שיחה:סקלרים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפשר בבקשה לנקד, או לתת א"ב פונטי? כלל לא ברור לי איך קוראים את ה"סקוים" הזה. מגיסטר 22:09, 13 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

השם נראה שגוי[עריכת קוד מקור]

נראה לי שהוא צריך להיות סקויים, ואולי יש לשנות אותו לצורה אחרת. אלדדשיחה 08:38, 14 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אני רואה עכשיו בהיסטוריה של הערך שהשם כבר היה סקויים, והועבר לכתיב "סקוים". כתיב זה נראה שגוי בעברית, כי נטיית העברית להוסיף לו ו', ולכתוב אותו "סקווים". אם השם במקורו הוא סֶקוּי, יש להוסיף לו -ים, כרגיל, כדי לגזור את צורת הריבוי, ומה שמתקבל הוא "סקוי-ים". אלדדשיחה 08:46, 14 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
אני גזרתי את הריבוי מהדוגמה "ג'ינג'י" - "ג'ינג'ים". הוספת יוד הופכת את הריבוי לריבוי תיאורי, למשל, אם נרצה להגיד מנהגים אופיינים לסקוים, נגיד "מנהגים סקויים". בברכה. ליש 16:21, 14 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הדוגמא "ג'ינג'י" היא לא מוצלחת, כי מדובר כאן בסלנג לא-תקני; אילו חוקי העברית היו מיושמים בסלנג, היה צריך לומר "ג'ינג'יים" (כמובן שאיש אינו אומר כך). דוגמה יותר קרובה היא "פנוי" - "פנויים". אביעד המקורי 16:27, 14 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
בדיוק: פנוי -> פנויים, ראוי -> ראויים, סקוי -> סקויים. במקרה של שם תואר, לא תהיה ברירה אלא להישאר עם שתי יו"דים ולא להוסיף יו"ד נוספת (הבנתי את הטיעון שלך, אריה). אלדדשיחה 16:40, 14 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
הענין הוא ש"פנוי" הוא שם תואר, לכן מקבל יוד כפולה בריבוי, המקבילה (אם הג'ינג'ים לא מוצאים חן בעיניכם) היא "גוי" - מנהגי ה"גוים" ובצורה תיאורית - מנהגים "גויים". בברכה. ליש 16:59, 14 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
נהדר, אריה, תודה לך! חיפשתי מילה שלא תהיה גם שם תואר, ומצאתָ עבורי - גוי. הריבוי הוא גויים, בשתי יו"דים. אשמח אם תוכל לשנות גם את המילה הנוכחית, סקוים, על פי המתכונת של גוי => גויים, ותוסיף לה יו"ד. אלדדשיחה 17:03, 14 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]
נ"ב: תודה על ההעברה :-) אלדדשיחה 17:03, 14 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

'סקוי' הוא תעתיק נכון של השם הרומני, אבל האם לא נכון יותר לקרוא להם בשם שהם קוראים לעצמם, דהיינו השם ההונגרי? (ואז, אם אני מבין נכון את הוויקי האנגלית, התעתיק הנכון הוא 'סקיי' ולכן 'סקיים' רונן א. קידר 13:45, 26 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

השם סקוי (וגם הוריאנטים בהונגרית וגרמנית) נגזר מהמילה הרומנית "מושב" (לישיבה) scaun, ששימשה מיעוט גרמני, הסאשים, כדי לתאר את הארגון האדמיניסטרטיבי שלהם והסקויים השאילו מהם את המילה. אין למילה שום קשר לשפה ההונגרית, אך יש גרסה הונגרית של המילה. הסקויים לא מדברים הונגרית, אלא ניב מיוחד הקרוב להונגרית. לסיכום, אינני רואה סיבה ללכת לכיוון הגרסה ההונגרית או הגרמנית (המקורית יותר), שלא נמצאת בשימוש של תושבי רומניה, המקום בו חיים היום מרבית הסקויים. בברכה. ליש 15:02, 26 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
השם סקלרים, בהונגרית "סֵקיי" Székely ובגרסה הרומנית Secui קשורה כלמילה ההונגרית Szék (סֵק)ולא למילה הרומנית Scaun בעלת אותה משמעות. הסקלרים מדברים הונגרית ומחשיבים עצמם הונגרים ואין הצדשה לקרוא להם בעברית לפי הגרסה הרומנית של שמם. הם קשורים להיסטוריה ההונגרית מזה אלף שנה ולא להיסטוריה הרומנית. זה שכעת רובם חיים בשטח רומניה כמיעוט לא מצדיק את השימוש במונח הרומני בשפות אחרות .

