שיחה:שריר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מזה זמן רב אני מתחבט בשאלה שאיני מצליח למצוא לה מענה מספק. מה מרכיב את גידול הנפח של שריר "מאומן"? מדוע שרירים "מתכווצים"(כואבים) לאחר מאמץ?

אני מחפש הסבר יסודי, אפילו בספרי ביולוגייה של השריר לא מצאתי תשובות.

השריר מורכב ממיני צבירי תאים והם אלו שמרכיבים אותו. השריר כואב בגלל פירוקו של הגלוקוז לחומצת חלב במקום מים. גילגמש שיחה 22:14, 11 מאי 2006 (IDT)

אוקי, אבל למה?

  • מדוע שריר מאומן גדול יותר משריר רגיל?
    • האם הוא מכיל מצבור ATP גדול יותר במיטוכונדרייה של כל תא?
    • האם מכיל יותר אנרגייה תוך תאית/יעילות למחזור של ADP ?
    • למה שריר מוזנח קטן בנפחו ? (כלומר, מדוע אחזקתו עולה אנרגייה לגוף)
    • האם גדלים יותר סיבים, או שזה קבוע גנטית? (לא נראה לי)
    • האם נוצרים יותר תאי שריר? (אני חושב שלא).
  • מדוע מתנשמים לאחר הריצה? .......... תשובה: כדי להפוך את חומצות החלב שנוצרו בשריר בחזרה לגלוקוז בכבד ע"י חמצונם
  • אם זכרוני אינו מטעני - השריר מקבל את תוספת האנרגיה שהוא צריך למחזור הADP מגלוקוז בדם, הגלוקוז עובר חמצון ובתהליך אקזותרמי הופך למים ופחמן דו חמצני.
    • באיזה שלב נוצרת חומצת חלב, ולמה? ....... -תשובה: כי אין מספיק חמצן בשריר אז הוא נאלץ לבצע נשימה אנארובית להפקת אנרגייה פחות יעילה
    • האם העדר חמצן זה דועך עם שיפור השריר דרך אימון ?
    • למה חומצת חלב מביאה כאב?

לרוב שאלות אלו לא מצאתי תשובה מספקת בשום מקום...--מוניסט 22:41, 11 מאי 2006 (IDT)

