שיחת משתמש:Bravo123/צורות של מולקולות

נראה לי שאפשר להסביר את העניין גם בלי האנשה. יוסאריאן 23:44, 14 בנובמבר 2006 (IST)

לא רק שאפשר, ראוי. לכותב הערך: כאשר ערך נפתח במשפט "מולקולה היא אוסף של אטומים מקבוצת האל-מתכות שהתחברו יחד בקשר קוולנטי" ברור לי שעתידו נוגה. אם אינך יודע מה אתה כותב/מתרגם, אל תעשה זאת כלל. אם השטויות האלה לא ייעלמו משם בקרוב, דין הערך מחיקה מהירה ומיידית. ‏odedee • שיחה 00:03, 15 בנובמבר 2006 (IST)

עודד, תירגע ושתה מים בבקשה. הורנק, בעיני ההאנשה יפה ועוזרת גם לקורא שחסר לו ידע בסיסי בכימיה להבין את הדברים. אם ההאנשה באמת מוגזמת או שמקומה לא פה אז שאר הקהיליה תחליט מה לעשות איתה. Bravo123 00:05, 15 בנובמבר 2006 (IST).

אני ארגע כשאדע שערכי ויקיפדיה לא מכילים הבלים. תקן זאת מיד או שהערך יימחק, על ההאנשה ושאר ירקות. ‏odedee • שיחה 00:06, 15 בנובמבר 2006 (IST)

מקור

מהו המקור לערך זה? נראה כאילו הוא מועתק מספר לימוד. ‏pacman • שיחה 00:07, 15 בנובמבר 2006 (IST)

