שיחה:תולדות המיניות

אני חושב שיש כאן טעויות לגבי הטענה המרכזית של פוקו בספר. הוא לא טוען שהמין קשור לחטא וזה מדכא את המין, להפך הוא יוצא נגד ההיפותזה הזו בדיוק בפרק ההיפותזה הדכאנית הוא כותב "לעומת זאת ברמת שדות השיח השונים מתגלה כמעט ההיפוך הגמור. הדיבור על אודות המין אשר מתנהל במסגרת שדות שיח יחודיים הושנים זה מזה הן בצורתם והן בתוכנם, רק הולך ומתרבהף תסיסה שיחנית התופסת תאוצה החל מהמאה ה-18" (עמוד 16 בהוצאת רסלינג) אולי מישהי או מישהו שמתמצאים בהגות של פוקו יעשו בזה סדר? יש אצלנו כאלה? אולי לא הבנתי נכונה את הערך? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 22:56, 19 בספטמבר 2013 (IDT)

פרטי הדיווח

דיווח זה מכיל בתוכו ביקורת סמויה ולא סמויה על תפקודם של עורכי ויקיפדיה העברית. עמך הסליחה אך זו דוגמה לערך בו יש למחוק משפטים שלמים - אין בו תפל יש בו בעיקר המון אי דיוקים שהופכים את הערך כולו - לטעות.

פוקו אינו דן על דיכוי הוא מדבר על איסורים והדרות בשיח שקיימים עד ימינו (הרי פדופילים, אנסים וכו' אינם יכולים "לשחרר" את מיניותם גם בימינו).

ההדרות והאיסורים הם אלו שהביאו לבניית החברה: למנגנונים - המערכים שלה המפעילים כוח על "נתיניהם": "מדובר בעצם בבחינת המקרה של חברה, אשר זה יותר ממאה שנה מלקה את עצמה בקולניות על צביעותה, מדברת ברוב מלל על אודות שתיקתה שלה, מתעקשת לתאר בפרוטרוט את מה שהיא אינה אומרת, מוקיעה את הכוחות שהיא מפעילה ומבטיחה להשתחרר מן החוקים שאפשרו את תפקודה". (עמ' 11) המערכים האלו קבעו את האופן בו דנו על מין: "הטילו צנזורה על המין? נכון יותר לומר שהציבו מכשור שמטרתו לייצר סביב המין פעולת שיח: עוד ועוד דיבורים המסוגלים לפעול ולהשפיע בתוך כלכלת המין עצמה". פוקו אף מרחיב כיצד הדרת המין עזרה ליצר ביטחון ופיקוח במקומות בהן הייתה "מהומה". כאשר נטרלו את ה"מהומה" יכלה חברה לתפקד. [ובמקרה זה אני המהומה]

הוא אף שואל: "האם השתחררנו כבר מאותן שנים ארוכות, שבמהלכן היה צריך לקרוא את ההיסטוריה של המיניות קודם כול ככרוניקה של דיכוי מתגבר?" (עמ' 8).

בשלב מסוים המערכים האלו מתחכמים ומבינים שיש לעסוק במין בכדי לתעל אותו לטובת המדינה. כך במהלך הספר פוקו חושף שדווקא כמות השיחים על מין גדל עם השנים ולפיכך גם על הדיבור עליו. למשל השיח רפואי. המין מקבל תיוגים רפואיים ולא רק מתיוג כ"מעשה תועבה" (בתיוג זה תייגו את כל מי שחרג מהמוסר ו"רמת" החריגה לא שינתה). הוא הופך אט אט לחולי, אדם תועה שיש לעזור לו לחזור למוטב ופה נכנסת הרפואה לעזרתו. הרפואה תיגה את ה"חריגות" מהמין כ"מנוגד לטבע". לא הדת.