Ewan2 - שיחה 17:41, 5 באפריל 2011 (IDT)[תגובה]

מפני שאינם רומנים אין טעם לקרוא להם בדיוק כמו ברומנית. השם העדיף בכל הספרות ההיסטורית והגיאוגרפית הישראלית והאירופית הוא סקלרים, ממקור גרמני. אין טעם אף לקרוא להם בהונגרית סיקייק או סיקיים (מילה שנתן את הגרסה הרומנית) כי זה חידוש לא מתאים ולא בשימוש בעברית ולא בשפות אחרות .הסקלרים הם חלק בלתי נפרד מהאומה ההונגרית , מחשיבים עצמם הונגרים אפילו שמשערים כי הם צאצאים של שבטים קומנים או פצ'נגים או אחרים שאימצו את שפה ההונגרית. כל הונגרי מבין את עגת הסקלרים טוב מאוד (והמבטא המיוחד שלהם לא מפריע) ולהפך. אין להם שפה נפרדת סקלרית. המילה "סק" או "סייק" אכן משמעותה כסא בשפה ההונגרית ומקורה הוא כנראה משפות טורקיות seki ולאו דווקא מרומנית ראה http://en.wiktionary.org/wiki/sz%C3%A9k

המונח העתיק מימי הביניים בצורתו הגרמנית "סקלר" הוא המתאים ביותר. לא מקובל לתת להם שם רומני. הם נמצאים כעת מזה 80 שנה ברומניה מכורח הנסיבות ולא מבחירתם ,בתור תושבי טרנסילבניה, והם כעת אזרחי רומניה. אבל זו לא סיבה להעניק להם בעברית שם רומני. יש נסיון לפעמים מצד לאומנים רומנים לנסות להפריד בין הסקלרים ובין ההונגרים מסיבות פוליטיות תוך שימוש בתאוריות על מוצאם האתני, אך הם הסקלרים בעצמם, חוץ מגאוותם המקומית כסקלרים, מחשיבים עצמם הונגרים גאים, כפי שיהודי בוכרה או יהודי אשכנז וספרד הם יהודים או ישראלים גאים. וכפי שהמולודבנים מבסרביה הם רומנים גאים למרות עגתם הרומנית המיוחדת. אין לרומנים חזקה על שם אוכלוסיה זו. Ewan2 - שיחה 15:28, 16 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

ראה תשובתי לעיל, בחטיבה הקודמת. בברכה. ליש - שיחה 16:19, 16 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

הרומנים לא יקראו לערבים aravii מפני שבעברית מכנים אותם כך.Ewan2 - שיחה 16:22, 16 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

פתיחה פעם שלישית של הדיון בנושא שינוי שם הערך[עריכת קוד מקור]

האוכלוסיה הנ"ל קוראת לעצמה "סיֵקֵיי" או "סֵיקֶיֶיק", שם הונגרי זה מתורגם לשפות אחרות בסקלר. סקלרים היה השם המקובל במעט הפרסומים בעברית המזכיר אותם. "סקוי" הוא השם הרומני.הוא אינו בשימוש בשפות אחרות כולל בספרות ההיסטורית בשפות אחרות ובעברית. השימוש במילה הרומנית היא תרומה "מקורית" מעניינת אבל פחות מתקבלת על הדעת מהשימוש בשם המסורתי "סקלר" או בעברית "סקלרים". אפשרות חלופית - ממקור לטיני הייתה "סֶקוּלים" אבל נראה ש"סקלרים", המילה ממקור גרמני, היא הכי מתאימה ובשימוש.

