שיחה:תואר אקדמי
האם זה יהיה תקין להזכיר את אסתרינה טרטמן בפסקה האחרונה? Hummingbird ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 18:37, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
- תשובה: לא כאן. התשובה המורחבת נמצאת בדף השיחה של השואל. דני. Danny-w 23:24, 13 באוגוסט 2007 (IDT)
השיטה האירופית[עריכת קוד מקור]
במדינות האיחוד האירופי מונהגת משנת 2004 שיטה תארים הנקראת LMD. מישהו מכיר ויכול אולי להתייחס לזה בערך? - ולציין במידת האפשר מה מקביל למה ואיך נקראים התארים. Barbari - שיחה 23:42, 2 בינואר 2010 (IST)
עריכת דין[עריכת קוד מקור]
נמחקה פיסקה לפיה המצב בו יש צורך בתואר אקדמי לעיסוק בעריכת דין הוא "בעבר". לפי סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין אדם כשיר להיות עורך דין אם הוא "בעל השכלה משפטית גבוהה". בעל השכלה משפטית גבוהה הוא, לפי סעיף 25, בעיקר (יש כמה תוספות) "בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח–1958" דהיינו בעל תואר אקדמי. אלמוג 15:20, 11 במאי 2010 (IDT)
- לפי סיפורים משפחתיים, דוד של אימי, בוגר בית הספר הגבוה לכלכלה ומשפט (המנדטורי), לא היה בעל תואר אקדמי ובכל זאת שימש שנים רבות כעורך דין בישראל, כנראה שהכוונה שבעבר לא היה צריך תואר ומאז שנחקק החוק כן צריך. וינברג - שיחה 15:29, 11 במאי 2010 (IDT)
- אינני יודע על דודה של אמך, ועם איזה סוג של תואר יצאו בוגרי בית הספר הגבוה לכלכלה ומשפט, ייתכן שהיה מדובר בתואר המקביל לאקדמי, או משהו מסוג זה. מכל החוק הנוכחי הוא מ-1961. אלמוג 15:38, 11 במאי 2010 (IDT)
- המצב מורכב. אינני זוכר מתי הוקמו המכללות למשפטים, אולם אם זכרוני אינו מטעני, באותו זמן הם הוקמו על סמך עתירה לבג"ץ שחייב את הלשכה לקבל לשורותיה גם מי שלא קיבל תואר אקדמי אלא למד להסמכה בעריכת דין. המכללות שהוקמו אז הוקמו מפורשות ללא יכולת להעניק תארים. בהמשך, חלק מהמכללות ואולי כולן, קיבלו רשות להעניק תארים אקדמיים, ראו למשל עמה 164/01, סעיף 3ב. מה המצב היום, איני יודע ואשמח אם תעזרו לי לברר. עדירל - שיחה 15:50, 11 במאי 2010 (IDT)
- ניחוש פרוע - בלשכת עורכי הדין ידעו לענות, וסביר להניח שיענו לחבר הלשכה יותר בנימוס מאשר לארחי-פרחי שכמותי וינברג - שיחה 15:57, 11 במאי 2010 (IDT)
- והנה דברים יותר מפורשים: פרופ' רייכמן: "הדימוי של המרכז הבינתחומי כבית-ספר 'צפוני' - שגוי". עדירל - שיחה 16:05, 11 במאי 2010 (IDT)
- החוק אותו ציטטתי מפורש יותר. הוא אומר בפירוש שכדי להיות עורך דין יש צורך ב"השכלה משפטית גבוהה" ומפרש מהי. אין צורך לחפש ראיונות של פרופ' רייכמן (עם כל הכבוד וכו') וכיוצא בזה. החוק ברור לחלוטין - אי אפשר להיות עורך דין בישראל ללא תואר ראשון במשפטים. אלמוג 16:08, 11 במאי 2010 (IDT)
- והנה דברים יותר מפורשים: פרופ' רייכמן: "הדימוי של המרכז הבינתחומי כבית-ספר 'צפוני' - שגוי". עדירל - שיחה 16:05, 11 במאי 2010 (IDT)
- ניחוש פרוע - בלשכת עורכי הדין ידעו לענות, וסביר להניח שיענו לחבר הלשכה יותר בנימוס מאשר לארחי-פרחי שכמותי וינברג - שיחה 15:57, 11 במאי 2010 (IDT)
