שיחה:זניט (אסטרונומיה)

מתוך הערך

"מקור המילה הוא במילה הערבית zamt, אשר שובשה ע"י מעתיק אלמוני ל-zanit."

לדעתי, בהתאם למדיניות שלנו ללוחמה במשחיתים (ובמיוחד באלמונים) יש להעביר את הערך ל-זמת :-) עמית 11:00, 8 מאי 2006 (IDT) בין קווי הרוחב 23.45 צפון לדרום השמש נמצאת בזנית פעמיים בשנה ורק בקווי רוחב ספציפים אלו היא נמצאת פעם אחת [[משתמש: אליאב]

הערת השוליים אינה נכונה

שעת הצהריים אינה קבועה באף מקום בעולם. מאחר והמסלול של כדור הארץ סביב השמש הוא אליפטי ולא מעגלי (ראו Solar time בויקיפדיה האנגלית). שעת הצהרים בירושלים, לדוגמה, היא 11:23 בחלק מאוקטובר ו-11:53 בחלק מפברואר (שעון חורף). הזמן המוקדם של אמצע היום באוקטובר גרם לרוב המדינות בהמיספרה הצפונית להאריך את שעון הקיץ עד סוף אוקטובר (למרות שאז הימים קצרים מ-12 שעות), לעומת אי הפעלתו ברוב חודש מרץ (שאז הימים ארוכים יותר מאוקטובר, אך אמצע היום מאוחר יותר).

יש לתקן את הערת השוליים.

רשומה כאן טעות בעניין התאריכים של חוג הגדי וחוג הסרטן

חוג הסרטן, הוא תיאור של הזנית ביום ה 21 ליוני ( הוא היום הראשון של הקיץ וגם היום הארוך ביותר של השנה). חוג הגדי , הוא תיאור של הזנית ביום ה 21 לדצמבר ( הוא היום הראשון של החורף וגם היום הקצר ביותר של השנה).

בערך "זנית", רשומים תאריכים אחרים מאשר צויינו לעיל לחוג הגדי ולחוג הסרטן. חשוב שהטעות תתוקן.

תודה

תודה על ההערה. בערך לא רשומים התעריכים שהזכרת. אבל כן צריך לתקן את התאריכים של קו המשווה. לא-יודע - שיחה 02:26, 8 ביוני 2009 (IDT)

דברים שאני יודע בוודאות

זנית- היא הנקודה הגבוהה ביותר ברקיע. השמש חוצה את הזנית בנקודות מסויימות בתוך תחומי האיזורים הטרופיים ולא מחוצה להם, בין חוג הגדי לבין לחוג הסרטן. ישנם לפחות ארבעה ימים בשנה עליהם ניתן לאמר שהשמש חוצה בהם את הזנית בצהרי היום, בחוגים מוכרים על פני כדור הארץ.

בחוג הסרטן- השמש חוצה את הזנית ב 21 ליוני בצהרי היום ( למשל העיר אסוואן במצרים ).

בחוג הגדי- השמש חוצה את הזנית ב 21 לדצמבר בצהרי היום.

בקו המשווה - השמש חוצה את הזנית בשני ימי השיוויון, הם ה 21 למרץ וה 21 לספטמבר בצהרי היום.

לא ניתן לדבר על הזנית מבלי לדבר על התאריכים הללו. רוניקן - שיחה 00:32, 10 ביוני 2009 (IDT)

אין איסור לדבר על התאריכים האלה, מה שאסור הוא להכניס שגיאות. זנית איננה "הנקודה הגבוהה ביותר בכיפת השמים בה השמש עוברת מעל ראש המתבונן". זנית היא מה שכתוב בערך כעת: הישר שמעל לראש הצופה, או הכיוון הניצב למישור שמשיק לכדור הארץ במיקום הצופה, או הכיוון המאונך לכוח הכבידה באותה נקודה. ‏odedee • שיחה 00:46, 10 ביוני 2009 (IDT)

אני לא מתווכח.

