שיחה:תקבולת
אין דוגמא יפה יותר לתקבולת נרדפת מהקטע:
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה / וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי.
יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי / תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי,
כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא / וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.
הנרדפות היא בין האבר הראשון והשני במשפט. ולכן אין שום הצדקה בהשמטת הפסוק הראשון והעברתו לתקבולת משלימה. דוגמא זו הופיעה גם בספרים שציינתי. Tmima5 - שיחה 07:47, 1 במאי 2018 (IDT)
- זה נכון שהאיבר הראשון פונה לשמיים והשני לארץ, אבל שמיים וארץ הם צירוף מקובל לעולם כולו. תכונתו של האיבר השני, שהוא יכול להחליף את הראשון בתקבולת נרדפת. מעין: "במילים אחרות". ואילו בתקבולת משלימה, האיבר השני מוסיף מידע לראשון. "תורת ה' תמימה [וגם] משיבת נפש". Tmima5 - שיחה 08:24, 1 במאי 2018 (IDT)
לתמימה5, לדעתי המילה "הַאֲזִינוּ" והמילה "וְתִשְׁמַע" אינן מילים נרדפות אלא משלימות, ממש כמו שהצמד "אם תקשיב אז תשמע" אינו דומה לצמד "אם תקשיב אז תקשיב" או "אם תשמע אז תשמע". באשר למילים "הַשָּׁמַיִם" ו"הָאָרֶץ", כאן ברור לחלוטין שאין פה שתי מילים נרדפות שאומרות בדיוק את אותו דבר, אלא צמד מילים שאומרות דברים שונים לגמרי, שרק ביחד הן משלימות ויוצרות תמונת עולם שלמה. אפילו המילים "וַאֲדַבֵּרָה" ו"אִמְרֵי-פִי" אינן בדיוק נרדפות, אבל זה מילא. בקיצור: ברור שהצלע: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה" אינה נרדפת לצלע: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי". לאור האמור לעיל, לי זה די ברור שמדובר בתקבולת משלימה ולא בתקבולת נרדפת - או, לפחות, לא דוגמא יפה ומובהקת של תקבולת נרדפת - ברם, מאחר שעייפתי כבר מויכוחים ומלחמות עריכה טיפשיות בויקיפדיה, אז אני משאיר לך ולמצפונך להחליט מה לעשות עם זה, ואם את מעוניינת לבלבל את הקוראים בגלל התעקשות על פסוק ספציפי (מאוד יפה, כשלעצמו). עודד ישראלי1 - [[שיחת משתמש:עודד ישראלי1|שיחה]
- אל נא באפך, עודד. המילים אינן חייבות להיות נרדפות אחת לאחת, אלא המשפטים בתוכנם הכללי. השמיים והארץ יאזינו לדבריי. לעומת זה, שים לב שבתקבולת משלימה לא מדובר בשני משפטים מקבילים בתוכן, אלא שהאיבר השני פשוט מוסיף מידע לראשון, ולכן גם הנושא הוא אחד, ומשותף לשני האברים. בניגוד לתקבולת נרדפת, בה יש שני נושאים שונים לשני האיברים. Tmima5 - שיחה 14:44, 2 במאי 2018 (IDT)
- להלן ציטוט מתוך "מקרא לישראל":
"המאפיין הבולט ביותר של השירה המקראית הוא השימוש בתקבולת הצלעות, כאשר הצלעות שבכל שורה מתייחסות זו לזו באחת מכמה דרכים. נוהגים לחלק את התקבולת, אם כי במידה רבה של פשטנות, לשלושה סוגים עיקריים: (א) תקבולת נרדפת, שהיא הסוג הנפוץ ביותר. הצלעות מביעות רעיון זהה, או דומה כאשר לפעמים הצלע השנייה מעצימה את הראשונה; (ב) תקבולת ניגודית: הצלע השנייה מביעה רעיון מנוגד לזה שבצלע הראשונה, או מביעה רעיון זהה על ידי שלילת היפוכה; (ג) תקבולת משלימה: הצלע השנייה משלימה את הראשונה (אמנם ספק אם בכלל יש לכנות את הסוג הזה 'תקבולת'). לדוגמה: תקבולת נרדפת [א] האזינו השמים ואדברה / ותשמע הארץ אמרי פי. [ז] זכר ימות עולם / בינו שנות דר ודר."
מחבר/ים: יעקב חיים טיגאי. שם הספר: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל : דברים - כרך שני טז, יח – לד, יב מקום ההוצאה: רעננה שם ההוצאה: האוניברסיטה העברית בירושלים עם עובד י"ל מאגנס שנת ההוצאה: 2016 עמוד: 793
עם כל זאת, הוספתי הערת שוליים לגבי השוני התחבירי בין שתי הצלעות של פסוק א'. Tmima5 - שיחה 00:23, 3 במאי 2018 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתקבולת שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12766 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160819201429/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12766 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:51, 24 בנובמבר 2022 (IST)
- תודה, תוקן. Tmima5 - שיחה 00:17, 25 בנובמבר 2022 (IST)