שיחה:חיים סינואני
הוספת נושאמה שמפרסמים כל מיני אנשים שכביכול הרב סינואני היה נגד המדינה ושכביכול הוא אמר את המשפט ש"מדינה שמכרה את בניה סופה שתימכר לאויביה" הוא שקר גמור!!! דיברתי על כך עם נכדו-אהובו ד"ר גדעון סינואני והוא אמר לי שאין בזה שום אמת כלל, אלא ההיפך הגמור הוא האמת, הרב סינואני אהד את מדינת ישראל (כמובן כאב את חילוניותה כמו כל שומר תורה ומיצוות) היה עורך בכל יום עצמאות "סעודת מיצווה" ואומר הלל לה' על ההצלה ממוות לחיים על היציאה מהגלות מבין שיני הערבים אל ארץ הקודש, על קיבוץ הגלויות כפי שניבאו הנביאים. הוא אף גער בבחורי ישיבה שלא עשו צבא, והיה אומר אם הוא היה צעיר הוא היה שש ושמח להתגייס לצבא, שסוף סוף יהודי יכול להחזיק נשק ויכול להחזיר מילחמה שערה. אגב, רק לנכדו הנ"ל הוריש הרב סינואני את כתביו היקרים ולא לאף אחד אחר, כי רק עליו סמך. הנכד הנ"ל אכן מוציא אותם לאור בשנים האחרונות בכבוד רב.
עוזי משולם לא נכד לרב חיים סינואני[עריכת קוד מקור]
עוזי משולם לא נכד לרב חיים סינואני. מאחר ואימי שתח' היא ביתו. ועוזי משולם לא בן של אחת משתי בנותיו או בן של אחד משני בניו. בנותיו יונה ואורה. ובניו אברהם ועובדיה. נקודה 79.182.1.128 08:55, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
- תודה. אם אני לא טועה הוא הציג עצמו כמין נכד מאומץ. אתה יכול להבהיר את העניין הזה? הוא למד אצלו? גר אצלו? נרו יאיר • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ד • 11:00, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
מה זה נכד מאומץ יכולים לרשום מה שרוצים העובדה היא אחת סבתו אמא של אביו התחתנה עם מור סבי וממנה נולדו דודה אורה ודוד עובדיה ככה יוצא יש קרבה משפחתית רחוקה אבל נכד איך
- כלומר סבתו של משולם התחתנה עם הרב סינוואני? אפשר לקרוא לזה נכד חורג. בערך מוזכרת רק אישה אחת. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 10:53, 5 בדצמבר 2017 (IST)
- כמדומני שעל מצבתו של עוזי משולם מופיע שהוא נכדו, בכל אופן הם קבורים אחד ליד השני, וסליחה על הכיתוב 'נכדו' בטעות בדף. עיר האבות - שיחה 21:11, 31 במאי 2018 (IDT)
- אנשים נוטים לדקדק בנוסח מצבת יקריהם וזה לשון המצבה: "פ.נ מורי אזולאי עוזי ב"ר דוד משולם ה' יקום דמו אשר מסר נפשו בהוראת סבו מורי חיים סינוואני זיע"א לתקן עוול גניבת ומכירת אלפי ילדי ישראל מקהילות מזרח ובלקן, נרדף עונה ונרצח על ידי גורמי ממסד מושחתים במדינה שגזלה ומתהדרת בשם "ישראל". לא ידוע לי שמישהו כתב על יקירו שהוא נכד של סתם איזה מישהו, כמו כן אתה רואה שנוסח המצבה מתומצת ובכל אופן את זה דאגו לכתוב, נראה ציון דרך די חשוב שמושמט מהדף. עיר האבות - שיחה 13:37, 3 ביוני 2018 (IDT)
- מדויק יותר לומר שאנשים נוטים לשבח את יקיריהם בנוסח שעל המצבה. זה אינו מקור אמין עבורנו. תוכל לראות בדף זה ובמקורות שבערך שהרב משולם ותלמידיו לא דייקו ביחס לרב סינוואני. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ח • 13:40, 3 ביוני 2018 (IDT)
- נכון שנוהגים לשבח את יקריהם אבל לא ממציאים שבחים על בסיס ריק כמו שלא יכתבו על אדם פשוט שהוא היה אדמו"ר, אגב, מי הם "ותלמידיו" של מי?. ומה בהקשר לזה שהוא נכדו? כתבו סתם?! עיר האבות - שיחה 13:50, 3 ביוני 2018 (IDT)
