שיחה:דוד מזעקי

לכב' העורך הנכבד תודה רבה על הצעתך,אמנם לעת עתה אני מעדיף לתרום לויקיפדיה בדרך של "מתן בסתר".בברכה.

גם כאשר אתה רשום זהו מתן בסתר; אפאחד לא יכול לדעת מי אתה... בסג תריג מכה שנית!

שם

"דויד" עם יו"ד - בכוונה? בברכה, ינבושד.

יש לי הרושם שיוצאי תימן כותבים כך תדיר (בנו של הרב יוסף קאפח למשל, במקוראשון); כך זה גם בדברי הימים. לגבי כאן - לא יודע. בסג תריג מכה שנית!

ככה נהגו בתימן לכתוב את שמותם

אין לדעתי שום בעיה טכנית או ניסוחית בדף זה משתמש:ברק מזעקי

חשיבות

לאחר ניפוי הפרטים הטפלים כלל איני בטוח כי לרב מזעקי יש שיבות אנציקלופדית.
מהי העיר בית עדאקה? כמה תושבים יהודים היו בה? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 01:37, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

בית עדאקה אינה עיר אלא מחוז לפי הבנתי. חשיבותו של הערך על הרב מזעקי הינה בהכרת רבם של גדולים מרבני תימן בדור שאחריו: הרב עוזירי והרב כסאר. גם באנציקלופדית חכמי תימן מופיע ערך על הרב. כמו כן הסכמת הדרדעים (תלמידי הרב קאפח) לאכול משחיטת הרב מזעקי מראה על גדולתו וההכרה לה זכה בקרב גדולי תימן מכלל "עדות" התימנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי הרישום של הרב שלום גמליאל, מבית עדיקה הגיעו למחנה גאולים בדרך לא"י, סך 12 נפשות בשנים תש"ט-תש"י.שפ2000 - שיחה 20:06, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

איני מצליח להבין כיצד תורם הערך הנוכחי על הרב מזעקי להכרת הרבנים הנ"ל.

גם העובדה שהוא היה שוחט טוב ומחמיר, אינה מקנה לו חשיבות. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 20:17, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

הרב מזעקי היה מגדולי הרבנים בדורו ולא שוחט מחמיר. גם במכתב לא נמצא רמז להחמרה כלשהי, רק פשוט הוא היה סמכות שאין עליה עוררין. בית עדאקה אמנם לא הייתה קהילה גדולה מספרית (בעצם, חוץ מצנעא ורדאע,אין קהילות גדולות) אולם בגלל איכותה, כלומר, תלמידי החכמים שבה, היא הייתה תל פיות לבני הקהילות שמסביבה, ומדובר כאן כבר במספרים גדולים ביחס לעדת תימן. הרב מזעקי זכה להעמיד תלמידים הרבה, ששניים מהם שקולים כנגד כל רבני דורם, ואני לא מגזים! נכדו-תלמידו (הרב ישראל עוזרי) היה נכנס לצנעא וזוכה להערצה בלתי רגילה כי היה גאון וזכרן עצום, באופן שאפילו זקני הרבנים כמו הרב יחיא יצחק הלוי היו נועצים בו בענייני הלכה. אחד מתלמידיו המובהקים (הרב חיים כסאר) עזב את בית עדאקה לאחר פטירת הרב מזעקי ועבר לצנעא ותפש מקום ראשון מבין כל רבני צנעא בתלמוד, והיה מכונה "חיים אלגמרן" בגלל שליטתו האבסולוטית בכל התלמוד,והדברים ידועים. בברכה, המומחה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סבבה. מקורות + שיופיע בערך. בערך עצמו אין שום פרט משמעותי. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 22:51, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אני מסכים איתך שיש צורך במקורות נוספים, אולם הדבר קשה בגלל שלא הנציחו את מעשיו עלי ספר (דבר אופייני לרבני תימן). בכל אופן, הנתונים הנ"ל שהיה מגדולי הרבנים וכו' הם אמת ולכאורה די בהם כדי להצדיק את ערכו. בברכה, המומחה.

שלום אדוני המומחה. תוכל להירשם, כמו שכבר הציעו לך.