הערות

1. הפגמים מתחילים כבר בתחילת הערך. בהגדרה כתוב ואני מצטט: "מולקולה היא צורה של מבנה כימי שבה אטומים מקבוצת האל-מתכות חוברים זה לזה בקשר קוולנטי" יש פה שתי טעויות חמורות: מולוקולה לאו דווקא מורכבת מאל-מתכות והם לאו דווקא חוברים אחד לשני בקשר קוולנטי. הגדרה מדויקת יותר נמצאת בערך מולקולה. הגדרה עוד יותר טובה אפשר למצוא בערך המקביל באנגלית שמדבר על מולקולה. כבר מפה אפשר להבין שלאדם זה ידע מוגבל מאוד בכימיה, אחרת לא היה מגדיר מולקולה בצורה שגויה כל כך.
2. במשפט שלישי מופיע הקטע המוזר הבא: "לידע על ההיערכות המרחבית של מולקולה כלשהי יש חשיבות מעשית, מלבד הידע הלא מעשי..." - מה זאת אומרת "ידע לא מעשי"? לא ברור לי ואני מניח שגם לאף אחד אחר זה לא ממש ברור. בהמשך הערך הנקודה הזאת לא מתבהרת די הצורך. למשעה, היא זוכה להתעלמות מוחלטת כך שהקורא נשער עם פה פעור וללא הסבר להעדר המעשיות שיש בידע זה.
3. משפט אחר כך: "במולקולה קוטבית קיים קיטוב קבוע מלבד הקיטוב הרגעי (שנובע מתנועת האלקטרונים) שקיים בכל מולקולה" - ואני שואל, כלום אין לנו יונים? האם גם מטענם הוא בגדר "קיטוב רגעי שקיים בכל מולקולה? אה כן, יגיד הכותב, אבל הגדרתי את המולקולה כתרכובת של אל מתכות... מה אפשר להגיד? על בסיס רעוע אי אפשר לבנות ערך.
4. בהמשך אותו משפט כתוב ואני מצטט "...מה שגורם לעלייה בטמפרטורות ההתכה והרתיחה של חומר המורכב ממולקולות קוטביות." (מה שגורם הכוונה לקיטוב) ואני שואל: כן, גורם לעליה בטמפ' ההיתוך ו? מה הלאה? שוב משאירים את הקורא תוהה לגבי המידע שנמסר לו.
5. אחר כך נעבור לפרק ששמו "הקדמה" יש פה האנשה פסולה של הטקסט. זאת איננה רק טעות סגנונית שמדרדרת את ויקי לרמת ספר לימוד לילדי החטיבה. הפישוט פשוט לא נכון. קשרים קוולנטיים אינם "ידיים שמושכות את המולקולה". בהמשך התייחסתי לאורביטלות.
6. כתוב בתחילת הפרק הזה: "אם נבצע האנשה לאטומים מקבוצת האל-מתכות ונחשיב את האלקטרונים שלהם ככסף נוכל להגיד את הדבר הבא: כל אטום רוצה להיות יותר עשיר ותמיד שסכום הכסף שנמצא בידו יהיה עגול (מילוי של טבעת האלקטרונים החיצונית ביותר של האטום)." - טעות חמורה. הכותב רומז כאן לכלל האוקטט, אבל שוכח שלא רק שהכלל איננו אובסולוטי, כלומר, יש תרבובות של גזים אצלים וכך הם סותרים את כלל האוקטט, אלא שיש גם תרכובות של אל מתכות אחרות שלא מציתות לכלל זה. זה עוד מילא, כי אפשר להגיד שזה חריג. הטעות חמורה בהרבה. נקח יסוד נפוץ - ברזל. האם הוא מגיע אי פעם למספר "עגול" (הכוונה שהקליפה החיצונית שלו מלאה) של אלקטרונים בקליפה החיצונית? התשובה היא כמובן שלא. ושוב יזכור הכותב להגיד "אבל הגדרתי מולקולה כתרכובת של אל מתכות". מילא טעה בהגרדה, אבל כאן כתוב במפורש "כל אטום". האם אפשר להסיק מכך שכל האטומים הם בעצם חלק מהאל מתכות? אני מגיע למסקנה שונה - לכותב אין מושג על מה הוא כותב, אחרת לא היה טועה.
7. נתייחס בסלחנות מסוימת למשפטים הבאים שמתארים את הטורים האחרונים בטבלה המחזורית. לכותב לא ידוע על קיום אורביטלות והוא משחזר בעצם את מה שלמד בתיכון (בתיכון לא מגיעים לזה ומסתפקים בהגדרה של הקליפה החיצונית). המידע הזה לא מדויק אבל כאן לכותב אין אשמה מיוחדת. רק חוסר בדיקה במקורות אקדמאים רשמיים.
8. ממשמיכים לקרוא בפרק הקדמה. המשתמש לא מודע לקיום המטלואידים, אבל שוב נסלח לו: בתיכון לא מלמדים על קיומם.
9. בהמשך הפרק המשתמש חולק איתנו את הידע (או שמא את העדר הידע) בקשר לטורים בטבלה המחזורית. אתייחס לדוגמה הקלה ביותר להפרכה: ניתן להבין שכל החומרים שנמצאים בטורים המצוינים (שביעי, שישי, חמישי ורביעי) הם אל מתכות. זאת כמובן טעות. נתבונן בטבלה המחזורית. מה אנו רואים? את היסוד Pb (מספר 82 בטבלה) Pb מציין עופרת. האם מישהו חושב שעופרת היא אל מתכת? אפשר לתת דוגמאות גם לטורים אחרים: גם שם אפשר למצוא בדרך כלל מתכתות ומטלואידים
10. נקרא עוד בפרק הזה. כתוב שפחמן הוא בעל "מספר הידיים הרב ביותר" כשהכוונה ב"ידיים" היא לקשרים פוטנציאליים והפמחן מייצג פה בעצם את הטור שלו (גם לצורן, למשל, יכולת ליצור 4 קשרים). הכותב שוב חוטא בכלל האוקטט. זהו לא חוק מפורש, אלא הנחיה. רוב המולקולות האל מתכתיות אכן מציתות לו, אבל יש תרכובות עם 5 קשרים ואף יותר. בנוסף לכך אפשר להביא לדוגמה את היום המורכב. במרכזו של יון מורכב עומד יסוד מתכתי שיכול ליצור גם 6 קשרים. שוב נסלח לכותב שלא למד ולא ידע, אבל למה לא טרח לבדוק? למה לא טרח לשאול?