אמשיך- השימוש בזנית כיום, הוא לשתי מטרות. הוא משמש כנקודת הכוון למדידת זווית הזנית בין כדור הארץ לבין גרמי שמיים אחרים ( כוכב, מערכת כוכבים). הוא מגדיר את אחד צירי האופקיות בתיאום מערכות תצפית אסטרונומיות. רוניקן - שיחה 00:58, 10 ביוני 2009 (IDT)

הצעה לשילוב הדברים הבאים שתרגמתי מהערך בוויקפדיה באנגלית והוספתי עליו מעט

באופן כללי, "זנית היא נקודה דמיונית בכיפת השמיים המצביעה ישירות "מעל" מיקום מסוים (אנך, ניצב). תפיסת "מעל" מוגדרת באסטרונומיה כנגדית מול כוח הכבידה בכל מקום נתון. הכיוון המנוגד לכיוון הזנית, כלומר כיוונו של כוח הכבידה נקרא "נאדיר" (מערבית: ندير - "הפוך"). המונח "זנית" משמש גם לייצוג הנקודה הגבוהה ביותר הנראית לעין, בתצפית על מהלכו של גוף שמימי במסלולו סביב לנקודה מוגדרת כלשהי.

הכוונה הרווחת לזנית היא תיאור מיקום השמש, אך טכנית, אבחנה זו נכונה רק לגבי נקודת קו רוחב אחת בכל פעם ובלתי אפשרית לגבי נקודות רוחב מחוץ לאזור הטרופי.

אם לפשט את פני הדברים, הזנית היא בקירוב חלק ממישור המרידיאן המקומי. החפיפה בין שני המונחים אינה מלאה מפני שמישור המרידיאן מוגדר במונחים של סיבוב עצמי המאפיינים גוף שמימי, לא במונחים של שדה כח המשיכה שלו. השניים עולים בקנה אחד רק עבור גוף סימטרי המסתובב על צירו באופן מושלם. בכדור הארץ, ציר הסיבוב אינו קבוע ביחס לכדור הארץ, אלא משתנה. כך שאם נגדיר את הזנית כאנך לשדה הכבידה, ייצא שהכיוון האנכי יצביע עם הזמן על כיוונים שונים ( למשל עקב גאות ושפל ).

המילה זנית במקור, היא שיבוש למילה הערבית Zeenath כמו Samt ("יופיו של כיוון / נתיב"), נהגתה כ Sent, לפי סופרים של ימי הביניים (במהלך המאה ה 14), בביטוי Samt arrâs ( "נתיב מעל הראש"). זנית בערבית היא Zawâl, - "נסיגה", "ירידה", כלומר כאשר השמש חדלה לעלות ומתחילה לרדת או לסגת.

מספר עובדות לגבי נקודת הזנית השמש חוצה את הזנית רק באזורים הטרופיים ולא מחוצה להם, בין חוג הגדי לבין לחוג הסרטן. עת חציית השמש את הזנית הוא "חצות היום" ישנם לפחות ארבעה ימים בשנה עליהם ניתן לאמר שהשמש חוצה בהם את הזנית בצהרי היום, בחוגים מוכרים על פני כדור הארץ. בחוג הסרטן- השמש חוצה את הזנית ב 21 ליוני בצהרי היום ( למשל העיר אסוואן במצרים ). בחוג הגדי- השמש חוצה את הזנית ב 21 לדצמבר בצהרי היום. בקו המשווה - השמש חוצה את הזנית בשני ימי השוויון, הם ה 21 למרץ וה 21 לספטמבר בצהרי היום.

