שיחה:הר פרס

קואורדינטות

עושה לי רושם שאינן מדויקות. מי יכול לאמת? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח באייר ה'תשס"ח • 19:02, 1 ביוני 2008 (IDT)

במלחמת יום כיפור?

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בכסלו ה'תשפ"א • 11:01, 29 בנובמבר 2020 (IST)

תל פרס, תל פארס

בפי מקורות צה"ליים נקרא (כנראה בטעות) גם תל פרס או כפי שמו הסורי והדרוזי בערבית תל פארס. אך הוא אינו תל, לפי משמעות מונח זה כיום.

במלחמת "שלושת הימים" שבסוף מלחמת ההתשה, שנת תש"ל (1970): https://beithatothan.org.il/מורשת/תל-פרס/ מורשת תל פארס, (אתר בית התותחן של חיל התותחנים):
ביום רביעי כ' בסיון ה'תש"ל 24 ביוני 1970, באחד הקרבות האחרונים של מלחמת ההתשה, "ניסו הסורים לכבוש שני מוצבים של צה"ל, ברמת הגולן. כוח שריון סורי גדול תקף את שני המוצבים, והצליח לכבוש את מוצב 38 מדרום מזרח לנפח. החיילים הסוריים לקחו אתם שלל רב. התקפה נוספת על מוצב מצפון לקוניטרה נהדפה, לצה"ל הרוג אחד (סמ"ר יצחק גרוסמן ז"ל מחיל השריון) ו – 12 פצועים. בתגובה לפעילות הסורית תקפו למחרת מטוסים את מוצבי הסורים, צה"ל הגיב גם באש ארטילרית ובאש טנקים לאורך כל הגזרה. עשרות ייעדים סוריים נפגעו. יומיים אחר כך, כ"ב בסיוון 26 ביוני נערך מבצע "קיתון 10"... המבצע נמשך יום אחד... ניצל את התמוטטות מערך הקו הראשון הסורי... הוחלט להרחיב את אזור הפעולה צפונה...

באותו אתר מסופר על גדוד תותחנים שהיה למרגלות תל פרס: "מלחמת יום הכיפורים, מוצאת את סוללת התומ"תים של בה"ד 9 פרוסה בעמדה מוכנה למרגלות תל-פארס... (חיילים מבית הספר להדרכה של חיל התותחנים והצוערים בקורס קצינים). בחצות יום כיפור קיבלו הוראה להתפנות לאחור בלי שידעו על הפלישה הסורית, ועם תקלות קשר מרובות. "טור הישראלי זחל"מ המפי"ק בעשרות טנקים הממוקמים משמאל לדרך, דרומית לציר התנועה במרחק 20- 30 מטרים בלבד משפת הדרך. מפקד הסוללה משוכנע כי לפניהם גדוד טנקים ישראליים איש אינו מעלה על דעתו לנקוט אמצעי – זהירות מיוחדים.
אלא שהטנקים היו טנקים סורים. רובם תפסו עמדות לכיוון דרום, אך מחלקת טנקים אחת התפרסה לאבטחת החניון כלפי צפון. במרחק של 15 – 20 מטר בלבד מבחין לפתע המסו"ל, בטנק סורי על אם-הדרך. מאוחר מדי לסגת, מוטב לפרוץ קדימה במהירות ולנסות להיחלץ מטווח-המגע הקרוב עם הכוח הסורי.הוא מורה לנהג הזחל"מ לפרוץ קדימה בכל המהירות. הזחל"מ פורץ קדימה בסערה, חולף ממש ליד הטנק הסורי שעל אם הדרך, כאשר תותח הטנק הסורי,"חותך" את אנטנת המפי"ק.או אז תופסים הסורים את המתרחש. הטנקים הסורים נכנסים לפעולה, ותוך דקה הם משגרים פגזים וצרורות מקלע אל עבר התומ"תים הנעים על הדרך מולם. התומ"תים נפגעים בזה אחר זה. התומ"ת הראשון בשיירה נפגע בצידו הימני ושלושה מחייליו נהרגים במקום, התומ"ת ממשיך לנוע לכיוון מערב.הטנקים הסוריים מזנבים בזחל"מ ובתומ"ת אך אינם מנסים לרדוף אחריהם. ואכן מגיעים הזחל"מ עם סגן שאול והתומ"ת שלו להאחזות נח"ל גשור הנטושה – עם שחר ומפנים משם את נפגעיהם.
גורלם של שלושת התומ"תים האחרים גרוע יותר. התומ"ת השני נפגע פגיעה ישירה ונעצר. חלק מאנשי צוותו נהרגו במקום והאחרים נחלצים מהתומ"ת, ותופסים מחסה בתעלה שמימין לדרך. התומ"ת השלישי "נכנס" בתומ"ת השני שנפגע ונעצר וכל אנשי צוותו נהרגים. התומ"ת הרביעי נפגע פגיעה קלה, אנשי צוותו נחלצו ממנו ללא פגע. רק הזחל"מ והמשאית שבמאסף הטור הישראלי מצליחים להסתובב ולסגת אל מרגלות תל-פארס ניצולי הסוללה מסתובבים בשטח המומים ומבולבלים. חלקם מצליח להצטרף לזחל"מ ולמשאית שהיו במאסף ולהגיע עמם למוצב חי"ר סמוך לתל-פארס. אחרים רצים בכוון מערב, נתקלים באש מטנק סורי. הם בורחים במהירות חזרה לכיוון תל-פארס. בבוקר יום א' 7 באוקטובר 1973, היה סא"ל בן עמי כהן, בתצפית על תל-פארס. בשעת הצהרים של יום א', מגיעה אל תל-פארס פקודה "היכונו לנטישה". אלא שאז שומע בן עמי רעש מסוקים. מסוק סורי מנסה לנחות על ראש התל. צרור ארוך אותו יורה בן עמי אל המסוק והוא נעלם מיד ונבלע בפתח הר געש כבוי שבמרכז תל-פארס. (הכוונה כנראה למסוק שנעלם בפתח הר הגעש, ספק מסתתר שם ספק נפגע, ואולי מדובר בעמי עצמו המסתתר שם עם החיילים).