אלה לא נתונים, כל עוד הם לא מבוססים. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:07, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

צילום מכתבו של הרב יחיא נחום פורסם באנציקלופדיה לחכמי תימן של ד"ר גברא בעמ' 389. פנייתם המכובדת של בית דין צנעא אליו פורסמה בערכו שם עמ' 317. שם נכתב עליו בין היתר כי היה בקי בכל חדרי תורה, יש שם פרט שראוי להוספה, הוא ניסה לעלות לארץ ישראל, הגיע כבר לעדן, אך הוא לא קיבל אשרת כניסה וחזר לעירו. דבר נוסף, אני שוקל בחיוב להצטרף לויקיפדיה, אינני יודע כמה זמן זה יקח לי, בכל אופן, תודה לך. בברכה, המומחה.

הבנתי. תוכל לצטט מהאנציקלופדיה ההיא? עדיין לא השתכנעתי אודות חשיבותו. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:31, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

אם יותר לי להעיד, המומחה כותב כאן זמן רב כאלמוני. ויקיפדים שונים הסכימו כי הידע שלו ייחודי והבנתו היא בתחומים שלרוב אינם בעלי מקורות אינטרנטיים זמינים, מה שיוצר קושי למי שאינם בקיאים בתחום. ולצערנו, מעטים הם אלו שאכן בקיאים בתחומים בהם הוא כותב. אך מאידך בכך גם נעוצה חשיבותם הכפולה, לא רק בפני עצמם, אלא גם בהפיכת הידע הייחודי הזה לציבורי. איני יכולה להעיד בעצמי על מזעקי ודומיו מאחר ואיני מכירה את התחום. המומחה - כפי שאתה יודע, לוויקיפדיה דרכים משלה. הרחבה על סמכותו התורנית תהיה לעזר רב. בברכת גמר חתימה טובה, דורית 23:41, 21 בספטמבר 2009 (IDT)

דורית, לילה טוב. אני מסכים איתך (כמו תמיד, כי אני מעריך מאוד את שיקול דעתך ואת "המתינות בדין" שאת מגלה בכל נושא בו את מביעה את עמדתך), אשתדל לנסות להרחיב את הערך בימים הקרובים. לא בטוח כלל שאצליח מאחר והמקורות מועטים ביותר. בברכת גמר חתימה טובה לך ולגוונא. המומחה.

תודה רבה המומחה. ראה מה תוכל לעשות ונמשיך את הדיון משם. שנה טובה, דורית 00:46, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

ואני מנחש ש"המומחה" הוא ממשפחת הרב. שפ2000 - שיחה 15:21, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

אינני ממשפחת מזעקי, ומכל מקום גם אם הייתי כזה הייתי סבור שהוא ראוי לערך, שהרי לא יתכן שבגלל קרבת משפחה אז נפסול אותו מלהיות ראוי לערך. בברכה, המומחה.

המקור לכך שהוא היווה סמכות רוחנית לכל הקהילות מסביב הוא ממכתבו של הרב יחיא נחום לרב יחיא יצחק הלוי הנזכר בערך. במכתב מתלונן הרב יחיא נחום על כמה מאנשי הקהילות שבמחוזו ומחוצה לו שהם נגררים אחרי הרב יחיא קאפח מנהיג תנועת "דור דעה", וכיוון שהוא הרב יחיא נחום שליח של הרב יחיא יצחק הלוי (מתנגדו של הרב יחיא קאפח) אז הם החליטו שהם לא סומכים על שחיטתו ולא על הסמכותיו, ולכן הם לא אוכלים משום שחיטה של אף רב שוחט באיזור, חוץ משחיטת הרב דוד מזעקי שהוא בר סמכא בעיניהם יותר מהרב יחיא יצחק הלוי והרב יחיא נחום. המכתב הוא ארוך מאוד ומי שרוצה לעיין בו, ימצאהו באנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 389. בברכה, המומחה.

המומחה, אני מרשה לעצמי לשוב על בקשתי אליך להירשם, הדבר מאוד יקל עלינו, ולא יכביד עליך במאום.

מבחינתי אתה יכול להיות הרב מזעקי בכבודו ובעצמו, באמת שלא מפריע לי. לדעתי פשוט החשיבות לא הובהרה. הקביעה העירומה במכתב כלשהו שאדם היה חשוב לכמה קהילות לא מספיקה. פשוט לא מספיקה. אני מניח שעם קצת מאמץ אוכל למצוא לך מכתבים מלאי תשבחות, שכתבו רבנים לשנואי נפשם.

