שיחה:ביבליה

הפניה

עשיתי הפניה זו משום שמושג זה הוא שמה של הברית הישנה בלטינית.מישהו סודי.

לא רק של הברית הישנה, וראה את המאמר הנוכחי. Dovi 23:06, 7 בינואר 2007 (IST)

שם הערך

לדעתי יש לאיית ביבלייה, כמו "עירייה". דוד שי - שיחה 07:24, 27 במאי 2011 (IDT)

הסוגייה של השם של הספר

אני עובד בחברה לכתבי הקודש. להלן מאמר שכתבתי בנושא:

לא מעט שואלים איך לתרגם את המילה הזאת "Bible" לעברית. זה לא פשוט. בד"כ צריך לפי ההקשר. לא מזמן הוצאתי סקר קטן, אבל בגלל היענות נמוכה היה קשה לראות משהו גורף. מה שבטוח שבד"כ משתמשים במילה המתאימה לאותו רגע.

כידוע, אנחנו בחרנו בשם "כתבי הקודש" בעת תרגום השם שלנו מה- Bible Society המקורי. מצד שני, בחרנו ב"ספר הבריתות" כשם המודפס על חלק גדול מהספרים. אז אנחנו גם כמוכם - לפי ההקשר.

כתבי הקודש - מילה טובה ומתאימה. קל להשתמש בה כשרוצים להגיד שמשהו "כתוב בכתבי הקודש", או שמונח או רעיון הוא "כתבי קודשי". החסרון הבולט הוא שאנשים לא מאמינים לא תמיד מבינים שאנחנו מתכוונים לספר ספציפי (קורה שאנשים מתקשרים אלינו ומבקשים את ספר הזוהר...). חסרון אחר הוא שהמילה ברבים. קשה להשתמש במונח אם אני רוצה לספר כמה ספרי כתבי קודש הדפסנו השנה - אני נאלץ להוסיף את המילה ביחיד "ספר" לצורך הבהרה.

התנ"ך - התנ"ך הוא רק חלק מכתבי הקודש, אבל אפשר להשתמש לפעמים בפרט כדי לתאר את הכלל. כמובן שממש אי אפשר להשתמש בזה בכל מצב, כי זה יגרור בלבול, אבל בהקשר של "אוף, שוב שכחתי את התנ"ך שלי בקהילה אתמול", זה עובד מצוין.

ספר הבריתות - פתרון נהדר לתרגום יאה. זהו שם ברור ומובהק. אין שום בלבול לגבי איזה ספר מדובר, המילה בלשון יחיד (השנה הודפסו כך וכך ספרי בריתות - עובד מצוין!) החסרון הבולט הוא קודם כל שאנשים לא מאמינים לא שמעו ולא יודעים מה זה. כמו כן נראה לי שהמילה לא "תפס" בשפה היומיומית של המאמינים. אנחנו ממשיכים להדפיס את השם על חלק גדול מכתבי הקודש שאנחנו מדפיסים, בגלל יתרונות המילה - אבל מודעים לעובדה שמעטים ממש משתמשים בה בשפה היומיומית (תקנו אותי אם אני טועה!)

התנ"ך והברית החדשה - יתרון בולט הוא שכל אחד יודע בדיוק למה אתה מתכוון ואין שום בלבול. אם לגבי "ספר הבריתות" אין בלבול בקרב מאמינים, אזהנה מונח שיתפוס בקרב קהל הרבה יותר גדול. המונח הוא מצוין לצורך הסבר האמונה שלנו: "אני מאמין בכל מה שכתוב בתנ"ך ובברית החדשה". החסרון הבולט הוא שמשתמע ממנו שמדובר בשני ספרים נפרדים - ואנחנו מאמינים שזה ספר אחד ומאוחד הנכתב בהשראת רוח הקודש. היתרונות והחסרונות האלו תופסיםגם לגבי "תורה נביאים כתובים ברית חדשה" - מונח מצוין להדפסה על ספרים, כי זה מתאר בדיוק מהו הספר, אבל אין לו מקום בשפה היומיומית הפרקטית.

הכתובים - מונח קצת מעורפל, הלוקה בחוסר בהירות, אבל הוא פתרון טוב למצבים בהם ברור לאיזה ספר מתכוונים. למשל בזמן קבוצת בית "יש לכולם כתובים? יש לי כמה כתובים ספייר למי ששכח להביא". בהקשר זה אף אחד לא יחשוב שהוא מדבר על הספר המכיל את תהילים עד דברי הימים.

המקרא - שם יפה, ותרגום כמעט מילולי למילה היוונית Byblos. ה-ספר בה' הידעיה. הספר שיש לקרוא בו. הבעיה היא שכבר "גנבו" את המונח הזה לצורך שימוש על התנ"ך בלבד. מסיבה זאת, המונח יכול להתאים באותם הקשרים שרשמנו תחת מונח "תנ"ך" לעיל, אבל לא יותר.

ביבליה - מונח מקצועי שמשתמשים בו ב"חקר נצרות" באוניברסיטה, ובערכים של וויקיפדיה בעברית, אבל למיטב ידיעתי אף מאמין דובר עברית לא משתמש בו. הסביה הפשוטה היא שזאת מילה לועזית, ואין שום סיבה להשתמש במילים לועזיות לצורך תיאור אלוהי ישראל ומשיח ישראל.

לסיכום, אין מילה אחת ויחידה בשפה שלנו לספר הספרים הנצחי, אלא מבחר גדול של מונחים. רובם טובים בהקשרים מסוימים, אחרים טובים בהקשרים אחרים. בשורה התחתונה הכי חשוב שנכיר את אותו הספר שהוא ספר הספרים, הנכתב בהשראת רוח הקודש ובגבורת אלוהים. להכיר אותו מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה. לקרוא בו, לקרוא בו ולקרוא בו.

המילה הטובה ביותר, והמתארת ביותר זה אולי באמת - דבר אלוהים!

משוב מ-8 בדצמבר 2012

ktphbd ttuy ktus  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.179.90.211 19:44, 8 בדצמבר 2012 (IST)

בבל

האם אין קשר אטימולוגי עם בבל? 84.95.230.168 01:24, 28 באפריל 2015 (IDT)

משמעת משנית או משמעות מושאלת

בערך נכתב: "מאז תחילת המאה ה-19 קיבלה המילה (Bible) משמעות משנית בשפות אירופאיות כגון אנגלית, שבה ניתן לכנות כל ספר בעל סמכות בשם "Bible"". האומנם משמעות משנית, או אולי משמעות מושאלת? כשאומרים שהמחירון לוי יצחק הוא "התנ"ך של מחירי הרכב בישראל" (בלי פרסומת...), זו אינה משמעות משנית אלא משמעות מושאלת.