עמי קיבץ סביבו חיילים שנמצאים במקום ומארגן אותם לתנועה לעבר מעלה גמלא להיחלצות. עמי פוקד את עשרות האנשים, מחלק אותם לקבוצות משנה ע"פ השתייכותם החיילית, קובע כוח חלוץ, וכוח מאסף משבץ את החיילים נושאי-הנשק ונושאי הפצועים במקום המתאים ומתחיל לנווט ניווט-לילה אל תוך ואדי דליות. סא"ל עמי נע בזהירות ובאטיות בראש הטור הארוך, ללא מפה וללא מכשיר קשר, כשצמחיית הוואדי הסבוכה מאיטה עוד יותר את ההתקדמות. ההליכה הקשה נמשכת כל הלילה אך עם שחר יום ב',ה-8.10.73, מתחבר טור הניצולים עם כוח ישראלי במורד המערבי של מעלה גמלא. בהמשך הלחימה סא"ל בן עמי כהן מתנדב להיות מס"ח גולני (מפקד סיוע תותחים חטיבתי עבור חטיבת גולני) בכיבוש החרמון. (ההדגשות וההערות בכתב נטוי ובסוגריים הם שלי. פשוט).

במלחמת יום כיפור - מתוך קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן: ההדגשות הן שלי ואינן במקור, וכן ההערות שבסוגריים עם גופן מוטה הן שלי, ואינן במקור.
היום הראשון, יום כיפור / ההתקפה השניה של הסורים: בקרבות קשים ובמסגרות קטנות והולכות – פלוגות, מחלקות ולבסוף טנקים בודדים - הצליחו טנקי 188 להשהות את התקדמות הסורים עד לאחר שעת חצות, כשכוחם הולך ומתמעט. למרות זאת הצליחו הכוחות הסורים להבקיע את קו ההגנה בשני מקומות: חטיבה 51 מהדיוויזיה התשיעית פרצה באזור פתחת כודנה ונעה לכיוון חושניה, וטנקי הדיוויזיה החמישית חדרו במרחב השטוח שבין תל פארס לתל סאקי.[14]

היום השני, י"א תשרי: לנוכח החדירה הסורית בדרום הרמה אישר פיקוד הצפון לפנות ארבעה מוצבים של צה"ל בגזרת דרום הרמה. שלושה (מוצבים 114, 115, 117) פונו אך הרביעי (116) נותר מכותר וחייליו המשיכו להתגונן. חיילים של צה"ל נותקו גם בתל סאקי ובתל פרס. הכוח שהתרכז בתל פרס (15 טנקים מחטיבה 188 וכ-180 חיילים) הצליח להתפנות משם ולסגת מערבה בחסות החשיכה בלילה הבא (שזה אומר: בלילה של היום השלישי).

היום השלישי י"ב תשרי (8 באוקטובר): התקפת הנגד של אוגדה 146: ...התברר שהמרחב שממזרח לתל ג'וחדר ותל פרס היה מגנן נ"ט סורי מבוצר, שהוחזק על ידי חטיבה ממוכנת בסיוע גדוד נ"ט....
...עד תום היום נדחקו הכוחות הסורים שחדרו לרמת הגולן לתוך כיס חושניה - מתחם מצומצם בצורת טרפז ששטחו כ-50 קילומטרים מרובעים, ממערב לרכס בשנית שעל הקו הסגול, בין תל חזיקה בצפון, רכס רמתנייה במערב, ותל פרס בדרום.
...ב-8 באוקטובר ביצע חיל האוויר שורת תקיפות נגד כוחות קרקע סוריים בדרום הרמה, כהכנה וכסיוע למתקפת הנגד הישראלית באזור זה, והתקיפות נמשכו גם למחרת. ב-9 באוקטובר תקף החיל כוחות סוריים ממזרח לקו הסגול, אשר התקדמו כדי לתקוף את חטיבה 7 בעמק הבכא. באותו יום תקף חיל האוויר את המטכ"ל הסורי בדמשק. 16 מטוסי פנטום, שיצאו לתקיפות בעומק סוריה, לא הצליחו להגיע ליעדיהם עקב תנאי מזג האוויר. מחציתם הופנו לתקיפת ריכוזי טנקים סורים שניצבו מול כוחות אוגדה 146 באזור תל פארס (שזה אומר לפני התפנות החיילים הלכודים מתל פרס) וצומת רפיד והשיגו תוצאות טובות. תקיפות חיל האוויר נמשכו גם ב-10 בחודש.[26]. (כאמור לעיל, בלילה בחסות החשיכה הצליחו 15 הטנקים ו-188 החיילים להתפנות מתל פרס. מכאן ומהדברים בהמשך נראה שתל פרס נתפס בידי הסורים ביום הרביעי)

