שיחה:יחיא צארום

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    כתבתי ע"פ "כתבים" לרב יוסף קאפח עמ' 1020 והלאה. בברכה, המומחה.

    העברה מגוף הערך[עריכת קוד מקור]

    ציטוט הנוגע לאחיו: לרבי יחיא היה אח שגם הוא עלה איתו לארץ, שמו היה רבי סאלם צארום. הרב סאלם היה בקי בתלמוד וברמב"ם, היה לו זיכרון מפליא, על אף שהיה גידם בידיו וברגליו מלידה. הוא גם לימד תורה וגמרא בתימן ובירושלים. העיתונאי והסופר אברהם אלמליח שלמד אצלו כמה שנים מספר עליו בלשון זו:”מרי סאלם צארום יהודי בעל מום מלידה, נמוך קומה נכה ידיים ורגלים, רגליו וידיו עקומות לאחור, וכולו דמה לשלד עצמות ממש, הוא היה רובץ על הארץ כשרגליו העקומות מקופלות לאחוריו, וידיו העקומות אף הן דמו לשני קנים יבשים שאינם זזים ימינה או שמאלה. וראה זה פלא, יהודי מוכה גורל זה, היה תלמיד חכם מופלא, פיקח, בקי בהוויות העולם, סופר סת"ם מהיר, שכתיבתו התמה באותיות מרובעות זעירות ויפות היוצאות מתחת קולמוסו, דמו לפנינים יקרות שהפליאו את רואיהן, וכל עבודתו הייתה מלאכת מחשבת מעשה ידי אומן... עם כל מומיו נשא אשה והוליד בנים... הוא לא סבל מחסור, ופרנסתו הייתה מצויה לו מכתיבתו היפה, כי מכל עבר ופינה בירושלים היו נוהרים אליו להזמין עבודה אצלו, בעיקר מזוזות ותפילין, והוא השתכר יפה מעבודתו. בעיני ראיתי כמה פעמים כשהאיש הזה כותב על גרגר חיטה לא גדול, בכתב ברור ובהיר להפליא שאפשר היה לקראו בלי זכוכית מגדלת, את פסוק ארץ חיטה ושעורה וכו' כל הפסוק, ועל ביצה לא גדולה ביותר היה כותב באותיות זעירות כפנינים את כל מגילת שיר השירים, והיה מוכר מלאכתו זאת בפרוטות“. נריה - שיחה 12:52, 26 בספטמבר 2010 (IST)[תגובה]