שיחה:יחיא עבאהל
נא לתקן ליחיא עבאהל הלוי. המומחה.
מקורות וקטגוריה[עריכת קוד מקור]
מועתק משיחת משתמש אנונימי:
רבינו, מה עם המקורות? DGtal 23:03, 19 בפברואר 2008 (IST)
כפי שהינך רואה, לא אני כתבתי את הערך. אם כי אני יודע במי המדובר, מדובר באישיות רבנית גדולה מאוד ועם זאת כל כך נחבאת אל הכלים וכל כך עלומה (רק אצל תימנים זה יכול לקרוא, ואני אומר זאת לגנאי התימנים). כעת עולה בזכרוני 2 מקורות בלבד, האנציקלופדיה של ד"ר גברא ומאמר שכתב עליו פרו' רצהבי בעיתון שנקרא אפיקים.
- בסדר גמור. שים לב שבעריכתך האחרונה דרסת את העריכה הטובה של ברי"א ויש להצילה. לגבי הסיפור, אם יש לך מקור שונה, ציין את 2 הסיפורים (או מחק את שניהם). DGtal 23:17, 19 בפברואר 2008 (IST)
- הצלתיה. ברי"א • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 23:20, 19 בפברואר 2008 (IST)
קטגוריה:רבנים תימנים נועדה לרבנים שפעלו באיזור הפיסי של תימן. הרב יחיא עלה בגיל 5. אם תבדוק תראה שכך מקובל בכל ערכי רבני יהדות תימן (למשל הרב רצון ערוסי). DGtal 23:51, 19 בפברואר 2008 (IST)
נכון, גם אני חשבתי על כך, אולם עדיין ההבדל בינו לרב ערוסי לדוגמא גדול, כיוון שהרב ערוסי התחנך בישיבות "ישראליות" בעוד הרב עבאהל התחנך בתוך המסגרת של הקהילה התימנית בירושלים, בישיבות של עולי תימן.
- ואעפ"כ אין משנים מן המנהג. הלכתי לישון, ליל מנוחה. DGtal 23:56, 19 בפברואר 2008 (IST)
על כמה פרטים הטעונים בירור[עריכת קוד מקור]
מועתק משיחת משתמש אנונימי:
כבוד המומחה, לא ידוע לי שלרב פרנק היתה ישיבה כל שהיא. האם יש בידך לברר את הפרטים המדוייקים? ברי"א • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 23:23, 19 בפברואר 2008 (IST)
- בודאי שהייתה לו, היא הייתה ממוקמת בעיר העתיקה ואם אינני טועה המבנה של עטרת כהנים או ירושלים של הרב אבינר, הוא המבנה של תורת חיים של הרב פרנק.
- כעת אני רואה שצדקתי שאכן ישיבת עטרת כהנים יושבת על מבנה של ישיבת תורת החיים ההיסטורית. עיין בערך עטרת כהנים
- לא בערך על ישיבת תורת חיים, לא בערך על ישיבת עטרת כהנים, ואף לא בערך על הרב פרנק, מוזכרת עובדה זו. גם לא בגוגל. מוזכר רק שהוא למד שם. האם תוכל למצוא מקור מוסמך לטענתך? ברי"א • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 23:57, 19 בפברואר 2008 (IST)
אגב, מה הקשר של הרב לציונות הדתית? ברי"א • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 23:59, 19 בפברואר 2008 (IST)
גם קט' רבני ירושלים נראית לי תלושה מהמציאות. עיין בקטגוריה ההיא ותראה שמקושרים אליה רק רבני העיר, רבני שכונות או ראשלצ"ים. ברי"א • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 00:10, 20 בפברואר 2008 (IST)
הרב יצחק יעקב וייס לא היה הרב הראשי לירושלים אלא ראב"ד למקהלות האשכנזים. גם הרב צדקה היה ראש ישיבה ירושלמי, גם הרב ירוחם הור ראב"ד בית דין חסידי ירושלמי. כך שבלי ספק שיש להשאיר הקט' רבני ירושלים.
- הרב וייס היה רבה של ירושלים מטעם גוף מוכר - בד"ץ העדה החרדית. שאר הרבנים שהזכרת אכן אינם מתאימים לענ"ד לקטגוריה זו.
