שיחת משתמש:Nachy/חידוש מהשרוול

בלי לפלפל בחידוש מהשרוול - אתה חושב שמעשר יכול להיות משהו אחר מעשירית? הלוא זו עברית פשוטה. ראה גם ויקרא כז,לב. בברכה בנילה - שיחה 00:07, 4 ביוני 2010 (IDT)

ספציפית לגבי מעשר זו כנראה המשמעות הפשוטה של הפסוק, אבל הרעיון הוא העיקרון הכללי של שיעורי חז"ל. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 00:09, 4 ביוני 2010 (IDT)

האמת היא שאפילו לא עברתי על המקורות השונים שמופיעה האמירה הנ"ל כדי לבדוק האם ההבנה שלי עובדת; סתם היא נשמעת לי הגיונית. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 00:09, 4 ביוני 2010 (IDT)

התראת חבר

דברים שכתבתי לעצמי פעם בנושא:

חבר אין צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד - בעניין התראת חבר, עיין בתוספות מ: (ד"ה מניין), שנראה ממנו שהמחלוקת בעניין היא האם חיוב התראה הוא לימוד מפסוקים, או שהוא רק סברא שצריך התראה כדי להבחין בין שוגג למזיד. אך עיין ברמב"ם (סנהדרין יב ב) שפוסק כחכמים שחבר צריך התראה, ובכל זאת כותב את סברת רבי יוסי, שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד. עיין בלחם משנה, המבאר שלדעת הרמב"ם המחלוקת היא האם הפסוקים מלמדים רק את הודעת קיום האיסור, או שמלמדים שצריך להתרות בו על שעומד לעשות את מעשה האיסור, שייתכן שגם אם הוא חבר שמודע לקיום האיסור, הוא לא שם לב שעכשיו עובר עליו. לפי זה נראה לומר שמסברא לא היינו מצריכים התראה כלל, וכמו בעדים זוממים, שבכל אדם יש להניח בסתם שהוא מזיד, ובכל זאת חידשה התורה שצריך ודאות גמורה שאיננו שוגג. כן כתב בקצות החושן (כח ח), אלא שחולק על ביאור הלחם משנה, ומבאר שהמחלוקת היא אם גם בחבר חידשה התורה התראה, לצורך ודאות גמורה עוד יותר.

אני ואתה - שיחה 10:52, 6 ביוני 2010 (IDT)

דווקא מסתדר לי. ייתכן שמה שהנ"ל מגדירים כ"וודאות גמורה", הוא בעצם הצורך בעדות ישירה על גופו של עניין, דהיינו על כוונת הזדון בנפרד מעצם ביצוע המעשה. דבר זה נשמע לי מסתבר, מאחר ולא מוכר לי בהלכה צורך בוודאות גמורה יותר מאשר כללי רוב וחזקה הרגילים, למעט בענייני עדות בהם מדובר בוודאות מושלמת. גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 13:54, 6 ביוני 2010 (IDT)

הלל"מ

מהגמרא בשלהי יומא יש ראיה לכאורה לחידושו של מהר"צ חיות. מי יודע איזו? ברי"א • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ע • 13:57, 8 ביוני 2010 (IDT)

אתה בטח מתכוון ל"אמר רבי אלעזר: האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור, שמא יבוא בית דין אחר וירבה בשיעורין" (יומא פ.) אני ואתה - שיחה 00:46, 9 ביוני 2010 (IDT)

יפה, יפה. ברי"א • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ע • 08:52, 9 ביוני 2010 (IDT)

אך האמת היא שמהגמרא בשלהי יומא יש סתירה לכאורה לחידושו של מהר"צ חיות. מי יודע איזו? ברי"א • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ע • 08:55, 9 ביוני 2010 (IDT)

על איזה חידוש של המהר"צ חיות מדובר? עזר - שיחה 09:48, 9 ביוני 2010 (IDT)

משתמש:גוונא/חידוש מהשרוול#הלל"מ. ברי"א • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ע • 10:22, 9 ביוני 2010 (IDT)

