שיחה:מרדכי הלוי
הועבר מדף שיחת משתמש:מי-נהר.
בוקר טוב ותודה על כל עריכותיך. בכוונה לא הכנסתי את הקטגוריה שד"ר, אני לא בטוח בזה. בספר תולדות גדולי איטליה (מובא בתולדות חכמי ירושלים שבקישורים חיצוניים) כותב: "והן בעוון מפני גזרות ירושלם הוכרח לצאת לקוסטנטינא, ושם נתבקש בישיבה של מעלה בשגת תקס"ז". איך זה נשמע לך? בסך הכל זה באמת נשמע מוזר שמספר חודשים אחרי שמונה לתפקיד הראש"ל הוא יוצא בשליחות לקושטא, זה לא נהוג. בכל מצב אני מתכוין לבדוק את זה. yechiel - שיחה 06:30, 22 במאי 2016 (IDT)
- דווקא לפי עניות דעתי היה מאד נהוג לשלוח את הראשל"צ לשד"רות במיוחד לקושטא. וממש לא ריחמו על זקנותם, לא היתה ברירה...) ואני כמעט בטוח בוודאות שהוא מוזכר כשד"ר בספרו של יערי שלוחי א"י אך הספר אינו ברשותי כעת. יישר כח על העבודה ועל שזכית להשלים את רשימת הראשונים לציון. מי-נהר - שיחה 06:32, 22 במאי 2016 (IDT)
- בדקתי שוב בספר הנ"ל וכנראה שהוא אכן היה שד"ר, אך לא בתקופה שכתבתי אלא קודם לכן (אולי בשנים שציינת). בסוף ימיו הוצרך מסיבה לא ברורה לעזוב את הארץ ("ומחמת תגרת ורשעת אילי הארץ, ברח לקושטא"), לא מחמת שד"רות. yechiel - שיחה 06:38, 22 במאי 2016 (IDT)
- אכן כתוב במפורש בכמה מקומות שיצא בשליחות ירושלים לפני שנת תק"ס. ובאשר ליציאתו לקושטא בתקס"ז, כתבו מפני גזירת ירושלים? צ"ע מה הכוונה ? ואגב ייתכן וניצלו את יציאת גם לטובת שדרות ... מי-נהר - שיחה 06:42, 22 במאי 2016 (IDT)
- אולי זה קשור לאיזה חידוש של הגזירות על יהודי אשכנז כאחראים על החוב של חצר החורבה של ר' יהודה חסיד ... בהנחה שאולי הר' הלוי היה אשכנזי גם הוא ??? מי-נהר - שיחה 06:47, 22 במאי 2016 (IDT)
- למיטב זכרוני המעשה הזה היה שנים רבות קודם (באזור ת"ק). בכל מצב נראה שודאי הוא ברח ולא יצא מרצונו כפי שכתוב במפורש במקור השני שהבאתי. yechiel - שיחה 06:53, 22 במאי 2016 (IDT)
- החוב היה בתחילת המאה ה-18 אבל הגזרות חזרו ונישנו לאורך השנים כך שאפילו תלמידי הגר"א בעשורים הראשונים של המאה ה-19 התגנבו לירושלים בלבוש מזרחי בשל אותן גזירות. מי-נהר - שיחה 06:55, 22 במאי 2016 (IDT)
- טוב, לא ידעתי. אבל מסתבר שגם אם הוא היה אשכנזי במקורו הוא התלבש והתנהג כמנהג חכמי הספרדים, שהרי הוא חי עמם, ובכל זאת, ראשון לציון :) yechiel - שיחה 06:58, 22 במאי 2016 (IDT)
- אכן ולכן זה מסקרן כי חשבנו שרבי יצחק הכהן רפפורט היה יוצא מן הכלל בענין זה. (לא שמצאנו בינתיים ראיות להשערתי, רק איננו יודעים את מוצאו). אם כי קשה לומר שיעלו על זה לאחר שחיו עימם כל השנים כך... מי-נהר - שיחה 07:01, 22 במאי 2016 (IDT)
- לצערי בספרי הביוגרפיות אין עליו כמעט מידע מלבד מה שהבאתי. (בספר יהודי המזרח הוא מזכרי אותו רק אגב אורחא), צריך לראות בספרים רציניים יותר כמו זה, אך אין לי גישה לזה (...), אולי ביקורת יוכל לעזור לנו בזה. yechiel - שיחה 07:07, 22 במאי 2016 (IDT)
- אכן ולכן זה מסקרן כי חשבנו שרבי יצחק הכהן רפפורט היה יוצא מן הכלל בענין זה. (לא שמצאנו בינתיים ראיות להשערתי, רק איננו יודעים את מוצאו). אם כי קשה לומר שיעלו על זה לאחר שחיו עימם כל השנים כך... מי-נהר - שיחה 07:01, 22 במאי 2016 (IDT)
