שיחת משתמש:Effib

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

► זוהי הודעה מוקלטת. ברוכים הבאים והבאות. אשמח לשוחח אתכם בכל נושא ועניין. ►

◄ Effib ענה על ההודעה האחרונה בדף שיחתו בתאריך 11/9/2019 בשעה 22:28:34. ◄

בולגריה[עריכת קוד מקור]

ביטלתי את עריכתך בערך בולגריה. אין לי מושג מהיכן לקחת את הקביעה שזו הסיבה המקובלת כיום. לא היה ולא ונברא. אין לכך גם מקורות תומכים. זוהי עריכה ספקולטיבית. יש מסמכים וסטנוגרמות מהפגישה עם היטלר והנושא היהודי כלל לא עלה בה. הוויכוח היה על צרוף הצבא הבולגרי לחזית המזרחית, בוריס סרב והשיחה בינהם עלתה לטונים גבוהים. אין אף מסמך שמוכיח שהמלך הורעל. כדאי גם לשים לב שהוא חש ברע שמונה ימים אחרי שחזר לבולגריה. אודות נסיבות מותו של המלך בוריס קיימות תאוריות קשר רבות, חלקן מופצות מטעם משפחת המלוכה הבולגרית שמעוניינת להבליט את החלקים הנוחים לה יותר ולהצניע אחרים. לא צריך להגרר לספקולציות אלא להתבסס על מקורות כתובים מקצועיים של היסטוריונים מהארץ (דגש על מקצועיים), ויש כאלו. בברכה Assayas שיחה 11:41, 25 באפריל 2014 (IDT)

קודם כל ראיתי סרט תיעודי של נשיונל ג'יאוגרפיק בעניין שמבוסס על דעות של חוקרים מסוימים, שבו אמרו שהוא הורעל על ידי רופא של הנאצים שהצטרף לטיסה ברעל מושהה במטוס שהחזיר אותו, בשל אי הסכמתו לתת את היהודים לנאצים. שנית ראיתי שיש דעות כאלו כמו של שמואל ארידיטי שחקר בעניין לא מעט. [1]. גם אבי שעבר את השואה והיו לו חברים יוצאי בולגריה, סיפר לי כי בוריס היה ידיד היהודים ואף שם על עצמו טלאי צהוב כאשר הייתה הגזירה הזו. אני תמה מאיפה המקור למי שטוען שהוא מת מהתקף לב, ועוד בגיל 49, ואיך מסבירים שזה התרחש זמן די קצר לאחר פגישתו עם היטלר? ישנם האומרים שיש תיאוריות קשר של הקומוניסטים שניסו לצייר את בוריס באור שונה מטעמם. בכל אופן נראה לי שנושא זה שנוי במחלוקת וצריך לציין זאת, אלא אם כן יש לך סימוכין טובים לטענות שלך, וכבר ציינת אותם בערך. בכל מקרה הוספתי בקשת מקור. אני מניח שזה לא אמור להיות קשה להביא מיסמוך של היסטוריוניים מקצועיים (עם דגש על מקצועיים כפי שכתבת Face-smile.svg ), --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:29, 28 באפריל 2014 (IDT)
בוקר טוב, ראשית תודה על ההתייחסות. אוסיף את המקור, אין בעייה הוא נמצא בערך על בוריס עצמו. שמואל ארדיטי איננו היסטוריון ומעולם לא היה היסטוריון. המחקרים שערך לא מקובלים על ידי אנשי מקצוע אקדמיים ולא ברור על אילו כלים ושיטות מחקר הוא מתבסס בקביעותיו ואני נזהר בלשוני. באנצקילופדיה כותבים עובדות. לגבי הפגישה עם היטלר דווקא יש עובדות ושוב, הנושא היהודי כלל לא נדון בה. אין כאן עניין של מחלוקת משום שאין גירסא א' הנתמכת על ידי עדויות של רופא שבדק את בוריס וטען שהוא הורעל לעומת גירסא ב' שטען שהוא לקה בהתקף לב. אין גירסא מקצועית ממוסמכת שטוענת שהוא הורעל. מה שנוהגים לספר זה עניין אחר ולא קשור לעובדות היסטוריות. יש תאוריות קשר אודות נסיבות מותו של בוריס, אך אין עובדות. ברור שיש מי שיש לו אינטרס מובהק להציג את המלך כקרבן של האירועים לגמד את חלקו בגירוש יהודי תראקיה ומקדוניה וברדיפת יהודי בולגריה. בעלי האינטרס הזה "מגרזים ומשמנים" היטב את הנרטיב הזה ולו היינו יושבים על כוס קפה (אני מזמין (-:) הייתי מספר לך גם כיצד זה נעשה. בהמשך היום אוסיף את המקורות. יום נעים Assayas שיחה 08:42, 29 באפריל 2014 (IDT)
במחשבה שנייה, ראה את הערך בוריס השלישי, מלך בולגריה שכתבתי בשעתו. כל ענייני המחלוקות ותאוריות הקשר מתואר שם בהרחבה בלווי מקורות. אולי בכלל לא שווה להכנס לנושא בערך על בולגריה, אלא פשוט לציין שהוא הלך לעולמו. מי שירצה לקרוא על המלך ממילא יקליק על הקישורית. להלן: "באוגוסט 1943 נפטר המלך בוריס, בנו בן ה-7 הומלך כסימאון השני והוקמה מועצת עוצרים." מה דעתך? Assayas שיחה 10:08, 29 באפריל 2014 (IDT)
כך טוב יותר. למה לנו בערך הזה להכנס לדבר ששנוי במחלוקת. למעשה יש שתי שאלות שצריכות להשאל, האם בוריס מת מוות טבעי והאם הרקע לעניין היה התנגדותו להצטרף למאבק או לגרש את היהודים. לפחות לגבי נסיבות מותו יש חשד כבד שמדובר בהתנקשות. תסמינים שהובילו למותו כגון הקאות אירוע מתמשך וכדומה אופייניות יותר להרעלה מאשר להתקף לב. וגם העובדה שהנאצים שלחו רופא מיוחד ל"השגיח" על העניין מקרוב מגבירות מאוד את החשד שמדובר בהתנקשות נאצית. אני מניח שהגרסה להתקף לב נמסרה על ידי הנאצים ולא נבדקה כראוי, כמו שנעשה בעניינים אחרים לגבי גרסאות רשמיות של הנאצים. גם אם היה רופא בולגרי שחשד בהרעלה, הוא לא היה רוצה או יכול לצאת כנגד הנאצים. ההיסטריונים קיבלו בהרבה עניינים את גרסת הנאצים מבלי לנסות לערער על אמיתותם. וזו דעתו של חוקר שחקר מחדש את העובדות לגבי ליל הבדולח באמצעות כניסה לארכיונים שמורים של הגרמנים, וגילה נתונים שונים לחלוטין ממה שמקובל היה להאמין שהתרחש. לגבי אינטרסים, זה פועל לשני הכיוונים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:40, 29 באפריל 2014 (IDT)
טוב, שיניתי. לגבי מותו גם הרופאים הבולגרים של הארמון קבעו שמדובר בהתקף לב ולא רק הרופא שהוטס מגרמניה. הם שבו על עדותם גם מאוחר יותר כשלא היו "נאצים" בסביבה. באנציקלופדיה לא מקובל לבצע מחקר מקורי, אז אני מעדיף לא להניח או לפרש נתונים ללא אסמכתאות. יש ספרים בעברית של מספר היסטוריונים שקראו חומר ארכיוני חדש וישן+אחד נוסף שעתיד לצאת בקרוב. היתרון של היסטוריונים אלו הבקיאים בכלים ושיטות מחקר, שהם קוראים את כל החומר ומציגים את מסקנותיהם, ולא עוברים "קריאה מודרכת" של חלק מסוים של החומר שנוח למישהו להציג ועל זה מוסיפים פרשנות מופלגת מטעמם. אין אף מסמך שיודעים עליו היום לא בארכיונים בבולגריה ולא בארכיונים בגרמניה שמציג הוכחה שבוריס הורעל, רק תאוריות קשר לא מוכחות וכך יש לציין אותן כתאוריות קשר. ייתכן שביום מן הימים יתברר שהוא אכן הורעל ואני בכלל לא אופתע אם יהיו אלו דווקא מסמכים סובייטים ישנים שיתגלו ויצביעו על מתנקש קומוניסטי, אבל עד אז, מאחר ואנו באנציקלופדיה כותבים עובדות כעובדות והשערות או תאוריות קשר כהשערות או תאוריות קשר. בכל מקרה נהניתי מהדיאלוג עימך. Assayas שיחה 13:27, 29 באפריל 2014 (IDT)
התסמינים של מחלת בוריס שמדווחים בויקיפדיה (מיחושים בכל הגוף. הקאה, ומוות תוך חמישה ימים, אם אכן הם נכונים.) אופיינים להרעלה. עברתי על כל סוגי ההרעלות הקיימות במדריך מרק ובכולם הקאה היא תסמין ברור ובולט של הרעלה. גם מותו בייסורים קשים אופייני לכך. לעומת זאת בהתקף לב מדריך מרק מדווח על כאב מעין תעוקה חריפה במרכז החזה שיכול להקרין לגב, ללסת או לזרוע שמאל, או לבטן. הרגשת התעלפות, והלמות לב כבדה. על פי מרק "מחצית מקרי המוות מהתקף לב מתרחשים ב3-4 שעות שלאחר הופעת התסמינים...רוב האנשים הנשארים בחיים כמה ימים לאחר התקף הלב יכולים לצפות להחלמה מלאה, אולם 10 אחוזים בקירוב מתים לאחר שנה". אני אמנם לא רופא, אבל בכל זאת שכל ישר אני, מאמין שיש לי. כך שאינני יודע אם בוריס הורעל, אבל מה שהיה לו לא דומה להתקף לב, אלא אם כן התקפי לב בזמן מלחמת העולם השנייה התרחשו אחרת מבימינו ונראו כמו הרעלות :-)
הקביעה בערך בוריס השלישי, מלך בולגריה, כי עובדתית "תאוריית הקשר" של ההרעלה איננה אפשרית קצת מופרכת. אינני יודע אם מי שכתב את הפסקה הזו הוא מומחה לרעלים, אבל אני יכול לתאר כמה תסריטים לעניין ההרעלה המלך בוריס היה יכול להיות מורעל ברעל בהשהיה כמו למשל יסוד רדיואקטיבי, או למשל על ידי מישהו מאנשיו בארמון לאחר הגיעו לשם. עצם שליחתו של רופא מומחה מטעם הנאצים לטפל במלך חשודה ביותר. כיוון שבוריס היה מסוכסך קשות עם היטלר, שלא סבל אנשים שממרים את פיו, וקשה להניח שהיטלר כל כך היה להוט להציל את חייו של מי שהמרה את פיו. הרבה יותר סביר שהוא שלח רופא לוודא שבוריס ימות, או להשגיח שלא ימצאו את הסיבה האמיתית למותו. זה שהרופאים הבולגרים לא חזרו מעמדם הראשונה לאחר מלחמת העולם, אם אכן זה קרה, ניתן להסביר, שהם לא רצו להעיר שדים מרבצם ולהכנס לפינה של משת"פים עם היטלר. היה נוח להם לסגור את העניין כמו שנסגר, ולא לפתוח את הכל מחדש ולהיות חשודים בעיני העם הבולגרי ואולי אף מואשמים שעשו יד אחת עם הרופא הנאצי.
בקיצור אני לא טוען שאני יודע מה קרה או קורא לשכתב את הערך, אבל בהחלט אני חושב שבמקרה דנן אפשר להיות פחות החלטי, ולא להכתיר עמדות אחרות "כתיאוריות קשר מופרכות". ולעניין ההיסטוריונים אני פחות נותן להם קרדיט ממך. הרבה פעמים הם נוהגים לנתח חומר לעוס, וכל אחד מהם יכול לעוף להיכן שליבו מושכו, ולא לקרוא תיגר על העובדות שדווחו, ובמיוחד בכל הקשור לפרסומים רשמיים של הנאצים. האם הם למשל טסו לבולגריה, לראיין אנשים שהיו בסביבת המלך. או למשל יצרו קשר עם הרופאים? אנחנו לא מדברים על משהו שהתרחש לפני חמש מאות שנה, אלא דבר שהתרחש כשבעים שנה. וכאשר הדבר התחיל להחקר בהחלט היה הרבה מה לעשות. --אפי ב.התחברו ל♥ • 00:05, 5 במאי 2014 (IDT)
ראשית חג שמח. שנית, אנחנו באנציקלופדיה ולא מבצעים מחקר מקורי. הנושא נחקר לפניי ולפנים ויש מסמכים רבים. איש לא מצא הוכחה להרעלה. להיפך. (וכל ההיסטוריונים שחקרו לא מצאו הוכחה. כולם. השערות יש, הוכחות אין.). לא נכתב שתאוריות הקשר מופרכות אלא שהן תאוריות קשר (הסרתי את הקטע האמור, הוא באמת לא היה לעניין). הן אינן מבוססות על עובדות כי לא נמצאו כאלו נכון להיום. זה לא אומר שמחר בבוקר לא יימצאו הוכחות, אך כרגע אין ואילו העובדות. בוריס תאר בפני מקורביו את הפגישה הקשה בקן הנשרים ככזו בה היטלר צורח עליו בזעם ומאיים עליו ועל בולגריה בגלל סירובו להכריז מלחמה על ברית המועצות. הדו"ח הרשמי מהפגישה עידן את הדברים. לאחר הפגישה חזר במצב רוח עגום מאד ונראה חיוור, לחוץ ועצבני. תאוריות ההרעלה הופצו על ידי משפחת המלוכה בתחילה על ידי אחותו של בוריס, ובהמשך אחיו קיריל שציין קודם לכן שבוריס "סבל מלב חלש", אך מאוחר יותר הצטרף לאחותו. בקרלה השגריר הגרמני טען שהקומוניסטים הרעילו את בוריס, הרופאים הגרמנים חשדו אך קבעו שזהו התקף לב (ייתכן ולחצו עליהם, אין לדעת), והיטלר בעצמו האשים את האיטלקים. העובדה שחצר המלוכה לא אישרה נתיחה שלאחר המוות העצימה את החשד. מאחר ולא הייתה נתיחה ואין מסמכים שקובעים חד משמעיחת שהייתה הרעלה מדובר בהשערה בלבד. בכל מקרה אין צל צילו של ספק שאם הורעל, לא היה לכך כל קשר לסוגייה היהודית וחשוב לזכור עובדה זו. Assayas שיחה 22:48, 5 במאי 2014 (IDT)

