סודה לשתייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתרן ביקרבונט
Sodium bicarbonate.jpg
סודה לשתייה
SodiumBicarbonate.svg
שם סיסטמטי נתרן מימן פחמתי
שמות נוספים סודה לשתייה
נוסחה כימית CHNaO3
מסה מולקולרית 84.01 גרם/מול
מראה גבישים לבנים
מספר CAS 144-55-8
צפיפות 2.20 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות

69 g/L (0 °C) 96 g/L (20 ºC)
165 g/L (60 ºC)


236 g/L (100 °C)
מקדם שבירה 1.3344
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפה NFPA 704#אזהרות מיוחדות NFPA 704#אי יציבות / פעילות NFPA 704#סיכון בריאותיNFPA 704.svg
אודות התמונה
הערה כללית מתפרק ב 50C (אינו ניתך)

סודה לשתייה (נתרן מימן פחמתי, סודיום ביקרבונט) היא מלח נפוץ. נוסחתו היא: NaHCO3.

תכונות החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סודה לשתייה היא חומר מוצק גבישי לבן, בדרך כלל בצורה של אבקה דקה

  • מסה מולרית - 84.007 גרם למול
  • צפיפות: 2.159 גרם לסמ"ק
  • מסיסות במים : 7.18 גרם ב-100 סמ"ק מים (ב 18°C)
  • טמפרטורות התכה ורתיחה: אין (מתפרק בחום)
  • pKb (קבוע הבסיס): 6.3
  • CAS : 144-55-8
נתרן מימן פחמתי - סודה לשתיה

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה מנתרן הידרוקסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתרן פחמתי יכול להתקבל בתגובה בין נתרן הידרוקסיד (NaOH) ופחמן דו-חמצני (CO2) לפי הנוסחה: .

לאחר מכן מתרחשת תגובה בין הנתרן הפחמתי, המים ודו תחמוצת הפחמן: .

תוצר התגובה הוא סודה לשתייה (NaHCO3).

תגובות סתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במים מתפרקת סודה לשתייה לקטיון נתרן (+Na) ואניון של מימן פחמתי (-HCO3). מימן פחמתי הוא בסיסי ויגיב במים תוך שחרור הידרוקסיד ודו תחמוצת הפחמן: .

סודה לשתייה תגיב עם חומצות ותנטרל אותן, התגובה תייצר מלחים שונים. כך למשל תגיב סודה לשתייה עם חומצה הידרוכלורית (HCl): . המלח המתקבל הוא נתרן כלורי (מלח בישול).

פירוק בחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל טמפרטורה של 60°C תתפרק סודה לשתייה ותפלוט הרבה פחמן דו-חמצני. בגלל תכונה זו משתמשים בה בתוך חומר מתפיח באפייה ובמטפים לכיבוי אש. נוסחת ההתפרקות היא: .

חימום נוסף יהפוך את הנתרן הפחמתי לתחמוצת הנתרן וישחרר עוד פחמן דו-חמצני לפי התגובה:

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהכנת מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר E של סודה לשתייה הוא E500ii[1]
  • סודה לשתייה משמשת באפייה בתור חומר מתפיח והיא מתחילה לעבוד מיד במגע עם מים ולכן כאשר משתמשים בסודה לשתייה מוסיפים אותה לבצק סמוך ככל הניתן לזמן האפייה.
  • כתוספת לרוטב עגבניות לנטרול החומציות של מיץ העגבניות, או לעוגת דבש לנטרול חומציותו של הדבש.
  • סודה לשתייה משמשת לריכוך בשר.
  • השריית קטניות יבשות כמו שעועית וחמצה (חומוס) בתמיסת סודה לשתייה מקצרת את פרק הזמן הנדרש לריכוכן, ומפחיתה את נטייתם לגרום נפיחות[2] .

נטרול חומצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמושים רפואיים וקוסמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נטרול ריחות רעים.
  • הקלה על צרבת על ידי ניטרול חומצות הקיבה במערכת העיכול (ומכאן שמה העממי "סודה לשתייה").
  • תמיסת סודה לשתייה משמשת לריכוך שעוות אוזניים להקלה על ניקוי האוזן.
  • תוסף למשחות שיניים (חומר שחיקה).
  • תמיסת סודה לשתייה מוזרקת תוך ורידית במקרים של חמצת מטבולית, למשל לאחר החייאה. למעשה, חמצת מטבולית מאובחנת כאשר קיימת ירידה ברמת הביקרבונט בדם.
  • הפחתת חומציות (הבססת) השתן.
  • נמצא כי תמיסת סודה לשתייה יכולה לשמש כחומר יעיל לטיפול בפטרת העור (דרמטופיטוזיס הנגרם על ידי פטריות מסוג Trichophyton) ופטרת עומק (הנגרמת על ידי פטריות מהסוג Candida‏, Aspergillus ו-Trichosporon)[3].

סודה לשתייה כחומר ניקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שימוש בסודה לשתייה כחומר ניקוי מקטין את החשיפה לכימיקלים, מקטין את המלחת הקרקעות כתוצאה משימוש במלחי ניקוי תעשייתיים
  • ניתן לעשות כביסה ביד או במכונה עם סודה לשתייה במקום אבקות כביסה למיניהן
  • תמיסה חמה של סודה לשתייה במים תנקה ציפוי שחור מכסף (כשכלי הכסף במגע עם רדיד אלומיניום)
  • תמיסת סודה לשתייה במים יעילה לניקוי עדשות מגע (יש לשטוף היטב אחרי הניקוי)
  • יעיל לניקוי כתמי יין, מיץ וקפה.
  • יעיל לניקוי מברשות שיער ומסרקים.

שימושים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משמש כמרכך לבדים.
  • משתמשים בסודה לשתייה כדי לייצר גרסה ניתנת לעישון של קוקאין, קראק.
  • סודה לשתייה נמצאת במטפים לכיבוי אש בגלל תכונת ההתפרקות שלה בחום.

מיתוס היצר המיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפולקלור ידוע החומר כמדכא יצר מיני, הסיפור מופיע כשמועה על הוספת סודה לשתייה למזון חיילים כדי שהאנרגיות שלהם יופנו לאפיקים מועילים.[4] הוספת סודה לשתייה למזונם של אסירים לאותו צורך בגרמניה בשנות ה-20 של המאה ה-20 מוזכרת בספרו של ליאון פויכטוונגר, ניצחון:

בשעות שלאחר חצות מענה לחצו של המין. כל דרי הבית מתייסרים בזה. כדי להפחית את חשקם של האסירים, נותנים סודה במזונם. הסודה נוטלת מהאוכל את שארית טעמו, אבל אינה עוזרת.

פויכטוונגר, ניצחון, חלק שלישי פרק 7, תרגום: צבי ארד

המיתוס חסר ביסוס: סודה לשתייה היא בסיס ותיצור בקיבה תגובת סתירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E 500: Sodium carbonates
  2. ^ Ibrahim, S. S., et al. "Effect of soaking, germination, cooking and fermentation on antinutritional factors in cowpeas." Molecular Nutrition & Food Research 46.2 (2002): 92-95.‏
  3. ^ Letscher-Bru et al. (2012). Antifungal activity of sodium bicarbonate against fungal agents causing superficial infections. Mycopathologia 175(1-2):153-8. PMID 22991095
  4. ^ ראו למשל: יורם קניוק, תש"ח, הוצאת משכל (ידיעות ספרים) - 2010 (עמ' 11)