שיחה:תאוריית ההיקשרות

חברה, מבקש לשנות את השם של הערך ל"תיאוריית ההיקשרות". זה המונח הנכון כיום. ―84.229.126.91 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האמת היא שאני מסכימה, זה המונח הנכון בעברית כדי לתאר את התאוריה ואני תמיד משתמשת רק בו, בעבודה בשטח ובמחקר. אבל לצערי המונח התקשרות נפוץ מדי, כולל במחקרים ובספרי פסיכולוגיה רבים וטובים, ומכיוון שהוא לא ממש טעות חמורה אז אולי זה לא נורא שהוא השתרש. אשמח לשמוע דעות נוספות של חברי הקהילה, אפנה לכאן מלוח המודעות. Ravit - שיחה 23:11, 23 במאי 2010 (IDT)

אז יש הסכמה?

אפשר לשנות את השם של הערך? מישהו מתנגד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלמוני, אנו נשמח אם תרשם וחתום.

לענין, :אני מתלבט. אני יותר אוהב את המונח היקשרות אך מבדיקה של שכיחות המושג, התקשרות יותר פופולרי גם בחיפוש באתר מקצועי כמו "פסיכולוגיה עברית" וגם בגוגל. בנוסף, היקשרות יוצר אסוציאציה יותר קונקרטית (היקשרות בחבל) לעומת התקשרות שיוצר אסוציאציה לתקשורת ולכן אולי יותר מופשט (אם כי גם פשטני ולא מדויק באותה מידה). למרות אהבתי לצורה היקשרות אני מציע בנתיים לא לשנות.

כך או כך, יצרתי בנתיים את דף ההפניה תיאוריית ההיקשרות• רוליג - שיחה 17:36, 1 ביוני 2010 (IDT)

אם יש הסכמה (כמו שגם אני חושב) שההיקשרות זה מונח יותר מדויק מההתקשרות, אני לא מבין מדוע לא לעשות הפוך, שהשם יהיה היקשרות והפנייה מהדף של 'התקשרות'. מישהו מתנגד?פיראוס - שיחה 20:58, 13 במרץ 2018 (IST)

בעד הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • כ"ו באדר ה'תשע"ח 21:00, 13 במרץ 2018 (IST)

גם ע"פ האקדמיה לעברית יותר נכון לומר היקשרות. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח 15:30, 28 במרץ 2018 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

האלקושי, תוכל לספק מקור לההעדפה של האקדמיה? ביקורת - שיחה 11:28, 19 בספטמבר 2022 (IDT)

פעוטים מאומצים

האם פעוט מאומץ הוא בהכרח פעוט שדמות המטפל חסרה לו או לוקה בתפקודה?
האם אין מקרים שההורים המאמצים מעניקים לפעוט יחס מסור וחם יותר מההורה שזנח אותו? איש השלג - שיחה

לא נראה לי שאמורה להיות בעיה ביצירת התקשרות בטוחה מבחינת ילד שאומץ דקה אחרי שנולד (אם כי יש הרבה תיאוריות שמנסות להבין את הפסיכולוגיה של ההורה המאמץ ואולי חלקן יעלו קצת הסתייגויות). אבל המחקר העתיק של ג'ון בולבי היה על בתי יתומים, והוא אחד הידועים ביותר בפסיכולוגיה. הוא מצא שם, בין השאר, מעט מטפלות שנתנו בעיקר צרכים בסיסיים (מזון, חיתולים) להמון תינוקות; איך הן יכלו להעניק חום ואהבה לכל אחד בכל רגע בו הוא משדר מצוקה כלשהי, בכמויות שתינוק צריך ושהורים יכולים להעניק? מי שאומץ אחרי כמה חודשים כאלה - עלו ממצאים לא פשוטים לגביו, אם כי ברור שמצבו טוב יותר ממי שאומץ אחרי כמה שנים כאלה בבית יתומים... לפי התיאוריה הזו, ככל שיש חסך בגיל מוקדם יותר ולאורך זמן רב יותר, היכולת להתאושש מכך וליצור התקשרות בטוחה במקום התקשרות לא בטוחה שהשתרשה, בזכות הורים מאמצים הכי נפלאים שיש, עשויה להיות קצת יותר מוגבלת מאשר אם היה פחות חסך רגשי כזה בגיל הקריטי של החודשים הראשונים לחיים. Ravit - שיחה 23:13, 24 בינואר 2011 (IST)

תוספת מצוינת

מעוניין לציין לטובה את אותו אלמוני שהוסיף מקור לגמדות פסיכוסוציאלית. תרומה מכובדת לערך. יישר כוח והמשך כך, אלמוני.

פיצול

ניסוי המצב הזר הוא אחד הניסויים המרכזים והמשמעותיים בחקר הפסיכולוגיה, נראה לי שראוי לתת לו ערך נפרד. מתייג את SigTif, Ravit, Chenspec, Tshuva, Ewan2, Saifunny, האלקושי, גלייכער, shaishyy, Telecart,Alon112, איתמראשפר, SocialTechWorker, דובי123, Naidav2424, בן-צור, Pasta Gerev ‏בעלי הידע בפסיכולוגיה. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ח 21:17, 29 בנובמבר 2017 (IST)

דיווח שאורכב ב-18 בפברואר 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

בעברית התיאוריה נקראת תיאורית ההתקשרות, לא ההיקשרות. אין שום איזכור בשום מקום לשם היקשרות, פרט לעמוד זה

בדף השיחה של הערך יש דיון בנושא. אפשר להוסיף שם בעד ונגד שם הערך