התשובה מורכבת מעט. אני מציע לך לקרוא את הערכים שריר וגליקוליזה. בסופו של התהליך גלוקוז אמור להפוך ל-ATP. יש שתי דרכים עיקריות - בנוכחות חמצן ובלי חמצן. באופן גס אפשר לומר שאם אין חמצן תווצר חומצת חלב. קרא גם את הערכים הנוספים בתבנית שיש בתחתית הערך "גליקוליזה" אם לא תבין משהו תרגיש חופשי לשאול שוב. גילגמש שיחה 22:44, 11 מאי 2006 (IDT)
תודה. למדתי הרבה מקריאה כאן על תהליכי המרת האנרגיה בגוף. היה מאוד מעניין.
(למרות שיש סתירות בין הערכים, שגיאות שגיליתי ע"י הצלבות מידע פנימיות, ובכלל מאוד קשה להבין את העניין כי שברים של התהליך מופיעים ללא חפיפה בכל מיני ערכים, ובאחרים הם אפילו לא מוזכרים, או שמוזכר החלק שלא הוזכר במאמר המקורי..בלגן גדול..).
בכל אופן, עם הידע החדש שלי למנגנוני האנרגיה הביולוגית....רוב השאלות עדיין עומדות. מה משתפר (לכל הרוחות) בעת אימון גופני? (עשרות מאמנים ובוגרי וינגייט לא הצליחו להסביר לי את זה) --מוניסט 01:26, 12 מאי 2006 (IDT)
אני באמת לא מומחה גדול לדבר כזה. בגדול עד כמה שאני זוכר עולה כמות המיטוכונדריות וכמות סיבי השרירים. גילגמש שיחה 03:57, 12 מאי 2006 (IDT)
לאחר חיפושים מצאתי התשובה. פעילות גופנית נחלקת לשני סוגים, שכל אחד משפיע על השריר בצורה שונה. פעילות אווירנית (פעילות ממושכת כגון הליכה למרחקים גדולים), מגדילה את מספר המיטוכונדריה ואת כמות נימי הדם המגיעות את השרירים. אימון כוח כגון הרמת משקולות, גורם לתאי שריר מהירי פעולה (ולא כל השרירים הם כאלה) להגדיל את מספר הסיבים ואת כמות האנזימים המשתתפים בגליקוליזה. בגלל הגדלת כמות הסיבים באימוני כוח, אימונים אלה מגדילים את נפח השריר. פעילות גופנית מכל סוג שהוא לא מגדילה את מספר תאי השריר. gal_m 10:10, 12 מאי 2006 (IDT)
השריר לא בדיוק בנוי מתאים. זה נראה כמו סיבים כאלה. גילגמש שיחה 10:13, 12 מאי 2006 (IDT)
אתה צודק, אבל "סיבים" אלה מוגדרים תאים. בכל מקרה, למען הסר ספק, כשציינתי "סיבים" בדברי לעיל, התכוונתי למיופיברילים.gal_m 11:11, 12 מאי 2006 (IDT)
ברור שהסיבים מורכבים מתאים. השאלה בזכות מה עולה נפח השריר? לא כמות הסיבים, בסדר. אז מה כן? גילגמש שיחה 11:14, 12 מאי 2006 (IDT)
אתם בטוחים שאין תוספת למספר תאי השריר בעקבות אימון גופני לאורך זמן? לא נראה לי שאפשר להסביר את הגידול במסת השריר בגידול בנפח התאים, או ברקמה בין-תאית. אגב, תחושת העייפות המקומית והנוקשות של השריר בעקבות פעילות מאומצת נוצרת, עד כמה שהבנתי מהצטברות של חומצת-חלב סביב השרירים, כך שהיא מקטינה את הגמישות שלהם. הכאב עובר כשהחומצה מתפרקת. כפי שהוסבר כאן, אימון גופני ממושך מביא להסתגלות הגוף בכל מיני דרכים, כך שהוא מצליח לספק יותר חמצן לשרירים ובצורה יותר יעילה, ואז פוחת הצורך בנשימה אנאירובית, ולפיכך נוצרת פחות חומצת חלב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:33, 12 מאי 2006 (IDT)
אגב יש עוד משהו שתורם לכושר הגופני - באימון ממושך לומדים באופן אינטואיטיבי לתמרן טוב יותר בין השרירים השונים, וכך יש פחות עומס על כל שריר בנפרד. למשל, יש תרגיל שבו מחזיקים משקולת ביד אחת בזווית מסוימת. אנשים שמאומנים בהרמת משקולות יכולים להחזיק את היד במצב כזה הרבה זמן כי הם מתמרנים בין קבוצות שרירים בזרוע טוב יותר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:36, 12 מאי 2006 (IDT)
בתשובה לגילגמש: אני לא בטוח בכך במאה אחוז, אך לפי מיטב הבנתי העליה בכמות המיופיברילים (אותם מבנים בתאי/סיבי השריר הגורמים להתכווצותו, ולמעשה מפעילים אותו) בעקבות אימוני כוח, מגדילה את נפח התאים עצמם (ובכך את נפח השריר כולו). ייתכן וישנם מנגנונים אחרים הגורמים לגדילה בנפח השריר, אך בטוחני שגדילה במספר תאי השריר לא נמנית עמם.gal_m 12:25, 12 מאי 2006 (IDT)