- המצב מורכב. אינני זוכר מתי הוקמו המכללות למשפטים, אולם אם זכרוני אינו מטעני, באותו זמן הם הוקמו על סמך עתירה לבג"ץ שחייב את הלשכה לקבל לשורותיה גם מי שלא קיבל תואר אקדמי אלא למד להסמכה בעריכת דין. המכללות שהוקמו אז הוקמו מפורשות ללא יכולת להעניק תארים. בהמשך, חלק מהמכללות ואולי כולן, קיבלו רשות להעניק תארים אקדמיים, ראו למשל עמה 164/01, סעיף 3ב. מה המצב היום, איני יודע ואשמח אם תעזרו לי לברר. עדירל - שיחה 15:50, 11 במאי 2010 (IDT)
- אינני יודע על דודה של אמך, ועם איזה סוג של תואר יצאו בוגרי בית הספר הגבוה לכלכלה ומשפט, ייתכן שהיה מדובר בתואר המקביל לאקדמי, או משהו מסוג זה. מכל החוק הנוכחי הוא מ-1961. אלמוג 15:38, 11 במאי 2010 (IDT)
קראתי וחיפשתי עוד קצת. העניין אכן קצת יותר מורכב. "השכלה משפטית גבוהה" נחשבת גם לימוד במכללה למשפטים המוכרת על ידי ועדה ציבורית ועונה על מספר תנאים - משך הלימודים אינו קצר משלוש שנים; נקבעו אמות מידה לקבלת תלמידים; היקף הלימודים דומה לנהוג בפקולטה למשפטים של מוסד להשכלה גבוהה; המכללה תקיים קרן מילגות. האם תואר זה הוא "תואר אקדמי" אם המוסד אינו מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה? זו שאלה של הגדרה. נדמה לי שבפועל השאלה לא ממש עולה, כי לכל המכללות למשפטים יש היום אישור של המועצה. אלמוג 16:21, 11 במאי 2010 (IDT)
- אלו דבריה של השופטת אילה פרוקצ'יה (ההדגשה שלי):
סעיף 25 לחוק ממשיך ומגדיר "השכלה משפטית גבוהה" מהי. עיון במרבית החלופות של ההגדרה מצביע על גישתו הבסיסית של המחוקק ביחס למהותה של ההשכלה המשפטית הגבוהה הנדרשת כתנאי לעיסוק בעריכת דין. הקו המשותף לחלופות השונות הוא תואר בוגר בלימודי משפט במוסד אקדמי בארץ או בחוץ לארץ, שהוכר על ידי הגורם המוסמך בישראל, או סיום למודים במכללה למשפטים שהוכרה לצורך כך על פי החוק. על המוסדות המוכרים לצורך כך נימנות פקולטות למשפטים ומכללות למשפטים שזכו להכרה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958
הערך כפי שהוא עכשיו הוא בסדר ומקומו של דיון זה בערך עריכת דין בה ראוי לדון בהרחבה באפשרות להיות עורך דין בישראל עם "השכלה משפטית גבוהה" ללא תואר אקדמי. אני יודע בוודאות שבעבר המכללות לא העניקו תואר אקדמי. על המצב היום איני יודע. אציין שנראה שלא ניתן ללמוד במסלול לא אקדמי בחו"ל כדי להיות עורך דין בישראל [1] (ואולי המסלול הלא אקדמי היא המצאה ישראלית? מסופקני). עדירל - שיחה 16:45, 11 במאי 2010 (IDT)
ניתן לראות כאן: חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א את החוק לפני ששונה. עדירל - שיחה 16:50, 11 במאי 2010 (IDT)
- וכאן את התקציר של העתירה לבג"ץ 2594/96 בו מובא המצב בשנת 1996 - רק למכללה למינהל היתה הכרה להעניק תואר אקדמי. עדירל - שיחה 17:07, 11 במאי 2010 (IDT)
- מבדיקות אתרי האינטרנט של הכללות נראה שכיום כל המכללות מעניקות תואר אקדמי. עדירל - שיחה 17:13, 11 במאי 2010 (IDT)
מקור שמות התארים[עריכת קוד מקור]
לא תואם את הנאמר בבוגר אוניברסיטה, בויקיפדיה האנגלית ואת השכל הישר. עדיאל 16:21, 11 במאי 2010 (IDT)
סתירה/אי התאמה בין ערכים[עריכת קוד מקור]
ישנה סתירה בין פירוש המילה BACHELOR בין ערך זה לבין הערך "בוגר אוניברסיטה".כל ערך נותן פירוש שונה למילה ומקורה.מן הראוי להתאים בין הערכים.הדורם - שיחה 21:34, 27 באוגוסט 2011 (IDT)
השוואת ישראל למדינות אחרות בעולם[עריכת קוד מקור]
ראו שיחה:דוקטור#השוואת ישראל למדינות אחרות בעולם. מחקתי את המשפט גם כאן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:42, 7 ביולי 2018 (IDT)