ראה ציטוט מעיתון "הארץ":

Ewan2 - שיחה 22:30, 7 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

עד עכשיו אין מתנגדים להעברת הערך.Ewan2 - שיחה 15:22, 16 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אכן, ובשל כך לדעתי באפשרותך להעביר כעת את הערך. תומר - שיחה 15:25, 16 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
תודה. אך אני רואה שיש צורך בהפנית בקשה למפעילים מפני שההעברה חסומה.Ewan2 - שיחה 16:39, 16 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
העברתי. אתה מוזמן לשנות קישורים והפניות ולשנות את השם בגוף הערך. תומר - שיחה 18:40, 16 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
תודה רבה לך על העזרה.Ewan2 - שיחה 19:34, 16 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 23:53, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

הערות של אלמוני בשיחה:סובוטניקים:

קהילת שומרי השבת והגרים בטרנסילבניה[עריכת קוד מקור]

משפחת אבי מהכפר בוז'ודויפאלו אשר היה הכפר המרכזי בקהילת שומרי השבת והגרים שבטרנסילבניה. לדברי אבי, וכן ממקורות אחרים שמצאתי, תושבי האזור אשר היו שייכים לכנסייה האוניטורית אימצו בפועל כבר במאה ה16 את מנהגי היהודים כולל שמירת שבת, תפילות, דיני כשרות, קבורה וכל השאר, אך נאלצו להשאיר אמונתם במחבוא מכיוון שבעוד שאושר ליהודים מלידה לקיים את אמונתם, חל איסור מוחלט לנוצרים לקיים מצוות יהודיות או חלילה וחס להמיר דתם. לקראת סוף המאה השמונה עשרה, יצא בהונגריה חוק המתיר לכל אדם לקיים את דתו. מייד לאחר מכן החל תהליך מילה וגיור של יהודי המקום, אשר נוהל ובוצע בהובלת ראשי הקהילה היהודית בבודפשט. שלושה ימים לאחר תחילת התהליך הוציאה הממשלה ההונגרית הנחייה כי הרחבת החוק אינה כוללת גיור ולכן גיור התושבים הופסק. יחד עם זאת, מי שכבר גויר נותר יהודי וכך היה עם משפחת אבי. לדברי אבי הקהילה (הן שומרי השבת והן הגרים) כללו אלפי אנשים ולא מאות כפי שמציין המאמר. לאחר סיפוח טרנסילבניה להונגריה, והצרת צעדי היהודים בטרטוריות אלו, נבחנה שאלת הגזע של קהילה זו. ומכיוון שאנשי הקהילה היו סאקיים "טהורי גזע" ניתן להם אישור כי למרות יהדותם הם "אריים טהורים" וכי הם פתורים מחוקי הגזע. בניגוד לנאמר בכתבה, לדברי אבי תושבי הקהילה (או לפחות משפחת אבי) פונו לגטו טורגו ולא כפי שמצוין. במהלך הפינוי, אבי לא היה בכפר ובזכות זאת חייו ניצלו, אך כל שאר משפחתו (למעט דודה אחת) נרצחו. במהלך המלחמה נאמר לאבי כי הכומר של הכפר, בעת ששמע כי אנשי הקהילה מועמסים על הרכבת לאושוויץ, נסע לכיוון התחנה נעמד עם אופנועו על הפסים ועצר את הרכבת. הוא ניהל משא ומתן ארוך עם הקצין הגרמני והציג לו את כל האישורים לכך שאנשי הקהילה (יהודים ושומרי שבת) הם "אריים טהורים". הגרמני השתכנע וסיכם כי מי שיסכים לחתום כי אין לו קשר ליהדות יורד מהרכבת. היו כאלה שחתמו וירדו אך הרוב טען כי הם חיברו את חייהם ליהדות והם לא ינטשו את יהדות ברגע של חולשה והמשיכו במסעם לאושוויץ. לאחר המלחמה חזרו אבי וסבי לכפר לראות אם בין היורדים היו גם בני משפחה אך התברר כי כולם המשיכו עם הרכבת. וכאמור רק דודה אחת חזרה מהתופת. רבים מאוד מהנותרים מבני הקהילה (יהודים ושומרי שבת) עלו לארץ ישראל לאחר המלחמה. כפי שנאמר במאמר, הכפר בוז'ודויפאלו הוצף במים בפקודה ישירה של צאוצסקו כחודשיים לפני ההפיכה ברומניה וכל האזור על ההיסטוריה המיוחדת שלו שקע במצולות. 147.237.70.61 12:27, 1 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]