אם כך אתה אומר דבר והיפוכו. נתחיל מההתחלה. השריר לא בנוי מתאים בודדים כמו רקמות אחרות. תאיו "מותכים", אם אפשר לומר כך, למבנה שנקרא "מיופייבר" (myofiber) או פיבריל (אם אני לא טועה זאת דרגת חלוקה נוספת). קצת קשה לתאר את התא הזה.... זה לא בדיוק תא עם ציטופלזמה וגרעין. אני לא יודע אם ראית אותם במיקרוסקופ. באמת לא קוראים לזה תאים והשריר לא מורכב מתאים, אבל הסיב עצמו, לפחות בצורתו הצעירה ביותר כן מורכב מתאים. רואים את זה יפה ברקמות מתחדשות. כך שבסופו של דבר אפשר להגיד בצורה גסה שאם כמות הסיבים עולה, עולה יחד איתה גם כמות התאים. גילגמש שיחה 12:38, 12 מאי 2006 (IDT)
לא הכי מדעי, אבל מר ישראל לשעבר, שאימן אותי בעבר, היה נוהגלומר :"חלק מהחכמה זה לבחור את ההורים שלך כמו שצריך".(והתכוון בהכרח ל""לא ניתן להעלות את כמות תאי השריר"). --מוניסט 13:57, 12 מאי 2006 (IDT)
כאמור, יש פה סתירה פנימית כי השריר לא מורכב מתאים, אלא מסיבים שתורם מורכבים מתאים שהתאחדו. גילגמש שיחה 13:59, 12 מאי 2006 (IDT)
אין לי ניסיון מעבדתי כשלך, אז אני לא מכיר את הנושא מקרוב, אבל הרעיון הוא שבכל זאת לסיבים אלה יש ממברנה לאורכם (בלעדיה לא ניתן להעביר את האות העצבי). השריר מורכב מסיבים כאלה המאוגדים יחדיו. בתוך הממברנות (התחום לו קראתי "תא") ישנם מיופיברילים, סיבים חלבוניים הנמשכים לכל אורך ה"תא" שתפקידם הוא בפשטות הפעלת השריר ע"י התכווצות. כמותם של המיופיברילים בתוך כל "תא" עולה בעקבות פעילות גופנית ולא כמות ה"תאים".gal_m 14:45, 12 מאי 2006 (IDT)
בסדר, אז אפשר להגיד בצורה גסה שכמות התאים עולה, כי הרי הסיבים האלה הם לא יותר מצבירי תאים שאיבדו את הממברנה שלהם ואת הציטופלזמה. זה נראה במיקרוסקופ כמו צינור כזה עם מלא גרעינים גדולים. גילגמש שיחה 14:49, 12 מאי 2006 (IDT)
אם אתה בטוח שאין שם ממברנה אז כבר אין לי תשובה, וזה די סותר את מה שלמדתי. בכל מקרה, ספרי לימוד רבים אומרים בפירוש ש"פעילות גופנית אינה מגדילה את מספר תאי השריר"(ציטוט מאחד מהם).gal_m 15:04, 12 מאי 2006 (IDT)
מסתבר שלפעמים צריך לשאול את אמא... אמא שלי היא מורה לביולוגיה והיא סיפקה לי את ההסבר הזה: השרירים אכן בנויים מסיבים שנוצרים מאיחוי של תאים. חלק מהממברנה של כל תא נעלם, והתאים מתלכדים למעין תא אחד ארוך עם הרבה גרעינים. הסיבים האלה ארוזים בקרומים על גבי קרומים, שבקצות השרירים הופכים לגידים שמחברים את השריר לעצם. יש מתח קבוע בשריר, שמתוחזק על-ידי הוראות (מעין מכות חשמל) של מערכת העצבים. בשריר שמופעל לעתים קרובות יש מתח של כ-10% בשעת מנוחה (כלומר 10% מהסיבים במצב של כיווץ והיתר רפויים). שריר שמופעל לעתים רחוקות נמצא במתח נמוך בהרבה בשעת מנוחה. שריר שפעיל לעתים קרובות בעצם דרוך לקראת מאמץ. אני מסיק מההסבר הזה, שחלק משמעותי בשינוי האופי של השריר תלוי במערכת העצבים ולא בשריר עצמו. בכל זאת גם בשריר עצמו חלים שינויים - כמות החלבונים, שנוצרים בסיבים ואחראים על ההתכווצות שלו בעקבות "הוראה" ממערכת העצבים, גדלה, וגורמת לנפח של הסיבים לעלות. בכל מקרה מספר סיבי השריר לא עולה בעקבות פעילות גופנית, כלומר אין שם חלוקה של תאים בנסיבות האלה. לעניין שרירים תפוסים - כששריר נאלץ לעבור לנשימה אנאירובית נוצרת בתוכו חומצת-חלב כתוצר לוואי. חומצת החלב היא רעל שפועל באופן דומה לארס של נחש. היא "מתחרה" עם האנזימים שאחראים על תהליך הרפיית השריר לאחר כיווצו, וכך מונעת מסיבי השריר להתרפות. התוצאה היא שהשריר נשאר במתח גבוה, ולפיכך יש תחושת כאב וקושי להניע את השריר. בהדרגה נאספת חומצת החלב מהתאים באמצעות זרם הדם, ומועברת לכבד, שם היא מפורקת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:16, 12 מאי 2006 (IDT)
הסיבים האלה מקובצים בקבוצות קצרות באורך של 2 מ"מ. סביב הדבר הזה יש ממברנה כמובן. אכן הגיוני שמספר החלבונים המקצרים יגדל. גילגמש שיחה 16:32, 12 מאי 2006 (IDT)
אכן לכך התכוונתי מלכתחילה.gal_m 19:03, 12 מאי 2006 (IDT)
בנוסף, נוצרים כלי דם חדשים סביב סיבי השריר, המאפשרים נשימת שריר יעילה יותר, ופינוי מהיר יותר של חומצת חלב מהשריר. לעניין הגנטיקה - בודאי שיש השפעה גם לה, אבל לא בלעדית. הגנטיקה שלך תקבע את פוטנציאל גידול השריר שלך (או הטווח האפשרי עבורך), ואורח החיים יקח את זה משם. אסתר 21:10, 12 מאי 2006 (IDT)

