אברהם אלנדאף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם אלנאדף
אברהם אלנדאף.jpeg
לידה 1866 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1940 (בגיל 74 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארי אברהם אלנדאף (ה'תרכ"ו - י"ב באדר א' ה'ת"ש; 186621 בפברואר 1940) היה ממנהיגי קהילת יהודי תימן בארץ ישראל, ראש ישיבה, דיין, שד"ר והראשון מבין יוצאי תימן שחקר את ספרות יהודי תימן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלנדאף עם שלושת בניו, סביבות 1920

נולד בקרית אלקאבל בצנעא שבתימן לרב חיים ולמרגלית לולוה[1] אלנדאף וגדל בצנעא. אחיו היה הרב סעדיה אלנדאף, מחבר הספר "עץ החיים"[2]. מצד אמו היה נכדו של מארי יחיא בדיחי. בתימן עבד בתור צורף. בשנת 1891 עלה הרב אלנדאף לארץ ישראל יחד עם חברו הרב שלום אלשיך הלוי, ובדרך נפטרו אשתו ובתו. בארץ ישראל נשא אישה חדשה.

בהגיעו לירושלים התגורר בעיר העתיקה והיה ממקימי כפר השילוח בסמוך לעיר דוד. שימש מנהיג קהילת התימנים בירושלים ועמד בראשה במשך 35 שנים. הקים בית עלמין בהר הזיתים ואת ועד קהילת התימנים. ייסד תלמודי תורה, ישיבות, בתי כנסיות, בתי מדרשות ועמד בראש ישיבת תורת משה. נלחם במיסיון שניסה להשפיע על בני קהילתו. יחד עם מארי יחיא יצחק הלוי ואחרים התנגד לתנועת הדרדעים. שימש כאב"ד בבית הדין של הקהילה שאותו הקים והעמיד בראשו את הרב שלום אלשיך הלוי.

בשנת תרס"ג (1903) השתתף באספת ציוני ציון שכונתה "הכנסייה הארצישראלית" בזכרון יעקב[3].

בשנת תרס"ד (1904) הקים הרב אברהם אלנדאף את חברת "שיבת ציון", במטרה לרכוש קרקעות לצורך התיישבות חקלאית כפתרון לבעיות הדיור והפרנסה של עולי תימן. ניסיון זה לא הניב פירות בסופו של דבר.

בתמיכת רוב אנשי הקהילה, ובהתנגדות חוג מצומצם יחסית בראשות הרב יחיא צארום, פעל הרב אלנדאף להשגת "פרמאן", רישיון מממשלת טורקיה, על כך שיהודי תימן נחשבים לקהילה נפרדת. אנשי הכוללים הספרדיים התנגדו לכך בתוקף ובמשך תקופה ארוכה נאלץ להסתתר מהם. הוא יצא בחשאי לאיסטנבול ופגש שם את הרב הראשי של הקהילות היהודיות באימפריה, הרב משה הלוי ישראל. הפרמאן הגיע בסופו של דבר כעבור חצי שנה, בערב ראש השנה בניסן תרס"ח. בעקבותיו הוקמו מערכות חדשות, ללא תלות בכולל הספרדים.

כתב את קורות חייו, ואת קורות יהודי תימן, בספר "זכור לאברהם". כתב קונטרס בשם "מבשר טוב" בשבחה של ארץ ישראל בו הוא מלהיב את יהודי תימן לעלות לארץ ישראל בהמוניהם וליישב אותה. טרח להביא לדפוס ראשון ספרי קודש של יהדות תימן, עריכת "תאג'" הראשון שיצא בדפוס של יהדות תימן (כתר תורה) וסידור התפילה נוסח יהודי תימן בלדי אשר מיוסד על פי כתב יד של מהרי"ץ אשר היה תחת ידו. הוציא לאור חיבורים של חכמי תימן.

הרב אלנדאף עבר לגור בשכונת הבוכרים ובשנותיו האחרונות בשכונת כרם התימנים שבתל אביב, יחד עם רעייתו, ידידה, שלושת בניו ובתו. כחודש לפני פטירתו ביקש מבניו להעבירו בחזרה לירושלים. נפטר בי"ב באדר א' ה'ת"ש, בגיל 74 ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

ספרים שחיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פתחון טוב - על התורה
  • ענף חיים - ביאורים ותיקונים על הסידור
  • השגות מאי"ש - כנראה השגות על ספר שושנת "המלך"[דרוש מקור]
  • שרידי תימן - תולדות הרב שלום שבזי, הרב שלום שרעבי, אוצר ספרי תימן ועוד, ירושלים תרפ"ח
  • מבשר טוב – בשבח העלייה לארץ ויישובה, ירושלים תרע"א
  • זכור לאברהם – זכרונות ותולדות יהודי תימן
  • פרסם מאמרי הלכה בכתב העת התורני "תורה מציון"
  • ערך והביא לדפוס את ספרו של אחיו, עץ החיים על חמישה חומשי תורה

ספרי חכמי תימן שהוציא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תאג - עם "חלק הדקדוק" למהרי"ץ
  • תכלאל (סידור תפילה) - עם פירוש "עץ חיים" למהרי"ץ, בתוספת חיבורו "ענף חיים"
  • שערי טהרה - למהרי"ץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב אברהם נדאף", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1148
  2. ^ ראו אודותיו - חכם מארי סעדיה אלנדאף באתר החכם היומי
  3. ^ הכנסייה הארצישראלית - אתר מט"ח