- מה באשר ל"ישיבתו" של הרב פרנק? ברי"א • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 00:25, 20 בפברואר 2008 (IST)
לעת עתה אינני זוכר, עם זאת ברור שיש מקור.
אגב, גם הבד"ץ התימני היה גוף מוכר.
- סיכום: שלוש נקודות בעייתיות בערך:
- יש למצוא מקור לנושא ישיבתו של הרב פרנק, שאם לא כן, עומד כל הסיפור על כרעי תרנגולת ולא יוכל להופיע באנציקלופדיה.
- בנושא הקטגוריה, האם הבד"ץ התימני (מי הוא היה, באמת) מינה את הרב עבאהל לרבה של ירושלים?
- מן הערך לא ניכר שום קשר של נשואו לציונות הדתית. הטקגוריה תוסר אם העניין לא יובהר.
- אשמח לקבל מענה ברור לשאלות הנ"ל - ברי"א • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 14:50, 20 בפברואר 2008 (IST)
- סיכום: שלוש נקודות בעייתיות בערך:
הקהילה התימנית בירושלים בחרה בו לאב בית דין, לצידו היו הדיינים הרב חיים חובארה הרב סעיד שיריאן והרב שלמה קרוואני. לגבי הקשר לציונות הדתית, אני יכול רק להניח שהשקפותיו היו קרובות יותר לזרם הדתי או החרדי הציוני מאשר לחרדי המצוי, כיוון שכך היא השקפתם של כלל חכמי תימן שראו בעלייה לארץ ובהקמת המדינה תהליך גאולה עצום. המומחה.
- תודה לך, המומחה. חוששני שתשובתך מספקת מענה לחלק מהנקודות הבעייתיות, אך לא לכולן. ההשערה שהשקפותיו היו קרובות להשקפת הציונות הדתית, אין בה די בכדי להכלילו בקטגוריה זו. בברכה - ברי"א • שיחה • ט"ו באדר א' ה'תשס"ח • 21:14, 20 בפברואר 2008 (IST)
- שלום לכם אני חדש כאן. רציתי להוסיף בקשר לישיבת "תורת חיים" המוזכרת לעיל.ראיתי בערך הרובע המוסלמי פיסקה תשיעית נכתב:ישיבת עטרת כהנים - מבנה של ישיבה ברחוב הגיא בה שכנה ישיבת תורת חיים עד שנת 1936. המבנה נשמר על ידי שכן ערבי לבל יהרס בזמן הכיבוש הירדני. לאחר מלחמת ששת הימים העביר השכן את מפתחות הישיבה לידי חיים הרצוג, והנוכחות היהודית שבה למקום בתפילות שבת של יוצאי הלח"י ולאחר מכן בישיבת עטרת כהנים.מקווה שעזרתי לעניין זה.Azriel1953 - שיחה 11:16, 23 ביוני 2013 (IDT)
שם הרב[עריכת קוד מקור]
אין רב בשם יחיא עבאהל. השם היה יחיאל עבאהל הלוי.טעות היא לכתוב ללא למ"ד.
- גוגל מכיר אותו בשם יחיא ולא יחיאל [1] [2] [3] בתלת זימני הוי חזקה. האם יש לך סימוכין לטענתך? ברי"א • שיחה • י"ט באדר א' ה'תשס"ח • 22:27, 24 בפברואר 2008 (IST)
- מלבד זאת, בתחילה נכתב הערך בשם יחיאל עבאהל, ואז נכתבה ההודעה שבראש דף זה ע"י המומחה, שהוא תימני ומבין בנושא. אז קודם תשכנע אותו, ואז נדון שנית בדבר. ברי"א • שיחה • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 14:08, 26 בפברואר 2008 (IST)
בלי ספק שבלידתו בתימן הוא נקרא "יחיא" כיון שאין בתימן מציאות של השם יחיאל (וכן כל סיומות "אל" כמו של שמות מלאכים "מיכאל" "גבריאל" "צוריאל" וכיו"ב, כי נזהרו לא להיקרות בשמות של מלאכים). השם יחיא עוברת בארץ ישראל ע"י מיעוטא דמיעוטא ליחיאל אצל צעירי הקהילה התימנית שאת ילדותם ונערותם עשו במדינת ישראל. הרב יחיא עבאהל זצ"ל נשאר מרי יחיא עבאהל. בברכה, המומחה.