רלוונטיות הזנית והשימוש בה כיום השימוש בזנית כיום, הוא לשתי מטרות. הוא משמש כנקודת הכוון למדידת זווית הזנית בין כדור הארץ לבין גרמי שמיים אחרים ( כוכב יחיד, מערכת כוכבים). הוא מגדיר את אחד צירי האופקיות בתיאום מערכות תצפית אסטרונומיות. רוניקן - שיחה 01:07, 11 ביוני 2009 (IDT)

ישנן פה מגוון בעיות (חלקן כבר קיימות בערך בעברית ו/או באנגלית):

• הזנית היא לא נקודה. זה כיוון, או זווית, והוא לא דמיוני.
• "הכוונה הרווחת לזנית היא תיאור מיקום השמש, אך טכנית, אבחנה זו נכונה רק לגבי נקודת קו רוחב אחת בכל פעם ובלתי אפשרית לגבי נקודות רוחב מחוץ לאזור הטרופי" - משפט זה אינו ברור ומנוסח בצורה מטעה. הזנית אינה "מתארת את מיקום השמש": השמש יכולה להיות בזנית או במקומות אחרים. מדוע האבחנה נכונה רק לגבי קו רוחב אחד? אני מניח שרצית לומר שהכוונה הרווחת היא לתאר את הנקודה הגבוהה ביותר שהשמש מגיעה אליה בשמים (והנקודה הזו תלויה בקו הרוחב וביום בשנה), וכי מחוץ לחוגים הטרופיים השמש אינה מגיעה לזנית בשום יום.
• הפסקה על המרידיאן אינה "מפשטת את הדברים" כלל. הזנית היא לא "חלק ממישור המרידיאן" - כאמור היא כיוון.
• בפסקה על מקור המילה דרושות אסמכתות.
• תאריכים נכתבים בפורמט 21 במרץ (לא "ל"), אין ליידע אותם ואם יש לפניהם אותיות שימוש, יבוא אחריהן סימן "-".

באופן כללי, לא רצוי להסתמך רק על הערך באנגלית (עלולות ליפול שם טעויות או השחתות ממש כמו כאן), אלא להתבסס על חומר אמין בלתי תלוי. יש הרבה כזה, למשל פה. ‏odedee • שיחה 01:38, 11 ביוני 2009 (IDT)

ניסיון נוסף

באופן כללי, זנית היא כיוון המצביע ישירות "מעל" מיקום מסוים (אנך, ניצב). תפיסת "מעל" מוגדרת באסטרונומיה כנגדית לכוח הכבידה בכל מקום נתון. הכיוון המנוגד לכיוון הזנית, כלומר כיוונו של כוח הכבידה נקרא "נאדיר" (מערבית: ندير - "הפוך"). המונח "זנית" משמש גם לייצוג הנקודה הגבוהה ביותר הנראית לעין, בתצפית על מהלכו של גוף שמימי במסלולו סביב לנקודה מוגדרת כלשהי.

כיוון הזנית חופף בקירוב לקו המרידיאן המקומי אך אינו זהה לו. החפיפה בין שני המונחים אינה מלאה מפני שקו המרידיאן מוגדר במונחים של סיבוב עצמי המאפיינים גוף שמימי, לא במונחים של שדה כח המשיכה שלו. כיוון הזנית וקו המרידיאן עולים בקנה אחד רק עבור גוף סימטרי המסתובב על צירו באופן מושלם ללא סטיות. בכדור הארץ, ציר הסיבוב אינו קבוע ביחס לכדור הארץ, אלא משתנה ( למשל עקב גאות ושפל ), כך שלא ניתן להתייחס אל קו המרידיאן כאל קבוע מוחלט.

המילה זנית במקור, היא שיבוש למילה הערבית Zeenath כמו Samt ("יופיו של כיוון / נתיב"), נהגתה כ Sent, לפי סופרים של ימי הביניים (במהלך המאה ה 14), בביטוי Samt ar-râs ( "נתיב מעל הראש"). זנית בערבית היא Zawâl, - "נסיגה", "ירידה", כלומר כאשר השמש חדלה לעלות ומתחילה לרדת או לסגת.