הערה[עריכת קוד מקור]

שלום רב,

שים בבקשה לב לקיומו של הערך הצבא הסלאוקי. אולי תזדקק לו או תהיה לך הזדמנות לקשר אליו. גילגמש שיחה 20:11, 28 באוקטובר 2014 (IST)

תודה רבה, גילגמש. שווה עיון. אשתדל לקשר אליו. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:16, 28 באוקטובר 2014 (IST)

קרבות החשמונאים[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

ראשית, כל הכבוד על הרחבת קרבות המכבים. באמת עבודה נהדרת. שים בבקשה לב: בר כוכבא משתמש במונחים שאינם מקובלים כמו "חיילים חצי כבדים" חצי כבד הוא מונח לא כל כך נפוץ. המונח הנפוץ יותר הוא "בינוניים" בל נשכח שהספר שלו הוא ישן (פורסם אי שם בשנות 80 ונכתב בשנות ה-70) כללי התעתיק היו שונים בזמנו. כמו כן, אני מציע שתקרא קצת רקע על לוחמה בתקופה ההלניסטית. מזכיר לך גם שאבי יונה הוא עוד יותר מיושן וצריך להשתמש בו בזהירות. גילגמש שיחה 11:26, 5 בנובמבר 2014 (IST)

תודה גילגמש. לוקח לתשומת ליבי. שמתי לב לגבי אבי יונה ואני נוקט בו במשנה זהירות. אני מעדיף את בר כוכבא, בגלל שהוא מתכלל חוקרים רבים, יש לו ידע רב בלחימה ההלניסטית (יש לו פרקים שלמים, על הערכות וטקטיקות של צבאות הלניסטים), והוא מפורט מאוד, כולל מפות טופוגרפיות של אזורי הקרבות, תצלומי שטח ותרשימים רבים. מהדורה חדשה של הספר שלו ששוכתבה באנגלית יצאה בשנת 2002 בהוצאת קיימברידג'. אני מתכוון לשים את ידי על ספרו של רפפורט. בכל מקרה אשמח להמלצות על חוקרים, מחקרים וספרים שנוגעים לעניין. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:31, 5 בנובמבר 2014 (IST)
יש לבר כוכבא פרסומים חדשים יותר, זה נכון. יש לי מהדורת קמברידג' משנת 1989 של הספר שלו. הוא נדפס מחדש בשנת 2002, אבל המהדורה המקורית היא משנת 1989 - שזה לא רע למחקר היסטוריה ונחשב די בסדר בסך הכל. אם אין לך את הספר הזה, אני יכול לשלוח לך את העותק שלי (יש לי עותק אלקטרוני). הספר "The Cambridge history of greek and roman warfare vol I, Cambridge university press, 2008" הוא מצוין. נערך על ידי בכירי החוקרים מתחום הלוחמה העתיקה. מאוד מעודכן ויצא בהוצאה מכובדת. אתה זקוק לכרך הראשון (השני עוסק ברומא). מלבדם יכול להמליץ לך על Connoly, Griffith הישן והטוב (הספרים שלו מלפני 60 שנה ואי אפשר להשתמש בהם בלי ביקורת, אבל הוא מעיר זוויות מעניינות). יש לך כמובן את סדרת קמברידג' לעולם העתיק - אתה צריך את כרך 7 לרקע כללי. Secunda כמובן וגם Lazenby הם חוקרים שאני אוהב ויש להם ספרות רלוונטית לצבאות הלניסטיים. זאת כמובן רשימה חלקית מאוד וקצרה מאוד. בר כוכבא הוא ללא ספק אחד ה-חשובים בכל הנוגע לאזור שלנו במיוחד לאור כתיבתו הענפה על הסלאוקים. יש לו ספר (אם תרצה אוכל לשלוח) על הצבא הסלאוקי שהשתמשתי בו בכתיבת הערך הרלוונטי. הספר די חדש. לפי דעתי משנת 89 או משהו כזה. משם תוכל להתקדם כבר בעצמך לפי הערות השוליים והביבליוגרפייה. גילגמש שיחה 12:41, 5 בנובמבר 2014 (IST)
גילגמש, תודה על הפירוט. אשמח לקבל עותק של הספר בר-כוכבא.
אפרופו העניין לא ברור לי בכלל מדוע החליט מי שהחליט לסיים את המרד בקרב אלעשה ובמפלתו של יהודה ב-161 לפנה"ס. היו עוד שני קרבות של החשמונאים כנגד בקכידס, שבשניהם יונתן ושמעון מנהיגי המרד הנחילו לו קורבנות, והוא לא הצליח להכריע אותם. הראשון הקרב מצפון ים המלח (157 לפנה"ס), כשהוא מפתיע אותם מהמארב, והשני המערכה הממושכת על בית בצי ליד ההרודיון (156 לפנה"ס), שלמרות שבקכידס צר על המורדים במשך תקופה ארוכה, הוא לא הצליח להכריע אותם, ואז הוא הגיע איתם להסכם מדיני, בעקבותיו עזב את הארץ. והם עברו לגור במכמש, וקיבלו מעמד מדיני כלשהו. יתכן שהיה צריך להוסיף את שני הקרבות הללו לתבנית הקרבות.--אפי ב.התחברו ל♥ • 13:12, 5 בנובמבר 2014 (IST)
כי נהוג לסיים את המרד במותו של יהודה המכבי. אחר כך הם עברו בגדול למאבק מדיני. שלח לי מייל דרך המערכת. גילגמש שיחה 13:15, 5 בנובמבר 2014 (IST)
אחרי מותו של יהודה, הם כל כך נרדפו עד שהם עזבו את גופנא ולבסוף הגיעו לעזפר ובית בצי, ודוקא אז חזרו ללוחמת גרילה. המאבק המדיני התחיל מאוחר יותר. אני תוהה אם לא היו שיקולים אחרים בקביעה.--אפי ב.התחברו ל♥ • 15:57, 5 בנובמבר 2014 (IST)

חשמונאים - המשך[עריכת קוד מקור]

שלום רב אפי,

אני נהנה מאוד לעקוב אחרי ההתקדמות שלך בחשמונאים. מה דעתך לכתוב את הערך החשוב ממלכת החשמונאים? הוא עומד כרגע במצב מחפיר למדי. למעשה, כל תחום העת העתיקה בארץ ישראל לוקה מאוד בחסר (אני בין האשמים בכך כי לא התמסרתי לכתיבה בנושא זה במידה הראויה). כדי להגיש לקורא ערך נורמלי על מרד החשמונאים צריך לכתוב מלבד הערך ממלכת החשמונאים עוד מספר ערכי ליבה: התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, תקופת בית שני והתקופה הפרסית בארץ ישראל (כחלק מתקופת בית שני). כמו כן היה רצוי להוסיף ערכים על האימפריה הסלאוקית ומצרים התלמיית. אני מתכוון לעשות את שני האחרונים מתישהו בשנה הבאה (בהנחה שאסיים עם יוון) ואתרום בכך לרקע על ארץ ישראל, אבל בארץ ישראל עצמה אני לא חושב שאגע - אני רוצה לכתוב גם על רומא העתיקה וזה עוד מלא ערכים... כך שאם תרצה לכתוב ערך על ממלכת החשמונאים, זה יהיה נהדר. גילגמש שיחה 12:45, 9 בנובמבר 2014 (IST)

או או, זה חתיכת אתגר. באמת מפליא, שכמעט שלא כתוב דבר. אשתדל להתחיל בעניין. ולהרחיב בעניין כמיטב יכולתי. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:56, 9 בנובמבר 2014 (IST)
זה דווקא לא מפליא. מדובר בערך מאוד קשה לעשיה ולכן אני לא מופתע שלא עשו אותו. צריך לסקור לא רק היסטוריה, אלא מגוון דברים נוספים כמו דת, תרבות, אמנות וכו'. ראה ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים (מדינות). גילגמש שיחה 13:53, 9 בנובמבר 2014 (IST)
כן, עכשיו אני מבין כמה זה מסובך. נראה לי שאתחיל עם השליטים, הקרבות והכיבושים שלהם. --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:20, 9 בנובמבר 2014 (IST)
לשושלת דווקא יש ערך בסיסי - חשמונאים. גילגמש שיחה 14:44, 9 בנובמבר 2014 (IST)
כן. צודק. לאחר שכתבתי זאת, שמתי לב לכך. טוב נראה שאצטרך להתחיל ללכת לקרוא קצת חומר בעניין. --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:58, 9 בנובמבר 2014 (IST)

רקע לסלאוקים[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

ראשית לעניין הקל - כתוב בבקשה "סלאוקים" ולא "סלווקים" כי זה שם הערך. אם אתה רוצה לבטל את הדיפטונג, תעלה בבקשה הצעה לשינוי שם הערך הראשי. אציין שאני בעד סלאוקים ולא סלווקים.

