שיחה:מוחרם

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיקונים בערך[עריכת קוד מקור]

  1. מוחרם, כמו כל חודש מוסלמי, יכול להימשך 29 או 30 יום. אין חודש מוסלמי שמספר ימיו קבוע.
  2. העובדה שמוחרם נודד על-פני עונות השנה אינה מייחדת אותו, אלא היא תכונה של הלוח המוסלמי. לדעתי, די בקישור לערך הלוח המוסלמי ואין צורך בציון העובדה הזאת גם כאן.
  3. ציון היום הראשון של מוחרם כ"ראש השנה" המוסלמית הוא נוהג חדש יחסית ואין לו שורשים באיסלאם. במדינות מוסלמיות מודרניות זו פשוט עוד הזדמנות להוציא את העובדים ותלמידי בתי הספר לחופשה.
  4. מתחילים ברוב ומסיימים במיעוט - רוב המוסלמים הם סונים, ולכן תיאור מאפייני החודש בקרבם קודם לתיאור הנוהג אצל השיעים. את הפרטים על התקופה הטרום-איסלאמית השארתי לסוף.
  5. אין צורך לכתוב שעלי היה חתנו של מוחמד, די בהפניה לערך שעוסק בעלי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה13:20, 30 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

מה זה חרם בעברת מקראית?[עריכת קוד מקור]

מה זו לא מילה עם משמעות שווה בימינו? מה עברת מקראית לשון אחת ועברית ישראלית לשון אחרת?

בעברית מודרנית המילה "חרם" מתייחסת להימנעות מהשתתפות באירוע מסוים, להימנעות ממגע עם אדם מסוים או לרכוש שהופקע מעבריין. בעברית מקראית משמעות המילה הייתה רחבה הרבה יותר, והיא סימנה באופן כללי דברים אסורים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה16:22, 22 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

ה"מוחרם" בעברית החלוצית החדשה.[עריכת קוד מקור]

