שיחה:עיבור (מיסטיקה)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קצת קשה לחוות דעה על הערך כיוון שהוא מעט דל במידע. על פניו הדברים נכונים, רק יש להבחין בערך בין המושג שאתה מדבר עליו (עיבור נשמות) לבין המונח עיבור בקבלה הלוריאנית, חסרה התייחסות לקשר בין עיבור נשמות לעיבור החודש (התנוצצות בראש חודש ובט"ו בו), היכן המונח נטבע לראשונה (כמדומני בספרות הזוהר) וההשפעה עליו על מקובלי צפת ועוד. בברכה, Shayakir שיחה. 16:03, 23 יולי 2006 (IDT)


המונח "עיבור" בקבלה היהודית שייך , למיטב ידיעתך רק לעיבור נשמות (להוציא שנה מעוברת)? לא מעברים דברים אחרים? אני מעביר הדיון ברשותך לדף השיחה של הערךDrall 16:21, 23 יולי 2006 (IDT)

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Shayakir

לא הבנתי מה אמרת, אפשר לחזור על הדברים בצורה ברורה יותר? בברכה, Shayakir שיחה. 16:24, 23 יולי 2006 (IDT)
אני מכיר עיבורים מכמה מקורות. מקור אחד הוא המקור הפגאני שהזכרתי כבר בערך. עוד מקורות אני מכיר מהקבלה , ישנם שם טקסים שנועדו לקבל עיבורים כמו השתטחות על קיברי צדיקים , אכילת דגים בסעודות מצווה והילולות של צדיקים. אלו טקסים לקבלת עיבורי נשמות כמו שהזכרת. השאלה שלי האם יש בקבלה עיבור של דברים אחרים חוץ מנשמות. אולי דברים שמזכרים את האינקובציות ההלניסטיות. נניח אצל הרמח"ל מתואר איזשהו טקס של "דימיון מודרך" עם אותיות הוי"ה . האם גם זה לידעתך קשור לעיבורים?--Drall 16:37, 23 יולי 2006 (IDT)
בוא נעשה סדר בדברים. בקבלה המונח עיבור משמש לשני דברים שונים בתכלית האחד עיבור נשמות, והשני עניין העיבור בקבלת האר"י (דהיינו התכנסות שברי הכלים בפרצוף אימא שהמשכו שלב היניקה ואז המוחין). הקשר בין עיבור החודש לבין עיבור נשמות הוא שישנם זמנים מסוגלים יותר לעיבור והם ראש חודש וט"ו בחודש. עוד זמן מסוגל הוא זמן הפטירה של הצדיק שמשם נמשך המנהג של הילולות הצדיקים. המשתטח מבקש להידבק באותו חלק של הנפש שנשארת בקבר לאחר הפטירה (הבלא דגרמיא) וכך להגיע להשגות גבוהות יותר. עניין אכילת הדגים בשבת לא מוכר לי אלא מסיפורי צדיקים וכולי, אשמח אם תביא לי מקור לדבר. (יתכן ותמצא בכתבי האר"י).

עוד דבר שקרוב לעניין העיבור מוזכר בספר הזוהר פרשת משפטים (ד"ה מכשפה לא תחיה אם אני לא טועה). שם הוא מבאר את סוד אישה קטלנית באופן שנשמת הבעל הנפטר מתעברת בבטנה של האלמנה ומזיקה את האחרים. לעניין דמיון מודרך אני לא מוצא את הקשר בין הדברים ויתכן אתה מבלבל בין המושג עיבור לבין המושג דבקות. בברכה, Shayakir שיחה. 21:06, 23 יולי 2006 (IDT)

אני לא יודע עם הדימיון המודרך שמציע הרמח"ל הוא עיבור. אני רק העליתי את האפשרות .כדי לדעת צריך לראות אם קיימת הגדרה מוחלטת לעיבור ,נניח אצל רבי שמואל ויטאל. לגבי אישה קטלנית אני תוהה, הלוא עיבור הוא משהו חולף. המצב של האלמנה הוא קבוע אז ייתכן שדווקא צריך להגדיר את זה כדיבוק.--Drall 10:33, 24 יולי 2006 (IDT)
כיוון שאני רואה שאתה עדיין עובד על הערך אני ימתין עם ההערות שלי עד שתסיים. בברכה, Shayakir שיחה. 22:37, 27 יולי 2006 (IDT)
יש גם פירושים נוספים לעיבור, כך שבהמשך יהיה צורך להעביר ל"עיבור (קבלה)" או שם מפורש אחר. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 22:33, 2 במאי 2008 (IDT)[תגובה]