דבר נוסף ויותר מהותי לאמצע המאה ה-2 לפנה"ס הוא רקע לממלכה הסלאוקית בתקופה הנדונה. יש לזכור את המפלה העצומה עם הקנס הכבד שספגה הממלכה מידי הרפובליקה הרומית. המפלה לא רק השפילה את הממלכה, שזה עוד מילא, לא רק קרעה ממנה שטחים יקרי ערך, גם זה מילא, אלא גם פגעה באופן אנוש ביותר בכלכלת הממלכה ובסדר הפנימי שלה. כתוצאה מכך התחילה למרוד הפריפריה. הממלכה יוונית-בקטרית פרקה כל עול. הפרתים הרימו ראש. מרידות בעירק וגם ביהודה השלימו את התמונה העגומה. במצב דברים בלתי אפשרי זה, כשעינם הפקוחה של הרומאים מביטה בחשדנות אל תוך הממלכה כמו עינו של סאורון הביא למשבר אמיתי בממלכה. אנטיוכוס הרביעי ניסה לעשות כמיטב יכולתו. ניסה לדכא את המרד ביהודה, ניסה להדביר את המרידות בעירק. התגונן ביעילות נגד הפרתים, אבל שום דבר לא יכול היה להציל את הממלכה.

הרומאים כל הזמן בחשו באזור. הם הצל הכבד שהעיב על ההמלכה. פעם כרתו ברית עם מורד זה או אחר, פעם אחרת השפילו את המלך הסלאוקי בדרישות חצופות (ידוע למשל עניין המעגל ששורטט סביב אנטיוכוס הרביעי בחול על ידי ציר רומי עם המילים - " אם אתה מעז לצאת מהעיגול הזה לפני שאתה מסתלק ממצרים, הלגיונות הרומאים ינחתו בחופי סוריה תוך פרק זמן קצר". כמובן שיחס מזלזל כזה מצד המעצמה החשובה באזור הפיח תקווה במפרשי המורדים.

גרוע מכך, הכס הסלאוקי, שאף פעם לא היה יציב במיוחד, שקע במלחמת אחים. אח רצח את אחיו, דוד את אחיינו והכל התפרק. על רקע זה ניסו טוענים לכתר לכרות בריתות עם כל מי שרק אפשר כדי לנסות לזכות בפרס הגדול - הכס הסלאוקי. כל פעם נאלצו לשלם כופר. פעם אדמות, פעם הכרה מדינית, פעם סתם כסף (כסף שלא היה בנמצא ודרש הטלת מס, בזיזת המקדשים ועוד מה שכמובן פגע עוד יותר במעמדם).

לכן אנחנו רואים את נסיגת השלטון הסלאוקי מיהודה (וגם מאזורים אחרים) ולכן השליטים הסלאוקים כרתו ברית עם היהודים. לא מאהבת היהודים, אלא משנאת אחיהם. לכן, חשוב מאוד להדגיש את הנקודה הזאת בערכים שאתה כותב על החשמונאים הראשונים. אני לא יודע איזו ספרות יש לך ביד. הספר החשוב ביותר שנכתב בעברית, הוא כמובן ספרו של גולן "תולדות העולם ההלניסטי". הוא כמעט שלא מזכיר את יהודה, כי יהודה הייתה פסיק שולי באימפריה הסלאוקית (למרות שנערכו עליה 4 או 5 מלחמות, בעיקר בגלל שיקולי יוקרה מדינית וכיוצא באלה). יש ספרים נוספים של אבי יונה, שטרן ואחרים. הם בהחלט טובים. מציע מאוד שתפנה גם לספרות לועזית אם תמצא. אני לא יודע איזה משאבי ספרות עומדים לרשותך ואם יש לך אפשרות לגשת לספריה אקדמית. אני חושב שהעמותה מאפשרת גישה למאגרי מידע אוניברסיטאים בעברית. אני מניח שתמצא שם חומר. העמותה פרסמה גם אפשרות להרשם לג'ייסטור - זה מאגר אוניברסיטאי עצום עם אלפי או עשרות אלפי כתבי עת. אתה כמובן לא צריך את כולם, אבל תוכל למצוא שם מאמרים אקדמיים שיעזרו לך. גילגמש שיחה 19:18, 10 בנובמבר 2014 (IST)

שלום גילגמש. לגבי הנסיבות החיצוניות הדברים ידועים. תודה על התזכורת והפירוט. אם כי לגבי ה"פסיק" אתה מגזים מאוד. באזור עברו מספר דרכי מסחר חשובים, וגם הקרבה למצרים התלמית שיחקה תפקיד חשוב. ממליץ לך לקרוא את המאמר של הר "היסטוריה מדינית של יהודה החשמונאית". לגבי צורת הכתיבה אכן יש להעלות הצעה לשינוי. קצת לא סביר שהשימוש הנפוץ ביותר באקדמיה [סלווקי], (וביחס של 4 ל-1 לפחות, מהבדיקה שלי בגוגל ספרים, יאסר בויקיפדיה), בגלל שמישהו החליט ללא דיון לקבוע צורה מסוימת. היכן אתה מציע להעלות את הדיון?--אפי ב.התחברו ל♥ • 11:19, 12 בנובמבר 2014 (IST)
שלחתי שאלה לאקדמיה ללשון העברית לגבי התעתוק הנכון של סלווקוס וזו התשובה שקיבלתי.

שלום וברכה,

ביוונית ההגייה היא seleucus. על פי זה צריך לכאורה לכתוב ולנקד: סֵלֵאוּקוּס, ובלי ניקוד סלאוקוס. עם זאת ההגייה המקובלת בעברית היא סֵלֶוְקוּס (ב-v ולא ב-w) ובלי ניקוד: סלווקוס, ובתעתיק אנו הולכים על פי הנהוג בעברית. דוגמה זו אף מובאת בכללי התעתיק של האקדמיה.

אם כן מומלץ לתעתק סלווקוס, אך אם בהקשר שאתה נדרש אליו חשוב לך לשקף את ההגייה היוונית המקורית תוכל לתעתק סֵלֵאוּקוּס, סלאוקוס.

בברכה,

תמר כץ

אידומאה?[עריכת קוד מקור]

Map Hasmonean Kingdom-he.svg

היי,

למה אידומיאה ולא אדום? גילגמש שיחה 15:52, 12 בנובמבר 2014 (IST)

זה היה שמה היווני של התיישבות האדומים החדשה בדרום יהודה. בסוף תקופת הבית הראשון (במאה ה-6 לפני הספירה) פלשו שבטים ערבים לאזור אדום המקראי וגירשו את האדומים. האדומים ניצלו את העובדה שהיישובים היהודים התפנו בדרום יהודה עקב הכיבוש הבבלי, ופלשו אליהם והתיישבו בם. הם למשל התיישבו אף בחברון שהייתה אחת הערים החשובות של שבט יהודה בבית ראשון. אני מניח שבשם הזה משתמשים החוקרים (אבי-יונה, בר-כוכבא) ובמיוחד במפות, גם כנראה בכדי לבדל את ממלכת אדום של בית שני מזו של המקראית. --אפי ב.התחברו ל♥ • 16:28, 12 בנובמבר 2014 (IST)
אני לא יודע אם זה טוב. בכל אופן, למה עם י'? אם כבר אז אדומאה. כמו גאוגרפיה. אנחנו ביטלה את י' לציון תנועת צרה לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית. גילגמש שיחה 17:54, 12 בנובמבר 2014 (IST)
תסתכל במפות באנגלית גם שם הם משתמשים בשם Idumea. לגבי צורת הכתיב שמרתי על הכתיב כפי שהוא במפות של החוקרים. בכל מקרה לא נראה לי שצריך להיות כל כך דקדקני. בויקי עצמה שני המופעים קיימים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 18:05, 12 בנובמבר 2014 (IST)
בוודאי שצריך לדקדק בזה. אני אסתכל בערך האנגלי. חשוב איך כתבו ביוונית ובלטינית. גילגמש שיחה 18:29, 12 בנובמבר 2014 (IST)
לגבי היוד אחרי האלף, אתה צודק באלף אחוז. זו הייתה טעות שלי. הסרתי. --אפי ב.התחברו ל♥ • 21:38, 13 בנובמבר 2014 (IST)
שאלתי את האקדמיה ללשון העברית וזו התשובה שקיבלתי,

האקדמיה ללשון העברית
שלום וברכה,

נועצנו בד"ר נורית שובל-דודאי ממפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית המתמחה ביוונית ולטינית. התעתיק שעליו היא ממליצה - הן על פי היוונית הן על פי הלטינית - הוא אידומיאה.

בברכה,
תמר כץ

קיים מקור בקובץ PDF
--אפי ב.התחברו ל♥ • 11:13, 20 בנובמבר 2014 (IST)
תשאל אותם שוב אם אין פה סתירה עם הוראה קודמת של האקדמיה ללשון העברית לא לציין תנועת צרה על ידי האות י. לכן ביטלנו את כל הארכיאולגיה וכו'. כלומר, האם במקרה זה י מציינת תנועת חיריק. גילגמש שיחה 11:25, 20 בנובמבר 2014 (IST)
גילגמש, שלחתי את השאלה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:54, 20 בנובמבר 2014 (IST)
אני מחזיר אתכם לשאלה המקורית של גילגמש: למה אידומיאה ולא אדום? אם מדובר במחוז שהפך חלק ממלכת יהודה החשמונאית, מדוע לרשום את הצורה היוונית שלו במקום הצורה המקורית/עברית? הרי כמעט כל שאר חבלי הארץ המופיעים במפה מצוינים בשמם העברי, למרות שידועות לנו צורותיהם היווניות של חלקם. השמות היחידים שצריכים להשאר בצורה היוונית הם אלה שאין להם מקור עברי. ומדוע בכלל להבדיל בין אדום של בית ראשון לזו של בית שני, הרי מדובר באותו עם. האם נכנה את ממלכת יהודה של בית שני "יודאה" כדי להבדיל אותה מ"יהודה" של בית ראשון? Liad Malone - שיחה 11:41, 20 בנובמבר 2014 (IST)
והנה התשובה (המהירה). --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:30, 20 בנובמבר 2014 (IST)

האקדמיה ללשון העברית - 20/11/2014
שלום וברכה,

אכן היו"ד מציינת חיריק.