טריכינוזה[עריכת קוד מקור]

האם המחלה טריכינוזה המופיעה בערך היא שערוניות? ערןב 18:22, 31 בינואר 2007 (IST)

יציבה[עריכת קוד מקור]

מדויק ביותר - השרירים האיטיים הם אלו שיוצרים את היציבה - בלעדיהם לא תיהיה שום יציבה ובלי שום קשר ליציבה#גורמים משפיעים. הבעיה היחידה היא הניסוח, יוסי, אתה תוכל בבקשה לנסות להוסיף את התוכן עם ניסוח מתאים? ‏Almighty ~ שיחה 01:23, 25 בפברואר 2007 (IST)

שרירים איטיים לא יוצרים את היציבה. הם בהחלט תומכים ביציבה (יחד עם השלד ופעולת חלקי מערכת העצבים הרלוונטים). אני מוצא את הניסוח הקודם "שרירי שלד יציבתיים" כמספק שכן הוא מעביר את הרעיון וכן משתמש בטרמינולוגיה מקובלת ונפוצה בקרב כל מי שמדבר על שרירי שלד בהקשר ליציבה. אינך רואה את הבעיה במשפט "שרירי שלד יציבתיים...יוצרים את היציבה"? על כל מקרה, ראה הקישור שהוספתי לערך זה עתה. חוזהprimum non nocere‏ 01:42, 25 בפברואר 2007 (IST)
אני רואה שיש בעיה עם המשפט, לכן כתבתי "הבעיה היחידה היא הניסוח". בעניין היציבה, איך יכולה להיות כזו בלי שרירים איטיים שיתמכו / יִיצוֹ‏רוּ‏ אותה? ‏Almighty ~ שיחה 01:45, 25 בפברואר 2007 (IST)
כמו שכתבתי, לא יכולה להיות יציבה בלי שרירים וכן לא יכולה להיות יציבה בלי שלד וכן לא יכולה להיות יציבה בלי תפקוד תקין של מערכת העצבים. זה לא משנה את העובדה שמערכת העצבים לא יוצרת את היציבה. גם השלד לא יוצר את היציבה אלא תומך בה ועל אותו משקל מערכת השרירים תומכת ביציבה ולא יוצרת אותה. דרך אגב, יציבה יכולה להישמר בעזרת שרירים שאינם איטיים (ליקוי נפוץ) אבל זה לא העניין. יש קשר ברור בין שרירים (ושלד, ומפרקים, ורצועות, ומוח, ועצבים מוטורים, ועצבים תחושתיים וכישורי שריר וגופיפי גולגי ועוד כל מיני) ליציבה שאין צורך לפרט עליו ויש קשר מיוחד יותר בין סיבים איטיים ליציבה שכבר בא לידי ביטוי בצורה מעודנת בערך ולדעתי אין צורך להוסיף על העניין. מה הבעיה בדרך שהעניין מוצג בערך כרגע? חוזהprimum non nocere‏ 01:59, 25 בפברואר 2007 (IST)
אין שום בעיה בדרך שבה העניין מוצג בערך כעת, רק הגבתי למה שאמרת "שרירים איטיים לא יוצרים את היציבה" - כעת הבנתי את העניין, תודה. ‏Almighty ~ שיחה 02:04, 25 בפברואר 2007 (IST)

מה הסיבה שהשריר בחדר השמאלי של הלב, המזרים דם למחזור הדם המערכתי (הגדול), עבה יותר מהשריר בחדר הימני, המזרים דם למחזור הריאתי( קטן) ?[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה שהשריר בחדר השמאלי של הלב, המזרים דם למחזור הדם המערכתי (הגדול), עבה יותר מהשריר בחדר הימני, המזרים דם למחזור הריאתי( קטן) ?

עיצוב זה תואם את צרכיו של הגוף משום שהזרמת דם למחזור הגדול יותר דורשת כוח רב יותר שמופק על ידי שריר גדול יותר. עִדּוֹ - שיחה 16:37, 17 באפריל 2011 (IDT)

פתולוגיה של שריר הלב[עריכת קוד מקור]

ערכתי את הערך. קרדיומיופתיות הן לא רק גנטיות ולדעתי גם שוות ערך משלהן (אם מישהו מרים את הכפפה). רנן (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

כבר יש ערך: קרדיומיופתיה. Purielku - שיחה 12:20, 19 באוגוסט 2011 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

שריר לא עושה את כל עבודות התנוע

מקור: דווח על ידי: גגגגגג 79.179.57.153 07:02, 30 במאי 2014 (IDT)

כן, אתה צודק. צריך לנסח מחדש. יש תאים, שאינם תאי שריר, שנעים גם כן. למשל: תאי זרע וביצים ותאים אחרים. גילגמש שיחה 07:05, 30 במאי 2014 (IDT)


מה אני חושבת[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה שאני לא מוצאת תשובה אליה אני מכבה שתוכלו לעזור הנה השאלה:כמה שרירים בגוף 213.8.204.34 15:30, 22 בפברואר 2016 (IST)