- טוב, לא ידעתי. אבל מסתבר שגם אם הוא היה אשכנזי במקורו הוא התלבש והתנהג כמנהג חכמי הספרדים, שהרי הוא חי עמם, ובכל זאת, ראשון לציון :) yechiel - שיחה 06:58, 22 במאי 2016 (IDT)
- החוב היה בתחילת המאה ה-18 אבל הגזרות חזרו ונישנו לאורך השנים כך שאפילו תלמידי הגר"א בעשורים הראשונים של המאה ה-19 התגנבו לירושלים בלבוש מזרחי בשל אותן גזירות. מי-נהר - שיחה 06:55, 22 במאי 2016 (IDT)
- למיטב זכרוני המעשה הזה היה שנים רבות קודם (באזור ת"ק). בכל מצב נראה שודאי הוא ברח ולא יצא מרצונו כפי שכתוב במפורש במקור השני שהבאתי. yechiel - שיחה 06:53, 22 במאי 2016 (IDT)
- אולי זה קשור לאיזה חידוש של הגזירות על יהודי אשכנז כאחראים על החוב של חצר החורבה של ר' יהודה חסיד ... בהנחה שאולי הר' הלוי היה אשכנזי גם הוא ??? מי-נהר - שיחה 06:47, 22 במאי 2016 (IDT)
- אכן כתוב במפורש בכמה מקומות שיצא בשליחות ירושלים לפני שנת תק"ס. ובאשר ליציאתו לקושטא בתקס"ז, כתבו מפני גזירת ירושלים? צ"ע מה הכוונה ? ואגב ייתכן וניצלו את יציאת גם לטובת שדרות ... מי-נהר - שיחה 06:42, 22 במאי 2016 (IDT)
- בדקתי שוב בספר הנ"ל וכנראה שהוא אכן היה שד"ר, אך לא בתקופה שכתבתי אלא קודם לכן (אולי בשנים שציינת). בסוף ימיו הוצרך מסיבה לא ברורה לעזוב את הארץ ("ומחמת תגרת ורשעת אילי הארץ, ברח לקושטא"), לא מחמת שד"רות. yechiel - שיחה 06:38, 22 במאי 2016 (IDT)
- דווקא לפי עניות דעתי היה מאד נהוג לשלוח את הראשל"צ לשד"רות במיוחד לקושטא. וממש לא ריחמו על זקנותם, לא היתה ברירה...) ואני כמעט בטוח בוודאות שהוא מוזכר כשד"ר בספרו של יערי שלוחי א"י אך הספר אינו ברשותי כעת. יישר כח על העבודה ועל שזכית להשלים את רשימת הראשונים לציון. מי-נהר - שיחה 06:32, 22 במאי 2016 (IDT)
גם שאלה, מה היא גזירת ירושלים ומדוע למשל לרבי עייאש מאלגיר לא הייתה בעיה בכך, מי-נהר - שיחה 07:09, 22 במאי 2016 (IDT)
- לפי הרגשתי לא מדובר בגזירה מטעם השלטונת, אלא בעלילה פרטית עליו ("ומחמת תגרת ורשעת אילי הארץ"), אבל זה רק ניחוש. אגב, אני רואה עכשיו (במפתחות) בספר הנ"ל שהוא דילג על רבי מרדכי הלוי ולא מנה אותו כראש"ל. אולי משום שהיה תקופה כ"כ קצרה הוא לא הורגש. yechiel - שיחה 07:14, 22 במאי 2016 (IDT)
- יש לי תחושה שלמרות שמונה יצא שנעדר מתפקידו ואז הרב עייאש שימש במקומו אולי ללא מינוי רשמי עד שהודיעו על פטירתו של הרב הלוי, כך יצא שבפועל לא כיהן אלא הרב עייאש אף על פי שמונה הרב הלוי... וזה יכול להיות מבלבל כי אם המשרה היא גם מינוי ממלכתי של התורכים אזי אפשר והרב הלוי שימש כנציג בקושטא גם לענייני ירושלים וכלל ארץ ישראל , מאידך אפשר ומאחר ולא היה בירושלים לא שימש כמרא דאתרא ...מי-נהר - שיחה 07:17, 22 במאי 2016 (IDT)
- זה נשמע הגיוני, ובערך על ר"י עייאש כתוב באמת שמונה לראש"ל כבר בתקס"ו (שנת מינויו של ר"מ הלוי...), אבל צריך לבדוק את המקור לזה. למזלנו עליו יש יותר מידע yechiel - שיחה 07:24, 22 במאי 2016 (IDT)