בברכה,
תמר

קיים מקור בקובץ PDF

בעיה בדף המשתמש[עריכת קוד מקור]

שלום רב, בדף המשתמש שלך, אתה משתמש בתבנית שחמט בצורה בעייתית שמכניס את הדף שלך לקטגוריה תחזוקה. האם תוכל לשנות את הקוד ל:

{{שחמט
 |rd|nd|bd|qd|kd|bd|nd|rd
 |pd|pd|pd|pd|pd|pd|pd|pd
 |  |  |  |  |  |  |  |  
 |  |  |  |  |  |  |  |  
 |  |  |  |  |  |  |  |  
 |  |  |  |  |  |  |  |  
 |pl|pl|pl|pl|pl|pl|pl|pl
 |rl|nl|bl|ql|kl|bl|nl|rl
|25}}

(יש להסיר את ה"|=" מסוף השורה.) תודה מראש, יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:35, 16 בנובמבר 2014 (IST)

שונה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:55, 16 בנובמבר 2014 (IST)
תודה. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:13, 16 בנובמבר 2014 (IST)

התיעצות[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

אני כותב ערך חדש שנסוב כולו על המצור של אנטיוכוס השביעי סידטס על ירושלים ואני מתקשה להתקבע על תאריכים מדויקים. חשבתי שאולי תוכל לעזור לי בזה:

  1. על פי הבנתי, אנטיוכוס הרביעי לכד את ירושלים פעמיים (ספר חשמונאים א, פרק א, פסוקים כ-מ; ספר חשמונאים ב, פרק ה, פסוקים יא-טז, כה-כו) בהפרש של שנתיים (בשנים 169/170 ו-167/168 לפנה"ס?).
  2. על פי יוספוס, סידטס הטיל את המצור בשנת שלטונו הראשונה של יוחנן הורקנוס (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק ח, פסקאות ב-ג, סעיפים 248-236), כלומר בשנת 134 לפנה"ס (על פי התארוך המקובל), אבל משום מה בצלאל בר כוכבא מציין את שנת המצור כמה וכמה פעמים כשנת 131/2 לפנה"ס.

אולי יש לך תובנות בשבילי? Liad Malone - שיחה 12:21, 17 בנובמבר 2014 (IST)

שלום ליעד,
  1. אכן, על פי אבי-יונה באטלס כרטא לתקופת בית שני, ב-169 אנטיוכוס הרביעי נצח במצרים וכאשר חזר הוא עלה על ירושלים, בשל נסיונו של יאסון הכהן הגדול המודח, שנעזר בבני טוביה, לכבוש את ירושלים. בפעם השנייה ב-168 הוא יצא למצרים אבל נסוג בשל איום רומאי, ובדרך חזרה שלח לירושלים ב-167 את אפולוניוס מיסרכוס ראש חיל שכירים בני מיסיה ואיתו כ-20,000 חיילים. (חשמונאים א', פוליביוס כח 18, דיודורוס). נראה שהוא עשה את מהלכיו מסיבה כלשהי בשני שלבים. יתכן שבפעם הראשונה הוא הופתע, ולא יכל להתמהמה ביהודה יותר מדי, והיה לו דברים לסדר בארצו, והוא גם לא היה סגור מה הוא רוצה בדיוק לעשות, והיה צריך להכין הכנות. בפעם השנייה הוא הגיע באופן מסודר יותר ומוכן יותר, והיה לו תכנון מה לעשות עם ירושלים.
  2. בשנה הראשונה למלכותו יכול להיות בהחלט גם 133, אם עלה באמצע שנת 134. על פי מלחמות א' 60 המצור היה צריך להתחיל בתוך שנת השמיטה או בסמוך לה. ספר יוסיפון לא מוסיף בעניין על יוספוס. אבי יונה כותב שהעסק התבצע בשנים 133-132, אבל הוא פחות מעודכן מבר כוכבא. בעניינים הללו של מקורות ראשונים ואחרונים כדאי ללכת על פי החוקרים המודרניים ששיקללו את כל המקורות. (אגב, היכן בר כוכבא כותב זאת).--אפי ב.התחברו ל♥ • 13:38, 17 בנובמבר 2014 (IST)
  1. אוקיי, מצוין, אז אני סוגר על 169 ו-167.
  2. Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period, p. 459 (ובעמודים נוספים בפרק). Liad Malone - שיחה 23:13, 17 בנובמבר 2014 (IST)
תודה. ממליץ לקרוא את המאמר מלחמות הגבורה של יהודה המכבי של ברוך קנאל (לא ארוך ומוסיף לא מעט מידע. לי די עזר.). --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:18, 17 בנובמבר 2014 (IST)
העליתי את הערך: טימוכארס. Liad Malone - שיחה 13:47, 20 בנובמבר 2014 (IST)


--אפי ב.התחברו ל♥ • 09:38, 19 בנובמבר 2014 (IST)== לוחמים "קלים" בעולם העתיק ==

קלים וכבדים בעולם העתיק[עריכת קוד מקור]

שלום,

במחקר המודרני נהוג להבדיל בין "קלים" ל"כבדים" (לעתים גם "בינוניים" או "חצי כבדים" - מונח נדיר שלא משתמשים בו כמעט אף פעם). הכוונה למשקל השריון שלובש הלוחם. התפקיד של הלוחם הקל הוא לפעול במערך מפוזר. זה מאפשר לו טקטיקה של פגע וברח - טקטיקה שלא אפשרית ללוחם כבד. לא רק כי יש לו ציוד כבד, אלא שבגלל הציוד שלו הוא חייב להלחם במבנה. יתכן שלוחם "כבד" ישתמש בנשק של הלוחם הקל. כך למשל פרשים כבדים של הפרתים השתמשו בקשתות, שהם כלי נשק של הפרשים הקלים. במקרה זה, נשק "קל" יהיה נשק משני לנשקו העיקרי. אין כל קשר לכמות התחמושת שיכול לקחת החייל. כמות התחמושת הייתה מוגבלת תמיד ומצומצמת מאוד - מספר כידונים או כמה עשרות חצים לכל היותר. אם רצו לאפשר ירי בלתי פוסק לקשתים פשוט הביאו מלאי חצים על בהמות משא (נגיד גמלים) או על עגלות.

ראה בבקשה לעניין זה גם את הערך חייל‎. גילגמש שיחה 06:53, 19 בנובמבר 2014 (IST)

לא זאת ההבחנה שהבנתי מבר כוכבא. לפי דעתי ההבחנה כוללת הכל, שריון וכלי נשק גם יחד, והיא מתייחסת לניידות ולגמישות שלהם בשדה הקרב. על פי בר כוכבא למשל הפלנקס שלכל הדעות נחשבים חי"ר "כבד", הכבדות שלהם התבטאה בנשק שלהם, הסריסה ששקלה למעלה מ-6 ק"ג ואורכה היה למעלה מ-6 מטר, כך שהיא סרבלה לגמרי את הלוחם. המגן העגול שלהם לא היה גדול במיוחד. ואף שהייתה להם קסדה ומגיני רגליים, נראה שלא היה להם כלל שיריון, למעט אולי יחידות מובחרות שצויידו בשריון חזה (מלחמת החשמונאים עמ' 16). הבעיה איתם שהיה שקשה לנוע מהר ובגמישות עם הסריסה הזו. בר כוכבא מכנה את הקשתים והקלעים ומטילי החניתות ככוחות קלים בהקשר של הנשק שלהם. (שם עמ' 32), ברור שהם יכלו לנוע בקלילות ובמהירות. אתה אולי צודק לגבי הפרשים שמאובחנים באופן דומה למה שכתבת: שמסווגים לשלוש קטגוריות: קלים, כבדים ומשוריינים. הקלים כללו קשתים ומטילי חניתות. הכבדים היו חמושים ברומח, בחליפת שריון ובקסדה, ולעיתים גם במגן. והמשוריינים שהיו מכונים בשריון קשקשים, הם והסוס, נראה כי הרומח שלהם היה ארוך משל הפרשים הכבדים.--אפי ב.התחברו ל♥ • 09:30, 19 בנובמבר 2014 (IST)
גילגמש, מה שמחקת מהערך הצבא הסלווקי, לגבי שיטת הלחימה של הקלים היו דברים של בר כוכבא בעמ' 35 בספר שלו.--אפי ב.התחברו ל♥ • 09:38, 19 בנובמבר 2014 (IST)
נכון - יש קשר גם לכלי נשק. חייל כבד יהיה חמוש בדרך כלל בכלי נשק שמשמש לקרב פנים מול פנים ולא בכלי הטלה, אם כי כל זה מאוד לא פשוט לתיאור. החלוקה הזאת לקלים וכבדים היא מודרנית. בעבר, בזמן התרחשות האירועים היא פשוט לא הייתה מקובלת. לא נהוג לחלק את הלוחמים ל"כבדים" ול"משוריינים". אני יודע לחלוקה שבר כוכבא עושה לכבדים ולמשוריינים אבל הוא היחיד. לכן אי אפשר להשתמש בזה. בספרות אחרת זה לא מקובל. אני יכול להסתכל בספר שלו, אבל פרשים מראש לא פועלים בשטח משובש. הפרשים פועלים בשטח פתוח. יתכן שהתבלבלת בינם לבין הרגלים הקלים שאכן פועלים בשטח משובש. לגבי כמות התחמושת - היא מוגבלת מאוד. תחשוב בעצמך על חץ ועל גודלו ומשקלו וכמה כאלה אפשר לקחת כשאתה צריך לשים אותם איפשהו. אפשר לשים כמה עשרות (בערך 20-30) באשפה. נניח שאתה שם אחת על עצמך, ועוד קצת על הסוס. בסך הכל זה לא יותר מ-100 חצים (והיתי נדיב מאוד; סביר שהמספר הוא חצי מזה). עכשיו תחשוב על קצב ירי של כמה חצים בדקה בירי מרוכז או בירי של חץ מדי כמה דקות (במרדף ובפגע וברח) ותגלה שיש לך תחמושת מוגבלת ביותר. זאת אחת הסיבות למעבר לנשק חם (שוב תחשוב על גודלו של הקליע לעומת גודל החץ וכמה כאלה אפשר לקחת). כל תחמושת נוספת הייתה מובלת במטען (בהמות משא ועגלות) גילגמש שיחה 09:50, 19 בנובמבר 2014 (IST)
מה שכתבתי "החשיבות העיקרית של הקלים הייתה בשטחים בעלי עבירות קשה, שם הם יכלו להכריע את הקרב. ובשטח משובש ומבותר, הפלנקס הושאר מאחור, והקרב הוטל למעשה על הכוחות הקלים.", שמבוסס על בר כוכבא (שם עמ' 35), היה אמור להתייחס לחי"ר הקל ולא לפרשים, ואיכשהו התערבב. לגבי קשתים רכובים שהיו מסוגלים להחזיק כמות גדולה של חיצים כותב זאת בפירוש בר כוכבא (שם עמ' 48). להערכה שלי כאשר פרש שם כמה אשפות על סוס (אפשר לשער שלפחות 4 אם לא יותר), בנוסף לזו שעל גבו, ויכול להגיע לפחות לפי 5 תחמושת מאשר חייל רגלי, לפרש יש תחמושת כמו חמישה רגליים, ויש לו גם ניידות שאין לרגלי, כך הוא יכול בקלות להגיע למקום נדרש או לברוח במהירות מאזור מאויים. יש לו גם ראיה טובה יותר של הקרב מגב הסוס, וגם יכולת צליפה טובה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 10:38, 19 בנובמבר 2014 (IST)
יש לך בלבול מסוים. יש מגוון כלי נשק שבהם אפשר לחמש פרשים קלים. קשתות זה רק מהם. לא כל הפרשים הקלים הם בהכרח קשתים רכובים. קשתים רכובים היו נדירים ואולי אליהם התכוונת באמת כשכתבת שהסלאוקים הם היחידים שהיו להם פרשים קלים. לקשת רכוב יש מספר יתרונות אבל גם הרבה מאוד חסרונות, שזה לא המקום להכנס אליהם. אני לא יודע כמה אשפות אפשר לתלות על הסוס, אבל עדיין זאת כמות מוגבלת של תחמושת. ברגע שהיא נגמרת הוא חייב להגיע לשדרת המטען ולקחת חצים חדשים. אני בספק רב אם המספר עולה על 100 חצים לפרש בממוצע. אפשר לבדוק את זה בספרות המקצועית. אני יכול לכתוב לחבר שמתמחה במונגולים והוא בטוח ידע כמה חצים אפשר לקחת לקרב. אני מבחינתי מחקתי בעיקר את מה שכתבת לגבי השטח המשובש וזה שפרשים קלים היו יחודיים לסלאוקים. לגבי קשתים רכובים - אני לא חושב שזה יחודי. אני חושב שאצל הארמנים היה ואולי גם לפונתוס. ארמניה היא מדינה הלניסטית לכל דבר ועניין ואני לא רואה סיבה להוציא אותם מן המניין. אני יכול לבדוק בספרות לגבי הצבא הארמני. בכלל, כדאי להזהר כשכותבים שמשהו הוא "ייחודי". תמיד יש סיכוי שלמישהו נוסף היה. מה לגבי הממלכה היוונית-בקטרית? הרי הבאקרטים הם קשתים רכובים. מה לגבי עוד כל מיני... צריך לבדוק. בכל אופן לסיכום: אני השארתי את עיקרי הדברים שהיו נכונים. זה אמנם קיצץ מאוד את הפרק. אתה יכול להחזיר את השטח המשובש לרגלים. אני אשתדל להרחיב לגבי הפרשים על סמך מקורות נוספים. יש לי ספרות ענפה מאוד על הלוחמה ההלניסטית. אולי אעשה את זה מתישהו. גילגמש שיחה 11:04, 19 בנובמבר 2014 (IST)
מסכים איתך. גילגמש נא שים לב מה שכתבתי בפסקת שיחת משתמש:Effib#רקע לסלאוקים. שאלתי את האקדמיה ללשון העברית לתעתוק של סלאוקים וגם קיבלתי תשובה מהירה. נראה לי שאת השיחות בעניין הצבא הסלאוקי כדאי להעביר לדף הערך ולהמשיך שם. --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:47, 19 בנובמבר 2014 (IST)
צריך לחשוב שוב על הסלאוקים/סלווקים. אנחנו מקפידים מאוד לשמר את ההגייה של בני המקום ובני הזמן. זאת הסיבה לבחירה בסלאוקים. גם גולן בספרו "תולדות העולם ההלניסטי" משתמש בסלאוקים. תעלה את זה לדיון מסודר בדף שיחה ותעתיק לשם את תשובת האקדמיה. אזמין כמה משתתפים נוספים לדיון לאחר שתעשה זאת. לגבי הצבא הסלאוקי - תעתיק בבקשה את הכל. מחק אחר כך את ההודעה הזאת כי היא תאבד את ההקשר שלה. גילגמש שיחה 11:51, 19 בנובמבר 2014 (IST)