נניח לשם הדוגמה, כי הייתה דמות רבנית בשם דוד יצחק לייב גרשטנברונץ, שהיה רב קהילה בחלמנו-עילית, ורב אחר, חשוב מאו, כתב לו שהוא צודק במאבקו, ששחיטתו היא המהודרת ביותר, ושהוא תותח על. הלא חשיבות מסוג זה אינה מתחילה בכלל. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:34, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא מתייחס לשום תישבחות אלא לעובדה שהוא נחשב לבר סמכא באותן קהילות אף יותר מהרב הראשי יחיא יצחק הלוי (ושלוחו הרב יחיא נחום). המומחה.

המומחה, אתה הרי כותב דברים ברורים: קבוצה של דרדעים באזור (לא ברור מדבריך בכמה אנשים מדובר) לא סמכו על הרב יחיא נחום משום שהיה מזוהה עם העקשים יריביהם, וכמובן שלא יסמכו על הרב יצחק יחיא הלוי שחלק על רבם. במקום זה סמכו על שחיטת הרב מזעקי. ייתכן שהוא היה מזוהה עם הדרדעים, ייתכן שלא היה מזוהה עם אף צד. לא ברור אם היו עוד שוחטים באזור. על כל פנים, זה רחוק מלומר שהוא היווה סמכות רוחנית לכל הקהילות מסביב. נרו יאיר • שיחה • ד' בתשרי ה'תש"ע • 23:53, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

הרב מזעקי היה מזוהה עם השקפות הרבנים יצחק הלוי ונחום, הוא היה אנטי דרדעי. למרות זאת הוא היווה סמכות גדולה יותר בקהילות הנ"ל יותר מהרב הראשי ושלוחו (ולמרות שהשליח הרב נחום היה בן מחוזו, מפורסם ונערץ). בודאי שהיו שוחטים נוספים ורבנים נוספים, אולם הנערץ והבר סמכא מכולם היה הרב מזעקי. במכתב הנ"ל כותב הרב נחום לרב הראשי יצחק הלוי כך: "ואחר כך שלחתי לכל העיירות שלא תשמעו לכל מי שיבא וינגד על הקבלה אלא עימדו בפניו וקללו אותו וקיבלו עליהם, חוץ ממקומות שיש בהם מתלמידי אלקאפח, ואחר כך באו ב' תלמידים מן בית עדאקה ליטול רשות לשחוט ונמצאו בקיאים ונתתי להם רשות ולא קיבלו עליהם קצת מן העם, עד שילכו לפני אלקאפח שהוא הגדול, אבל שאר אדם לא ואפילו אתה (=הרב הראשי), ושלחתי להם שאם אתם רוצים ילכו אצל בית דין דוקא מרי יחיא יצחאק (=הרב הראשי) אבל אלקאפח איני מודה בו כלל. חזרו ואמרו, לא נאכל משחיטת שום אדם, רק משחיטת האדון דאוד מזעקי ואפילו יאמר על האסור מותר נאכל אותה, אבל אתם (=הרב הראשי ושלוחו הרב נחום) אפילו האמת איתכם לא נשמע לכם, ואם תטריפו תתנו דמיה". עד כאן לענייננו. בברכה, המומחה.

א. אם יש לך מקור לכך שהרב מזעקי היה מזוהה באופן ברור עם העקשים - כדאי שתכניס בערך. עוד לא השתכנעתי בזה. ב. לפי הציטוט המקרה היה בבית עדאקה ולא בקהילות הסמוכות. ג. סוף כל סוף, מאמירה לא לגמרי ברורה של "מקצת העם" אין ללמוד על סמכות מוחלטת בכל הקהילות מסביב. נרו יאיר • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ע • 01:05, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

המקור לכך שהוא היה נגד הדרדעים הוא נכדו הישיש ר' יוסף מזעקי ז"ל שנפטר לפני כשנתיים (בגיל 96 בערך),ואיתו שוחחתי עליו. כמו כן ידוע לי הדבר מאנשים נוספים. הדרדעיות נחשבת לדבר מגונה אצלם. דבר נוסף, לי ברור שהביטוי "מקצת העם" מוסב על אותן "מקומות שיש בהם מתלמידי אלקאפח". אגב, בתחילת אותו מכתב מזכיר הרב נחום 3 דמויות מאותם הנגררים אחר אלקאפח, שלושתם התגוררו בשלוש מקומות שונים (צ'ובר אלמחוית, שבאם, בית עדאקה), מה שמחזק את הבנתי שמדובר על התייחסות איזורית כללית של הרב נחום. בברכה, המומחה.

