיבה שלו עשויה לשמש פתח לערכים טובים רבים נוספים של נושאים מתמטיים מתקדמים יחסית. הייתי כותב אותו בעצמי, אבל מעדיף שמישהו מוסמך יותר יכתוב אותו (או לחכות שאבין בעצמי את הנושא יותר טוב) ולכן פונה אליך גם בהקשר לערך זה. תודה מראש. עשו - שיחה 23:58, 9 ביולי 2022 (IDT)
- כתבתי את החבורה המודולרית (בעיקר על פי הגרסה האנגלית). עוזי ו. - שיחה 22:45, 14 ביולי 2022 (IDT)
הקול היחיד הנייד[עריכת קוד מקור]
ראה סטטיסטיקת צפיות בערך שכתבתי, ואתה שינית את שמו ל"שיטת הקול הנייד". אגב, הערך באנגלית הוא כמו השם שאני בחרתי. עשה את השיקול המקצועי. לא ברור לי למה זה ירד בשנה האחרונה בברכה, דודי לב דודי לב - שיחה 13:29, 20 ביולי 2022 (IDT)
- האם יש מקורות לכך שקוראים לשיטה בעברית "הקול היחיד הנייד" ולא שיטת הקול הנייד? עוזי ו. - שיחה 16:12, 20 ביולי 2022 (IDT)
היי, תוכל בבקשה להביע את דעתך שם? Shannen - שיחה 16:32, 31 ביולי 2022 (IDT)
העברת את הדף כתובת רחוב לכתובת רחוב (פסיפס) ללא דיון, פעולה הנוגדת הן את מדיניות קביעת השמות והן את מדיניות שינוי השמות. אנא התייחס לכך בדף השיחה של הערך. פעמי-עליון - שיחה 15:36, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
תחרות הכתיבה האחת עשרה[עריכת קוד מקור]
שלום עוזי, אני מארגנת השנה את תחרות הכתיבה האחת עשרה. האם תרצה להיות בחבר שופטי התחרות גם השנה? תודה רבה, Saifunny ♾ שיחה 22:22, 13 באוגוסט 2022 (IDT)
יורם הירשפלד[עריכת קוד מקור]
היי. הערך רחוק מהסטנדרט המקובל למרחב הערכים שלנו. הוא נקרא כמו דף הנצחה, ולא כמו ערך אנציקלופדי. החזרתי לטיוטה. תאו הארגמן - שיחה 15:31, 17 באוגוסט 2022 (IDT)
- טוב, בינתיים טיפלתי והעברתי. תאו הארגמן - שיחה 15:49, 17 באוגוסט 2022 (IDT)
- הטענה על "דף הנצחה" חסרת שחר. ערכתי את ליבת הערך עם העברתו. כל העריכות שנעשו מאז הן התעסקות מיותרת בתגי האותיות (המכונה "ויקיזציה"); אם הערך היה "דף הנצחה" לפניהן, הוא היה נשאר דף הנצחה גם לאחריהן. עוזי ו. - שיחה 16:12, 17 באוגוסט 2022 (IDT)
חישוב פשוט של שורש ריבועי[עריכת קוד מקור]
היי, בהמשך לתשובה שלך לשאלתי (כתבת 'כן'), התכוונתי לדעת האם ישנה דרך פשוטה ומדוייקת לחשב שורש ממספר. הכוונה ל'פשוטה' היא לא חישוב מקורב או ניסוי וטעייה אלא, בדומה להעלאה בחזרה שם אני כופל מספר בעצמו וזהו. אמפל - שיחה 08:14, 15 בספטמבר 2022 (IDT)
- יש שיטה לחישוב ידני של שורשים (סיפור מומלץ: תחושת עוצמה). ראה כאן למשל. עוזי ו. - שיחה 15:14, 15 בספטמבר 2022 (IDT)
הסבר על שיטת שולצה[עריכת קוד מקור]
קראתי את הערך בנושא והתקשיתי בהבנת החלק בהסבר בו מתבצע המעבר מההעדפות הספציפיות (אפשרות A לעומת אפשרות B) לטבלה המחשבת את הנתיבים המועדפים (הפסקה המתחילה ב"בשלב האחרון מחשבים את משקלי הנתיבים המועדפים" והטבלה שתחתיה). האם תוכל להסביר את החלק הזה בחישוב ומדוע הוא נעשה בצורה הזו? תודה רבה Yehud830 - שיחה 11:00, 15 בספטמבר 2022 (IDT)