שיחת משתמש:Gadial/שיפוט בתחרות

קאקאפו

שלום, האם ניתן להגיב כאן על הביקורת? ‏pacman • שיחה 19:10, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

בבקשה. גדי אלכסנדרוביץ' 19:17, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אגיב אח"כ לעומק לגבי כלל העניינים, רציתי רק להגיד עכשיו בקשר למקוריות - אכן תרגמתי את הערך מוויקי האנגלית. חשבתי שהסעיף "מקוריות" במדדי התחרות מתייחס למקוריות של הנושא הנבחר, ולא למקוריות שבכתיבתו; אם הכוונה למקוריות שבכתיבתו - אכן יש טעם להעניק פחות נקודות בעניין, אבל אציין שהוספתי\שיניתי\תיקנתי רבות (בעזרת אחרים) על התרגום היבש. מכל מקום, תודה רבה על הביקורת. ‏pacman • שיחה 19:21, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

איני פועל בצורה מוחלטת על פי ההנחיות שבדף - למשל, איני מתייחס כלל לסעיפי ה"מקומיות/גלובליות". בנוסף, לדעתי מה שנכתב בדף התחרות דווקא כן מצביע על כך שהמקוריות צריכה לבוא לידי ביטוי בהימנעות מתרגום מויקיפדיה האנגלית. אם יורשה לי להיות חצוף ולתת דוגמה מעצמי (זו הדוגמה היחידה שאני מכיר, לצערי) כאשר כתבתי את הערך פלימפטון 322, אחד מהגורמים שדחפו אותי לכך היה מצבו העגום של הערך באנגלית, שהיה (ונותר, לצערי) קצרמר.

כמובן שאיני חושב שמחסור במקוריות הוא נזק כל כך גדול, אבל אני חושב ששנינו מסכימים שכאשר יש להכריע בין שני ערכים מצויינים כמו הערך על הקאקאפו, יש להעדיף את זה שנוצר רובו ככולו על ידי הכותב העברי, ולא התבסס על מקור אחר שניתן להעתקה/תרגום בצורה חוקית. גדי אלכסנדרוביץ' 20:09, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אני מסכים באופן כללי. בוודאי שיש להעדיף ערך עברי מקורי, אבל לא תמיד יש מספיק מקורות בעברית. ‏pacman • שיחה 20:20, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

(שוב אני מביא את עצמי כדוגמה. ברררר) את פלימפטון 322 כתבתי בלי אף מקור בעברית... (טוב, פרט לאזכור לא רציני בספר של שבתאי אונגורו). כלומר, השאלה אינה מהם המקורות שלך, אלא מה בעצם אתה כתבת. כלל אצבע טוב הוא זה: אם התרגום שביצעת הוא כזה שהיה נחשב לא חוקי אם ויקיפדיה האנגלית הייתה מוגנת בזכויות יוצרים, אי אפשר לומר שהערך מקורי. גדי אלכסנדרוביץ' 20:27, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אזבסט

אני בדרך לסדר את נושא הבלאגן בנושא סיליקה/סיליקט/סיליקון/"מינרלים סילקטיים". בגדול:

• סיליקון הוא צורן.
• סיליקה (הערך עוד יהיה כחול) היא צורן דו חמצני (או שמא דו תחמוצת הצורן?), SiO₂.
• סיליקט הוא מלח שהוא תוצאה של חומצה צורנית כמו שזרחה (פוספט) היא מלח של חומצה זרחתית. המבנה הבסיסי של הסיליקט הוא של טטרהדרון (ארבעון – פירמידה בעלת 4 מישורים שווי צלעות). הצורן מצוי במרכז הטטרהדרון והחמצנים מהווים את ארבעת הקדקודים - ^-4[SiO₄]‏
• מינרלים סיליקטיים הם הקבוצה החשובה ביותר של המינרלים יוצרי הסלעים ( כ-95% מקרום כדור הארץ בנוי ממינרלים סיליקטיים). הסיליקט הוא אבן הבניין של מינרלים אלו והכמות הרבה של סוגי המינרלים הרבים נובע הן מהסידור המרחבי של הטטרהדרונים של הסיליקט והן מהצטרפות יסודות נוספים (בעיקר אלומיניום) להרכב.

גמח"ט אביהו 09:28, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה על ההסבר. עם זאת, לערך זה כבר לא יעזור... מה גם שהוא קישר את "סיליקאטיים" אל "צורן", ולא אל "מינרלים סיליקטיים" כפי שהיה צריך כדי לאפשר לקורא להבין. גדי אלכסנדרוביץ' 09:42, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

קאקאפו שוב

הערה קטנה. למיטב ידיעתי המשפט "המאורים (שאינם נחשדים בהיותם "האדם הלבן") " אינו נכון. הדבר תלוי בצורה בה אתה מגדיר "אדם לבן". בחלוקה שאני מכיר (בלי להיכנס לשדה המוקשים של הערך גזע (אדם)) המאורים שהם פולינזים שייכים לגזע הלבן. נכון, אי אפשר לטעות בינם לבין הסקנדינבים, אבל על פי ספריו של תור היירדאל הפולינזים משוייכים לגזע הלבן. עובדה זו דווקא עמדה בניגוד גמור לניסיונו להוכיח כי הפולינזים היגרו לפולינזיה מדרום אמריקה, משום שכשהגיעו הספרדים לאמריקה היו בה רק ילידים המשוייכים לגזע המונגולי.

ייתכן שאתה קורא את המשפט "כשהגיע האדם הלבן" כ-"כשהגיעו האירופאים הראשונים". גמח"ט אביהו 09:51, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

אכן, כך אני קורא אותו, ולדעתי זו גם הקונוטציה של "האדם הלבן" (שהוא בעיקר ביטוי גזעני ולא חלוקה אתנית מדעית) בהקשר הזה. גם מי שהתכוון למאורים באומרו "האדם הלבן" צריך לחשוב על הקונוטציות של המילה, ולשנותה. גדי אלכסנדרוביץ' 10:45, 29 בספטמבר 2006 (IDT)