יחיא עבאהל
 | |
| לידה |
1883 תימן  |
|---|---|
| פטירה |
1968 (בגיל 85 בערך) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1968 |
  | |
הרב יחיא עבאהל הלוי (תרמ"ג, 1883 – כ' באייר תשכ"ח, מאי 1968) היה הרב הראשי ואב בית הדין של העדה התימנית בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחיא עבאהל הלוי נולד בעיר שראף בתימן. התייתם מאביו יוסף (שהיה סופר סת"ם) ומאימו בגיל צעיר מאוד והיה חשש שיוכרח להתאסלם במסגרת גזירת היתומים. למד תורה מסבו רבי יוסף עבאהל ואצל דודו רבי אברהם עבאהל.
ניחן ביכולת תפישה מהירה ובעודו צעיר לימים רכש בקיאות גדולה ברחבי התלמוד.
בבחרותו החליט לעלות לארץ ישראל עם אחותו, ובסביבות שנת 1900 מימשו את החלטתם, על אף הקושי הכרוך בכך, בדרך אף הותקפו על ידי שודדי דרכים.
בהגיעו לירושלים, החל ללמוד בישיבת תורת חיים. הוא נישא לפודה בתו של רבי יהודה ימני. רוב ימיו התגורר רבי יחיא בשכונת שמעון הצדיק, שאכלסה בעיקר יהודים מתימן.
הוא עמד בראש ישיבת "תורת משה", כשהוא מלמד במשך שלוש שעות כל יום. עם פטירת רבי שלום אלשיך, נתמנה רבי יחיא במקומו לרב ולאב"ד בירושלים. בהמשך עברה הישיבה לשכונת נחלת צבי. מאז היווה בית מדרשו "תפארת צבי"[1] כבית המדרש המרכזי ליהודי תימן, שם גם קבע את מושב בית הדין.
לשונות התלמוד והפוסקים והמדרשים היו שגורים בפיו מילה במילה, והיה מצטט בעל פה כל סוגיא שהתוספות מזכיר.
מלבד מסירת השיעורים, שימש גם כסופר סת"ם והתפרנס מכך בדוחק. היה חבר הוועד הרוחני של קהילת התימנים יחד עם הרב יוסף קפאח, הרב שלמה צדוק ורבנים אחרים[2].
הרב יחיא עבאהל כתב חידושי תורה רבים, אך בזמן מלחמת העצמאות נשרפה הישיבה ואיתה גם כל כתביו וחידושיו, והוא הצטער על כך רבות.
נפטר ביום שבת כ' באייר, באמצע סעודה שלישית. במוצאי השבת ליווהו אלפים למנוחת עולמים, הוא נטמן בהר המנוחות.
אורחותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יחיא, חיי בפשטות בדירה קטנה, עם תנאים מינימלים, כשהוא מתנגד לקבלת עזרה מועד הקהילה התימנית שחפץ לסייע לו בקניית דירה חדשה וגדולה.
היה עוסק בלימוד גם בעת הליכתו ברחוב.עסק בחכמת הקבלה, ונמנה עם מקובלי ישיבת "רחובות הנהר". לימוד זה נעשה בדרך כלל עם חבר בית דינו רבי סעיד שיריאן. תקופה מסוימת אף מסר שיעורים בקבלה בבית מדרשו
ארבעה בנים ובת נפטרו בחייו.
פרופסור יהודה רצהבי שהכירו, תיאר את דמותו בין היתר כך:
"יהודי קטן-קומה, דל זקן, שלא הידר בלבושו. כל הרואהו בשוק ידמה שהוא אחד מפשוטי-עם. תורתו אמנותו, ואינך יודע ממה צמח זה חי. שפל רוח ושפל ברך, צנוע ועניו, ממעט בדיבור ואינו הולך בגדולות. אך גדול היה בתורתו, בעיקר בתלמוד... הדרשן התימני בה"א הידיעה. תורתו הייתה בתוך מעיו ועל דל שפתיו. שמעתיו מספר פעמים בהספדים על רבני תימן, פה מפיק מרגליות. דיבורו שוטף ומשנתו סדורה. מגלגל היה במאמרות התלמוד מכאן ומשם כלשונם, ללא מעצור ומכשול. ונדמה לך שאינו דורש על פה אלא קורא מתוך הספר".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה רצבי - סיפור ממקור ראשון
- מת הרב יחיא עבהאל, מעריב, 19 במאי 1968
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דרשות על חוקת השבת, הצופה, 25 בפברואר 1955
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 25 במרץ 1955