שיחת מוסר

שיחת מוסר היא שיחה הנמסרת בדרך כלל על ידי המשגיח של ישיבה חרדית ותוכנה הוא מוסר ותיקון המידות, תדירות השיחה המקובלת היא שבועית.

השם

שיחת מוסר בניגוד לשיעורי מקצועות התורה נאמר בלשון שיחה ולא בצורת שיעור לימודי, מכיוון שמטרת השיחה היא לעסוק בתיקון המידות, לעורר את התלמידים לחזור בתשובה, ולהזכיר להם את דרך הישר.

בישיבת טלז היה נהוג לקרוא לשיחת אלו בשם "שיעור דעת". בגלל ריחוקו של הרב אליעזר גורדון מתנועת המוסר וכוונתו להיות ישיבה עיונית.

בעגה חרדית, מקובל לכנות שיחה זו בראשי תיבות שמו"ס - שיחת מוסר, בישיבות הליטאיות. פעמים רבות מקובל להשתמש בשורש "שמס" למילים נוספות כגון: "המשגיח "השמיס" לי עכשיו במשך שעה".

מקור

על פי תפיסות הקיימות במדרש, שיחות מוסר היו קיימות ביהדות מאז קומה. עוד בזמן שעם ישראל היו במדבר, משה רבנו היה מוכיחם שוב ושוב.

ברבות השנים היו בעם ישראל מוכיחים רבים מסוגים שונים. החל בתקופות הנביאים ועד ימי הביניים שהיו בה מגידים שהיו מסתובבים בעיירות, כמו המגיד מדובנא ועוד. שהיו מוסרים דרשות ושיחות חיזוק. אך רק לאחר תחילת תנועת המוסר והתפתחותה, התבססה שיחת המוסר ונהייתה חלק בלתי נפרד מעולם הישיבות.

זמן

ישנן ישיבות שהיה נהוג למסור את השיחה בזמן סעודה שלישית, בהתבסס על דברי ישראל מאיר הכהן בספרו משנה ברורה: "בין מנחה למעריב (דמוצ"ש)... בזמנינו... מצוי בעוונותינו הרבים באיזה מקומות שעוסקין אז בשיחה בטלה, ובוודאי טוב יותר לשמוע אז דברי מוסר כדי שלא יבואו לזה", אך במרבית הישיבות השיחה השבועית המרכזית נמסרת באמצע השבוע, וישנן ישיבות בהן נמסרת שיחה נוספת בסעודה שלישית או מיד אחריה.

ועד

כששיחת מוסר נמסרת לקבוצה קטנה של בחורים ולא לכלל הישיבה היא נקראת בדרך כלל ועד, מקורה של המילה היא במשנה במסכת אבות "בית ועד לחכמים".