שיחה:סאלח שבתי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ללא כותרת[עריכת קוד מקור]

צריך לשנות את זה כך שגם מי שיחפש

1) סאלח שבאתי

2) סלאח שבאתי

3) סלאח שבתי

יוכל להגיע לכאן אך אני לא יודע איך

בוצע, תודה. טרול רפאים 20:35, 16 פבר' 2005 (UTC)
ומה עם "סליחה שבאתי" שמופיע בגוף הערך? דולבשיחה 19:49, 25 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

אני מרגישה צורך להעיר על העובדה שאינכם מכלילים את מסר הסרט לאלה שרוצים לחקור את הסרט יותר לעומק ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

את מוזמנת להרחיב את הערך. דולבשיחה 19:49, 25 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

מקור הסיפור[עריכת קוד מקור]

בערך מצוין שהמקור הוא מערכונים שכתב קישון ללהקת הנח"ל בשנות ה-50. הוספתי קישור למדורו של קישון ב"מעריב", "חד גדיא" מתחילת 1956 ובו רשימה בשם "הסוסיאלית" שניכר בה שהיא הבסיס לסיפור סלאח שבתי. השם ברשימה זו הוא "זבולון שבתי" ושמות הילדים וה"סוסיאלית" הם בחלקם דומים ובחלקם שונים. אני לא יודע מי הקדים את מי ומה הבסיס העובדתי לסיפור שמספר קישון ב-1956, אך מעניין לקרוא את הרשימה הזו.אודי - שיחה 18:47, 27 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

הערב נערך ראיון טלביזיוני עם חיים טופול.

הוא נשאל למקור השם. הוא הזכיר שבמקור אפרים קישון רצה לקרוא לדמות בשם אחר (לא הפנמתי את השם)

אבל חיים טופול שביקר במעברת עולים ברמת השרון נתקל בדמות במעברה שהתחבבה עליו ושמו היה סאלח!

הוא חזר לאפרים קישון שקבל את בקשתו לקרוא לדמות - סאלח.

אתם בהחלט מוזמנים לאמת את זה איתו כי הנאמר כאן אינו נכון!

נ.ב. לדעתי, מהיכרות של צירוף השם הזה, הוא מיהודי כורדיסטאן שעלו מעיראק בשנת 1934 לערך ויושבו במעברות. השם סאלח היה נפוץ בקירבם ושם המשפחה שבתי מקורו בשם שבתאי. אני אישית הכרתי את העדה הזאת את השמות ואת אופן ההתנהגות שלהם כולל מחוות הגופניות והרטוריות שמשוחקות באופן מושלם ע"י חיים טופול.

מקור:הערב נערך ראיון טלביזיוני עם חיים טופול שקשבתי לו בשקיקה. דווח על ידי: מה פירוש חתימה? שמי ירון הראל. גר ברמת ישי. יליד 1955 132.68.244.129 18:55, 30 בינואר 2015 (IST)[תגובה]