- כתבתי בפירוש, תלמידיו של הרב משולם. כן, לפי דברי בני המשפחה למעלה הוא פשוט לא היה נכד. חד וחלק. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ח • 14:01, 3 ביוני 2018 (IDT)
- נשמע הזוי לכתוב שקר גס על מצבה, מעולם לא נתקלתי בכזאת תופעה, באם זאת האמת אז גם הכיתוב שפעולותיו היו בהוראת ר' חיים סינואני אינה אמת אך קשה לומר שכתבו שקרים שניתנים להפרכה כ"כ בקלות. עיר האבות - שיחה 23:48, 4 ביוני 2018 (IDT)
- כאן אומר הבן שמואל משולם שהסבתא של משולם התחתנה עם הרב סינוואני. זה הספיק לו. כפי שתראה שם, יש עוד הרבה שמועות לא מדויקות לגביו. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 17:21, 5 ביוני 2018 (IDT)
- הקישור לא נפתח לי בנטפרי, אך בכל אופן הוא קבור ליד ר' חיים לא נראה לי שבמקרה, אתה בה לומר שהוא נכד חורג (באם זה נקרא כך) ולא נכד ממש בכל אופן ר' חיים היה תימני ולא מופרך לומר שהוא עודדו, בכל אופן צריך לדעת מי זה שכתב את המצבה ועל סמך מה. עיר האבות - שיחה 21:34, 5 ביוני 2018 (IDT)
- קבורה ליד מישהו אחר, נכד או לא נכד, קונים בכסף, כל מי שרוצה (כל עוד פנוי). לא רק אני אומר שהוא לא באמת נכד, הבן של עוזי משולם אומר את זה. לא מופרך לומר שעודדו, ולא מופרך לומר שלא עודדו. צריך קצת יותר מ"לא מופרך" כדי להכניס משהו לערך. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 22:00, 5 ביוני 2018 (IDT)
- הקישור לא נפתח לי בנטפרי, אך בכל אופן הוא קבור ליד ר' חיים לא נראה לי שבמקרה, אתה בה לומר שהוא נכד חורג (באם זה נקרא כך) ולא נכד ממש בכל אופן ר' חיים היה תימני ולא מופרך לומר שהוא עודדו, בכל אופן צריך לדעת מי זה שכתב את המצבה ועל סמך מה. עיר האבות - שיחה 21:34, 5 ביוני 2018 (IDT)
- כאן אומר הבן שמואל משולם שהסבתא של משולם התחתנה עם הרב סינוואני. זה הספיק לו. כפי שתראה שם, יש עוד הרבה שמועות לא מדויקות לגביו. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ח • 17:21, 5 ביוני 2018 (IDT)
- נשמע הזוי לכתוב שקר גס על מצבה, מעולם לא נתקלתי בכזאת תופעה, באם זאת האמת אז גם הכיתוב שפעולותיו היו בהוראת ר' חיים סינואני אינה אמת אך קשה לומר שכתבו שקרים שניתנים להפרכה כ"כ בקלות. עיר האבות - שיחה 23:48, 4 ביוני 2018 (IDT)
- כתבתי בפירוש, תלמידיו של הרב משולם. כן, לפי דברי בני המשפחה למעלה הוא פשוט לא היה נכד. חד וחלק. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ח • 14:01, 3 ביוני 2018 (IDT)
- נכון שנוהגים לשבח את יקריהם אבל לא ממציאים שבחים על בסיס ריק כמו שלא יכתבו על אדם פשוט שהוא היה אדמו"ר, אגב, מי הם "ותלמידיו" של מי?. ומה בהקשר לזה שהוא נכדו? כתבו סתם?! עיר האבות - שיחה 13:50, 3 ביוני 2018 (IDT)
- מדויק יותר לומר שאנשים נוטים לשבח את יקיריהם בנוסח שעל המצבה. זה אינו מקור אמין עבורנו. תוכל לראות בדף זה ובמקורות שבערך שהרב משולם ותלמידיו לא דייקו ביחס לרב סינוואני. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ח • 13:40, 3 ביוני 2018 (IDT)
- אנשים נוטים לדקדק בנוסח מצבת יקריהם וזה לשון המצבה: "פ.נ מורי אזולאי עוזי ב"ר דוד משולם ה' יקום דמו אשר מסר נפשו בהוראת סבו מורי חיים סינוואני זיע"א לתקן עוול גניבת ומכירת אלפי ילדי ישראל מקהילות מזרח ובלקן, נרדף עונה ונרצח על ידי גורמי ממסד מושחתים במדינה שגזלה ומתהדרת בשם "ישראל". לא ידוע לי שמישהו כתב על יקירו שהוא נכד של סתם איזה מישהו, כמו כן אתה רואה שנוסח המצבה מתומצת ובכל אופן את זה דאגו לכתוב, נראה ציון דרך די חשוב שמושמט מהדף. עיר האבות - שיחה 13:37, 3 ביוני 2018 (IDT)
