שיחת משתמש:העורך היהודי/בית כנסת באר חנה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 9 שנים מאת Uziel302

ערך זה נמחק בעבר עקב חוסר חשיבות אנציקלופדית, היה זה מזמן, וכעת הערך הורחב, בפסקה על ספר התורה הוסבר באריכות על ספר התורה והייחודיות שלו, כמו כן ישנם שני דברים יחודיים נוספים בבית כנסת זה: בית כנסת בנתניה שנוהג ע"פ מנהג צפת - כמו יציאה מחוץ לבית הכנסת בקבלת שבת, וכן הקמת בית הכנסת עברה דרך בג"ץ בעקבות עתירה שהגישו הרפורמים נגד בית הכנסת והפסידו בו - דבר נדיר מאוד בבתי משפט שרפורמים מפסידים שם. לכן נראה כי כעת הערך ראוי להכנסה. כמו כן חשוב לציין שבית הכנסת קיבל פרסומים רבים בעיתונות, וכבר קודם הייתה תמיכה להכנסת הערך ממשתמש:בשש וממשתמש:Liadmalone. העורך היהודישיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

הפיסקה על מנהג היציאה בקבלת שבת רלוונטית אולי לערך לכה דודי, בערך על בית הכנסת ניתן לציין בקצרה את מנהג בית הכנסת אבל זה לא המקום להרחיב כל כך על המנהג עצמו. לא ברור לי עד כמה זה ייחודי או מקנה לבית הכנסת חשיבות.
אם ספר התורה ייחודי וחשוב, למה לא לכתוב ערך על ספר התורה? ספר התורה נדד בין ארצות, מי מבטיח שהוא לא ינדוד יום אחד מבית הכנסת? (מספיק שאות אחת תיטשטש באופן שיפסול את הספר והוא כבר לא יהיה בבית הכנסת)
עתירה לבג"ץ שנדחתה לא נראית לי כנימוק חשיבות, אולי זה קיבל תקשורת אבל אחרי שהסיפור נגמר, מה זה מעיד על בית הכנסת? שמישהו התנגד להקמתו ולא הצליח? ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 22:56, 24 במרץ 2015 (IST)תגובה
אי אפשר לכתוב ערך רק על ספר התורה (איזה שם תתן לערך), והיות וגם לבית הכנסת יש חשיבות בפני עצמו: קבלת שבת, ועתירה לבג"ץ אפשר לאחד את הערכים.
הפסקה על קבלת שבת חשובה מפני שהיא מסבירה מדוע נוהגים כך בבית כנסת זה, כלומר היא מסבירה את הקשר של המנהג לעיר צפת. העורך היהודישיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
יש בעיה בדיון על ערך במרחב המשתמש, כי אי אפשר לערוך אותו במקביל. כמו שכתב עוזיאל, הפרק שעוסק במנהג צפת לא רלוונטי כאן (כמו שאין צורך בפרק שמסביר מהו בית כנסת ומהי תפילה ומהו ספר תורה ומהו בג"צ, כל אלה מוסברים בערכים אחרים). גם הפריטים בפרק "לקריאה נוספת" מיותרים כולם, הם לא עוסקים בבית הכנסת הזה. מנהג צפת אינו נדיר כל כך גם מחוץ לצפת. אני נוטה לומר שיש מקום לערך על ספר התורה. אגב, מיהו המומחה שקבע שזהו ספר התורה השני בעתיקותו שעדיין קוראים בו? נרו יאירשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • 23:10, 24 במרץ 2015 (IST)תגובה
למה א"א לערוך את הערך במקביל?, אפשר לקצר במקצת את הפסקה על קבלת השבת, אבל זה לא העיקר כאן, בפרק לקריאה נוספת לא חייב להיות ספר שעוסק דוקא בערך הזה אם יש ספר על מנהגי צפת שייך לציין אותו, ואני לא חושב שייך לעשות ערך שיקרא ספר התורה של בית כנסת באר חנה כשם שלבית כנסת אבוהב יש ערך על בית הכנסת ולא על ספר התורה. העורך היהודישיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 23:16, 24 במרץ 2015 (IST)תגובה
אפשר ליצור ערך על ספר התורה של מדרש בית זלכה. לפי הערך מדרש בית זלכה נראה שמדובר באותו ספר והוא היחיד ששרד שם את השריפה. יצירת ערך על הספר גם פוטרת את הצורך בהסכמה, שהרי לא מדובר ביצירת ערך שנמחק. הערך כעת נראה כמו סלט של גזרי מידע שנתקבצו יחד כדי להעניק למקום חדש וקצת מתוקשר חשיבות אנציקלופדית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:19, 24 במרץ 2015 (IST)תגובה
העורך, אם תרצה אני יכול לערוך. אין מקום לומר שום דבר על מנהג צפת מעבר לתיאור בסיסי של המנהג. אתה טועה גם לגבי מהות הפרק "לקריאה נוספת", שאמור לעסוק בנושא הערך נטו. יש פער גדול בין חשיבות ביה"כ אבוהב ובין חשיבות ביה"כ הזה. אוסיף עוד שכל הכתבות התקשורתיות בערך עוסקות בספר התורה ולא בבית הכנסת (בכיתוב לגבי אחת מהן הייתה טעות שתיקנתי), ואין זה מקרה. נרו יאירשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • 23:21, 24 במרץ 2015 (IST)תגובה
לגבי העריכות רצוי שתודיע לי קודם מה אתה מתכוון לעשות, לגבי ביה"כ אבוהב נכון שהוא חשוב יותר אני רק מביא ראיה שעדיף לכתוב ערך על בית הכנסת מעל ספר התורה. לגבי ה"קריאה נוספת" ספר עוסק במנהגי צפת נטו לכאו' כן שייך ,לא משמע מכאן ויקיפדיה:ביבליוגרפיה שדווקא מקור קשור לחלוטין., בכתבה בעיתון בקהילה היתה על בית הכנסת וכן בעיתון מקדש מעט על היציאה החוצה בליל שבת. אוסיף ואומר שאם תכתוב ערך על ספר התורה בלבד אתה מאבד את התוכן של מנהג צפת והיציאה החוצה, שגם הוא דבר יחודי. העורך היהודישיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