11. הפרק מלא בשטויות שחוזרות על טעות בהגדרה שלפי רק אל מתכות יוצרות מולקולות. דוגמה לזה היא המשפט המוזר הזה: "כשאר האטומים "משלבים ידיים" נוצרת המולקולה". כבר הבנו שהיד היא מטפורה לקשר קוולנטי, אבל אני שואל, כלום אין לנו קשרים אחרים? מה עם קשר יוני למשל? זה כבר לא נחשב? מה עם קשר מתכתי?
12. הכותב מתייחס גם למימן. בדרך כלל המימן יתפקד כאל מתכת, אך לעתים הוא יוצר קשר יוני, לכן הוא מופיע בדרך כלל בשני טורים. הכותב לא מתייחס לזה, אלא שוב יש לנו מידע חלקי ולכן מטעה. כתוב: "אטום המימן הוא יוצא דופן. על אף שהוא נמצא בטור הראשון מתייחסים אליו כאטום מהטור השביעי בעל "יד" אחת" - כלומר יש רק התייחסות לתכונותיו האל מתכתיות. את זה אני חושב שדווקא כן מלמדים בתיכון. אולי אפילו בחטיבה כשמלמדים את ההבדל בין מתכת לאל מתכת.
13. אפשר להמשיך ולהמשיך לטעון נגד כמעט כל משפט בפרק הזה, אבל נראה לי שדי בדוגמאות שציינתי לעיל
14. ממשיכים לקרוא בפרק "מולקולה קווית" וכתוב שם "מולקולה קווית נוצרת כאשר שני אטומים מתחברים זה לזה ואין להם יכולת להתחבר לאטומים אחרים (מולקולה סגורה)." אני מודה שהמונח "מולקולה סגורה" לא מוכר לי, אבל טרם שמעתי את הביטוי "מולקולה שאין לה יכולת להתחבר לאטומים אחרים. בתור דוגמה כתוב יש לנו שתי תרכובות: מימן פלורי וחמצן. נעזוב את המימן הפלורי שהוא חומצה חלשה ונתמקד בחמצן. האם מישהו חושב שלמולקולת חמצן אין יכולת להגיב (כלומר להתחבר בלשונו של הכותב) עם מולקולות אחרות? כאן כבר לא צריך ידע מיוחד בכימיה. הרי חמצן הוא אחד היסודות הנפוצים בכדור הארץ. אנחנו נושמים חמצן כל שניה. אם החמצן לא היה יכול להתחבר עם שום דבר אחר, כולנו הינו נחנקים למוות. תודה לאל שחוקי הכימיה לא פועלים כפי שהכותב חושב בטעות שהם פועלים.
15. אחר כך כתוב ואני מצטט: "כך למשל אם אטום מימן מתחבר לאטום כלור, אז ענן הקשר ייטה יותר לעבר אטום הכלור מאשר לאטום המימן. ניתן להחשיב את אטום הכלור במקרה זה לאטום טעון שלילית (כמו אניון) "דלתא מינוס" ואת אטום המימן כטעון חיובית (כמו קטיון) "דלתא פלוס" - אני מצטער, אבל לא אי אפשר להחשיב. הכותב מדבר פה על קוטביות קבועה. מולקולה קוטבית איננה חומר יוני. המימן הכלורי לא מוחזק בעזרת קשרים יוניים. לכן, אין מה לדבר פה על אניונים וקטיונים. האם הכותב לא שמע על קיומו של המושג "קוטביות קבועה" נראה לי ששמע כי למעלה בערך כתב משהו על כך. אז למה פה הוא משתמש במונחה מוטעה? לא ברור בלשון המעטה. הדלטה מתייחת פה למטען חלקי ולקוטביות וכמובן שאי אפשר להגיד שהכלור הפך לו לפתע לטעון.
16. אחר כך הכותב חולק איתנו את תובנותיו בקשר לפחמן. כתוב ואני מצטט: "חשוב לציין שכאשר אטומי הפחמן מתחברים זה לזה הם אינם יכולים ליצור מולקולה דו-אטומית. הסיבה לכך היא שבטבע לא קיים קשר קוולנטי מרובע (בין שני אטומים, הקשר אינו יציב)." אמנם נכון שהפחמן לא יצור בתנאים רגילים 4 קשרים ונכון שזה לא יציב, אבל לא מוסבר למה. נסלח לכותב שלא למד את זה, אבל שוב נשאל: למה לא טרח לשאול או לבדוק?
17. אחר כך ממשיך הכותב עם הפחמן. לדעתו קיימות רק שתי צורות של תרכובות פחמן. נותן לנו את רשומיו: 1 הפחמן יתחבר ל-4 פחמנים אחרים ויצור מולקולה אורגנית כמו אתנול. 2 - הפחמן יצור שלושה קשרים עם (לא ברור מה כי לא כתוב, כנארה הכוונה לפחמנים אחרים) וקשר נוסף עם מישהו נוסף (שוב לא כתוב מה, אני מניח שלא פחמן כי המקרה של 4 פחמנים נדון למעלה). עד כאן נכון. כלומר, יש קשרים בין 4 פחמנים, יש גם עם 3 פחמנים ויסוד אחר. אבל נשאל האם הכותב לא שמע על דו תחמוצת הפחמן? מה, לא קיים כבר הגז שכולנו נושפים כל רגע? פה לא צריך אפילו לדעת כימיה. ידע כללי יספיק.
18. אחר כך שוב בתיאור המולקולה הקווית יש לנו דוגמאות אחדות. כתוב ואני מצטט: "רוב הגזים במצבים הטבעי (מולקולות דו אטומיות)." רגע רגע, אבל מה עם המ... שוב אותו פחמן דו חמצני? הוא לא גז? או אולי נלח על מתאן? מה, זה גם לא גז? מה פתאום "רב הגזים במצבם הטעי" הם דו אטומיים? מאיפה השטות הזאת?