א. אני מאמין לך שכך סיפרו לך אנשים, אולם זה למעשה מחקר ראשוני שלך (ולכן טוב שלא כתבת זאת בערך). וגם נכדו הנ"ל הרי לא היה שם בשעת מעשה. ייתכן שהזוכרים טועים והוא לא היה מזוהה עם העקשים, או שהיה מזוהה רק אחרי 1918. ב. יש להניח שהשוחטים בבית עדאקה שחטו בעיקר עבור אותו מקום, גם אם מוזכרים במכתב אנשים ממקומות אחרים. ג. על כל פנים, עיקר העניין הוא הסעיף השלישי בדבריי הקודמים. נרו יאיר • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ע • 22:07, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

ר' יוסף מזעקי ז"ל תיאר לי את דמותו ואורחות חייו של סבו לא רק מהזמן שהוא הכיר אותו אלא גם על אותם שנים שלפני. הרב מזעקי היה תמיד אנטי דרדעי, אין על כך ספק שבקלים. יתירה מזו, כל קהילתו הייתה אנטי דרדעית מלבד כמה אנשים מצנעא שבאו להתגורר שם ואליהם נצטרף אדם בודד אחד שלא החזיק מעמד ופרש לעיר שבאם. גם אותם אנשי צנעא עם השנים חזרו בהם מדרדעיותם בהשפעת בני הקהילה. ידוע לי בע"פ על סמכותיותו של הרב מזעקי בקהילות שמסביב מאדם בן קהילה סמוכה (בני עוואם). ככלל אני אומר, קשה למצוא מקורות כתובים בכל הקשור לאישים ביהדות תימן, כיוון שלא טרחו לכתוב את קורותיהם, ולבטח לא לכתוב על אישיות ספציפית כי ראו בזה בזבוז זמן, מלבד הקושי הכלכלי שרבץ עליהם ולא נתן להם זמן לנשום. בברכה, המומחה.

אני מאמין לך שאתה דובר אמת, אבל יש בעיה להסתמך על זה כאן, זה מחקר ראשוני המסתמך על ראיונות שנערכו עשרות רבות של שנים לאחר ההתרחשות. עם זאת, אתה צריך לפרסם את ידיעותיך באופן מסודר ומפורט בספר. נרו יאיר • שיחה • ה' בתשרי ה'תש"ע • 22:56, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

ידיעותיי ביהדות תימן אינן מתבססות רק על הכתוב אלא גם ממה שחקרתי זקנים רבים במהלך השנים. אני אכן מתכוין לכתוב ספר, בעצם התחלתי כבר. דבר נוסף, חלק מחוקרי יהדות תימן הידועים נעזרים בידיעותיי שבע"פ. הוצרכתי להוסיף משפט זה כדי שתדע שלא כל מה שהם מפרסמים במחקריהם מבוסס על הכתוב אלא גם מידיעות שבע"פ. בברכה, המומחה.

שמחתי לשמוע בעניין הספר, אני בטוח שיהיה לתועלת. בינתיים, אנא הכנס לוויקיפדיה דברים המגובים במקורות כתובים. לגבי חוקרי יהדות תימן, לפחות האקדמיים שבהם, אמורים לפרט בכל עניין על מה הם מסתמכים. נרו יאיר • שיחה • ו' בתשרי ה'תש"ע • 08:39, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

כפי שכתבתי, חלק מהחוקרים הנכבדים מסתמכים על ידיעות בע"פ של מסרנים כמוני שדורשים וחוקרים שנים רבות, כך שאין שום הבדל אם אני מוסר את הידיעה ישירות לויקיפדיה או שהיא נכתבת על ידם עלי ספר ומשם לויקיפדיה. אותם חוקרים מודעים וסומכים על היידע ועל שיקול הדעת של אותם מסרנים. אגב, חלק מהמסרנים בעלי ידע גדול יותר משל החוקרים הנכבדים, ואותם חוקרים יודעים זאת שאם לא כן לא היו מבקשים מהם להגיה את עבודותיהם. בברכה, המומחה.

אנא ראה ויקיפדיה:מחקר מקורי, בפרק תוכן סעיף 6. זהו נוהל הכרחי, משום שאחרת יכול כל כותב אנונימי (וכאמור, איני חושד בך) לומר שגבה עדויות וכדומה. כאשר הדברים מתפרסמים בכתבי עת או בספרים, כולל פירוט הסימוכין לכל טענה, יכולים חוקרים אחרים להתייחס ולבקר, לחיוב או לשלילה. נרו יאיר • שיחה • ו' בתשרי ה'תש"ע • 14:17, 24 בספטמבר 2009 (IDT)