בינתיים כל הדיון לגבי ספר התורה הוא כאלאם פאדי. צריך להביא מקור מחקרי ביחס לעתיקות שלו, ולא כתבות עיתונאיות. הן לא מקור אמין לנושא הזה. נכון לרגע זה אין שום מקור רלוונטי לנושא הזה, ומשכך הטענה לא יכולה להופיע במרחב הערכים. ואם מחר יבוא מישהו ויטען שהספר "רק" בן 300 שנה?

בנוסף, לבית הכנסת עצמו אין שום ייחוד שמצדיק ערך, כפי שכבר הוכחתי בדיון החשיבות הראשון או השני (כי יש כאן התעקשות חוזרת ונשנית. התשה?). תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:04, 25 במרץ 2015 (IST)תגובה

בערך בית הכנסת אבוהב נכתב כי ספר התורה נכתב על ידי ר' יצחק אבוהב בלי מקורות מחקריים. העורך היהודישיחה • ה' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 00:12, 25 במרץ 2015 (IST)תגובה
אכן אין מקור, ובהתאם לכך שיניתי את הניסוח. ניתן יהיה להחזיר את הניסוח הקודם אם יובא מקור אמין.
וכל זה כמובן לא פוטר אותך מהבאת מקורות לערך הזה. בערכים אחרים דנים בדפי שיחה אחרים. תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:20, 25 במרץ 2015 (IST)תגובה
באף ערך על בית כנסת עתיק אין מקור לשנה שבה נבנה, כך מקובל. ברצוני לציין גם את בית דניאל (תל אביב) - זהו מבנה שכל השבוע הוא משמש כמתנ"ס קהילתי ופתוח רק בשבתות, אם הוא זכאי לערך גם בית כנסת זה זכאי לערך. העורך היהודישיחה • ה' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
ואתה עדיין נדרש להתייחס לגופו של ערך זה ולא לגופם של ערכים אחרים. כאן מדובר על בית כנסת שהוקם בעשור האחרון. בהיעדר משהו מיוחד (ולא ספר תורה עתיק מני רבים אינו קריטריון לחשיבות. הפתעה הפתעה - כמעט בכל בית כנסת יש ספר תורה עם סיפור מיוחד!) אין כאן שום הצדקה להפליית בית הכנסת הזה לטובה לעומת בתי כנסת אחרים. זה שתפתח דיונים כל שני וחמישי לא ממש יעזור לך. תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:06, 25 במרץ 2015 (IST)תגובה
חשיבות ערך זה הוסברה כבר, אתם טוענים שזה לא מספיק אני טוען שזה מספיק בהחלט ומביא לכך ראיה מערכים אחרים זהו דבר לגטימי ומקובל, לא בכל בית כנסת יש ספר תורה בן 400 שנה שהוברח מעיראק המשמש לקריאה. העורך היהודישיחה • ה' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
מקרה אבוד. פשוט ללא מילים. תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:15, 25 במרץ 2015 (IST)תגובה
חשיבות ערך זה הוסברה על ידי יוצרו. לכן באופן עקרוני זה לא מספיק, בלי קשר לחוות דעת עניינית. הבהרת חשיבות דורשת תמיכה של בעל זכות הצבעה שאינו יוצר הערך. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 17:08, 26 במרץ 2015 (IST)תגובה