התייחסתי רק לחלק מהבעיות בפרקים שבדקתי. ישנן בעיות נוספות שאין להן התייחסות בדף שיחה זה. אפשר להמשיך את הרשימה גם הלאה לכל פרק ופרק. אני חוסך את הזמן לעצמי ולאחרים. מההערות ברורים הדברים הבאים:

1. לכותב אין מושג על מה הוא כותב
2. הכותב לא מתייעץ עם ויקיפדים אחרים שיש להם ידע בתחום
3. הכותב לא טורח להשוות מקורות, אפילו לא עם הוויקי האנגלית הזמינה
4. הערך נראה כמו סיכום קלוקל במיוחד מספר לימוד. יתכן שיש פה הפרת זכויות יוצרים, כמו למשל עם הדוגמה של הידיים. אני בספק אם הכותב הגיע לזה בעצמו. אולי זכויות היוצרים שמורים למורה של הכותב. כך או כך יש פה חשד סביר להפרת זכויות יוצרים.

מסקנה: הערך פגום עד כדי חוסר יכולת תקנה. אין פה משהו שאפשר "לשכתב". השכתוב פה הוא מחיקת הקיים וכתיבת מלל חדש. עודדי היה נחמד עם הכותב והעביר לו את המלל לארגז חול פרטי עם עצה לשפר את הערך. עוזי גם כן ניסה לעזור ורמז שיש קושי בהגדרה (הכל על פי דף שיחת המשתמש). הכותב בחר להתעלם מהעצות שקיבל ושוב העלה את הערך. כמובן שהוא נמחק על מנת לא להטעות את הקוראים. גילגמש • שיחה 15:04, 22 בנובמבר 2006 (IST)

גילגמש, הטענות שלך מגוחכות ואפילו מצחיקות. בחלק מהסעיפים ניסית לסתור את דברי ויחד עם זאת אמרת שהם נכונים בחלקם ואחר כך אמרת שאין לי בכלל ידע בתחום. איך זה בדיוק יכול להיות? חיפשת אותי על קוצו של יוד, אז מה הפלא שהצלחת להביא מספר כה רב של טיעונים? כעת אני אתייחס לכל סעיף וסעיף שכתבת לפי הסדר:

1. ידוע לי שניתן להביא מתכות למצב צבירה גזי וגם מלחים שונים כך שהמבנה הכימי שלהם יהפוך למולקולרי מסריג מתכתי או סריג יוני. התכוונתי לעסוק בערך רק במולקולות שמורכבות מאל-מתכות ולכן אני לא רואה כל בעיה בכך.
2. אני מודה שהמשפט הזה קצת בעייתי ושצריך לשכתב אותו. אני התכוונתי לומר שהידע על ההיערכות המרחבית של מולקולות הוא גם מעשי - ניתן לקבוע בעזרתו או מולקולה קוטבית או לא קוטבית וכן את מידת ההיצמדות של המולקולות זו לזו, וגם הידע "לא מעשי" - כלומר טוב להכיר את הצורות השונות גם לא מנצלים זאת.
3. שוב אתה נכנס לזוטות ולהגדרות. אני התייחסתי בערך רק למולקולות המורכבות מאל-מתכות, אז בשביל מה להזכיר את היונים?
4. למה בדיוק אתה מצפה כאן? אם הדבר כל כך מפריע לך למה שלא נוסיף את המשפט הבא: בעזרת הידע על קוטביות המולקולה ניתן להסביר למה טמפרטורות הרתיחה וההתכה שלה גבוהים יותר ממולקולה קלה יותר. מובן שיש להסביר שטמפ' הרתיחה וההתכה נקבעות גם על פי המסה המולרית של המולקולה.
5. לא אמרתי שקשרים קוולנטיים הם ידיים שמושכות את המולקולה. אמרתי שבעזרת הידיים האלה האטומים השונים מתחברים ויוצרים את המולקולה. בעיני ההאנשה הזאת של אטומי האל-מתכות היא יפה ונחמדה. ההאנשה מפשטת את ההסבר ולדעתי תקל את הקריאה גם על קורא חסר ידע בכימיה.
6. שוב אתה נכנס לעניין של הגדרות ושל דקויות. אם אמרתי שמולקולה מורכבת מאל-מתכות אז יש להתחשב רק באל-מתכות מהטור המדובר. אני מודה שזה יותר מדוייק לרשום אטום אל-מתכתי במקום "כל אטום" אבל זה רק מוכיח שאתה חיפשת אותי על קוצו של יוד. לגבי מה שאמרת על אטומי מתכת - פשוט הצחקת אותי. "השאיפה" של כל אטום הוא להיות "שלם", כלומר תמיד שטבעת האלקטרונים האחרונה תהיה מלאה. אטומי האל-מתכות מושכים אלקטרונים כדי למלא את הטבעת האחרונה - לכן אטומי האל-מתכות הופכים ליונים טעונים שלילית, אניונים. לעומת זאת, אטומי המתכות "מעדיפים" לוותר על האלקטרונים שבטבעת החיצונית, וכך לקבל את ההיערכות האלקטרונים של הגז האציל שנמצא בשורה שלפניהם בטבלה המחזורית. זאת הסיבה שאטומי המתכות נהפכים ליונים טעונים חיובית, קטיונים. גם עכשיו אתה רוצה לומר שאין לי ידע?
7. הידע שלי בתחום הכימיה בא לי רק מלימודי בתיכון. אם מישהו רוצה להוסיף פרטים מורכבים יותר או מדוייקים יותר בהסתמך על הידע האקדמאי שלו אז הוא מוזמן לעשות זאת.
8. הסכמת עם מה שעניתי לך בסעיף הקודם ואני מצטט אותך: "המשתמש לא מודע לקיום המטלואידים, אבל שוב נסלח לו: בתיכון לא מלמדים על קיומם."
9. מי שקורא על ערך בתחום העוסק במדע צריך שיהיה לו ידע מסוים. שוב, אני דיברתי רק על אטומי האל-מתכות ולכן צריך להסביר איפה הגבול בין האל-מתכות למתכות. מה בדיוק אתה מציע שנעשה פה? אולי שנכתוב מי הם האל-מתכות, או שמא נוסיף איור של הטבלה המחזורית שמחלק את האטומים למשפחות?