- ראיתי עכשיו בתולדות חכמי ירושלים על ר"י עייאש שכותב במפורש: "אחרי אשר עקר הרב המליץ את משכנו לעיר קושטאנטינה, נתמנה אחריו לראש על יושבי ירושלם, הרב הנדול החסיד ר' יעקב משה עייאש". ובהמשך שם כותב שהתקבל לראש"ל אחר הרב שער המים (הוא הרב משה יוסף מרדכי מיוחס שקדם לר"מ הלוי). וזה תומך בהשערתך. yechiel - שיחה 07:28, 22 במאי 2016 (IDT)
- לגבי השנים שכתוב אצלינו זה בעיה כי יכול להיות שבגלל שלא ידעו איך להכניס את כולם בזמן קצר אז עשו איזו השערה מי קודם מי אחר כך וגם שיש אי התאמה בין שנה עברית ללועזית. מי-נהר - שיחה 07:31, 22 במאי 2016 (IDT)
- ראיתי עכשיו בתולדות חכמי ירושלים על ר"י עייאש שכותב במפורש: "אחרי אשר עקר הרב המליץ את משכנו לעיר קושטאנטינה, נתמנה אחריו לראש על יושבי ירושלם, הרב הנדול החסיד ר' יעקב משה עייאש". ובהמשך שם כותב שהתקבל לראש"ל אחר הרב שער המים (הוא הרב משה יוסף מרדכי מיוחס שקדם לר"מ הלוי). וזה תומך בהשערתך. yechiel - שיחה 07:28, 22 במאי 2016 (IDT)
- זה נשמע הגיוני, ובערך על ר"י עייאש כתוב באמת שמונה לראש"ל כבר בתקס"ו (שנת מינויו של ר"מ הלוי...), אבל צריך לבדוק את המקור לזה. למזלנו עליו יש יותר מידע yechiel - שיחה 07:24, 22 במאי 2016 (IDT)
- יש לי תחושה שלמרות שמונה יצא שנעדר מתפקידו ואז הרב עייאש שימש במקומו אולי ללא מינוי רשמי עד שהודיעו על פטירתו של הרב הלוי, כך יצא שבפועל לא כיהן אלא הרב עייאש אף על פי שמונה הרב הלוי... וזה יכול להיות מבלבל כי אם המשרה היא גם מינוי ממלכתי של התורכים אזי אפשר והרב הלוי שימש כנציג בקושטא גם לענייני ירושלים וכלל ארץ ישראל , מאידך אפשר ומאחר ולא היה בירושלים לא שימש כמרא דאתרא ...מי-נהר - שיחה 07:17, 22 במאי 2016 (IDT)
לגבי גזירת ירושלים והבריחה ... ובכן יש לי רעיון , כתוב בערך של מי שכיהן לפניו במשרת הראשל"צ הרב מיוחס כך "בעת מסע נפוליאון בארץ ישראל כשחנה ברמלה שנכבשה ללא התנגדות, נפוצה שמועה כי פניו מועדות לירושלים. יהודי ירושלים השתתפו בעבודות ביצור העיר, ואף קיבלו רשות מהרב מרדכי יוסף מיוחס, לעבוד ביום השבת לשם כך. לעובדה זו ישנה חשיבות לנוכח ניסיונותיו של נפוליאון לאחר מכן להטות את לבם של היהודים כלפיו בהבטחות לגאולה לאומית." , פירוש הדבר שהרבנים היו כ"מורדים" באמפריה העותמאנית זאת בשונה מהרב עייאש שבאותו זמן כלל לא היה בארץ שהרי השתקע 22 שנה במקום אחר. ואילו הרב הלוי היה מחותנו של הרב מיוחס הנ"ל. עם זאת מוזר שברח דווקא לקושטא ( אם כי לפעמים זה הדרך הטובה ביותר להסתתר ואולי יש בכל משום נסיבות מותו...) . מי-נהר - שיחה 07:41, 22 במאי 2016 (IDT)
- זה מעניין מאד, אבל לא הבנתי אם כך למה כלפי הרב מיוחס עצמו (שנפטר בתקס"ו) לא כוונה הגזירה הנ"ל. ובכל מצב נראה לי שצריך לזה איזה אישוש היסטורי. אגב, ר"מ הלוי היה חתנו של הרב מיוחס ולא מחותנו. yechiel - שיחה 07:51, 22 במאי 2016 (IDT)
- אתה צודק בהחלט, לא התכוונתי לכתוב את המחשבות הללו בגוף הערכים ללא ביסוס. פשוט משום מה יש לי איזשהו זיכרון מהביוגרפיות של הרבנים ממשפחת מיוחס ששמו או רצו לשים מי מהם בבית האסורים. תודה על ההערות קצת בלבלתי מחמת עייפות רבה. כמו כן יישר כח על כתיבת הערך כמו שנאמר אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה. מי-נהר - שיחה 18:26, 22 במאי 2016 (IDT)
סוף העברה. מי-נהר - שיחה 18:32, 22 במאי 2016 (IDT)