שיחה:הפולמוס היהודי-נוצרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התחלתי, צריך לשפץ ערך זה... אשמח עם תעזרו אריקל 10:18, 17 מרץ 2006 (UTC) חוץ מי זה כדאי לעשות קישורים לשמות דומים (כגון ויכוח יהודים נוצרים וכדו'), אין לי מושג איך עושים את זה.. אריקל 10:18, 17 מרץ 2006 (UTC)

פששש... אני מעביר להפולמוס היהודי-נוצרי. כבר קורא. הללשיחה 10:19, 17 מרץ 2006 (UTC)

פולמוס ולא עימות[עריכת קוד מקור]

בנתיים נראה לי שהערך עוסק בפולמוס ולא בעימות בין יהודים לנוצרים, כך שנקודות כגון פרעות תתנ"ו ומסע הצלב לא יכנסו באופן ישיר לערך. אריקל 11:02, 17 מרץ 2006 (UTC)

מעניין. שים לב לשינוי במשמעותה של המילה פולמוס, שהרי בלשון המשנה 'פולמוס' הוא בדיוק מה שקרא בפרעות תתנ"ו (כמו "פולמוס של רומי"). הללשיחה 11:07, 17 מרץ 2006 (UTC)
מעניין מה שאתה אומר. לדעתי פולמוס במובנו הראשון היה מלחמה (כמו שיש במשנה על פולמוס של אספסינוס, בסוטה), זה התרגום היווני לpolemos=מלחמה (הקורסים באו"פ קצת עוזרים).. בהמשך זה קיבל הרחבה (מטונומיה) בלשון ימי הביניים.. ואני התכוונתי ללשון האחרונה (כמו שאומרים "הלך אחר לשון אחרון..") אריקל 11:24, 17 מרץ 2006 (UTC)
כמובן. לזו הייתה כוונתי. תחי המטונימיה! הללשיחה 11:29, 17 מרץ 2006 (UTC)

נושא הריבית[עריכת קוד מקור]

ביחס לטענת הנוצרים בעניין הפסיקה של היהודים המתירה להלוות בריבית לגוי, אך אוסרת לעשות זאת ליהודי, ענה הרב אלתר וינברגר זצ"ל תשובה מפורסמת, שכבר השתמש בה הרב יונתן אייבשיץ, באחד מויכוחיו במאה ה–18, וכך כתב: "תארו נא לעצמכם, אדונים נכבדים, את הדבר מנקודת ראות מסחרית. כשאתם רוצים לעשות עסק עם מישהו והוא אומר: "שמעני מוכן אני להצטרך אליך בעסק בתנאי זה, שאם אני חייב לך כספים לא אצטרך לשלם עליהם ריבית, לעומת זאת, אם אתה תישאר חייב לי תצטרך לשלם לי ריבית". האם אתם מוכנים לקבל תנאי זה? ללא ספק תשיבו בוודאי שלא, שהרי זה שיגעון. ואז אמרתי להם, אדונים נכבדים, זאת היא התשובה. כאשר נכרי עושה עסק עמי הרי זה על יסוד שעלי לשלם לו ריבית, ואני לא אהיה רשאי לגבות ריבית ממנו משום שהתורה אוסרת לקחת ריבית, אז התוצאה הייתה שהיהודי לא יכול היה לעשות כל עסק עם נכרי. על כן אומרת התורה רשאי אתה לקחת ריבית מנכרי כדי שעל ידי כך תוכל להשתתף איתו במסחר מפני שהוא ממך כן לוקח ריבית. לעומת זאת כאשר שני יהודים משתתפים בעסק הרי זה כבר שונה. אני איני צריך לקחת ריבית ממנו משום שגם הוא לא יכול לקחת ריבית ממני. זהו הפרוש הנכון של "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך". (הרב אלתר וינברגר זצ"ל, בית יצחק, ניו יורק תשל"ב, עמ' ע"ג; טיעון זה הובא גם בספר "זיכרון בספר, קורות השואה במבואת לספרות הרבנית", עורכים: אסף ידידיה, נתן כהן, אסתר פרבשטיין).

מדובר בפולמוס היהודי-נוצרי וזה סוג של אפולוגטיקה מבית מדרשם של חכמי ישראל, ואין שום סיבה שהדברים לא יכנסו לערך פוגמישו - שיחה 15:39, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מבינה שהפסקה הראשונה היא כל מה שיש לדעתך להרחיב בערך? יעל י 15:43, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
ממש לא... זה רק ההתחלה, יש המון מה לשפר פוגמישו - שיחה 15:46, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
הבנתי. נמשיך ברשותך לאחר שבת? יעל י 15:48, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
שיהיה שבת שלום... פוגמישו - שיחה 15:49, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

פוגמישו, לדעתי יש לערוך את הפסקה הזו כך:

לטענת הנוצרים ההלכה היהודית מתירה להלוואה בריבית לגוי, אך אוסרת ליהודי; התייחס לסוגייה זו הרב יונתן אייבשיץ במאה ה-18.[דרושה הבהרה][1]

  1. ^ התשובה צוטטה בספרות ההלכה, במשך השנים, למשל אצל הרב אלתר וינברגר, בית יצחק, ניו יורק תשל"ב, עמ' ע"ג; והובא גם בספר: זיכרון בספר, קורות השואה במבואת לספרות הרבנית, (עורכים: אסף ידידיה, נתן כהן, אסתר פרבשטיין), עמ' ?

בברכה, יעל י 13:50, 26 בספטמבר 2011 (IDT)