10. זה בדיוק מוכיח שאתה מחפש זוטות ודקויות: "רוב המולקולות האל מתכתיות אכן מציתות לו (לחוק האוקטט)". אם מה שכתבתי בערך נכון ל-90-95 אחוז מהמקרים, וכל כך מפריעה לך ההטעיה החמורה הזאת למה שלא תוסיף הערה שתסביר שקיימים גם חמישה ושישה קשרים בתרכובות מסויימות. חשוב לציין שאתה עוד פעם מדבר על יונים בעוד שאני מדבר על אל-מכתות. לגבי מה ששאלת על דיונים ושאלות אגיד את הדבר הבא: בעיני לא מוצא חן הרעיון שצריך להתייעץ על כל משפט ומשפט בערך, להתווכח עליו ולדון עליו שעות על גבי שעות. עם כל הכבוד לויקיפדיה (ואני נותן לה הרבה כבוד) אנחנו לא הדומה הרוסית או מועצת הביטחון של ארה"ב שצריכה לדון בעניין הגרעין האיראני. אני חושב שאם עולה בעיה מסוימת בערך - ויקיפדים אחרים צריכים לתקן אותה ואם אינם יכולים לעשות זאת בעצמם עליהם לקרוא למבינים אחרים בתחום. אם על כך ערך וערך כל אחד היה דן ושואל מומחה בנושא קצב גידול הערכים שלנו היה איטי מאוד, אתה לא חושב ככה?
11. לדעתי הערך קצר קולע וממצה. בשביל מה להעמיס על הקורא פרטים נוספים כמו קשר יוני וקשר קוולנטי?
12. עוד פעם, אני לא מבין מה הבעיה ומה כל כך מפריע לך. אם כל חשוב לך להדגיש לקוראים שאטום המימן יכול להיחשב גם כאטום מתכת כתוב על כך. בשביל מה להתפלסף על דקויות ועל זוטות?
13. אתה מוזמן להביא הערות נוספות לדיון בדף השיחה הזה. אני לא מתבייש במה שכתבתי ואני סבור שאתה תמשיך להתעסק בזוטות ובדקויות קטנטנות.
14. ברור לי שאנחנו נושמים חמצן ושמולקולות החמצן יכולה להיפתח ולהיקשר לאטומים אחרים. אלא, ששכחתי לציין שבאופן ספונטני הדבר לא יקרה. ברור שבתהליך הנשימה שלנו אטומי החמצן נפרדים זה מזה. אבל, אם ניקח אטומי חמצן ונשים אותו בתא או במיכל הם יצרו מולקולות דו-אטומיות. לפי מה שידוע לי רק בהתערבות חיצונית (חום, קרינה או ראקציה כימית) המולקולה תיפתח ויווצרו תוצרים אחרים.
15. לא אמרתי שהכלור במולקולה נהפך לאטום טעון שלילית, אמרתי שניתן להחשיב אותו ככזה. אם נשווה את התחרות על האלקטרונים בין אטום הכלור והמימן (ושוב נבצע להם האנשה) נוכל לומר ששניהם מושכים חבל (האלקטרונים) ומרכז החבל מוטה יותר לעבר הכלור כי הוא חזק יותר (בעל אלקטרושליליות גדולה יותר).
16. התשובה הטובה ביותר תהיה ציטוט של דבריך: "" אמנם נכון שהפחמן לא יצור בתנאים רגילים 4 קשרים ונכון שזה לא יציב, אבל לא מוסבר למה." אם הדבר כל כך חורה לך למה שתוסיף על כך משפט או שניים? אתה יכול לכתוב לדוגמה: "קשר קוונלטי מרובע הוא קשר בלתי יציב כי ענני האלקטרונים דוחים זה את זה ובכך מונעים ממנו להתקיים - זאת הסיבה שהקשר אינו מתקיים בטבע.
17. הסברתי על היערכות הפחמן בשני מצביו הטבעיים בטבע: יהלום או פחם. יכול להיות שהפיסקה הזאת טעונה שכתוב אבל לא נאמר בה דבר לא נכון. אני לא מבין למה אתה רוצה שאני אכתוב על פחמן דו חמצני? האם כאשר כותבים על כלור או על פלואור צריך לספר על כל תרכבותיו האפשרויות? וודאי שלא. אני מדגיש התכוונתי רק לפחמן באופן שבו הוא מופיע בטבע.
18. פחמן דו-חמצני הוא אינו חומר המורכב ממולקולות דו-אטומיות, אלא ממולקולות בעלות שלושה אטומים. אם תחשוב על רוב הגזים הנפוצים בטבע (מימן, חמצן, חנקן, פלואור, יוד, ברום, בור) תראה שהם מהווים רוב ושההיערכות המרחבית שלהם היא כן בצורה של מולקולה דו-אטומית.