מספר עובדות לגבי נקודת הזנית כיוון הזנית מצביע אל עבר השמש רק באזורים הטרופיים ולא מחוצה להם, בין חוג הגדי לבין לחוג הסרטן. כשהשמש חוצה את הזנית, האירוע חל ב"חצות היום". ישנם לפחות ארבעה ימים בשנה עליהם ניתן לאמר שבהם כיוון הזנית מצביע אל עבר השמש, בחוגים מוכרים על פני כדור הארץ. בחוג הסרטן- הזנית מצביעה אל השמש ב-21 ביוני ( למשל בעיר אסוואן במצרים ). בחוג הגדי- הזנית מצביעה אל השמש ב-21 בדצמבר. בקו המשווה - הזנית מצביעה אל השמש בשני ימי השוויון.

רלוונטיות הזנית והשימוש בה כיום השימוש בזנית כיום, הוא לשתי מטרות. כיוון הזנית משמשת כנקודת הכוון למדידת הזווית בין כדור הארץ לבין גרמי שמיים אחרים (כוכב, מערכת כוכבים). כיוון הזנית מגדיר את אחד צירי האופקיות בתיאום מערכות תצפית אסטרונומיות. רוניקן - שיחה 23:09, 11 ביוני 2009 (IDT)

מדוע ביטלתם את מה שהוספתי? בין 21/6 (יום הארוך בשנה) משתנה דקלינצית השמש, כך שהזנית תצביע על השמש כול יום במקום שונה (עד הגעת יום השוויון) לאחר 21/12 (היום הקצר בשנה) מגיעה השמש לנקודה הדרומית ביותר בה שמש יכולה להיות בזנית, ולאחר מכן מדי יום נקודה זאת תנוע צפונה. כמו כן חשיבות השימוש בזנית היום הינו בעיקר בניווט אסטרונומי בה לנקודה זאת יש חשיבות רבה ביותר! זה שאני לא רשום עוד לא אומר שאני טועה, אלא שבחרתי מסיבותי שלי שלא להרשם כמו כן העובדה שהמידע הנ"ל אולי אינו מופיע בערך האנגלי עוד לא הופך אותו למוטעה

השפה היתה לא אנציקלופדית והתוספת לא מובנה. לא נמחקה. אם אינך יכול להתנסח בצורה פשוטה ובהירה תכתוב את התוספת בדף השיחה ותבקש מאחרים לשפר אותה. דרור - שיחה 20:57, 17 ביוני 2009 (IDT)

התוספת הייתה "בין חוג הסרטן לגדי הזנית תצביע פעמיים בשנה אל השמש (כאשר דקלינציית השמש שווה לקו הרוחב). בניווט אסטרונומי לנקודת הזנית (ובמידה פחותה גם לנקודת הנאדיר) יש חשיבות. בעיקר בחישובי הצהרה (מעבר המרידיאן)". מה במשפטים האלה לא אנציקלופדי או לא מובן, ועוד במידה שמצדיקה את שחזורם המהיר בלא נימוק? ‏odedee • שיחה 00:48, 18 ביוני 2009 (IDT)

זו דעתי. דרור - שיחה 19:57, 20 ביוני 2009 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://podictionary.com/zenith-podictionary-856/
  • In זנית on 2013-05-05 04:02:17, HTTP Redirect Loop: [1] -> [2] -> [3]
  • In זנית on 2013-05-14 20:54:40, HTTP Redirect Loop: [4] -> [5] -> [6]

--Matanyabot - שיחה 23:54, 14 במאי 2013 (IDT)

משוב מ-9 בדצמבר 2014

לא מסביר איך מבחינים בזנית שזה פרט חשוב ביותר!! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.177.11.176 21:37, 9 בדצמבר 2014 (IST)

שינוי שם - זניט

לפי האקדמיה הערך נידרש להיקרא זניט.

מתייג רלוונטיים דקי, בנצי, אמנון שביט, אמא של גולן ―ALPR (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שיניתי.ALPR - שיחה 21:14, 2 באפריל 2019 (IDT)