- כמדומני שעל מצבתו של עוזי משולם מופיע שהוא נכדו, בכל אופן הם קבורים אחד ליד השני, וסליחה על הכיתוב 'נכדו' בטעות בדף. עיר האבות - שיחה 21:11, 31 במאי 2018 (IDT)
הרב חיים סינואני היה ציוני דתי נלהב[עריכת קוד מקור]
אני מתפלא על מי שכתב את הערך והכניס את הקשקוש שכביכול הוא היה נגד המדינה. האם אינכם יודעים שלאחר פטירתם של צדיקים באים ארחי פרחי שבשולי החברה החרדית ולפתע מגלים לנו שהצדיקים היו נטורי קרתא? זה דבר מאוד מצוי. אז איך אתם נותנים מקום בערך לאנשים כאלה שהמציאו עליו כזה דבר לאחר פטירתו? בפרט שיש עדויות מביתו של הרב שמעידים שאביהם היה ציוני דתי נלהב. האם זה לא עוול כלפי הרב שכעת לא יכול להשיב לאותם ארחי פרחי?
- שני הצדדים הוצגו בערך באופן מאוזן. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ט • 12:29, 2 ביוני 2019 (IDT)
- אבל הרב סינוואני בעצמו כתב בשיר שכתב שמתפרסם כאן בערך שימי הגלות הסתיימו וכאן בארץ ישראל הגיעו ימי החופש, אז מה יש עוד להסתפק?? כך כותב נטורי קרתא??? למה אתה מעלה דעות של אנשים שמפרסמים שקרים רק לאחר מותו כשהוא לא יכול להשיב? תסתמך על דברי הרב בעצמו!!
ויש עוד ראיה חד משמעית שהכרוז שאתם מפרסמים כאן בשם הרב סינוואני והבבא סאלי הוא מזוייף, שהרי בכרוז משנת התשמ"א 1981 בזמן שהבבא סאלי בחיים!!! חותם הבבא סאלי בכתב ידו להצביע למען מפלגת אגודת ישראל. מוכח אם כן שהבבא סאלי בעצמו קרא להצביע בבחירות. הכרוז הזה מפורסם בויקיפדיה בערך על הבבא סאלי. אז נא תמחק את הכרוז המזוייף המפורסם פה, כדי לא לעשות צחוק מויקיפדיה.
- אני לא רואה סתירה בין השיר שכתב לבין העובדה שהיה (אולי) קנאי ביחס למדינה. יכול להיות שסבר שימי הגלות הסתיימו ועדיין התייחס בשלילה למוסדות הציונות. ואיך שיהיה, לא כתוב בערך שהיה נטורי קרתא, וגם לא שהכרוז אמין, רק מה שפורסם אודותיו משני הצדדים. יחיאל - שיחה 01:01, 7 ביוני 2019 (IDT)
- אישית אני מסכים שעדויות בני המשפחה אמינות יותר, ויש סתירה בין אמירה שמדינת ישראל היא סיום הגלות ובין אמירה שאסור בכלל להצביע אפילו לעירייה, אבל כבר ראינו רבנים שחתמו על כרוזים סותרים. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ט • 21:10, 18 ביוני 2019 (IDT)
- אין שום קשר בין שמחה והודאה על קיבוץ נדחי ישראל לבין הזדהות עם המפעל הציוני. ואם הוא באמת חתם על כרוזים "סותרים" כנראה שגם הוא חשב כך. יחיאל - שיחה 02:40, 19 ביוני 2019 (IDT)
- הוא מדבר על גלות וגאולה, לא רק על שמחה בגין קיבוץ נידחים. זה מלבד עדות בני משפחתו שחגג את יום העצמאות באמירת הלל, לא פחות. בין זה ובין איסור בחירה לעירייה, שאפילו בעדה החרדית נחלקו בעניין - המרחק עצום. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ט • 16:14, 19 ביוני 2019 (IDT)