לסיכום, הטענות שלך מופרכות ומוגזמות. הן מוכיחות מספר דברים, וביניהם העובדה שאתה מתעסק בזוטות ושחיפשת אותם, וכן העובדה שאתה מתעצל לכתוב משפט או שניים שיתקנו את מה שמפריע לך. לא ברור לי אם כל הסעיפים שכתבת באו כדי להעמיס על ויקיפדיה בביטים מיותרים או כדי לשרוף זמן לי ולויקיפדים אחרים שיקראו אותם, או שמא כתבת את הדברים כדי להרגיז אותי ולנסות לבזות אותי - בכך אגב לא הצלחת. עניתי באופן ענייני לכל סעיף וסעיף וסתרתי את דבריך. אני בטוח שישנם שיקראו את תגובתי ויוכלו להסכים איתה. ושוב, התייחסות לסעיפים האחרונים שלך:

1. הכותב היה תלמיד מצטיין בכימיה, ככה שהוא כן מבין על מה שהוא כותב
2. לדעתי אין צורך להתייעץ ולדון ללא הפסקה. תיקונים, שכתובים וההגהות יש להשאיר למי שרוצה לשפר את הערך ומעוניין לתרום מזמנו.
3. הידע שלי מספק וממצה. אגב, לא מצאתי ערך על היערכות מרחבית של מולקולת בויקי האנגלית.
4. את הערך כתבתי בעצמי ללא עזרה מספר לימוד או ממדריך כזה או אחר. לדעתי ההאנשה, השפה הפשוטה והמטפורות הקלילות עוזרות להקל על הקריאה ואף ליפות את הערך. אני חושב שזה יהיה נחמד לשם שינוי אם יהיה ערך מדעי בויקיפדיה שכתוב בשפת "העם", ככה שגם אנשים חסרי ידע בכימיה שפתאום יתעניינו בתחום יוכלו לקרוא ולהבין.

מסקנה: אין פגם חמור בערך הזה והוא בסדר גמור. מלבד זאת, אין דבר שאי אפשר לתקן אלא אם כן מישהו עצלן מדי ומתעצל לכתוב משפט או שניים שידגישו דקויות וזוטות. לא נותר לי להציע לך דבר גילגמש מלבד לומר לך שעלייך ללמוד להתגמש. בברכה רבה, Bravo123 12:46, 23 בנובמבר 2006 (IST).

אמנם אני רחוק מלהיות מומחה למולקולות, אבל אני יכול לקבוע באופן חד משמעי שמרבית הטענות של גילגמש הן נכונות. עובדה זו לכשעצמה מבהירה את הרמה העלובה של "הערך" הזה, שגם אני מסוגל לקבוע כי הוא מופרך לחלוטין. טרול רפאים 15:14, 24 בנובמבר 2006 (IST)

אני מציע שנשאיר את העיסוק בערך רק לאנשים בעלי ידע בכימיה. אם אתה רחוק מלהיות מומחה למולקולות או לכימיה בכלל אנא אל תתערב ואל תכתוב הערות מפולפלות ובוטות בדפי שיחה. Bravo123 19:18, 26 בנובמבר 2006 (IST).