הרופאים, כוח חדש שצמח, צריכים לכלכל את עצמם ולחזק את כוחם ולכן מייצרים מנגנוני פיקוח (בדומה להתנהגותם של עורכי ויקיפדיה העברית ה"מקפידים" לעקוב ולפקח אחר "כל" משתמש; דואגים שמא לא תהיה להם עבודה. מעניין אם יש עורך שיעז למחוק ולו מילה אחת של אותם עורכים "מהוללים" ו"חכמים" שכל שמשנה להם הוא "אך אומרים את הדברים" ובידי מי): "בכל פינה הותקנו אמצעי דיבוב, מערכי שמיעה ורישום, נהלים לתצפות, לתשאול ולניסוח. את המין מאלצים לצאת ממחבואו וכופים עליו קיום בתוך השיח"

"מה שחשוב הוא שלאותו אדם שהיה עד אז חלק בלתי נפרד מן החיים בכפר, טרחו למדוד את קופסת הגולגולת, ללמוד את מבנה עצמות הפנים, לבחון את הגוף על מנת לגלות סימנים אפשרים לניוון, וכן שדובבו אותו, ששאלו אותו למחשבותיו, נטיותיו…ושלבסוף, מכיוון שמצאוהו נקי מכל עוון, החליטו להפכו לאובייקט טהור של מחקר רפואי ושל ידע – אובייקט שיש להטמינו עד סוף ימיו בבית החולים של מארוויל…" (כן זו התחושה שעולה מויקיפדיה העברית).

הטענה כי נאורים "משחררים" את המין, מביאים "חכמה" לעולם, היא לדעת פוקו פרדוקס: הרי בכל שיח יש איסורים והדרות."רעיון המין המדוכא איננו אפוא אך ורק עניין תיאורטי. הטענה בדבר מיניות שמעולם לא הייתה אמורה להיות משועבדת בחומרה רבה יותר מאשר בזמנה של הבורגנות הצבועה, העסוקה והפנקסנית, נמצאת מזווגת עם דגשיו של שיח המיועד לומר את האמת על המין, לתקן את כלכלתו בתוך הממשי, לחתור כנגד החוק השולט בו, לשנות את עתידו. הטענה על אודות הדיכוי והצורה של הדגשה מפנות חזרה זו לזו, הן מחזקות זו את זו הדדית. לומר שמין אינו מדוכא, או ליתר דיוק שהקשר בין המין לכוח איננו קשר של דיכוי, פירושו להסתכן בפרדוקס עקר...תהיה זו הליכה...נגד כל ה"אינטרסים" של השיח אשר עומדים בבסיסה"

ומעל לכל פוקו חוקר את המנגנונים בהם פועל השיח של המאה ה-18 וה-19 בכדי לנסות להבין אותם ואני באמת לא מבינה את המנגונים של ויקיפדיה העברית.

"מסיבה זאת כמעט בכל המדינות המוסלמיות (כאשר טורקיה יוצאת דופן בעניין הזה) הפורנוגרפיה אינה חוקית והפקתה או צריכתה עלולים לגרור עונשים כבדים ואף עונש מוות."

האמנם? "כי הרי זה לא שאין פורנו בעולם הערבי, או שלא צורכים בו פורנו. להיפך אפילו. בהתחשב במגבלות ובאיסורים החמורים החלים על מי שאינם נשואים — הן אלה הכתובים בחוק והן אלה שמוסכמים בשתיקה — אין פלא שמבין שמונה המדינות שבהן נרשמו הכי הרבה כניסות לאתרי פורנו באינטרנט, שש הן מדינות מוסלמיות. כך על פי נתוני החיפושים בגוגל בשנת 2014. פקיסטאן ניצבת במקום הראשון, מצרים בשני...אפילו הצפייה בפורנו מקובלת על ידי אחדים מחכמי ההלכה המוסלמים, בתנאי שבני הזוג צופים בו יחד והדבר מסייע לקרב ביניהם ולהגברת החשק המיני ובכך תורם להמשכיות הקשר...אולי גם בכך נעוצה הסיבה לכעס הרב בעולם הערבי בכל פעם שזרים, או "מערביים", מעורבים בסיפור... וזה לא שאין סצינה סליזית, וזה לא שאין פורנו. אבל המבט החטטני מבחוץ... זה שמנסה לבחון, מעמיד פני מבין, זה מבקש לנתח ולהסיק מסקנות חד־משמעיות, בוודאי אינו מתקבל בברכה. ספק אם עיוות כזה, שבמסגרתו הפורנו נהפך לחלק מ"משא האדם הלבן", הוא עניין שהמערב מבקש להתגאות בו." [הארץ]