- גלות וגאולה הן מושגים שמזוהים אצל הרבה רבנים (בפרט בני עדות המזרח) בעיקר כקיבוץ נידחים, ללא קשר הכרחי לתהליכים שגרמו לזה ולהשלכות שנגזרות מזה. לא כולם נטורי קרתא שמאמינים שהכל בלוף ומעשה שטן, או שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו. לא התייחסתי לעדויות בני המשפחה כי מנגד ישנם עדויות אחרות (אף שאני מסכים שיש להסתמך יותר על בני המשפחה). עכ"פ נראה שאין מחלוקת בינינו בנוגע לתוכן הערך. יחיאל - שיחה 18:15, 19 ביוני 2019 (IDT)
- אין שום סתירה בין השיר שכתב הרב סינואני לבין הכרוז, כיוון שהכרוז פורסם לאחר פטירתו! במילים אחרות, מה שפורסם בשמו בכרוז אינו אמין. דברי הרב המפורשים בשירו בודאי אמינים כי הם דברים שהוא בעצמו כתב. כל שכן שבני משפחתו מעידים שחגג בהלל את יום העצמאות. אגב, גם הדברים שפורסמו באותו כרוז בשם בבא סאלי לאחר פטירתו אינם אמינים. שהרי הבבא סאלי קרא להצביע לאגודת ישראל בבחירות 81. בקיצור, לא ראוי לאנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לפרסם כרוז כזה מפוקפק לאחר מותו. ―אנונימי לא חתם
- לדעתי הכרוז אמיתי אבל לא סותר אמירת הלל ביום העצמאות. מי שיקרא את ההיסטוריה שעברה עליו במחנה חאשד עם אולגה פיינברג יבין מאיפה נבע הכעס שלו על המדינה והסירוב לכהן כרב, אבל מצד שני אולי אמר הלל כדי להודות על כך שבסופו של דבר הגיע לארץ והתיישב בה. בכל מקרה הדברים מובאים בערך עם הסתייגות והנוסח הקיים נראה לי נייטרלי עד כמה שאפשר. קפדניקו - שיחה 23:49, 20 ביוני 2019 (IDT)
- מה הקשר? וכי רק הרב סינואני סבל מנציגי המדינה? כל עולי תימן ורבניה סבלו סבל בל יתואר מנציגי המדינה! כולם כאבו וכעסו על מצבם, אבל הם ידעו להפריד הפרדה ברורה (בניגוד לרוב האשכנזים שלא מסוגלים להפריד) בין נציגי המדינה לבין חשיבות המדינה. הם ראו בהקמת המדינה נס אלוהי!! נציגי המדינה הם אינם המדינה. נציגי המדינה משתנים, המדינה לא. כל רבני תימן סבלו, ועם זאת, לא נמצא אחד (!) ביניהם שלא הודה לה' על הקמת המדינה. וכי בגלל שבן גוריון התעמר בעולי תימן לא נודה להקב"ה על עצם הקמת המדינה?? מה, לא קרה כאן שינוי קיצוני אחרי 2000 שנות גלות? בקיצור, אין קשר בין הכעס על נציגי המדינה לבין ההודאה לה' על הקמת המדינה שקיבצה את עם ישראל ובכך מימשה את הנבואות בתנך.
- לגבי השרות בצבא, הרב סינואני סירב לתת ברכה לאברכים שלא שירתו בצבא. באחד הפעמים הוא נזף בהם ואמר שלו היה צעיר, היה מקיים בגופו את המצוה להתגייס לצבא. הוא ראה בגיוס ערך קדוש. אגב, גם מהשיר שלו שמפורסם כאן בערך ניכרת תשוקתו לנקום בערבים לאחר שעינו את היהודים בגלות. המילים שלו בשיר קשות. הוא רוצה שהצבא שלנו ינקום ללא סוף. משפטים שהיו שגורים בפיו "הלוואי ואני הייתי יכול להתגייס לצבא", "הצער היחיד על שאיני צעיר, הוא בגלל שאיני יכול להתגייס". אני מפנה אותכם לעיין בספרו "מקום מקדש" על התורה, פרשת במדבר עמוד ר"א, שם הוא כותב במפורש כי הגיוס לצבא הוא דוקא לאנשים צדיקים, דוקא לאנשי התורה (בדיוק כדעת רב תימני גדול אחר הוא הרב חיים כסאר), בדיוק ההיפך מהתפישה החרדית, ששרות בצבא נועד למי שלא מסוגל ללמוד תורה. הרב סינואני מעולם לא ויתר על הזכות להצביע בבחירות (הוא הצביע לתנועת "המזרחי"!). ספרי הרב גורן עד היום נמצאים בספרייתו, כי הוא ראה בו רב עצום. איך אתם מעיזים לתת בימה לאנשים קיצוניים שונאי מדינת ישראל שפשוט מתוסכלים שמקובל כזה גדול חושב בדיוק ההיפך מהם. איך אתם יכולים להכחיש את בני משפחתו החיים איתנו כיום? איך אתם מתכחשים לדברים שהוא בעצמו כתב? זאת לא חוצפה?