תודה. הסתירה היא מגמ' זו עצמה: "האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור, שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין. מאי ירבה בשיעורין? אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן...אלא, דלא מחייבי קרבן עד דאיכא כזית גדול". כלומר, האופציה לשינוי היא שיגדירו את הכזית לא על פי האגורי אלא על פי זיתים אחרים, אבל לא שיחליפו את כזית בכביצה. עזר - שיחה 10:26, 9 ביוני 2010 (IDT)

גם זה נכון, אבל כוונתי לסתירה מפורשת יותר, מהמשך העמוד. ברי"א • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ע • 10:37, 9 ביוני 2010 (IDT)

בהמשך: "אמר רבי יוחנן: שיעורים של עונשין הלכה למשה מסיני. תניא נמי הכי: שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני, אחרים אומרים: בית דינו של יעבץ תיקנום, והכתיב 'אלה המצות' - שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה?! - אלא: שכחום וחזרו ויסדום". לדברי המהר"ץ חיות יכלה הגמ' ליישב שבי"ד של יעבץ לא חידשו את השיעורים אלא רק קבעו כאיזה פרי לשער באיזה דין. עזר - שיחה 10:43, 9 ביוני 2010 (IDT)

אגב, הגמרא הזו (ועוד אלף כמותה) הם סתירה מוחלטת למה שניסו לייחס לגר"א בעניין הלמ"מ. כמובן, המייחסים יכולים לתלות בו שחולק על הגמ'... עזר - שיחה 10:45, 9 ביוני 2010 (IDT)

אכן, התכוונתי לזה. האם לדעתך זו תיובתא גמורה למהרצ"ח? ומה ניסו לייחס לגר"א? ברי"א • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תש"ע • 10:46, 9 ביוני 2010 (IDT)

נראה שזו באמת תיובתא גמורה, כי לשיטתו בפועל הקביעה איך לשער כל דין נאמרה בתקופה מסוימת, מסתבר - קרובה לזמן מתן תורה (כראוי לבי"ד של יעבץ), ומתבקש שהגמ' אכן תתרץ כך. לעניין הגר"א עיין הלכה למשה מסיני ושיחה: הלכה למשה מסיני וחווה דעתך על מה שיצא ממנה בערך שם. עזר - שיחה 10:53, 9 ביוני 2010 (IDT)

התירוץ של "שכחום וחזרו ויסדום", במקום זה ובשאר המקומות שהוא מופיע בש"ס ("ערבה מנהג נביאים", "מנצפ"ך צופים אמרום", "תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו"), הוא תירוץ קלוש מאוד, ולדעתי סביר מאוד להניח שהגמרא לא אמרה כן אלא כדחיה בעלמא, למרות שידעה שהאמת אינה בהכרח כך. הגר"א בוודאי סבר שיש תירוצים של הגמרא שאינם האמת, וכפי שכתב בעניין "חסורי מחסרא" (אדום). אני ואתה - שיחה 12:56, 11 ביוני 2010 (IDT)

מה שכתבת כאן קלוש מאוד בעיני. לדעתי סביר מאוד שאמרת כך רק כאמירה בעלמא, למרות שאתה יודע שהאמת אינה בהכרח כך. ברי"א • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תש"ע • 14:10, 11 ביוני 2010 (IDT)

אני אתה, אם נעלבת מדברי ברי"א - סימן שהוא צודק. דברים שאתה מתקשה לקבל שייאמרו עליך, ומן הסתם לא היית הולך ללמוד אצל רב שאתה יודע שדרכו לומר דברים שהוא לא מתכוון אליהם - מוטב שלא נאמר על חז"ל. עזר - שיחה 17:19, 11 ביוני 2010 (IDT)

אולי עדיף להשאיר את הדיון בתחום ההלכה ולא לגלוש להשקפת עולם... גוונא + שיחה + חידוש מהשרוול 17:21, 11 ביוני 2010 (IDT)

לקחתם את זה קשה.. כנראה גוונא צודק. אני-ואתה • שיחה 19:08, 11 ביוני 2010 (IDT)