שיחה:תורת הגמול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קטע לא שייך לערך[עריכת קוד מקור]

הקטע המודגש הבא בפיסקה "היחס למערכות גמול מקבילות" לכאורה לא שייך לנושא הערך: מה יעשה אדם הלכוד בין הוראות סותרות מצד האל (או שליחיו) ומצד השלטון או הנורמה? במשנה ובגמרא ניתן לראות כמה פתרונות לשאלה זו. ישנם פתרונות המשבחים את הדבקות במצוות האל על פני הציות לשלטון. מדובר בעיקר בקיומן של מצוות בעלות חשיבות מיוחדת ('יהרג ובל יעבור') או בהתרסה כנגד שלטון המבקש לעקור את הדת בחוקיו. ישנם גם פתרונות המעדיפים את הציות לחוק או לנורמה על פני קיום מצוות האל כמו 'דינא דמלכותא דינא' או ה'שינוי מפני דרכי שלום'.. פטר רחם 08:22, 7 אוקטובר 2005 (UTC)

הקטע כן שייך. החלק העוסק בגישה למערכת גמול מקבילה (למשל- חוקי המדינה, אדם המאיים עליך במוות, וכו') קיים כחלק אינהרנטי מתורות הגמול עצמן. לפעמים, בתוך תורת הגמול, יהיה סעיף כמו 'מי שמאיימים על חייו- יענש פחות בחומרה על הפרת החוקים'. או להיפך 'גם אם יגזר עליך עונש מוות על קיום החוקים, קיים את החוקים כי השכר המובטח לך על קיומם הוא גדול יותר (למשל- בעולם הבא יהיה לך נהדר)'. הפסקה הנ"ל מתארת בדיוק את היחס הנדרש מן המאמין, על ידי תורת הגמול עצמה, למערכות גמול מקבילות.

ביקורת[עריכת קוד מקור]

תורת הגמול בדתות אחרות מועט מדי, החלוקה צריכה להיות אחרת. וגם ביהדות צריך להראות את ההתפתחות של תורת הגמול, בין המקרא, לחז"ל ולהוגי דעות מאוחרים ולא להציגה כמקשה אחת. חסרים מראי מקומות וציון של שיטות שונות בהוגים. --אפי ב.שיחה • 21:14, 9 ביולי 2007 (IDT)

וכי מה היה לעשות?[עריכת קוד מקור]

בוטל

שלום,

תודה רבה על המאמץ לתרום לוויקיפדיה העברית. לצערי, נאלצתי לבטל את עריכתך בדף תורת הגמול. הסיבה לכך היא: תוכנה, הקשרה או ניסוחה, או שהיא לא הייתה כתובה בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה. מומלץ לעבור על המדריך שלנו לכתיבת ערכים על מנת להכיר טוב יותר את הסטנדרטים של ויקיפדיה. אם לדעתך עריכתך הייתה נאותה, ניתן לפנות לדף השיחה ולדון שם בנושא.
בברכה, ‏odedee שיחה 22:45, 18 ביוני 2009 (IDT) מדובר בקטע הבא, המודגש הוא המחוק:

" ש הסוברים כי אמונה באל עקבי הינה]] פרדוקס[[: מצד אחד האל מוגדר על ידי היותו כל יכול ומצד שני האל כפוף בעצמו לכללים של עקביות שאינם מאפשרים לו לעשות כרצונו. הוגים אחדים דוחים את הפתרון לפרדוקס הגורס כי האל בחר לקבל על עצמו כללים מסוימים בטענה כי הוא מפחית מעצמאותו האקסיומטית של האל, שכן עוצמה ועצמאות נוצרות על ידי שרירות הרצון. אומנם, אם להמשיך קוו מחשבה זו אפשר להגיה לפרדוקס אחר- לא רק לחייב את עצמו לכללים כלשהם אינו יכול אלא גם לסבול כאב שיניים אינו יכול כי אינו כאב שיניים. למעשה זו היא הטענה ששניהפרדוקסיםמלאכותיים הם- "כל יכול" זה יתרון ולא פגם, והרצון אין פירושו קריזה."

משהו קטן[עריכת קוד מקור]

"לעיון בסוגיה זו מוקדש למעשה בתנ"ך כל ספר איוב, כאשר בניגוד לטענות הרעים הספר מסיים במסקנה שאיוב לא חטא, ומצד שני לא ניתנת תשובה ישירה מדוע איוב נענש, אלא תוכחה שאיננו יכול להבין את מעשי האלוה. בעוד שהקורא שקרא את הפתיחה לספר, יודע שהדבר נעשה בשל התגאותו של אלוהים באיוב, וההתערבות של השטן עם אלוהים, שטען שיוכל להסיתו מדרך הישר."

זוהי כל מהותו של הספר - אלהים מכניס את איוב לנסיון ע"י פתיחה בדברים עם השטן. נסיון שבא לברר אצל איוב שאין ביכולתו להבין את מעשי ה'. אינני רואה כאן שום פרדוקס. --Mr Lol - שיחה 21:34, 15 באוקטובר 2011 (IST)