ואז הערך הופך למגמתי ומנסה לנסח מי הנאור ומי אינו בלי שנה או עמקה, "לעומת זאת במדינות העולם המערבי הפורנוגרפיה חוקית והיחס אליה סובלני יחסית. מדינות אירופה למשל, ידועות ביחסן הליברלי לפורנוגרפיה. במדינות כדוגמת הולנד, גרמניה ודנמרק ניתן לראות סרטי פורנו בערוצי טלוויזיה רגילים ולקנות סרטי פורנו בחנויות רגילות." והיא סוגרת את הפסקה, "יש הקושרים בין פורנוגרפיה אלימה ובין הגידול בפשיעה המינית. לתאוריה זו אין ביסוס מדעי עד כה. מתנגדי התאוריה מצביעים על העובדה שביפן, שבה משגשגת פורנוגרפיה אלימה (בעיקר בקומיקס - מאנגה), שיעור עבירות המין הוא מהנמוכים בעולם. לטענת חוקרים אלו, משמשת הפורנוגרפיה דרך מקובלת חברתית לפריקת יצרים, שאחרת היו עלולים להתבטא בפשיעה מינית."

מקור:"'המיניות לפי פוקו מתפקדת כמנגנון של כוח, הכולל מנגנונים מפקחים שעושים את ההבחנה בין מה שמקובל למה שלא מקובל. גם השיח על המיניות הוא גורם ממשטר: השיח גרם לכך שבכל פעם שמעלים את נושא המין, יחד איתו עולה נושא החטא. העובדה שהדבר נקשר לחטא עוזרת לדכא את המין - הרי שלאדם אסור לחטוא. דיכוי המין היה חלק מהשיח, כבעל תפקיד טקטי, בטכניקה לשימור הכוח. כלומר על ידי כך שאנו מדכאים או אוסרים שיח בנושא מסוים, אנו שולטים עליו." דווח על ידי: T2a2016 - שיחה 23:51, 20 בספטמבר 2016 (IDT) T2a2016 - שיחה 23:51, 20 בספטמבר 2016 (IDT)

הצבתי תבנית שכתוב.‏ Uziel302 • שיחה 12:08, 13 באוקטובר 2016 (IDT)

שם הערך

לא בטוח מה המדיניות, אבל יש משהו מבלבל בשם - אולי כדאי להעביר ל"תולדות המיניות (ספר)"? NilsHolgersson2 - שיחה 16:03, 16 בפברואר 2024 (IST)

אין ערך אחר בשם תולדות המיניות אז זה נראה לי מיותר. שיניתי את שם הערך כי עכשיו הוא לא עוסק רק בכרך הראשון. KaℱKa✎קפקא 18:19, 16 בפברואר 2024 (IST)

לא אמרתי שזה מבלבל עם ערך אחר, פשוט שם הערך יכול להתפרש כאילו הוא עוסק בנושא עצמו, ולא בספר אודות הנושא - ראה לדוגמא את הערכים תולדות האמנות ותולדות המוזיקה. זו שאלה של מדיניות אני חושב. NilsHolgersson2 - שיחה 12:38, 17 בפברואר 2024 (IST)

הכוונה שלי הייתה שהמדיונות להוספת סוגריים היא כשיש ערך נוסף באותו שם. אם וכאשר יתרגמו את הערך "History of human sexuality" יהיה טעם להבחין.KaℱKa✎קפקא 18:00, 17 בפברואר 2024 (IST)