שיחה:מס ורוד
הוספת נושאהערה כללית[עריכת קוד מקור]
הגעתי לדף זה בעקבות תיוג בדף ויקיפדיה:העברת דפי טיוטה#טיוטה:מס ורוד. תויגו בעלי ידע בכלכלה אלא שאני לא חושב שזה ערך בתחום הכלכלה.
בפתיח של הערך כתוב כי המס הוורוד "הוא כינוי למחיר גבוה יותר שמשלמות נשים, עבור קבלת שירותים ומוצרים, לעומת המחיר שמשלמים גברים, בעבור מוצרים ושירותים דומים." אני לא חושב שזה נכון. תספורת נשים ותספורת גברים אינן אותו סוג מוצר. אני בטוח שנשים יישלמו סכום זהה לגברים עבור תספורת גברית. אני גם בטוח שנשים וגברים ישלמו סכום זהה עבור טמפונים. אני חושב שהכוונה פה לעובדה שהחינוך שמקבלות נשים גורם להן לצרוך מוצרים שמחירם רב. אני חושב שזה לגמרי בתחום המגדר או הפמיניזם ולא בתחום הכלכלה. אני חושב גם שיש לשנות את הפתיח בערך. Geagea - שיחה 14:03, 16 באוקטובר 2018 (IDT)
הערה בנושא "מגדר ו"מגדור" מוצרים": לדעתי כל הנושא הזה איננו נחוץ. אנשים יודעים מיהו גבר ומיהי אישה, וכן יודעים אלו מוצרים מכוונים לכל אחד מהמינים, ואין צורך להכנס בערך זה לדיון בנושא זה. Nekoshet - שיחה 21:04, 25 באוקטובר 2018 (IDT)
התפתחות תעשיית התחבושות והטמפונים בארצות הברית[עריכת קוד מקור]
פיסקה זו כולה לא רלוונטית לערך. ואין מקומה כאן. אם אין התנגדות אמחוק. טל ומטר - שיחה 13:09, 28 במאי 2023 (IDT)
- העברה לדף השיחה:
התפתחות תעשיית התחבושות והטמפונים בארצות הברית[עריכת קוד מקור]
עד המאה ה-19 היה המחזור החודשי סימן להתבגרות מינית. נשים השתמשו בפיסות בד מגולגלות כדי למנוע מדימום הוסת ללכלך את הבגדים ועשו בהן שימוש חוזר.
בשנת 1880 פיתחו מדענים את ה-"the New Germ Theory (אנ')". לפי תאוריה זו בהפרשות גוף האדם, באוויר ובמים קיים משהו חי שעשוי להיות מזיק ולגרום למחלות. פקידי בריאות הציבור עודדו את הציבור לערוך פעולות של "ניקוי מחטא של האדם והבית". כתוצאה מכך, המחזור החודשי הפך מסימן להתבגרות מינית, לסוגיה שהשיח סביבה מתמקד בהיגיינה, ניקיון וחיטוי בלבד. התחבושות הביתיות, הרב פעמיות, נחשבו למסוכנות ונשים החלו להשתמש בתחבושות חד פעמיות שיוצרו בייצור המוני. בנקודה זו הפך המחזור החודשי לעסק רווחי עבור יצרני התחבושות. המפרסמים בסוף המאה ה-19 עודדו נשים להחליף את התחבושות לפחות פעמיים ביום. הם הציגו את התחבושות כבעלות תכונות חיטוי המאושרות על ידי רופאים. התחבושות הפכו למוצר הכרחי עבור נשות המעמד בינוני.[1]
אחרי מלחמת העולם השנייה, חומרי קריאה וסרטים שמומנו על ידי תאגידים, חינכו נשים אודות אנטומיה נקבית ואפשרו להורים בין השנים 1950 ל-1960 להימנע מדיבור אודות הנושא "המפחיד והמאיים" - הוסת. חוברות ההדרכה היו למעשה חומר פרסומי במסווה של חינוך. קהל היעד שלהן היה גדול, שכן צעירות מתבגרות אז השתייכו לדור הבייבי בום. כדי להגדיל את המכירות אף יותר, הפרסומות עודדו נערות להחליף תחבושות שש פעמים ביום, המלצה שגדולה פי שלושה מקודמתה, שדחפה נערות ונשים להחליף פעמיים ביום בלבד. החברות המסחריות החלו לייצר בשלב זה גם טמפונים.
חוברות הפרסום וההדרכה עודדו נערות לרכוש את המוצר המפורסם, שיהפוך אותן ל"נשיות". בהמשך, החלו היצרנים לייצר מוצרים נוספים המיועדים לנשים בלבד במטרה להגדיל את הרווח הכלכלי שלהם. מוצרים אלו שווקו כהכרחיים לטיפוח נשיות תקינה. בין המוצרים הללו נכללו מוצרי טיפוח שיער, עור וציפורניים. כך נוצר קשר בלתי נפרד בין נשיות לתרבות הצריכה: הדרישה החברתית לביצוע מגדרי הולם של נשיות נוצלה על ידי החברות המסחריות. החברות הגדילו את מגוון המוצרים המיועדים לנשים ודרשו עבורם מחיר גבוה. מחיר זה מכונה "המס הוורוד".
טל ומטר - שיחה 23:38, 28 במאי 2023 (IDT)
- ^ Erica Nicole Atkin, [https://digitalcommons.brockport.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1221&context=honors Historical Influences on Modern America and the Pink Tax] (עמ' 24)