ספרות נוספת?[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

אפשר לעניין אותך בספרות נוספת לתקופה ההלניסטית? אם כן, מה בדיוק תרצה? יש לי גם ספרות העוסקת ביחסי יהודים-רומאים ויהודים-הלניסטים. כמעט הכל באנגלית, למעט כמה מאמרים בעברית. אם כן, אז אשמח מאוד לקבל ממך הנחיות מה בדיוק אתה צריך ואבדוק כיצד אוכל לעזור לך. גילגמש שיחה 12:54, 23 בנובמבר 2014 (IST)

תודה גילגמש. מה יש בעברית? אם יש משהו בהקשר של המדינה החשמונאית, זה הכי נצרך.--אפי ב.התחברו ל♥ • 17:33, 23 בנובמבר 2014 (IST)
יש בערך תריסר מאמרים בעברית. רוצה? גילגמש שיחה 19:49, 23 בנובמבר 2014 (IST)
כן בהחלט. תודה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:04, 23 בנובמבר 2014 (IST)

תבנית מסכתות[עריכת קוד מקור]

האם תוכל לעזור להשלים את מה שהתחלת: שיחת_תבנית:מסכתותאור שפירא • י"א בכסלו ה'תשע"ה • 09:51, 3 בדצמבר 2014 (IST)

היום אני כבר לא כל כך בטוח, שזה יראה יפה לשלב הכל בתבנית אחת. --אפי ב.התחברו ל♥ • 10:04, 3 בדצמבר 2014 (IST)

זאב לב[עריכת קוד מקור]

שלום לך, אני פונה אליך כותב הערך הנ"ל. האם ידוע לך איך הוא משתבץ במשפחת לאו בתבנית {{עץ משפחת לאו}}. תודה מראש. ציון הלוישיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ה 20:52, 6 בדצמבר 2014 (IST)

מצטער. ניסיתי לחפש מידע בעניין ולא מצאתי. --אפי ב.התחברו ל♥ • 21:01, 6 בדצמבר 2014 (IST)
תודה. ציון הלוישיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ה 21:02, 6 בדצמבר 2014 (IST)

בהמשך לעריכותיך בערך מרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

ראיתי שאתה עובד במרץ על המרד. כל הכבוד!

אני מציע שתעביר חלק מהטקסט (בעיקר מהרקע) לערך "ארץ ישראל בתקופה הרומאית". אין צורך ברקע היסטורי ארוך כל כך בערך הזה. מי שירצה רקע היסטורי רציני, צריך בלאו הכי לקרוא את הערך "ארץ ישראל בתקופה הרומית". כרגע הערך הזה הוא במצב די עלוב. גילגמש שיחה 14:56, 7 בדצמבר 2014 (IST)

תודה גילגמש. כן, יש הגיון בדבריך, להעביר חלק מהערך לשם. למעשה, מבחינתי אני בשלבים די סופיים בערך של בר כוכבא, ונראה לי שאת הערת השכתוב ניתן כבר להוריד. דבר נוסף, יש לך חומר בנושא של תקופת בר כוכבא? --אפי ב.התחברו ל♥ • 15:04, 7 בדצמבר 2014 (IST)
כמובן, אבל שאלת שאלה גדולה מדי. אני צריך מיקוד. מה זה "תקופת בר כוכבא"? מה בדיוק מעניין אותך? גילגמש שיחה 17:56, 7 בדצמבר 2014 (IST)
בעיקר מאמרים הנוגעים להיבטים שונים של המרד עצמו. דמותו של סוורוס, ויחידות הלגיון שהשתתפו, במיוחד אלו שהובאו מבריטניה. (מעניין איך זה ללכת ברגל 3,500 ק"מ). אתרים שנלחמו בהם. אסטרטגיות וטקטיות שנקטו בהם (קראתי את גיחון ופרג'ון). כבר קראתי לא מעט מאמרים באינטרנט, אבל אולי יהיו עוד חידושים.--אפי ב.התחברו ל♥ • 18:14, 7 בדצמבר 2014 (IST)
כן, כמובן. ראשית ראה את זה: [‎http://www.livius.org/misc/legion/] זה אתר אמין למדי. לגבי סוורוס, לאיזה סוורוס בדיוק אתה מתכוון? גיחון מיושן נורא - אני לא היתי משתמש בו. פרג'ון - מה שם הספר? יש לי ספרות על הצבא הרומי המאוחר ויש לי ספרות על ארץ ישראל בתקופה הנדונה. אשלח לך הזמנה להורדת דרופ בוקס כדי שאוכל להעביר לך חומר בהיקף כזה. זה לא יכנס למייל. גילגמש שיחה 18:23, 7 בדצמבר 2014 (IST)
בעצם אני רואה שיש לך את זה. תגיד מה בדיוק אתה צריך כדי שלא תוצף בספרות. גילגמש שיחה 18:26, 7 בדצמבר 2014 (IST)
בוא נתחיל מיוליוס סוורוס. הוא איש מפתח בעניין המרד. --אפי ב.התחברו ל♥ • 18:42, 7 בדצמבר 2014 (IST)
עליו אישית אין לי מידע. לא מדובר באישיות מספיק מפורסמת שיכתבו עליה ספרים. אפשר לעשות חיפוש מסודר באמגרי מידע דיגיטליים. בערך אודותיו יש הפניות לשני מאמרים, אותם כנראה כן ניתן לאתר בג'ייסטור. לגבי ספרות: יש לי ספרות על הצבא הרומי בתקופה הנדונה וקצת ספרות על המרד עצמו. כמו כן, יש ספרות כללית לגבי התקופה הרומית בארץ ישראל. גילגמש שיחה 19:20, 7 בדצמבר 2014 (IST)

אז מה הוחלט? מה אתה רוצה לקבל? גילגמש שיחה 10:29, 8 בדצמבר 2014 (IST)