- המומחה, אם אתה כאן תעשה טובה: חשבתי כבר למחוק את כל הסיפור עם הרב פרנק, שנראה לי לא מבוסס. אולי תוכל לברר יותר את העניין? ברי"א • שיחה • כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 21:02, 27 בפברואר 2008 (IST)
לצערי, לעת עתה אינני זוכר את המקור. בכל אופן, אינני מבין מה מפריע לך בכל הסיפור? שאולי הרב פרנק לא היה ראש הישיבה? נניח שהוא לא היה ראש הישיבה, אלא רק אחד מהתלמידי החכמים הגדולים שלמדו בישיבה, אז מה? האם אתה מכיר בתקופתו באותה הישיבה תלמיד חכם גדול מהרב פרנק? האם אינך חושב כי לדעתו של הרב פרנק לקבל ר"מ לישיבה היה בודאי משקל רב מאוד כיאה לגדול בתורה כמותו? בעניין השם יחיא, אני חוזר ומדגיש, אין בתימן מציאות של השם "יחיאל"! זה דבר ידוע ופשוט לכל מתלמד במורשת יהודי תימן, כך שבלי ספק שכאשר הכניסוהו בבריתו של אברהם אבינו הוא נקרא "יחיא", אל תסתפק בדבר. אם בארץ היו שקראו לו הרב יחיאל, זה רק כדי שהשם שלו יהיה יותר קליט, כעת אני נזכר שראיתי מודעה מתחילת קום המדינה שבה נכתב במקום הרב יחיא אלשיך הרב יחיאל אלשיך, אבל כאמור זה נבע מרצון כלשהו להישמע יותר ישראלי ומקובל. בברכה, המומחה.
- הנקודה בקשר לרב פרנק היא כזו: מכיוון שלמיטב ידיעתי הוא לא היה ראש ישיבה, לא ר"מ בישיבה ואף לא בעל סמכות לבחון ולקבל ר"מים לישיבה כלשהי, הרי שעל פניו נראה הסיפור לקוי בחוסר דיוק רב מאוד (במקרה הטוב), או בדוי לחלוטין (במקרה הגרוע). אם כך ואם כך, אין לו מקום באנציקלופדיה.
- עד עתה לא מיהרתי למחוק את הסיפור, כי אינני חסיד של מחיקה מהירה וחפוזה, אך ימים רבים חלפו ואף לא פרט אחד מהסיפור זכה לאימות. חוששני שלא יהיה מנוס ממחיקתו. ברי"א • שיחה • כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 14:36, 28 בפברואר 2008 (IST)
- אביא לך ציטוט מאתר דעת ותבין שישיבת תורת חיים לא הייתה ישיבה רגילה של רמי"ם ובחורים צעירים, אלא ישיבה לתלמידי חכמים מופלגים שהיו מתוועדים יחדיו, כאשר האריות שבחבורה הם שהעבירו את השיעורים ולא מייסדי הישיבה (הרבנים וינוגרד). אין ספק שהרב פרנק היה הארי שבחבורה ,וככזה, המילה שלו בעניין מינויו של הרב יחיא עבאהל כמגיד שעור התקבלה בעין יפה ע"י הרבנים וינוגרד. הנה הציטוט משם '"תורת חיים" לא היתה הישיבה היחידה בירושלים. היו עוד ישיבות רבות כאשר נוסדה ואף אחר כך נוספו ישיבות. אך היה בה משהו מיוחד. זה היה מה שאנו קוראים היום "בית מדרש גבוה". שם למדו רק צעירים עלויים חריפים ובקיאים מן המצוינים והמופלגים שבכל הישיבות. בן ישיבה של "תורת חיים" היה תואר כבוד שהעיד על נושאו כי הוא נמנה על הלמדנים המופלגים. כולם ידעו כי בתורת חיים לומדים רק גדולי תלמידי החכמים שבירושלים. רמת השעורים ששמעו בישיבה היו מן הגבוהות ביותר, הם שמשו נושא לשיחות ערות בכל הישיבות.