בתקופת ה"יישוב", בקיבוצים בעיקר, אך גם בין הפועלים בערים ובמושבים, נהגה המלה "מוחרם", לציון מעבר מבית לבית או מדירה לדירה. המקור הוא ברור: חודשי השנה הערביים הם ניידים לאורך הלוח, ועוברים כאילו מתקופה לתקופה. אפשר והערבים בארץ גם נהגו איזה מנהג, שלא מוכר לי, של העברת דברים בראש חודש מוחרם. כך או כך, לעבור מאוהל לאוהל, או מצריף לצריף, או מבית לבית נקרא "מוחרם". Alosha38 08:50, 22 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני לא מכיר את המנהג הזה, אבל בכל מקרה בכלל לא ברור שמקור שמו של המנהג הוא בשמו של החודש המוסלמי. למילה "מוחרם" יש עוד משמעויות בערבית, וייתכן שמדובר במילה אחרת בעלת צליל דומה. רוב אנשי ה"יישוב" היו אשכנזים, ולעתים קרובות הם ביטאו את המילים הערביות בצורה משובשת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה16:19, 22 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
זה שאתה לא מכיר או לא יודע, נכבדי, לא אומר שזה לא קיים! הנה ציטטה מתוך דבריו של הסופר דוד שחם, אחיו של הסופר נתן שחם ובנו של הסופר אליעזר שטיינמן. הדברים מופיעים בזכרונותיו, דווקא ברשת, באתר של 'איגוד הסופרים'. כאן [1].
  • "בארבע השנים הראשונות שלנו בארץ, בין גיל שנה לגיל חמש שלי, עברנו ארבע פעמים מדירה לדירה. למעבר הדירה קראו מוחרם. ו' בשורוק, פתח או חטף פתח מתחת לח', סגול מתחת לר'. במלעיל. מוחרם הוא שם של חודש ערבי, המגיע בדרך כלל באביב. בחודש זה נהגו מטעם כלשהו בתל-אביב של שנות העשרים והשלושים, ואולי גם במקומות אחרים בארץ, לעבור מדירה לדירה וכך נכנסה מילה חדשה לשפה העברית, מוחרם. עושים מוחרם. עוברים דירה. בארבע השנים הראשונות של מגורי משפחתי בארץ עשינו ארבע פעמים מוחרם, אחת לשנה."
לאור הדברים הללו, אני שב ומציע להכניס פיסקה לערך, המציינת שימוש מיוחד זה במילה מוחרם, בשנות השלושים והארבעים בארץ. Alosha38 05:41, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
בשום מקום לא כתבתי שהמנהג לא היה קיים. כתבתי שאני לא מכיר אותו. אני בד"כ מתכוון למה שאני כותב. אני עדיין חושב שאין קשר בין שמו של החודש המוסלמי לכינוי שניתן בימי היישוב למעבר דירה. העדות של דוד שחם בעייתית, ולו מן העובדה שהוא כותב שחודש מוחרם בא בדרך כלל באביב. חודש מוחרם יכול לבוא בכל עונה של השנה. בכל שנה הוא מקדים ב-10 או ב-11 יום, ואם בשנה פלונית הוא חל באביב, הרי שבתוך שנים ספורות הוא כבר יבוא בחורף. לדעתי הוא שמע מילה שמקורה ערבי (או אולי פרסי) והניח בטעות שהיא קשורה לשמו של החודש. ‏DrorK‏ • ‏שיחה13:13, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אני תמה על עקשותך דרור, דוד שחם לא שמע במקרה, ולא הניח, והוא מצוי היטב היטב בתרבות זמנו. אתה כנראה לא מכיר את כתביו. העדות שלו אינה בעייתית, הוא מעיד על ילדותו. הבעייתיות היא אצלך, כמי שמסרב לקבל את העדות. למה כל כך קשה לקבל שהייתה מילה כזו בדיוק, שציינה מעבר דירות, ונבעה משמו של החודש המוסלמי? בברכה, Alosha38 17:16, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אם אני מבין נכון, דרור אינו חולק על כך שהייתה מילה כזו במשמעות מעבר דירה. הוא רק לא בטוח שמקור המילה אכן בשמו של החודש המוסלמי. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 17:25, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
בחיפוש "מוחרם מעבר דירה" בגוגל (ללא מרכאות) מצאתי קטע זה:

"ביפו הלכה וגברה הצפיפות במקביל איכות החיים ירדה (בעיות תברואה קשות, לכלוך, מחלות), שכר הדירה האמיר. בחודש המוחרם (בתעתיק: MUCHAREM) הוא שמו של החודש הראשון בשנה הערבית. בתל אביב הפך המוחרם להיות מושג בפני עצמו וזאת בגלל חוקי השכירות של הבתים. על-פי התקנות יכול הוואקף להשכיר בתים לדיירים תמורת שכר חודשי. דייר שהתגורר בבית אחד למעלה משנה נעשה דייר מוגן ואין בעל הבית יכול להעלות את גובה שכר הדירה שלו או לדרוש ממנו לצאת. לכן הקפיד הוואקף לפנות את כל הדיירים מהבתים בחודש מוחרם. הם יכולים היו להתחלף בדירותיהם זה עם זה או שהוואקף עצמו ימצא להם דיור חלופי, אך אסור היה להם להישאר באותה דירה בתקופת מוחרם..." מתוך הדף "סיור בתל אביב הישנה עם הניה מליכסון – 24.10.07, רשמה ועיבדה: כהן נורית ממודיעין", קובץ וורד באתר www.mamy.org.il דב ט. 17:30, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

החובה לעבור דירה מדי שנה בחודש מוחרם מוזכרת בוויקי בערך תל אביב-יפו, כחלק מ"גזרות עות'מניות". דב ט. 17:34, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

הארת את עיני, תודה. Alosha38 17:42, 23 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אני חוששת שנעשה כאן סלט משברי מידע שנאסף ללא קונטקסט ממקורות שונים, כלומר, הדברים שכתבתם נכונים אבל זה ממש לא רק זה. אני עורכת מחדש את הפסקה. תמרה שיחה 04:36, 12 באוקטובר 2018 (IDT)[תגובה]

קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 14:27, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]