היום הרביעי י"ג בתשרי (9 באוקטובר) / התקפת הנגד על כיס חושניה: ...באגף הדרומי של הכיס הסורי חידשה אוגדה 146 בבוקר את התקפתה. חטיבה 205, באגף הימני של האוגדה, תקפה צפונה מעמדותיה שליד תל ג'וחדר. התברר שבמשך הלילה נסוגו הכוחות הסורים שמצפון לו והחטיבה התקדמה נוכח התנגדות חלשה והגיעה לקרבת תל פרס, אך לפני הצהרים נפתחה כנגדה התקפת נגד של עשרות טנקים סורים ממזרח ומצפון. החטיבה הדפה את ההתקפה בסיועו של חיל האוויר, ובהמשך כבשה תחת הפגזה סורית חזקה את השטח שעד הקו הסגול ליד צומת רפיד ואת תל פרס הסמוך לו. משמאלה השתלטה חטיבה 4 על שטחים בדרום הכיס הסורי, ממערב לתל פרס. (העדות על כיבוש תל פרס אומר אולי שהיה בידי הסורים)
...בלילה תקפה ממזרח חטיבה ממוכנת סורית מדיוויזיית השריון ה-3 (אותה דיוויזיה שחלק ממנה תקף בבוקר את חטיבה 7) את האגף הימני של אוגדה 146. היה זה ניסיון לפרוץ ממזרח לעזרת הכוחות הסורים שבכיס חושניה. התקפה זו נבלמה על ידי חטיבה 205 באזור תל פרס.

היום החמישי ערב חג סוכות (10 באוקטובר) / התקפה מעבר לקו הסגול אחרי חיסול כיס חושניה: ...מצפון לתל פרס, תקפו חטיבה 4 וחטיבה 9 מזרחה מול תל כודנה. ...מדרומו תקפה חטיבה 670 - מתוגברת במספר טנקים - את המוצב הסורי באל-חנות. בין שני אגפי האוגדה, ליד תל פרס, התפרס להגנה גדוד הסיור של האוגדה.

[14] אבירם ברקאי, על בלימה, עמ' 251-252.
[26] שר, עמ' 358–359 ; ברטוב, כרך ב', עמ' 126 ; שמשי (2007), עמ' 203.

---

על "תל פארס" כותב יואב אבניאון באתר שלו, ומתחיל בסיפורו של הטמפלרי גוטליב שומכר משנת 1884. אחר כך כותב כך:
"עד מלחמת ששת הימים היה ההר מרוחק כ 20 קילומטר מגבול סוריה- ישראל. ביוני 1967 חל שינוי דרמטי לרעה במצבו של גיבורנו. צה"ל ייצב קו הפסקת אש חדש לאחר שכבש את שרשרת התלים המשתרעת ממורדות החרמון ועד מפגש הגבולות ישראל ירדן וסוריה. תל פארס הפך נקודת תצפית אסטרטגית בדרום הרמה. היה ברור שבמהרה תיפרץ דרך מורחבת לראשו, מוצב בראשו, תעלות נגד טנקים יצלקו את מורדותיו." האתר כולל צילום אוירי עילי מרשים של התל טרם היה למוצב צבאי (אולי אפשר לבקש מדורון מור המביא את התמונה רשות לפרסמה בויקימדיה. נראה שזה צילום אוירי מהאויריה הגרמנית במינכן), וכן צילום אלכסוני מתוך מדריך ישראל כרך גולן וחרמון.

באתרו צילומים מרשימים של התל כיום ולאורך השנים, ותיאור הפגיעה הצבאית והתעשייתית בהר עם הזמן.

בבבלוג נעמוש של העיתונאי לשעבר שלמה מן הרחיב עוד על תל פארס, כולל תמונה מהלחימה במלחמת שלושת הימים, על מילואימניקים ואנדרטה שהקימו סמוך לתל פארס בשנת 1967 ובתגובות, אמיר דובדבני תושב הגולן מספר על טקס שנתי שנעשה בימינו בסמוך, ובכל שנה יש בו גילויים חדשים על ההרוגים והמשתתפים בקרבות אלו. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בכסלו ה'תשפ"א • 12:26, 29 בנובמבר 2020 (IST)