סיפר רבי שמעון ברגמן, אחד מתלמידי הישיבה לשעבר: פעם אחת נכנס רבי יצחק לאולם הישיבה ושאלם קושיה חמורה על הרמב"ם. בני הישיבה התקשו בישוב הקושיה. התוכחו והתפלפלו ביניהם אך לא יכלו לישבה, רבי יצחק הרים קול זעקה: "כלום לשם כך אני מחזיק ישיבה, אם אפילו קושיה על הרמב"ם אינכם יכולים לתרץ". ולא זזו עד שבשעה מאוחרת בלילה תירצו אותה קושיה חמורה. רק אז חזרו לבתיהם. התברר כי קושיה זו נשאלה על ידי כמה מגדולי הדור הקודם והם השאירוה ב"צריך עיון" ולא יישבוה.
שניים היו שיסדו וניהלו את הישיבה במסירות ובמרץ עד יומם האחרון והם בגדלותם בתורה וביראה ובכשרון הרב שהשקיעו בה, עשו אותה לאחד ממרכזי התורה הגדולים ביותר בשעתו, הלא הם רבי יצחק ורבי יוסף אליהו וינוגרד. שניהם עלו לארץ בשנת תרמ"ב עם אביהם, בבואם נאסרו על ידי השלטונות הטורקיים כעולים בלתי ליגליים והובלו לבית הסוהר בצפת. ביום שמחת תורה נודע לתושבי צפת כי שלשה יהודים אסורים, הם קיבלו רשיון לבקר אותם. יהודי צפת התארגנו ועלו בצוותא לבקרם. בבית הסוהר החליפו להם את בגדיהם והם הסתננו בתוך כל הקהל ונמלטו מבית הסוהר.
במשך שנות קיומה הוציאה הישיבה מתוכה רבנים מופלגים, דיינים ומורי הוראה. עם נפילת העיר העתיקה הועברה הישיבה לעיר החדשה וממשיכה את המסורת המפוארת של תורת חיים. לאחרונה נדפס שנית ספרו של רבי יוסף אליהו וינוגרד "נתיבות החיים" הכולל מחקרים רבים בתורה, בקבלה, במוסר ובפילוסופיה שהדפיסו בחייו בעילום שם מרוב עניוותו.'''''''''
ישיבתו[עריכת קוד מקור]
הרב יחיא עבאהל זצ"ל למד ב"מדרש בני ציון" של הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל רבה של ירושלים שקרב את הרב מאוד והעריכו כערכו הרם. ממנו ומהרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל קבל הסכמה. שמו היה יחיא ולא יחיאל, אולם בטעות הנהלת בית הקברו שלו החליפה את המצבה עקב שבירה ועל החדשה נכתב בטעות יחיאל. גם בספריו נהג לחתום יחיא. אכן, אין תימנים שנוהגים להקרא יחיאל. --חיים פלאגי - שיחה 20:08, 8 במרץ 2008 (IST)
למר חיים פלאגי שלום. תודה על המידע, האם ידוע לך באיזה שנים היה הרב יחיא עבאהל בישיבת הרב פרנק? מעניין אותי מאוד לדעת האם הרב עובדיה יוסף שהיה מתלמידי הישיבה, שמע שיעורים מפי הרב עבאהל. דבר אחרון, מסקרן אותי לדעת מהיכן שמעת על הגאון הכמעט אלמוני ר' יחיא עבאהל? בברכה, המומחה.
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=943&ArticleID=2592
- In אברהם אלנדאף on 2013-05-04 22:43:48, 404 Not Found
- In יחיא עבאהל on 2013-05-05 05:07:09, 404 Not Found
- In אברהם אלנדאף on 2013-05-13 19:00:19, 404 Not Found
- In אברהם אלנדאף on 2013-05-14 07:58:21, 404 Not Found
- In יחיא עבאהל on 2013-05-15 01:53:31, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 04:53, 15 במאי 2013 (IDT)
ספר האורחים של ישיבת "תורת חיים"[עריכת קוד מקור]
מישהו יכול להבהיר מה מהות ספר האורחים הזה? ולצלם או לקשר למקור? לא מתכוון לערער, פשוט הסיפור מאוד מסקרן אותי Snfdfk - שיחה 15:32, 23 בדצמבר 2020 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־יחיא עבאהל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=943&ArticleID=2592 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210519021630/https://nosachteiman.co.il/?CategoryID=943&ArticleID=2592 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:11, 26 באוקטובר 2022 (IDT)