שיחה:הצהרת האמנציפציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אמירות גורפות לגבי עמדתו של לינקולן על העבדות בפרק "סייגים"[עריכת קוד מקור]

הבעיה העיקרית בערך הזה היא שאין פרק שמתייחס להצהרה עצמה.

בפרק "סייגים" יש מספר אמירות גורפות לגבי עמדתו העקרונית של לינקולן לגבי העבדות, זאת למרות שהנושא שנוי במחלוקת וזכה למחקר רב. למיטב הבנתי האמירות שמוצגות בפרק לא מייצגות את קונצנזוס או עמדה דומיננטית בקרב היסטוריונים. נכון הוא שלינקולן לא היה אבולישניסט, אבל עובדה זו לא אומרת שהוא לא התנגד לעבדות באופן עקרוני. רוב ההיסטוריונים היום מאמינים שלינקולן התנגד באופן עקרוני לעבדות, אך עד ההצהרה דגל בפשרה ולא ראה עצמו מוסמך חוקית לבטל את העבדות. בנוסף, עמדותיו של לינקולן השתנו עם הזמן.

האמירה "לינקולן קרא להבטחת מעמדה של העבדות בכל מדינות הדרום" אינה מייצגת את עמדתו של לינקולן לגבי העבדות בארצות הברית, לא בעת שהכריז על האמנציפציה וגם לא לפני כן. לינקולן תמך בראשית דרכו במדיניות של אמנציפציה הדרגתית במקביל לפיצוי בעלי עבדים, מדיניות שהיתה אמורה להביא לדעיכה איטית של העבדות עד להיעלמותה. התוכנית הזו לא היתה ריאלית. לינקולן ביטא תמיכה באמנציפציה הדרגתית אפילו לאחר הכרזת האמנציפציה, אבל המהלך עצמו ביטא שינוי כיוון.

האמירה שהצהרת האמנציפציה נועדה לשמור על האיחוד ולא לשחרר את העבדים היא 'הקו הרשמי' שלינקולן נקט. סביר שהאיחוד היה חשוב ללינקולן יותר ממדיניות ספציפית לגבי העבדות, אבל השאלה אם הוא ראה בהצהרה שלב ראשון בדרך לשחרור מלא של העבדים או לא פתוחה לויכוח. ישנה טענה רווחת בספרות שמיצוב האמנציפציה כמהלך שנועד לשמור על האיחוד היה מהלך טקטי מבריק שנועד לגייס את הציבור ובמיוחד את מדינות הגבול, גם למלחמה וגם למהלך שיתרום לביטול העבדות. בנוסף, לינקולן גם חשש מהתערבות של בית המשפט העליון וחשב שההצהרה תידחה כבלתי-חוקתית אם לא תוצג כמהלך צבאי שהוא נוקט בתור המפקד העליון (כך טוען למשל אריק פונר). ליקולן עצמו גם טען שזו העמדה שהוא נוקט בה כנשיא ובמסגרת סמכותו, על אף שבאופן אישי הוא מתנגד לעבדות. לאחר ההצהרה הוא התבטא רבות בעניין העבדות וקרא למדינות הגבול לבחון מחדש את עמדתם. לינקולן גם היה מודאג מהאפשרות שעבדים שישוחררו בזמן המלחמה יוחזרו לעבדות לאחר סיומה ושקל דרכים למנוע זאת. בנוסף הוא (כמו הציבור) התייחס למהלך כאל אירוע היסטורי מכונן ודאג לתיעודו ביצירות אומנות.

"הצהרת האמנציפציה לא הייתה תקפה לעבדים במדינות הדרום, כיוון שהצבא הפדרלי לא יכול היה לאכוף אותה" - אמירה לא מדויקת. באופן תיאורטי ההצהרה נגעה לכשלושה מיליון עבדים. באופן מעשי, ההצהרה השפיעה ישירות על הרבה עבדים, אבל היתה רחוקה מלהשפיע על כל שלושה המיליון. המספר המדויק נמצא במחלוקת, אבל מדובר על עשרות אלפים. ההצהרה גם הכירה בזכות של עבדים להשתמש ב"הגנה עצמית הכרחית" כדי לתבוע את שחרורם. במסגרת ההצהרה ניתנה גם הסמכות לגייס חיילים שחורים לצבא (אף כי זה התרחש גם לפני ההצהרה במקומות מסוימים).

Politheory1983 - שיחה 07:34, 2 בינואר 2018 (IST)