שיחה:סודה לשתייה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יכול להיות שהערך כבר היה כתוב לפני כן ופשוט לא הייתה מפה הפניה? בברכה, תומר 16:29, 27 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

תשובה לתומר[עריכת קוד מקור]

לא, ביקרבונט הוא יון שנמצא בסודה לשתייה.

שאלת אלמוני[עריכת קוד מקור]

מה הוא ph של חומר זה?

לדעתי יש טעות- נאמר שהסודה לשתייה מתפרקת מיד במגע עם מים, אך למעשה היא מתפרקת רק במגע עם חומר חומצי ומים, או במגע עם חומר חומצי ובחימום. לעומת זאת- אבקת האפייה המכילה גם סודה לשתייה וגם חומר חומצי מתפרקת מיד במגע עם מים.

1. אין pH לחומר אלא לתמיסה, זה תלוי בריכוז המומס. בעיקרון ה-pH גדול מ-7 כיוון שהוא בסיסי. 2. מים יכולים לשמש גם כחומצה וגם כבסיס ולכן אין צורך בחומר נוסף Mysterion - שיחה 12:41, 22 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

commons|Category:Sodium bicarbonate[עריכת קוד מקור]

http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Sodium_bicarbonate?uselang=ru --Schekinov Alexey Victorovich - שיחה 20:13, 19 במרץ 2009 (IST)[תגובה]

מזיק לבריאות[עריכת קוד מקור]

יש איזו שמועה, וניתן למצוא לה הד בפורומים אינטרנטיים שונים, שסודה לשתיה מזיק לבריאות ושעדיף להימנע משימוש בו במטבח. האם זו אגדה אורבנית? 94.188.132.2 14:27, 21 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מסת החומר[עריכת קוד מקור]

רשום בשתי מקומות שונים את המסה המולקולרית של החומר אך במקום אחד רשום 84.01 ובמקום השני רשום 84.007 אז איזה אחד מהם נכון??? 109.64.11.96 14:34, 22 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

פשוט דרגות דיוק שונות: הטבלה מסתפקת במקום השני אחרי הנקודה ולכן מתעגל 84.007 ל84.01 יורם שורק - שיחה 18:22, 22 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

טעות בתגובת הפירוק בחום[עריכת קוד מקור]

תגובת הפירוק בחום הראשונה איננה מאוזנת - חסרים בה שני אטומי מימן ואטום חמצן בצד התוצרים (שבתגובה זו הופכים לH2O). התגובה הנכונה והמאוזנת היא 2NaHCO3 → Na2CO3 + H2O + CO2 טוב טוב הגמד - שיחה 21:14, 2 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

צודק, תיקנתי. יורם שורק - שיחה 23:26, 2 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

E-501ii = סודיום ביקרבונט[עריכת קוד מקור]

חיפשתי בגוגל ומצאתי שE-501ii זה בעצם סודה לשתיה. שווה להוסיף לערך.

E501ii הוא אשלגן ביקרבונט והערך הוא על נתרן ביקרבונט סודה לשתייה תסומן כE500ii. יורם שורק - שיחה 21:59, 16 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]
הוספתי לערך. תודה. יורם שורק - שיחה 22:04, 16 בנובמבר 2012 (IST)[תגובה]

כדאי לחשוב להוסיף פסקה על מקור השם המבלבל אם ידוע מקורו (באנגלית הוא עוד הגיוני - סודה לאפייה, אך בעברית הוא סודה לשתיה, כידוע, שגורם לאנשים לחשוב "רגע אם זאת סודה לשתייה, מה הסודה בבקבוק?") ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הערה על מקור השם מופיעה בסעיף "שמושים רפואיים וקוסמטיים". עם זאת, אין אזכור למי סודה שבבקבוק, אף על פי שלפחות שני יצרני בקבוקי סודה שבדקתי, מוסיפים כיום סודה לשתייה לבקבוק הסודה. אולי היצרנים החליטו לפתור את הבלבול בקרב הלוקים בצרבת ולסייע להם גם בעת שתיית מי סודה? שרשרשיחה 13:11, 18 באפריל 2015 (IDT)[תגובה]

87.68.40.118 22:42, 3 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]


כקוראת, חסר לי (או שאולי פספסתי את) המידע כיצד וממה מופקת הסודה לשתיה. תודה נעמה79.183.213.122 16:23, 10 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

מיתוס היצר המיני[עריכת קוד מקור]

אני מודע לזה שבארץ מדברים על סודה לשתיה בהקשר הזה, אבל במקור מדובר בSaltpeter, או אשלגן חנקתי. חומר משמר שהיה בשימוש נרחב במזון.

מדוע שמתם תמונה של סוכר ??????[עריכת קוד מקור]

אם זה ערך על סודה לשתייה, מדוע שמתם תמונה של סוכר ??????

עוד מנפלאות הסודה לשתייה[עריכת קוד מקור]

סודה לשתייה מצויינת לניקוי הגרון ומקלה משמעותית על כאבי ודלקות גרון למינהם, ע"י גירגור של מי סודה לשתייה מספר פעמים ביום 84.109.155.124 21:41, 21 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

אנא ציין מקור -ספר או מאמר כדי שאפשר יהיה לשלב את המידע בערך. יורם שורק - שיחה 23:08, 21 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

משוב מ-20 בדצמבר 2017[עריכת קוד מקור]

מתי אבקת סודה לשתיה אומצעה 93.172.216.29 21:25, 20 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]