כרגע מעניין אותי בעיקר ספרות על הצבא הרומי. --אפי ב.התחברו ל♥ • 10:36, 8 בדצמבר 2014 (IST)
רק הפרינפיקט, נכון? אעלה לך לתיבת הדרופ בוקס. גילגמש שיחה 10:37, 8 בדצמבר 2014 (IST)
תודה רבה, גילגמש. --אפי ב.התחברו ל♥ • 10:41, 8 בדצמבר 2014 (IST)
אתה אמור לקבל 26 קבצים. חלקם מוקדשים לצבא הרומי עצמו (מבנה, יחידות וכו) וחלקם למרידות יהודים ברומא. חלק מהקבצים המוקדשים לצבא הרומי ממוקדים בתקופת הפריפנקט בלבד וחלק נותנים מבט רחב יותר. אשתמש בכתובת המייל ששלחת לי. בסך הכל קצת למעלה מחצי ג'יגה. תרוקן את התיבה לאחר שתקבל את הכל. גילגמש שיחה 10:46, 8 בדצמבר 2014 (IST)
אלהים אדירים, איפה אתה מאכסן את כל הדברים הללו. Face-smile.svg תודה רבה על הכל.--אפי ב.התחברו ל♥ • 11:15, 8 בדצמבר 2014 (IST)
יש לי ספריה רצינית :) זה רק שבריר ממנה. יש לך גישה לג'ייסטור? גילגמש שיחה 11:17, 8 בדצמבר 2014 (IST)
לא ממש. מה בדיוק הנהלים שם? --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:22, 8 בדצמבר 2014 (IST)
מדובר במאגר אוניברסיטאי של כתבי עת אקדמיים. יש שם עשרות אלפי כתבי עת. אתה כמובן לא צריך את הכל. הכניסה למאגר כרוכה בתשלום. יש לי כניסה בגלל לימודים אקדמאיים - פעם נתנו לי גישה ולא סגרו אותה אז אני משתמש. אם תאתר את המאמרים שאתה צריך, אני יכול להוריד לך ולשלוח. הינה הלינק - http://www.jstor.org. בשביל שאוכל להוריד אני זקוק לשם המלא של המאמר. גילגמש שיחה 11:35, 8 בדצמבר 2014 (IST)
אוקיי. תודה רבה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 11:54, 8 בדצמבר 2014 (IST)
קיבלתי 19 קבצים בנפח של 105 מגהבייט. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:16, 8 בדצמבר 2014 (IST)
לא יכול להיות. ראיתי שנמחקו אצלי 25 קבצים. בדוק שוב, יתכן שחלק עברו במועד מאוחר יותר. גילגמש שיחה 14:16, 8 בדצמבר 2014 (IST)
משונה מאוד. אני ראיתי רק 19 קבצים, העתקתי, ומחקתי רק 19. משום מה הייתי עיוור לגבי הקבצים האחרים, שאני משער שהיו בעלי נפח גדול.--אפי ב.התחברו ל♥ • 14:19, 8 בדצמבר 2014 (IST)
אני יכול לשלוח שוב. רוצה? גילגמש שיחה 14:20, 8 בדצמבר 2014 (IST)
הקובץ הכי גדול שיש בידי הוא בן 28 מגהבייט. תנסה לשלוח רק את אלו שהנפח שלהם הוא 30 מגהבייט ומעלה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:24, 8 בדצמבר 2014 (IST)
יותר קל לי לשלוח את הכל כי החומר מסודר אצלי בתיקיות. קיבלת חומר מארבע תיקיות שונות (הצבא הרומי בתקופת הפרינפיקט, הצבא הרומי, הצבאות הרומיים והיווניים, מלחמות רומאים ויהודים). יתכן שיש לך מחסור במקום בדרופ. נסה לנקות אותו. גילגמש שיחה 15:09, 8 בדצמבר 2014 (IST)
בסדר גמור, תנסה שוב. אצלי נראתה רק תיקיה אחת. וכמה קבצים בתיקיה ראשית. מבחינת שטח יש לי נפח פנוי של 50 ג'יגהבייט.--אפי ב.התחברו ל♥ • 15:18, 8 בדצמבר 2014 (IST)
לא זוכר אילו קבצים בדיוק העברתי בפעם הקודמת. הפעם העברתי 18 קבצים, מהם 11 בתוך תיקיה נפרדת ועוד 7 בלי תיקיה. בסך הכל 393 מגה. גילגמש שיחה 15:53, 8 בדצמבר 2014 (IST)
תודה. קיבלתי את כל הקבצים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 16:21, 8 בדצמבר 2014 (IST)
אחלה. אם תרצה עוד משהו תבקש... גילגמש שיחה 16:27, 8 בדצמבר 2014 (IST)
אוקיי. תודה רבה מאוד.--אפי ב.התחברו ל♥ • 16:38, 8 בדצמבר 2014 (IST)

א"י[עריכת קוד מקור]

היי,

אני רואה שאתה עובד במרץ על העניין. רוצה את התיקיה שלי על ארץ ישראל? גילגמש שיחה 12:14, 9 בדצמבר 2014 (IST)

כן. בטח. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:21, 9 בדצמבר 2014 (IST)
197 קבצים, 15 תיקיות (חלק מהקבצים מחוץ לתיקיות וכנראה שצריך לסדר אותם עוד קצת) סך הכל 1.42 ג'יגה
בנוסף קיבלת גם תיקיה של רומאים, יהודים ויוונים, 25 קבצים מסודרים ב-6 תיקיות. סך הכל 588 מגה. סך כל ההעברה בערך 2 ג'יגה.
בנוסף, אם תרצה, כמובן, יש ספרות נוספת על העולם העתיק, בדגש חריף על יוון ורומא, אבל יש גם על תרבויות נוספות, בעיקר מהמזרח התיכון (אך גם קצת שכנים של הרומאים שהם נלחמו בהם) גילגמש שיחה 12:46, 9 בדצמבר 2014 (IST)
וואי וואי, הדיסק של הנייד שלי גונח. זה די והותר לכמה שנים טובות. תודה רבה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 12:58, 9 בדצמבר 2014 (IST)
סבבה :) כמובן אם יש משהו ספציפי, תמיד אפשר לבקש, כולל מאמרים. אם תמצא לי את שם המאמר שאתה צריך (ובתנאי שהוא מופיע בג'ייסטור או פרוקווסט) אני יכול להוריד לך. משתמשים נוספים יכולים להוריד לך מאתרים נוספים. העמותה פרסמה לא מזמן שיש אפשרות לקבל מנוי חינם לכמה מאגרי מידע, אולי עדיין נותרו מנויים, אני לא יודע. אם נותרו, אז כדאי לך להרשם. זה שימושי מאוד. גילגמש שיחה 13:13, 9 בדצמבר 2014 (IST)
אוקיי. תודה רבה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 13:31, 9 בדצמבר 2014 (IST)

תבנית לצבא הרומי[עריכת קוד מקור]

היי,

יש לי כמה רעיונות לגבי תבנית הצבא הרומי, אבל אני לא כל כך רוצה להקליד את זה מדובר בהמון טקסט. יש אפשרות לדבר איתך בטלפון? גילגמש שיחה 20:41, 11 בדצמבר 2014 (IST)

כן. אפשרי. הערב אני עסוק, אולי נדבר מחר. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:46, 11 בדצמבר 2014 (IST)
אפשרי. אתה שומר שבת? גילגמש שיחה 20:48, 11 בדצמבר 2014 (IST)
כן. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:53, 11 בדצמבר 2014 (IST)

קיבלת הכל?[עריכת קוד מקור]

היי,

אפשר לרוקן את תיבת הדרופ בוקס או שאתה עדיין צריך להעביר חלק מהקבצים? גילגמש שיחה 14:55, 14 בדצמבר 2014 (IST)

כן. תודה, גלגמש, קיבלתי הכל. אפשר לרוקן. אם כבר אנחנו מדברים אז שאלה אחת. תהיתי לעצמי איך הרומאים הצליחו כאשר עברו ללגיונות, להתגבר על מערך הפלנקס הסלאוקי, במלחמות שלהם למשל כנגד אנטיוכוס השלישי. הם הצליחו לפורר את מערך הפלנקס באמצעות הטלת כידונים? או להגן על עצמם באמצעות הסקוטום? יש מישהו שדן בזה? --אפי ב.התחברו ל♥ • 15:17, 14 בדצמבר 2014 (IST)
כן יש הרבה דיונים על היתרונות היחסיים של שני המערכים. קשה לנו לדעת במדויק כי פוליביוס עם כל חיבתו להיסטוריה צבאית הוא גנרל שנלחם את מלחמותיו מהכורסא (כמו מרבית ההיסטוריונים הצבאיים). למעשה בין המקורות העתיקים הרציניים רק מעטים החזיקו בפיקוד צבאי משמעותי (למשל אריאנוס, תוקידידס, קסנופון). הבעיה העיקרית שניצב בפניה הצבא העתיק הוא תיאום. למצביא נורא קשה לדעת מה עושים החיילים שלו ברגע נתון. הוא לא יודע מתי המערך שלו מתחיל לקרוס. הוא לא יודע מתי הוא מנצח. הוא יכול לראות רק את התוצאה - אם שורות האויב נפרצו או אם חייליו בורחים.

התזמון הקריטי בין התקפת פרשים להתקפת רגלים כבדים זה משהו שנורא קשה לבצע. תחשוב - אתה רואה מולך גוש עצום של 20, 30, 40 או אפילו 60 אלף בני אדם מהצד שלך ועוד כמספר הזה מהצד השני. כולם דחוסים לשטח שרוחבו כמה ק"מ. אי אפשר אפילו לראות היטב את קצוות המערך. זאת למשל גדולתו של אלכסנדר הגדול. בלי לראות את מערך היריב, בלי לדעת מה קורה למערך שלו, בלי לדעת באופן ודאי היכן הוא נמצא ביחס לנקודה הקריטית במערך היריב הוא הצליח לנחש פעם אחרי פעם בצורה מדהימה את הרגע הקריטי לביצוע התקפה מכרעת. כל המצביאים הגדולים ניחנו ביכולת זו, עד המצאת הרדיו והטלפון הקווי שאפשר למצביא לקבל דיווחים בזמן אמת. דיווח עם רצים או פרשים הוא מסורבל ואיטי מאוד. עד שהפרש יגיע לעמדת הפיקוד, ימסור את התיאור, יחזור עם הפקודה החדשה, המצב ישתנה עד כדי שהפקודה תהיה לא רלוונטית.

היות שאלכסנדר יש רק אחד, מצביא רגיל זקוק לאנשים בשטח שיעריכו את הסיטואציה ויפעלו בהתאם לנסיבות. הפלנקס באופן עקרוני הוא מערך מאוד קשיח ולא גמיש. גם אם הקצין שמפקד על הגזרה רואה התפתחות מסוימת, הוא לא יכול לשלוף גדוד פלנקס ולאגף איתו את האויב. וזאת בדיוק גדולתו של הלגיון - הקצין בשטח יכול לקחת חלק מהלגיון, להוציא אותו מהמערך ולאגף את היריב. בדרך זו הם ניצחו המון קרבות, לא רק נגד פלנקס, נגד מערכים רבים. הדבר מודגש פעמים רבות כשאומרים שהלגיון הוא "גמיש". הגמישות המדוברת היא היכולת לבצע תמרון מורכב בלי לשבש את המערך ובלי להדרש לפקודה מפורשת מהפיקוד העליון.

הסיבה המדויקת לכשלון הפלקנס בקרב זה או אחר לא חשובה. יש קרבות שבהם הפלנקס ניצח את הלגיון (למשל תחת פירוס) ויש מקרים שבהם הפלנקס התפורר או שהפרשים לא תקפו וכו'. בגדול, הצבא הגמיש יותר ניצח. גילגמש שיחה 15:37, 14 בדצמבר 2014 (IST)

במאמר של בר כוכבא על הקרב בין תלמי לתירוס לבין אלכסנדר ינאי ליד צפון בעבר הירדן [2], יש קצת הסבר על לחימה בין לגיון לפלנקס, שם הוא מבאר שבשלב הראשון והשני הלגיונר מטיל את הפילומים שלו, במטרה להרוס את המגן של לוחם הפלנקס, ולהוציאו מכלל שימוש, ובשלב השלישי הוא מסתער, תוך שהסקוטום שלו מגן עליו היטב מפני הסריסה, כאשר הוא מנסה לכוון את מרכזו לדקירת הסריסה. נראה שהיה למגן הרומאי תרומה נכבדה בהגנה על הלגיונר מפני הסריסה האימתנית. (היה כדאי לעשות ערך מהקרב הזה, שיש לו לא מעט תיעוד, ואולי אתפנה לכך) --אפי ב.התחברו ל♥ • 18:30, 17 בדצמבר 2014 (IST)
פוליביוס עורך השוואה בין לוחמת הפלנקס ללוחמת הלגיונרים (יח, 32 - 28).--אפי ב.התחברו ל♥ • 15:34, 22 בדצמבר 2014 (IST)

שאלה בויז'ואל בייסיק[עריכת קוד מקור]

שלום לך, רציתי לשאול שאלה שלא קשורה לויקיפדיה, אשמח אם תעזור לי.

