שיחה:החזיר ביהדות
החזיר בארכיאולוגיה[עריכת קוד מקור]
מקובל בארכיאולוגיה של ארץ ישראל שאחד מסימני הזיהוי של יישוב יהודי (בנוסף למקווה למשל) הוא היעדר כמעט מוחלט של עצמות חזיר, בניגוד לישובים פלישתיים לדוגמה. צריך לטענה מקור מסודר ואולי זה ראוי לאיזכור בערך. DGtal - שיחה 10:36, 29 בדצמבר 2014 (IST)
- הוספתי. כדאי גם להוסיף פרק שיסקור מדוע המנהג התפתח. יש סברות מעניינות על כך. Reuveny - שיחה 10:49, 29 בדצמבר 2014 (IST)
- אני חושב שהמינוח הנכון ביותר בהקשר של חזיר הוא שזה טאבו (סוציולוגיה). הטאבו החריג נוצר ובעיקר השתמר כנראה משילוב של גורמים, למשל העובדה שמרד החשמונאים התחיל כשדרשו להקריב חזיר ומלחמת הורקנוס ואריסטובולוס, המדרשים שמבקרים דווקא את החזיר שמראה סימני כשרות ומסתיר את סימני הטומאה שלו, הכינוי בלשון נקייה "דבר אחר" לאורך ספרות חז"ל וכו'. שווה לראות גם ערך קרוב באנגלית על איסור אכילת חזיר בדתות שונות (אנ'). DGtal - שיחה 11:06, 29 בדצמבר 2014 (IST)
- אתה צודק כמובן שזה טאבו, אבל עניין מרד החשמונאים לא רלוונטי לשאלת התפתחות המנהג, בגלל ששורשיו כנראה קדומים הרבה יותר. Reuveny - שיחה 11:09, 29 בדצמבר 2014 (IST)
- היחס לחזיר שונה מלשאר בעלי החיים הטמאים. לדוגמא, במדינת ישראל אין חוק איסור גידול פירות-ים. המקורות המאוחרים שבערך הם חלק מהעניין. בברכה, גנדלף - 11:53, 29/12/14
- אתה צודק כמובן שזה טאבו, אבל עניין מרד החשמונאים לא רלוונטי לשאלת התפתחות המנהג, בגלל ששורשיו כנראה קדומים הרבה יותר. Reuveny - שיחה 11:09, 29 בדצמבר 2014 (IST)
- אני חושב שהמינוח הנכון ביותר בהקשר של חזיר הוא שזה טאבו (סוציולוגיה). הטאבו החריג נוצר ובעיקר השתמר כנראה משילוב של גורמים, למשל העובדה שמרד החשמונאים התחיל כשדרשו להקריב חזיר ומלחמת הורקנוס ואריסטובולוס, המדרשים שמבקרים דווקא את החזיר שמראה סימני כשרות ומסתיר את סימני הטומאה שלו, הכינוי בלשון נקייה "דבר אחר" לאורך ספרות חז"ל וכו'. שווה לראות גם ערך קרוב באנגלית על איסור אכילת חזיר בדתות שונות (אנ'). DGtal - שיחה 11:06, 29 בדצמבר 2014 (IST)
- הרשו לי לפקפק בניסוח הנוכחי. הייתי שמח לראות פסקה ארוכה ומושקעת על הסיבות שהובילו לאיסור אכילת חזיר, אבל תפיסת הנישה הארכאולוגית, ללא פרשנות היסטורית מקיפה יותר, לוקה בחסר.--אדג - שיחה 19:23, 29 בדצמבר 2014 (IST)