אני מניח שהערתך היא בנוגע למשפט הבא: "שמו של סאלח הוא סימבולי ומרמז בהומור קישוני על הביטוי "סליחה שבאתי", כדוגמת הביטוי "סליחה שאני חי" (לאחר מלחמת ששת הימים הוציא קישון ספר הומוריסטי בשם "סליחה שניצחנו")." המשפט נוסף ב-2006 על ידי אבירם.
למען הגילוי הנאות: לא אני הוספתי את המשפט הנ"ל, רק עשיתי לו עריכה. אבירם - שיחה 00:03, 1 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
אני לא בטוח שקיימת סתירה בין הטענות, יתכן שטופול הציע את השם סלאח ולאחר מכן עלה לקישון הרעיון של השם "סלאח שבתי" כמשחק מילים מסוים.
יש מקום לשאול על מקור הפרשנות, יתכן שלא זו הייתה כוונת המשורר. אבל לא הוצגה הוכחה נגדית חותכת, ומקורות כמו "ראיתי בראיון טלוויזיוני" או "מוזמנים לאמת עם חיים טופול" אינם קבילים באנציקלופדיה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:32, 30 בינואר 2015 (IST)[תגובה]
ההפך! לטענה הקיימת כרגע בערך על כוונתו של קישון לא מצוין שום מקור ואם אין מקור שכזה, שמתבסס על דברי קישון ולא על הערכת גורם כזה או אחר, הרי שמדובר פה ב"מחקר מקורי" ודינו להימחק. ראיון עם טופול הוא בהחלט מקור וראו גם הפסקה בדף זה שפתחתי שמקשרת להומורסקה של קישון ב"מעריב" שבה מדובר ב"זבולון שבתי".אודי - שיחה 22:13, 30 בינואר 2015 (IST)[תגובה]
משחק המילים מופיע גם במקומות נוספים ברשת, בכללם כתבה במעריב, שעקרונית יכולה להוות מקור. נראה לי שבמקרה הזה מעריב פשוט העתיקו מפה. קיימת אפשרות שהעורך שהוסיף את המשפט הסתמך על מקור כלשהו. בכל אופן לא הייתי מסיר כל עוד לא הובאה ראיה נגדית. הפרשנות הזאת לא מופרכת, גם אם היה זבולון שבתי ואחר כך עלתה האפשרות סלאח, אולי קישון העדיף את סלאח על פני זבולון בגלל המשחק מילים.
אודי, אם אתה מעוניין לשנות את הערך לא אתנגד, פשוט הבהרתי למה אני לא רואה בעיה עם הערך במצבו הנוכחי. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:11, 31 בינואר 2015 (IST)[תגובה]
מצאתי בגוגל בוקס קטע קצר מספר הוראה שנכתב ע"י ברי סמכא ב-2005 (לפני כתיבת הקטע בוויקיפדיה) המזכיר את הטענה לקשר בין שם הגיבור ו"סליחה שבאתי".אודי - שיחה 08:39, 1 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]
תודה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 12:54, 1 בפברואר 2015 (IST)[תגובה]


בפסקת הרקע הופיעה המשפט הבא ״קטעים מהסרט צולמו בפנימיית הכפר הירוק, וחלקם במעברה שהייתה קיימת מול הפנימייה.״ ללא שום מקור וסימוכין. אני אישית יודע שאת סאלח שבתי צילמו בהרצליה. השיכון שרואים בסוף הסרט (וגם במהלכו) הוא מספר בניינים שקיימים עד היום בכניסה לשכונת יד התשעה בהרצליה, אפילו עמוד החשמל שמופיע בפריים האחרון קיים עד היום. ואת זה ניתן להשוות עם גוגל מפות. הסרט הופק על ידי אולפני הרצליה. ידוע לי גם שהקיבוץ המופיע בסרט הוא קיבוץ גליל ים, הסמוך לאולפני הרצליה וכי המעברה היא גם אחת המעברות שהיו בסמוך להרצליה, אם אני זוכר נכון ממה שסיפרו לי מדובר במעברה שהייתה בגלילות. כדי שהמידע הנמצא בערך יהיה נכון, עדיף שהמשפט הזה לא יופיע בו אלא כאן בדף השיחה עד שיהיה אפשר לאמת אותו. – אסף (Sokuya)שיחה 13:10, 10 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]

אני אמנם מצאתי קישור משנת 2014 שכתוב שהסרט צולם בכפר הירוק, אבל הכתבה בקישור נכתבה לאחר שהמידע הוזן לערך ב-2008 ולכן יש להיזהר מסגירת מעגל של מידע שגוי. – אסף (Sokuya)שיחה 13:16, 10 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]
מצאתי את המקור הבא משנת 2008 שאפרים קישון כתב ב-ynet שמציין שהסרט צולם בכפר הירוק, בתחילת הסרט מופיע קרדיט תודה "ולהנהלת הכפר-הירוק על עזרתם הנדיבה בהפקת הסרט", "המעבדה אולפני הסרטה הרצליה ייצור הסרט בשיתוך חברת פשנל בע״מ". החזרתי את המשפט עם הכפר הירוק בלבד, יחד עם סימוכין. הוספתי עוד מקורות ותיקנתי קצת. בשנות ה-60 דיווחו שהסרט צולם בהרצליה. – אסף (Sokuya)שיחה 13:28, 10 ביוני 2020 (IDT)[תגובה]