כיון שב-Microsoft Word אין אפשרות לחפש ב"חפש את" את "תוכן הלוח" (^C) אלא רק ב"החלף ב" [3] אני מנסה לעשות זאת דרך המאקרו שלהם שעובד בשפת ויז'ואל בייסיק. האם ידוע לך אם אפשר דרך ויז'ואל בייסיק לעשות זאת ?

תודה לך, ציון הלוישיחה • י' בטבת ה'תשע"ה 22:57, 1 בינואר 2015 (IST)

שלום ציון הלוי. הדרך היא ליצור מודול ובו פונקציה שמעתיקה את התוכן מהקליבורד למשתנה [4] ומבצעת חיפוש של התוכן של המשתנה באמצעות פונקציה מחרוזתית INSTR [5]. בברכה, --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:13, 1 בינואר 2015 (IST)
תודה לך, מקוה שילך לי. ציון הלוישיחה • י' בטבת ה'תשע"ה 23:34, 1 בינואר 2015 (IST)
תנסה לפשפש בגוגל. יתכן שמישהו כבר כתב את הדבר. בהצלחה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:37, 1 בינואר 2015 (IST)

בשם חברה מסחרית, למי עלי לפנות?[עריכת קוד מקור]

שלום רב אפי, שמי שחר ואני עובד של חברת התרופות יאנסן (חברה בת של ג'ונסון אנד ג'ונסון). ראיתי שביצעת את העריכה האחרונה בערך עצירות ולכן אני פונה אליך. אנא תקן אותי אם הפניה אינה במקומה.

אנו מעוניינים להציע עדכון לערך עצירות ובנוסף להציע ערך חדש הקשור לתחום. האם אתה מודע לפרוטוקול כלשהוא בו חברה מסחרית יכולה להציע שינויים או ערכים חדשים? האם יש אפשרות להגיע לעורכים של תחומים רפואיים ולקבל את הגיבוי שלהם בהקמת הערך החדש?

אודה לך על כל עזרה והפניה,

יום נעים, שחר

שלום שחר,
סליחה על האיחור בתגובה. הכלל המנחה בויקי בעניין לדעתי הוא שכל מה שמובא לתועלת הציבור (הן בידי אנשים פרטים והן בידי חברות), ולא רק לשם אינטרס צר כמו אינטרס מסחרי יש לו מקום. כדאי שתרשם ותצהיר על גילוי נאות, כמו שכתבת כאן ותזהר לא לגלוש לפרסומת. אם כי אני לא בטוח שכל תרופה צריכה לקבל ערך. יש ויקיפדים המבינים ממני בעניין כמו למשל גילגמש, ואולי כדאי לפנות גם אליהם. בברכה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 22:01, 28 בינואר 2015 (IST)

כרך שני מתוך 4[עריכת קוד מקור]

שלום רב,

כשהעברתי לך את הספרות היו לי רק 3 כרכים מתוך 4 בסדרת קמברידג' לתולדות ארץ ישראל (1,3,4) השגתי את הכרך השני. רוצה אותו? גילגמש שיחה 18:39, 4 באפריל 2015 (IDT)

היי גילגמש. כן, אשמח מאוד. חג שמח. --אפי ב.התחברו ל♥ • 09:48, 5 באפריל 2015 (IDT)
מועדים לשמחה. העברתי לך בדרופ בוקס. העבר בבקשה למחשב שלך. גילגמש שיחה 11:47, 5 באפריל 2015 (IDT)
תודה גילגמש. העברתי לעצמי. ראיתי שחסר לי גם הכרך הרביעי, ואשמח לקבל אותו. (בחודשים האחרונים אני קצת עסוק בעבודה, ולא יצא לי לקדם כמה ערכים שרציתי שיהיו משויפים כמו מרד בר כוכבא והממלכה החשמונאית. אולי צריך להרתם לפיניש. אהבתי את העריכות של איש שלום בערך מרד בר כוכבא, שהיו לטעמי מוצלחות במיוחד, ואולי כדאי לעודד אותו להמשיך בכך.). --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:28, 5 באפריל 2015 (IDT)
הוא טוב בהיסטוריה צבאית. העברתי לך גם את הכרך הרביעי. גילגמש שיחה 15:09, 5 באפריל 2015 (IDT)
קיבלתי. תודה רבה מאוד. שיהיו לך מועדים לשמחה. --אפי ב.התחברו ל♥ • 15:27, 5 באפריל 2015 (IDT)

יום הולדת שמח[עריכת קוד מקור]

ומ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! חסר כינוישיחה • י' באלול ה'תשע"ה • 12:10, 25 באוגוסט 2015 (IDT)

ברכות! ‏עמיחישיחה 22:48, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
מזל טוב! גילגמש שיחה 22:55, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! SMirC-congrats.svg אלדדשיחה 23:03, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
מזל טוב ליום הולדתך! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:07, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
תודה רבה לכל המאחלים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 16:07, 30 באוגוסט 2015 (IDT)

הזמנה אישית לסקר העורכים של ויקיפדיה העברית[עריכת קוד מקור]

סמליל ויקימדיה ישראל

שלום אפי,
עמותת ויקימדיה ישראל מקיימת לראשונה סקר בקרב עורכי ויקיפדיה העברית. הסקר נועד לקבל תובנות בנוגע לחוויית העריכה במיזם, מתוך כוונה לעזור לקהילת העורכים להמשיך לשפר את גרסתה העברית של האנציקלופדיה החופשית וכן, את תהליך יצירתה. נודה לך מאוד אם, כמי שפעיל בוויקיפדיה העברית מזה זמן רב, תסכים לענות על השאלון, באמצעות הקשה על הקישור הבא:

הקישור שלך לסקר.
הקישור המופיע פה לשאלון הוא אישי והודעה זו הושארה עבורך באופן ספציפי.


לתשומת לבך, הסקר אינו מתבצע על גבי שרתי קרן ויקימדיה, אלא באמצעות מערכת "Qualtrics", אשר אושרה לשימוש על ידי הקרן. למען הסר ספק, גם אם ההזמנה אישית, כל המידע בסקר נאסף בצורה אנונימית, כך שלא ניתן לקשר בין עורך מסוים לתשובות שמסר. בנתונים שייאספו לא יעשה כל שימוש מעבר למחקר עצמו, אשר ניתוח תוצאותיו יהיה זמין לקהילת העורכים לאחר סיום איסוף המידע.

הסקר נבחן ונמצא נגיש לאנשים עם מוגבלויות. הוא זמין למענה גם דרך מכשירים ניידים.


בכל שאלה או בעיה, לפני המענה על הסקר או במהלכו, הנך מוזמן ליצור קשר עמי, לירון דורפמן, בכתובת המייל Liron-at-wikimedia.org.il או בטלפון 050-5453913 .

.בשם ויקימדיה ישראל, תודה לך מראש

Nuvola apps kchart.svg

Ldorfmanשיחה 19:16, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

... וברכת מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! גם ממני... Ldorfmanשיחה 19:18, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

זוסמן[עריכת קוד מקור]

תודה על הערך, אני מתנצל אם זה מפריע לך, הערך היה קיים בעבר והועבר לדף טיוטה כי היו שסברו שהמידע חסר, במקרה כזה נהוג למזג את הערך לערך אחד. כאן הייתה לי סיבה ממשית לעשות את זה כדי להצמיד את השיחה העוסקת בנושא הערך לערך. יום נפלא ותודה על כל תרומותיך החשובות. ביקורת - שיחה 16:05, 25 בנובמבר 2015 (IST)

אליהו ביקרמן[עריכת קוד מקור]

שלום אפי, שבוע טוב. ראיתי שהזכרת את ביקרמן בערך עלילת קורבן האדם. אני מניח שהשתמשת לכך במאמר של בר כוכבא, אבל חשבתי שאולי היתה לך גישה אל המאמר שלו ישירות. ידוע לך במקרה אם המאמר הזה תורגם לאנגלית או עברית? Liad Malone - שיחה 17:40, 26 בדצמבר 2015 (IST)

שלום ליעד, כל ההכרות שלי עם ביקרמן היא דרך בר כוכבא ולא באופן ישיר. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:42, 26 בדצמבר 2015 (IST)
ואיפה מצאת את המאמר של בר כוכבא? יש אליו גישה ברשת? Liad Malone - שיחה 21:00, 26 בדצמבר 2015 (IST)
עניתי במייל. --אפי ב.התחברו ל♥ • 14:40, 28 בדצמבר 2015 (IST)

מזל טוב ליום הולדתך![עריכת קוד מקור]

המון מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! ליום הולדתך! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 07:33, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

מזל טוב, והמון SMirC-congrats.svg אלדדשיחה 18:51, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! !Ewan2 - שיחה 01:36, 14 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה רבה למברכים. --אפי ב.התחברו ל♥ • 23:01, 14 בספטמבר 2016 (IDT)

מחילה[עריכת קוד מקור]

לא שמתי לב שאתה באמצע עריכה. מקווה שלא דרסתי לך שינויים. • צִבְיָהשיחה • י' באלול ה'תשע"ו 18:32, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

זה בסדר גמור. את יכולה להמשיך כרצונך. --אפי ב.התחברו ל♥ • 20:19, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

סיקריקים[עריכת קוד מקור]

אני פונה אליך כיוצר הערך לגבי כמה דברים: א. עלתה הצעה להעביר את הערך לשם סיקריים עם הפניה לסיקריקים. מה אתה אומר על כך? ב. האם אתה זוכר על סמך מה כתבת "על פי התלמוד (בכורות, פא/ב) הסיקריקון או הסיקרין הינם שודדי קרקעות שגוזלים את האדמה בכוח ובאיומי רצח. יתכן שהסיקריקים קרואים בהשאלה בשם גנאי זה."? או שזה היה מחקר ראשוני. ג. על הנ"ל ועוד, אתה מוזמן להיכנס אל הערכים סיקריקים וסיקריקון ודפי שיחתם ולסייע בעריכות הרבות שנערכו שם לאחרונה. זה יעזור מאוד. תודה. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 03:59, 8 בנובמבר 2016 (IST)

ייעוץ בנוגע לכתיבת ערכים על חקר המוח[עריכת קוד מקור]

שלום אפי,

נעים להכיר, אני חן מעמותת ויקימדיה ישראל ואני אחראית על תחום שיתופי הפעולה שלנו באקדמיה. במסגרת פעילות העמותה אנחנו עוסקים גם בליווי פרויקטים ושיתופי פעולה עם מרצים ומרצות במגוון מוסדות אקדמיים בארץ עבור כתיבת ערכים בוויקיפדיה העברית כמטלה אקדמית. ראיתי שכתבת מספר ערכים בתחום הנוירולוגיה ולכן ברשותך הייתי שמחה להתייעץ איתך בנוגע לכתיבתם של כמה ערכים שמבקשים סטודנטים בקורס 'חקר המוח' לשפר או להוסיף.

אני מצרפת פה את הערכים המדוברים ואודה לדעתך.

