שיחה:צבי דרבקין

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרית פוניבז' באשדוד[עריכת קוד מקור]

אכן כך היה השלט בכניסה לשכונה הדתית של אשדוד בילדותי בשנת תש"ל. הרב קרלינשטיין והרב דרבקין גרו בכניסות המרכזיות של השכונה, ומולנו רחוק בחולות עמד בניין הישיבה המפואר. בדרך, זעיר פה זעיר שם היו פזורים שלדי בניינים לא גמורים, מהם הפושטקים היו זורקים עלינו אבנים ואנו לא נשארנו חייבים.

אך זה לא נשאר כך. כשנה אחרי עלייתנו ארצה ומגורינו בשכונה,הגיע הרבי מפיטסבורג רבי אבא לייפר זצ"ל והבטיח כנראה להביא את קהילתו, אך אלו התמהמהו ולא באו. בשכונה בינתיים גרו שתי משפחות בכל בניין, הרב פינטו (אבא של יאשיהו) היה צדיק מסוגף, הרב מלול שבביתו היה בית הכנסת הספרדי, הרב עזרן (שאחר כך שמו הלך לפניו), ומשפחות אוחנה ואדרי. היה הרב כהן שנשען על מטהו עם הכפכפים המסורתיות וּגְּ'לַבְּיָה, הרב משה צבי גלינסקי - רב ציוני לאומי, אז ראש ישיבת גן יבנה, היו המשפחות הצבריות בר-זאב וגאל-דור, ומשפחה דתית אמריקאית או ארגנטינאית בכל כניסה שעבדו כמהנדסים באלת"א (חטיבת האלקטרוניקה של התעשיה האוירית), רובם פא"יניקים (חרדים ציונים). כמעט מיד עברו כולם להתפלל בבית המדרש של הרבי, במחסן הפינתי של השכונה, והחלה מלחמה על שם השכונה. על גבי שלט הברזל קריית פוניבז נתלתה כרזת בד אדירת ממדים: שיכון פיטסבורג ותחתיו: אין להיכנס לשכונה בלבוש בלתי צנוע.

אוטובוס ליילנד של אגד

בחורי הישיבה כמובן הורידו את השלטים. ואז מישהו הוריד את השלט של פוניבז' והעלים אותו. השלטים התחלפו מפעם לפעם עד ערב אחד בשנת תשל"ב, עת נשמעו צלילים מונוטוניים נוגים של אבוב, תיפוף והלל - יללות שמחה של נשים. בהציצי מהחלון ראיתי אוטובוסים ישנים (ליילנד) של אגד בצבע תכלת דהויה וצרובת שמש ועם פסי הברזל על הגג עמוסי ציוד. מעגל ענק של גברים חבושים כובע צבעוני ומעגל ענק של נשים לבושות כמו התימניות רוקד סביבם באקסטזה, יחד מעלים אבק מהחול תוך שילוח ילדים אל מרכז המעגל לנשק את אדמת הקודש, שאמא שלי אסרה עלי לשחק בו בגלל הביוב והמחלות. מנהיג הקהילה הדתי, הרב גבריאל, הפך להיות חסיד הרבי מפיטסבורג כשהוא עובר באופן קבוע לפני התיבה (כלומר החזן של התפילות) ומלמד אותנו את הלחנים הספרדיים של נוסח התפילה ושל זמירות שבת - כי אשמרה שבת L ישמרני חות היא לחולמי חד בינו וביני, ועוד. בכך נחתמה הסוגיה והמקום היה באופן רשמי, לפחות בעינינו שיכון פיטסבורג, וכך כתבנו במחברותינו בבית ספרנו שבקבוצת יבנה (ילדי גלינסקי ואנחנו) את כתובתינו.הרבי הנוכחי, מוטל, היה משחק איתנו בלי ידיעת אביו הזקן, תוך שהוא מלחין שירים מצחיקים, והוא לימד אותי לנגן גיטרה. רק הרוח נותרה להילחם בשלטים, ועקרה את המסמר שהחזיק את המילה צנוע, וכך הבד התקפל וכיסה את המילה בלתי. נותר שלט: אין להיכנס לשכונה בלבוש. ולילדים היתה צהלה ושמחה.-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ב' בניסן ה'תשע"ח • 09:27, 18 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

משה, זה ציטוט מאיפשהו? ביקורת - שיחה 12:45, 18 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
לצערי, לא נראה לי שיפרסמו את זה ב"המשפחה", ולכן כנראה שלא, אך אין לדעת. ועיין ערך שיחה:שלמה לוצקר#תקלת המודיע. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בניסן ה'תשע"ח • 01:20, 25 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]

משוב מ-9 בפברואר 2024[עריכת קוד מקור]

שיעורי הרב דרבקין על סדר נשים נזיקין נכתבו על ידו, הוא לא מסכים שתלמידים יכתבו שיעורים שלו.2.52.17.24210:56, 9 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]