שיחה:יהוד (מושבה)

‏השם הנכון של המקום היה יהוד ולא יהודיה.

פר' זאב וילנאי מקדיש לזה ערך ב"אנציקלופדיה אריאל".

צבי אילן מקדיש לזה ערך בסיפרו "78 טיולים ברחבי ישראל"

בפתח תקוה יש רחוב לזכר מקום זה בשם יהוד ולא יהודיה.

בכולם מופיע השם יהוד.

לא ברור מדוע אימצת דווקא את הערך של רן אהרנסון שקורא למקום יהודיה?

Avi1111 - שיחה 07:18, 15 במרץ 2008 (IST)

אני מעריך את גישתך, אשר הלוואי וכולם היו נוהגים כמוך, קודם שואלים ורק אחר כך מבצעים שינוי, אפילו אם הוא מובן מאליו. לגופו של ענין אתה צודק ואנא עשה את השינוי הנדרש.

זאב וילנאי, הנחשב בעיני למקור מועדף כותב במדריך ארץ ישראל משנת 1941 למטייל : תפנה אל ה"דרך המובילה לכפר הערבי יהודיה, בצדיה פרדסי ערבים ויהודים. מלפני יהודיה פונה השביל את יהוד בתים חרבים ועל ידם באר עזובה בעומק של 47 מטר. אדמה זו - 140 דונם -נרכשה בשנת 1882 על ידי מייסי פתחת תקוה, לאחר שלא יכלו לחיות במושבתם הצעירה מחמת הקדחת, שהפילה חללים רבים מהם. הם בנו פה בתים וקראו לישובת בשם יהוד, כשם העיר העתיקה בנחלתו של דן "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן" (פרק י"ט , מ"ה).
עוד פרט מעניין: אנשי פתח תקוה לא יכלו להשיג רשיון בניה במקום. היות והערבים קראו למקום "יהודיה" ובשם שה קראו גם לחלקת אדמה שהייתה להם בירושלים ליד קבר שמעון הצדיק. על יסוד תעודת בנייה מירושלים הם בנו את הבתים ביהוד.
במקום היה מבנה בו טווּ‏"עבּיות". הברון רוטשילד ביקר במקום בשנת 1887 :"ויצו לעשות עביות כאלה לכל בני פתח תקוה" - כדי שהתרגלו ללבוש את בגדי המקום ויחדלו מלהשתמש בבגדים אירופיים.
אנא עדכן את הערך. יש לי נסיון לא טוב בעדכונים. נוהגים להסיר הוספות שלי עם ציטוטים מהתנ"ך ופרטים לא אנציקלופדיים לפי שיפוטו של המפעיל. תודה. שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 22:01, 15 במרץ 2008 (IST)‏

שימוש הוגן

הועבר מדף שיחת משתמש:Daniel Ventura

הרי לשון החוק לפניך:

19. (א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי מחקר ביקורת סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה יישקלו, בין השאר, כל אלה:

(1) מטרת השימוש ואופיו;

(2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

(3) היקף השימוש מבחינה איכותית וכמותית (ההדגשה שלי, ד.צ.) ביחס ליצירה בשלמותה;

(4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

לא אכנס עימך לוויכוח האם עברת את המכסה עם התמונות בכלל, ועם התמונות מספרו של וילנאי בפרט. אתה מוזמן להחליט בעצמך, ולסמן למחיקה כל תמונה שתראה לנכון. דניאל צבי • שיחה 22:15, ח' באדר ב' ה'תשס"ח (15.03.08)

דעתי חיובית: המטרה - סקירת מושבה שאיננה יותר. היקף השימוש: חותמת המושבה ותמונה ראשונית 1892 - זה הקובע אם 2 או לא. אם היה לי בית הכנסת הייתי כותב 3 . זה מינימום. "שוק פונציאלי" - לא נראה לי ביקוש לסחורה. לסעיף 4, אין הרבה חומר על המושבה - זה הכל ואם זה גדול כמותית הרי אין חומר אחר. אעביר את הקטע לדף המושבה למען ההיסטוריה. תעשה מה שאתה רוצה אני חדלתי מלהביע דעה. ‏Daniel Ventura‏ 22:22, 15 במרץ 2008 (IST)

לא הובנתי כשורה. לא התייחסתי לתמונה זו או אחרת, אלא לכולן כמכלול. גם אם נניח שלכל אחת מהתמונות באופן פרטי אפשר להתייחס כשימוש הוגן, הרי שיש גבול לכמות התמונות שניתן לסרוק מספר אחד. דניאל צבי • שיחה 22:28, ח' באדר ב' ה'תשס"ח (15.03.08)

אני מתיחס לנושא היעד - הערך שלי. הבנתי את ההערה שלך - אם לוקחים יותר מדי תמונות ממקןר אחד זה עלול לפגוע בו כלכלית - סעיף 3 לעיל. נדמה לי שעדין לא הגזמתי. מכל מקום , אם אזכור, אחדול לקחת תמונות ממקור זה. שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 22:36, 15 במרץ 2008 (IST)

"פרטים טפלים" שהוסרו מהערך

חותמת ועד המושבה יהוד בטא את הרעיון שעמד ביסוד הקמת המושבה .
מסביב לחותמת כתוב: " חותם קהל עדת יהוד אשר לחברת פתח-תקוה בארץ ישראל. נושדה שנת התרל"ח לפ"ג (לפרט גדול). בפנים החותמת ציורים ופסוקים מהתנ"ך:

1. ציור של שני לוחות הברית.
2. הפסוק מספר הושע: ונתתי לה כרמיה משם ואת עמק עגור לפתח תקוה ( פרק ב', י"ז), אשר ממנו נלקח הרעיון לשמה של מושבת האם פתח-תקוה.
3. באמצע: מימין - בתים, ומשמאל - כרמים.
4. פסוק מספר יחזקאל: ובנו בתים ונטעו כרמים (פרק כ"ח, כ"ו)
5. למטה: עץ

אכן אלו פרטים טפלים. ‏Daniel Ventura‏ 05:51, 18 במרץ 2008 (IST)