  • רשתות משותפות (המינוח הלועזי הוא shared networks או putative mirror systems) - הסטודנטים מבקשים לכתוב על המחקר וממצאים אודות רשתות תפיסה-פעולה, והפעלות משותפות בעת חוויה רגשית (הפעלת האמיגדלה, חיקוי הבעות פנים ועוד). השאלה שלי האם נכון יהיה לכתוב ערך חדש בנושא, או שמא להרחיב כתת פרק בערך נוירון מראה.
  • הערך אמפתיה - האם אתה חושב שזה המקום להרחיב אודות התשתית העצבית של אמפתיה? (כלומר חקר המוח במצבי אמפתיה; אמפתיה רגשית; אמפתיה קוגניטיבית; מנגנוני ויסות ועוד), או שמא ראוי לפתוח ערך עצמאי בנושא, נאמר בשם 'אמפתיה (חקר המוח)'?

יש עוד כמה ערכים אבל אני לא רוצה להכביד Face-smile.svg אז אם זה בסדר מבחינתך, תאמר לי ואעזר בך עוד.

רב תודות Chen - WMIL - שיחה 15:54, 13 בדצמבר 2016 (IST)

שלום חן, סתם כתבתי/שכתבתי כמה ערכים בנושא, והם בוודאי מבינים יותר טוב ממני בעניין. בעניין אמפתיה הערך בעיקרו הוא בתחום הפסיכולוגיה. נראה לי שאפשר להוסיף בו פסקה "אמפתיה בחקר המוח". אם הערך שהם מתעתדים לכתוב גדול מאוד אז אולי כדאי ליצור ערך חדש אמפתיה (חקר המוח). בקשר לנוירון מראה לדעתי אפשר בערך הנוכחי. בכל מקרה שיכתבו היכן שיכתבו, ומקסימום נעביר לערך הרצוי. בברכה. --אפי ב. 22:42, 13 בדצמבר 2016 (IST)
הרבה תודה אפי. עזרת מאוד! אעביר את המלצותיך לסטודנטים. האם בסדר מצדך שאפנה אליך מעת לעת בקשר לייעוץ בנושאים עליהם כתבת? Chen - WMIL - שיחה 12:36, 14 בדצמבר 2016 (IST)
כן. בוודאי. רק עכשו שמתי לב. --אפי ב. 17:18, 1 בספטמבר 2017 (IDT)

Question[עריכת קוד מקור]

Hello! Did you created this button:

Bold icon.png

Let me know on my talk on Commons please! https://commons.wikimedia.org/wiki/User_talk:Hedwig_in_Washington Thanks for your time! --Hedwig in Washington - שיחה 00:05, 10 בינואר 2017 (IST)

הזמנה לבעל ידע[עריכת קוד מקור]

Wikipedia Library owl.svg

שלום Effib!

לפי ההתרשמות הכללית מעריכותיך, נראה שיש לך ידע מקיף במגוון תחומים. היענותך לתרומה מהידע שלך בענף, עשויה להעלות את הרמה בתחומים אלו.

אופן נאות לתרומת הידע יכול להתבצע בהצטרפות לפרויקט בעלי ידע. ההצטרפות מתבצעת על ידי שיבוץ שמך בתחומי הידע שלך ובכך לקבל התראה בכל פעם שמישהו מתייג את בעלי הידע שבאותו התחום. תוכל לראות כאן את רשימת התחומים המלאה, או - לפי חלוקת נושאים ובצירוף שמות בעלי הידע הקיימים כבר - כאן.

אודות המיזם בקצרה: שאלות רבות בדפי השיחה של מרחב הערכים או בהכה את המומחה וכדומה נותרות לעיתים ללא מענה מצד הידע היסודי יותר שהן דורשות. כמו כן הרבה דיונים מתנהלים בלא שמעורבים בהם אלו מבין המשתמשים שמבינים יותר בעניין. בעת העלאת השאלה והתנהלות הדיון, ואף בכלל, לא תמיד יודעים וזוכרים מי יכול לעזור בזה. לפעמים בכלל אין דיון. יש איזו עריכה שחשודה בהשחתה ואין מי שיכול לאשר או לפסול אותה. צריך שיתמזל כדי שבדיוק יעבור במקום מישהו שמבין בזה באמת כדי לספק מענה הולם. פרויקט זה קורא לכל מי שיש לו ידע ועניין בתחום מסוים מעבר לידע הכללי והממוצע שיש לשאר המשתתפים כאן, שיבוא ויתייג את שמו, ואז יוכל לסייע במקרים הנ"ל ועוד. התיוג מאפשר מענה גם לאחר זמן ללא שהמתייג והמתויג מכירים ויודעים זה על זה.
פרטים נוספים ניתן למצוא בדף המיזם.

נשמח מאוד בהצטרפותך. איך שלא יהיה, אם אתה רואה תועלת מיוחדת במיזם, אנא חווה זאת בהצדעה כאן. זה עשוי להועיל בקידום המיזם.

בברכה, קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 20:18, 12 בינואר 2017 (IST)

Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey[עריכת קוד מקור]

(Sorry for writing in English)

מי זה "ר' אליעזר הורוביץ"?[עריכת קוד מקור]

"ר' אליעזר הורוביץ" שהוספת לרשימת תלמידי החתם סופר (כאן), האם הכוונה לר' אלעזר הורוויץ? --Sije - שיחה 00:33, 27 באפריל 2017 (IDT)

למה ביטלת את העריכה שלי?[עריכת קוד מקור]

כאן. חזרתישיחה 10:58, 16 ביוני 2017 (IDT)

לא נגעתי בפסקה של החקלאות. השתמשתי בעריכה חזותית. אני מניח שהעריכה שלך נדרסה בטעות. אשחזר. -- אפי ב. 11:39, 16 ביוני 2017 (IDT)

מזל טוב 2017[עריכת קוד מקור]

מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! ביקורת - שיחה 11:35, 1 בספטמבר 2017 (IDT)

תבנית:עמודת גרף[עריכת קוד מקור]

הקמת את התבנית בשנת 2009 והיא לא מנוצלת באף ערך. יש לה נחיצות? דוד א. - שיחה 13:42, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

נראה שלא. למחוק. --אפי ב. 22:40, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

קובץ:Yosef Schwartz.jpg[עריכת קוד מקור]

היי אפי,

בעריכה הזו הוספת כי הקובץ הוא דיוקן עצמי. קובץ זהה מצוי גם בספרייה הלאומית אבל אין שם ציון שמדובר בדיוקן עצמי. העליתי גם גרסה נוספת מאוחרת יותר קובץ:Portrait. Joseph Schwarz. Tvuaat HaAretz. 1900.jpg שמופיע בספר תבואת הארץ. האם יש סימוכין לכך שמדובר בדיוקן עצמי? Geagea - שיחה 15:28, 22 בנובמבר 2017 (IST)

הסתמכתי על דבריו של פרופ' מאיר שורץ, צאצא של יוסף שוורץ, שגם הוציא את הספר תבואת הארץ במהדורות האחרונות שלו. אפי ב. 00:19, 24 בנובמבר 2017 (IST)
אוקיי, תודה. עדכנתי. אגב, איפה עובדה זו מופיעה? באחת המהדורות האחרונות של תבואת הארץ? Geagea - שיחה 02:02, 24 בנובמבר 2017 (IST)
אני ידיד של המשפחה. שמעתי ממנו בעל פה. מלבד זאת, עצם העובדה שהוא בחר לשים את התמונה הזו בספר שהוציא, אומרת כבר מה הוא חושב על התמונה. אפי ב. 20:01, 25 בנובמבר 2017 (IST)

אתה עדיין ויקיפד?[עריכת קוד מקור]

אהלן אהלן, אתה עדיין כותב בויקיפדיה?

מידי פעם. 15:40, 6 ביולי 2018 (IDT)
אני ויקיפד במסלול המוזל. 😃 11:19, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

נגם הזרם[עריכת קוד מקור]

תקלדה ישנה. תיקנתי עכשיו. Uziel302 - שיחה 17:16, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

חנוכה - חופש הפולחן הדתי[עריכת קוד מקור]

שלום! לפני כמעט עשור הוספת לערך על חנוכה כי "המסר העיקרי של חנוכה הוא ניצחון חופש הפולחן הדתי". הרב חיים נבון מוחה על כך בפוסט בפייסבוק. ‏עמיחישיחה 14:15, 4 בדצמבר 2018 (IST)

תודה על ההערה. אפי ב. 00:33, 10 בדצמבר 2018 (IST)

מרגל משוטה??[עריכת קוד מקור]

בערך מרגל כתבת בעבר 'מרגל משוטה שפועל למען מדינה שאינו מכיר'. למה התכוון המשורר? אולי יש פה תקלדה? שלוםשיחה • ה' בשבט ה'תשע"ט • 23:21, 10 בינואר 2019 (IST)

מרגל משוטה. הכוונה שהמגייסים משטים במרגל. מתחפשים לשירות מודיעין אחר וגורמים לסוכן להאמין שהוא עובד עבור מדינה אחרת ממה שהוא חושב שהוא עובד עבורה. אפי ב. 21:23, 15 בינואר 2019 (IST)
אה, הבנתי. אנסה לנסח מחדש כדי שיובן גם לאנשים כמוני. שלוםשיחה • י"א בשבט ה'תשע"ט • 10:56, 17 בינואר 2019 (IST)

הסזון[עריכת קוד מקור]

היי אפי, בערך הסזון, בסוף הפיסקה הראשונה בתת הפרק "ההשלכות על השיח והמבנה הפוליטי במדינת ישראל" הוספת ב-5 בינואר 2005 את המשפט: "פרופ' מיכאל הרסגור רואה בסזון עצמו מיני מלחמת אזרחים, שהיתה כעין זריקת חיסון לחברה הישראלית." האם אתה זוכר את המקור בו השתמשת ? צחי לרנר - שיחה 20:32, 10 ביוני 2019 (IDT)

מצטער, זה היה מזמן. לא זוכר. אפי ב. 16:21, 19 ביוני 2019 (IDT)
סבבה. צחי לרנר - שיחה 18:35, 19 ביוני 2019 (IDT)

ספצנאז[עריכת קוד מקור]

אהלן. לפני עשור הוספת איזה סיפור על כך שהספצנאז חתך ראש וידיים של איש חזבאללה ושלח אותם למפקדים. מה מקור הסיפור הזה? דגש — 06:46, 24 ביוני 2019 (IDT)

שלום. פרסומים שונים באינטרנט. למשל זה וזה. בכתבה השנייה המקור לכך או שמי שכתב על כך היה ד"ר רונן ברגמן. --אפי ב. 12:58, 27 ביוני 2019 (IDT)

שיחה:חמקנות[עריכת קוד מקור]

אשמח אם תגיב להערות שהעלתי לגבי העריכה האחרונה שלך בערך חמקנות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:46, 27 ביוני 2019 (IDT)

השבתי. אפי ב. 12:48, 27 ביוני 2019 (IDT)

מזל טוב[עריכת קוד מקור]

מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! הרבה אושר ושמחה עד 120 שנה!יעקב צבי 2006 - שיחה 20:51, 9 בספטמבר 2019 (IDT)

יום הולדת שמח! חברסודי -שיחה 20:55, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
המון המון מזל טוב Face-smile.svg איש השום (Theshumai) - שיחה 22:56, 9 בספטמבר 2019 (IDT)
קצת באיחור, מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! אלעדב. - שיחה 12:54, 11 בספטמבר 2019 (IDT)

תודה לכולם על האיחולים. אפי ב. 22:28, 11 בספטמבר 2019 (IDT)