טרול לא כתב שהוא חסר ידע בכימיה - הוא כתב שהוא רחוק מלהיות מומחה למולקולות; האם אתה מומחה למולקולות? ‏pacman • שיחה 19:20, 26 בנובמבר 2006 (IST)

ואתה, האם אתה מומחה למולקולות? Bravo123 19:23, 26 בנובמבר 2006 (IST).

לא. ‏pacman • שיחה 19:24, 26 בנובמבר 2006 (IST)

פקמן, שכחת? ברבו קיבל 93 בכימיה חמש יחידות. ברור שהוא מומחה! גילגמש • שיחה 19:25, 26 בנובמבר 2006 (IST)

אמנם גם אני איני מומחה, אך בכל זאת, יש לי ידע לא מבוטל בעניין, בהיותי סטודנט שנה שלישית לכימיה. אני מסכים עם הערותיו של גילגמש. הן מוצדקות ומשמעותיות. ברור לי שאתה בא עם המון רצון טוב, אבל לכתוב דברים כאלה ואז לבקש ממי שיודע יותר לתקן - זה מוגזם. גם אני, שלמדתי כבר הרבה יותר ממך, לא הייתי מרשה לעצמי לכתוב ערך כזה, אולי בגלל שאני כבר מודע לכמה מעט אני יודע. עופר קדם 00:52, 29 בנובמבר 2006 (IST)

צורות?

קשה לקבוע משהו על פי שיחה מבלי לראות את הערך, אך גם מבלי לדעת דבר על הכתוב בו אני חייב לתהות לגבי שמו המוזר - למה הכוונה ב"צורות של מולקולות"? מולקולות מתאפיינות במבנה ולא בצורה. הענף המדעי שעוסק בכך הוא בעיקר סטראוכימיה. זהו תחום רחב ומסובך שערכים רבים מתייחסים אליו. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 19:23, 23 בנובמבר 2006 (IST)

הערך מופיע ב"דף המשתמש" של דף זה. עוזי ו. 19:42, 23 בנובמבר 2006 (IST)

לאחר קריאה - הערך מכיל מידע אמיתי אך דורש שכתוב מסיבי מכיוון שאינו אנציקלפידי ומלא בשגיאות כתיב ואי דיוקים קטנים. יש צורך גם בשינוי שמו או איחודו לתוך סטריאוכימיה. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 19:53, 23 בנובמבר 2006 (IST)

בוויקי האנגלית יש ערך הקרוי Molecular geometry. הרי לך שם נאה. באנגלית זהו ערך קצר באופן מפתיע, כיוון שהנושאים השונים מפוזרים על גבי ערכים רבים. דווקא לא רע שיהיה ערך שירכז את הכל. חלק גדול מהמידע בערך של בארבו מופיע כבר בערך אלקטרושליליות; מובן שיש לבטל את הכפילות. Pixie 23:24, 23 בנובמבר 2006 (IST)

המשפט הראשון בערך: הבהרה

בראבו התכוון פשוט לחומר מולקולרי ולא למולקולה. הנה גם הערך באנגלית. הגדרתו של חומר מולקולרי: חומר המורכב מאל-מתכות הקשורות בקשרים קוולנטיים. בדיוק מה שבראבו כתב. מובן שהכותב טעה, אך מוזר שאף אחד מהכימאים פה לא עלה - או לא רצה לעלות - על הטעות הפשוטה.

לבראבו: לערך יש פוטנציאל, אך נראה לי שלא תצליח לשכנע אף אחד בנוגע לעניין ההאנשה (גם אותי לא). היתרון של ויקיפדיה, כידוע לך, הוא שכשלא מבינים משהו לוחצים על הקישור הכחול. עזרים אחרים, לפיכך, אשר אולי רלוונטיים בספרים ובכיתה, הינם מיותרים בוויקי. יש לכתוב ברמה גבוהה ולשאוף לכך שיהיו קיימים ערכים נוספים שיבהירו כל נקודה שהיא בערך. Pixie 23:11, 23 בנובמבר 2006 (IST) . . .