- לדעתי אתה צודק בטענה לגבי הרב סינוואני, גם אם אני מתנסח באופן קצת פחות עצבני ומתקיף. מצד שני אין להכחיש שהכרוז פורסם. אם גורם חשוב כלשהו (לא אלמוני בדף השיחה) יטען בפירוש שזה זיוף אתמוך בהכנסת דבריו. נרו יאיר • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ט • 14:17, 21 ביוני 2019 (IDT)
- אין יותר מוסמכים מבניו ונכדיו שמודים כולם ללא יוצא מן הכלל שהרב היה ציוני ונהג את כל מנהגי הרבנות ביום העצמאות, כולל סעודת מיצווה. במילים אחרות, כל משפחתו ללא יוצא מן הכלל סבורה שדבריו עם העדה החרדית הם זיוף גמור.
- ומניין לנו ידע כה פסקני ומוחלט מה אומרים כל בני המשפחה כולם ללא יוצא מן הכלל? ומה עם עוזי משולם, עדותו בטלה ומבוטלת מעיקרה? נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 01:39, 9 ביולי 2019 (IDT)
- מדוע אתם מאמינים לכרוז שפורסם רק עשרות שנים לאחר פטירת הרב? גם אין בכרוז שום צילום או חתימה מכתב ידו של הרב. ובפרט שגם הרב שכביכול חתום לידו, הבבא סאלי, הוא בעצמו הצביע בבחירות (לאגודת ישראל) כפי שנכתב עליו בויקיפדיה. אתם סותרים את עצמכם. הרב עוזי משולם העיד שלרב סינואני היה טענות קשות על חטיפת ילדי תימן, נו אז מה? הרי לכל העדה התימנית יש טענות קשות כנגד בן גוריון והמדינה בנושא זה ובכלל נגד כל הכפייה החילונית שהם עברו, אז האם בגלל זה נאמר שיהודי תימן (שעלו לארץ והפריחו בה את השממה עוד לפני שבן גוריון נולד) הם אנטי ציונים? או חלילה נגד המדינה? וכי המדינה של בן גוריון או של אבא שלו???
- לא מאמינים ולא כופרים. מצוינים בערך דברי בני המשפחה, ומצוין שפורסם כרוז, והקורא יבחר במה להאמין. שאר דבריך בלתי רלוונטיים. איננו דנים כאן, לא במדינה ולא בבן גוריון ולא במי נולד קודם. נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תש"ף • 00:26, 2 בינואר 2020 (IST)
- מדוע אתם מאמינים לכרוז שפורסם רק עשרות שנים לאחר פטירת הרב? גם אין בכרוז שום צילום או חתימה מכתב ידו של הרב. ובפרט שגם הרב שכביכול חתום לידו, הבבא סאלי, הוא בעצמו הצביע בבחירות (לאגודת ישראל) כפי שנכתב עליו בויקיפדיה. אתם סותרים את עצמכם. הרב עוזי משולם העיד שלרב סינואני היה טענות קשות על חטיפת ילדי תימן, נו אז מה? הרי לכל העדה התימנית יש טענות קשות כנגד בן גוריון והמדינה בנושא זה ובכלל נגד כל הכפייה החילונית שהם עברו, אז האם בגלל זה נאמר שיהודי תימן (שעלו לארץ והפריחו בה את השממה עוד לפני שבן גוריון נולד) הם אנטי ציונים? או חלילה נגד המדינה? וכי המדינה של בן גוריון או של אבא שלו???
