שיחה:ניסויי ישראל
הוספת נושא- חסר תיעוד של מקור האינפורמציה, ושורה של עיון נוסף
- אני חושש שהערך מועתק, הוא מסודר מדי.
- למישהו יש מושג לאיזו קטגוריה לשייך את הערך? טרול רפאים 06:33, 13 יולי 2005 (UTC)
האם מה שכתוב נכון בכלל?[עריכת קוד מקור]
גוגל לא מוצא מידע על זה, מישהו יודע האם מה שכתוב פה בכלל אמיתי? צהוב עולה 19:08, 22 בפברואר 2007 (IST)
- בעצם מצאתי מידע באתר אוניברסיטת חיפה. צהוב עולה 19:09, 22 בפברואר 2007 (IST)
- כן. ראה [1]. ערןב 19:10, 22 בפברואר 2007 (IST)
משוב מ-26 באוגוסט 2011[עריכת קוד מקור]
תודה מעניין הפתרון לדעתי הוא בזריעת עננים בטרם עונת סתיו מסתיימת כל 4 עונות להתחיל קצת יותר מוקדם בזריעה ולדחוף שוב פעם קצת יותר בשנה שלאחר מכן מערכת יחסים אינטנסיווית תובענית מסתנכרנת בו זמנית
מעניין שים המלח כל הזמן בא בדרישות מהכינרת לאורך כל השנים הכינרת נתנה ונתנה לו ונתנה לו עוד מיים מתוקים והוא כל הזמן בא בדרישות, כל הזמן נשאר מריר, פנים חמוצות
יחסים חולניים
ה׳ נתן לנו הידע להוריד גשם, זה לא יותר מהגברה של 21% אין מחלוקת ליישם זאת הברכה.
תארו לכם להוריד על אפריקה יותר 21% של משקעים נופלים וכאשכולות מיים על המדבר הצמא
אני כבר לא יכול לראותם סובלים בני האדם המסכנים והחיות הסובלות ממחסור מיים קשה ביותר
ולכל בני האדם הזכות למיים נקיים
אז מה עושים מורידים גשמים וממלאים אגמים גם תוך הסטת ימים באמצעות תעלה/מובילים.
לא חייב להיות תעלה ענקית בשלב זה, אין כסף נעביר באמצעות מובילים שיישקו פינות חמדה בנגב עד שנרשה לעצמנו לבנות בנוסף את המוביל בין הימים
אז הנגב פורח
ולכולם יש מקום, כל אחד תחת גפנו ותאנתו.
84.109.238.184 02:31, 26 באוגוסט 2011 (IDT)
האם רוב הגשם בישראל נובע מקפיאה או בכלל מהתעבות בטמפ חמה[עריכת קוד מקור]
לפי פרופ' זאב לוין בעפ ענני הגשם לא מספיק קרים. ולכן מה שיכול להועיל אלו גרעיני התעבות גדולים למשל מלח בישול. גרעינים גדולים יהוו בסיס לטיפות גדולות יותר מהר יפלו מטה מהר יותר מרוב הטיפות בסביבה וכך יאספו טיפות נוספות ויגדלו עד שיהפכו לטיפות גשם Eyal Morag - שיחה 11:54, 15 בינואר 2021 (IST)
לעומת זאת פיזור גרעיניי קפיאה בארץ הוא פשוט זריקת כסף ממטוסים תרתיי משמע.Eyal Morag - שיחה
- בגלל שאני מאד מעריך את פרופ' זאב לוין, אני מניח שדבריו לא הובנו כהלכה, בחורף, אפילו בסיסי הענן נמצאים בסביבות מפלס הקפיאה, למשל הרדיוסונדה היום מדדה 0 מעלות בגובה 2000 מטר. בטח שברום הענן, כלומר בגובה של מספר קילומטרים מעל בסיס הענן נזכה לטמפרטורות נמוכות בהרבה. ניסוי ישראל 2 (אם אני לא טועה) הראה שיש מספיק CCN גדולים בישראל (שנובעים אולי מרסס ים?) הוספת גרעיני התעבות גדולים, רק תגדיל את אפקט התחרותיות ולא בטוח שתגביר את הגשם. הוספת CCN יכולה לעכב את הגשם ואז במקום שחלק מהגשם ירד בים התיכון, הוא ירד רק בגליל וכאן תבוא תרומתו. אפקט זה שגובה בסימולציות נומריות הוצג בדו"ח של פרופ' אלכסנדר חיין לרשות המים באמצע העשור הראשון של המילניום. bambiker • שיחה • ד' בשבט ה'תשפ"א • 14:22, 17 בינואר 2021 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־ניסויי ישראל שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=5901&lv=cc&main_id=601&code_name=@A_maim0003 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070927002723/http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=5901&lv=cc&main_id=601&code_name=@A_maim0003 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:03, 30 באוקטובר 2022 (IST)
- הוחלף הקישור לקישור שהוצע It.mev - שיחה 12:30, 11 ביוני 2023 (IDT)