- ומניין לנו ידע כה פסקני ומוחלט מה אומרים כל בני המשפחה כולם ללא יוצא מן הכלל? ומה עם עוזי משולם, עדותו בטלה ומבוטלת מעיקרה? נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 01:39, 9 ביולי 2019 (IDT)
- אין יותר מוסמכים מבניו ונכדיו שמודים כולם ללא יוצא מן הכלל שהרב היה ציוני ונהג את כל מנהגי הרבנות ביום העצמאות, כולל סעודת מיצווה. במילים אחרות, כל משפחתו ללא יוצא מן הכלל סבורה שדבריו עם העדה החרדית הם זיוף גמור.
- לדעתי אתה צודק בטענה לגבי הרב סינוואני, גם אם אני מתנסח באופן קצת פחות עצבני ומתקיף. מצד שני אין להכחיש שהכרוז פורסם. אם גורם חשוב כלשהו (לא אלמוני בדף השיחה) יטען בפירוש שזה זיוף אתמוך בהכנסת דבריו. נרו יאיר • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ט • 14:17, 21 ביוני 2019 (IDT)
- לגבי השרות בצבא, הרב סינואני סירב לתת ברכה לאברכים שלא שירתו בצבא. באחד הפעמים הוא נזף בהם ואמר שלו היה צעיר, היה מקיים בגופו את המצוה להתגייס לצבא. הוא ראה בגיוס ערך קדוש. אגב, גם מהשיר שלו שמפורסם כאן בערך ניכרת תשוקתו לנקום בערבים לאחר שעינו את היהודים בגלות. המילים שלו בשיר קשות. הוא רוצה שהצבא שלנו ינקום ללא סוף. משפטים שהיו שגורים בפיו "הלוואי ואני הייתי יכול להתגייס לצבא", "הצער היחיד על שאיני צעיר, הוא בגלל שאיני יכול להתגייס". אני מפנה אותכם לעיין בספרו "מקום מקדש" על התורה, פרשת במדבר עמוד ר"א, שם הוא כותב במפורש כי הגיוס לצבא הוא דוקא לאנשים צדיקים, דוקא לאנשי התורה (בדיוק כדעת רב תימני גדול אחר הוא הרב חיים כסאר), בדיוק ההיפך מהתפישה החרדית, ששרות בצבא נועד למי שלא מסוגל ללמוד תורה. הרב סינואני מעולם לא ויתר על הזכות להצביע בבחירות (הוא הצביע לתנועת "המזרחי"!). ספרי הרב גורן עד היום נמצאים בספרייתו, כי הוא ראה בו רב עצום. איך אתם מעיזים לתת בימה לאנשים קיצוניים שונאי מדינת ישראל שפשוט מתוסכלים שמקובל כזה גדול חושב בדיוק ההיפך מהם. איך אתם יכולים להכחיש את בני משפחתו החיים איתנו כיום? איך אתם מתכחשים לדברים שהוא בעצמו כתב? זאת לא חוצפה?
- מה הקשר? וכי רק הרב סינואני סבל מנציגי המדינה? כל עולי תימן ורבניה סבלו סבל בל יתואר מנציגי המדינה! כולם כאבו וכעסו על מצבם, אבל הם ידעו להפריד הפרדה ברורה (בניגוד לרוב האשכנזים שלא מסוגלים להפריד) בין נציגי המדינה לבין חשיבות המדינה. הם ראו בהקמת המדינה נס אלוהי!! נציגי המדינה הם אינם המדינה. נציגי המדינה משתנים, המדינה לא. כל רבני תימן סבלו, ועם זאת, לא נמצא אחד (!) ביניהם שלא הודה לה' על הקמת המדינה. וכי בגלל שבן גוריון התעמר בעולי תימן לא נודה להקב"ה על עצם הקמת המדינה?? מה, לא קרה כאן שינוי קיצוני אחרי 2000 שנות גלות? בקיצור, אין קשר בין הכעס על נציגי המדינה לבין ההודאה לה' על הקמת המדינה שקיבצה את עם ישראל ובכך מימשה את הנבואות בתנך.
- לדעתי הכרוז אמיתי אבל לא סותר אמירת הלל ביום העצמאות. מי שיקרא את ההיסטוריה שעברה עליו במחנה חאשד עם אולגה פיינברג יבין מאיפה נבע הכעס שלו על המדינה והסירוב לכהן כרב, אבל מצד שני אולי אמר הלל כדי להודות על כך שבסופו של דבר הגיע לארץ והתיישב בה. בכל מקרה הדברים מובאים בערך עם הסתייגות והנוסח הקיים נראה לי נייטרלי עד כמה שאפשר. קפדניקו - שיחה 23:49, 20 ביוני 2019 (IDT)
- אין שום סתירה בין השיר שכתב הרב סינואני לבין הכרוז, כיוון שהכרוז פורסם לאחר פטירתו! במילים אחרות, מה שפורסם בשמו בכרוז אינו אמין. דברי הרב המפורשים בשירו בודאי אמינים כי הם דברים שהוא בעצמו כתב. כל שכן שבני משפחתו מעידים שחגג בהלל את יום העצמאות. אגב, גם הדברים שפורסמו באותו כרוז בשם בבא סאלי לאחר פטירתו אינם אמינים. שהרי הבבא סאלי קרא להצביע לאגודת ישראל בבחירות 81. בקיצור, לא ראוי לאנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לפרסם כרוז כזה מפוקפק לאחר מותו. ―אנונימי לא חתם
- גלות וגאולה הן מושגים שמזוהים אצל הרבה רבנים (בפרט בני עדות המזרח) בעיקר כקיבוץ נידחים, ללא קשר הכרחי לתהליכים שגרמו לזה ולהשלכות שנגזרות מזה. לא כולם נטורי קרתא שמאמינים שהכל בלוף ומעשה שטן, או שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו. לא התייחסתי לעדויות בני המשפחה כי מנגד ישנם עדויות אחרות (אף שאני מסכים שיש להסתמך יותר על בני המשפחה). עכ"פ נראה שאין מחלוקת בינינו בנוגע לתוכן הערך. יחיאל - שיחה 18:15, 19 ביוני 2019 (IDT)
- הוא מדבר על גלות וגאולה, לא רק על שמחה בגין קיבוץ נידחים. זה מלבד עדות בני משפחתו שחגג את יום העצמאות באמירת הלל, לא פחות. בין זה ובין איסור בחירה לעירייה, שאפילו בעדה החרדית נחלקו בעניין - המרחק עצום. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ט • 16:14, 19 ביוני 2019 (IDT)
- אין שום קשר בין שמחה והודאה על קיבוץ נדחי ישראל לבין הזדהות עם המפעל הציוני. ואם הוא באמת חתם על כרוזים "סותרים" כנראה שגם הוא חשב כך. יחיאל - שיחה 02:40, 19 ביוני 2019 (IDT)
- אישית אני מסכים שעדויות בני המשפחה אמינות יותר, ויש סתירה בין אמירה שמדינת ישראל היא סיום הגלות ובין אמירה שאסור בכלל להצביע אפילו לעירייה, אבל כבר ראינו רבנים שחתמו על כרוזים סותרים. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ט • 21:10, 18 ביוני 2019 (IDT)
- אני לא רואה סתירה בין השיר שכתב לבין העובדה שהיה (אולי) קנאי ביחס למדינה. יכול להיות שסבר שימי הגלות הסתיימו ועדיין התייחס בשלילה למוסדות הציונות. ואיך שיהיה, לא כתוב בערך שהיה נטורי קרתא, וגם לא שהכרוז אמין, רק מה שפורסם אודותיו משני הצדדים. יחיאל - שיחה 01:01, 7 ביוני 2019 (IDT)
הרב יוסף שני והרב שמואל שמואלי[עריכת קוד מקור]
מי הכניס את העובדה שהם תלמידי הרב? איפה זה מוזכר? למה אין מקור? ולמה בתבנית זה מופיע ולמטה בפסקה על זה זה לא מופיע? אני עושה סדר כלשהו, לפחות אצל מי שיותר ידוע כתלמידו באמת. עד כמה שאני יודע, בלי מקורות, הרב שני והרב שמואלי היו מבאי ביתו, ולא שהיו תלמידיו. Snfdfk - שיחה 21:02, 29 במרץ 2020 (IDT)
- לגבי הרב משולם יש הכחשות של הנכד גדעון כאן ובדף השיחה השני. אם אתה בטוח שהרב שני והרב שמואלי לא תלמידיו - מחק אותם שוב. נרו יאיר • שיחה • ה' בניסן ה'תש"ף • 00:19, 30 במרץ 2020 (IDT)